ויקיטקסט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.20</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3083923</id>
      <parentid>3083428</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:45:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3083923</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="260616" sha1="777ponbubgzcg5t2eybk3lv06h595n5" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>777ponbubgzcg5t2eybk3lv06h595n5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083924</id>
      <parentid>3083923</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:48:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3083924</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="260902" sha1="iygc0nwqpfhjnesur6vljerr8razuki" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>iygc0nwqpfhjnesur6vljerr8razuki</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083925</id>
      <parentid>3083924</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:51:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה למשתמש יוסף אומץ ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3083925</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261203" sha1="ku7v148wjx4knd5iyzc2o94vz03scgw" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>ku7v148wjx4knd5iyzc2o94vz03scgw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083931</id>
      <parentid>3083925</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T10:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */</comment>
      <origin>3083931</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="262178" sha1="ecknyltmfv4wmg3drmrv9q1cwmy2cp5" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>ecknyltmfv4wmg3drmrv9q1cwmy2cp5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083935</id>
      <parentid>3083931</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T10:08:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה למשתמש Dovi ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3083935</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="262417" sha1="5fhid9xr90shb3x8kyme79db2lrblk0" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>5fhid9xr90shb3x8kyme79db2lrblk0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צמאה נפשי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2794</id>
    <revision>
      <id>3083873</id>
      <parentid>3019400</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8285" sha1="jjgvx6s5j444ysjs8u6n6nsl071snxm" xml:space="preserve">*ראה גם: [[ביאור:צמאה נפשי|הפיוט עם ביאור המילים הקשות]]
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח א==
{{הור2|נוסח זה מופיע בדרך כלל בסדר זמירות שבת.}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרא}}}}

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים מב ג}} {{ר1}}
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פד ג}}

{{סי|אֵ}}ל אֶחָד בְּרָאָֽנִי {{ש}}
וְאָמַר חַי אָֽנִי {{ש}}
כִּי לֹא יִרְאַֽנִי {{ר1}}
הָאָדָם {{מילת קבע|וָחָי}}{{ממס|שמות לג כ}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה {{ש}}
בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה {{ש}}
מְאֹד נֶעֱלָמָה {{ר1}}
מֵעֵינֵי כׇּל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|איוב כח כא}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ {{ש}}
כׇּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ {{ש}}
בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ {{ר1}}
נֶֽפֶש כׇּל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|איוב יב י}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם {{ש}}
חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם {{ש}}
אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם {{ר1}}
הָאָדָם {{מילת קבע|וָחָי}}{{ממס|ויקרא יח ה}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק {{ש}}
נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק {{ש}}
אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק {{ר1}}
לְפָנֶֽיךָ כׇל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים קמג ב}}
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} 

{{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב {{ש}}
כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב {{ש}}
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב {{ר1}}
הַבָּשָׂר {{מילת קבע|הֶחָי}}{{ממס|ויקרא יג טז}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָֽבוּ {{ש}}
וּמִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ {{ש}}
טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ {{ר1}}
בֵּית מוֹעֵד לְכׇל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|איוב ל כג}}
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} 

{{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ {{ש}}
כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ {{ש}}
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ {{ר1}}
וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים קמה טז}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים {{ש}}
וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים {{ש}}
וְקָרֵב הַיָּמִים {{ר1}}
אֲשֶר בֶּן יִשַׁי {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|ש&quot;א כ לא}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

{{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת {{ש}}
שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת {{ש}}
לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת {{ר1}}
וּבְנִי {{מילת קבע|הֶחָי}}{{ממס|מ&quot;א ג כב}} 
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

&lt;small&gt;[הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ {{ש}}
חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ {{ש}}
וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ {{ר1}}
הַשָּׂעִיר {{מילת קבע|הֶחָי}}{{ממס|ויקרא טז כא}}
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}

אוּלַי עֵת בָּאָה {{ש}}
לְהָשִׁיב נְשׁוּךְ חֲטָאָה {{ש}}
אֶל בֵּיתְךָ, וְרָאָה {{ר1}}
אֹתוֹ {{מילת קבע|וָחָי}}{{ממס|במדבר כא ח}}
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}]&lt;/small&gt;

{{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי {{ש}}
וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי {{ש}}
עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי {{ר1}}
בְּנִשְׁמַת כׇּל {{מילת קבע|חָי}}
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
==נוסח ב==
{{הור2|נוסח הפיוט הנאמר למנהג יהדות בבל בשחרית של שמיני עצרת.}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרה}}}}

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים מב ג}} {{ר1}}
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים פד ג}}

{{סי|אֵ}}ל חַי בְּרָאָֽנִי {{ש}}
וְאָמַר חַי אָֽנִי {{ש}}
כִּי לֹא יִרְאַֽנִי {{ר1}}
הָאָדָם {{מילת קבע|וָחָי}}{{ממס|שמות לג כ}} 

{{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה {{ש}}
בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה {{ש}}
מְאֹד נֶעֱלָמָה {{ר1}}
מֵעֵינֵי כׇּל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|איוב כח כא}} 

{{סי|רָ}}ם עַל כָּל כְּבוֹדוֹ {{ש}}
כׇּל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ {{ש}}
בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ {{ר1}}
נֶֽפֶש כׇּל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|איוב יב י}} 

{{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם {{ש}}
חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם {{ש}}
אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם {{ר1}}
הָאָדָם {{מילת קבע|וָחָי}}{{ממס|ויקרא יח ה}} 

{{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק {{ש}}
נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק {{ש}}
אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק {{ר1}}
לְפָנֶֽיךָ כׇל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים קמג ב}} 

{{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב {{ש}}
כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב {{ש}}
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב {{ר1}}
הַבָּשָׂר {{מילת קבע|הֶחָי}}{{ממס|ויקרא יג טז}} 

{{סי|נְ}}סוּגִים אִם אָֽבוּ {{ש}}
מִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ {{ש}}
טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ {{ר1}}
בֵּית מוֹעֵד לְכׇל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|איוב ל כג}} 

{{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ {{ש}}
כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ {{ש}}
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ {{ר1}}
וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|תהלים קמה טז}} 

{{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים {{ש}}
וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים {{ש}}
וְקָרֵב הַיָּמִים {{ר1}}
אֲשֶר בֶּן יִשַׁי {{מילת קבע|חָי}}{{ממס|שמואל א כ לא}} 

{{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת {{ש}}
שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת {{ש}}
לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת {{ר1}}
וּבְנִי {{מילת קבע|הֶחָי}}{{ממס|מלכים א ג כב}} 

{{סי|הֲ}}לֹא חֵלֶק מֵרֹאשׁ {{ש}}
חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ {{ש}}
וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ {{ר1}}
הַשָּׂעִיר {{מילת קבע|הֶחָי}}{{ממס|ויקרא טז כא}}

אֶקֹּד עַל אַפִּי {{ש}}
וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי {{ש}}
עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי {{ר1}}
בְּנִשְׁמַת כׇּל {{מילת קבע|חָי}}.

[[קטגוריה:זמירות לשבת]][[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]</text>
      <sha1>jjgvx6s5j444ysjs8u6n6nsl071snxm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חד גדיא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4873</id>
    <revision>
      <id>3083870</id>
      <parentid>3024306</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:51:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9025" sha1="19s55nyml021nbq5sbr17uwklazpn7x" xml:space="preserve">חד גדיא הוא פיוט המושר בסוף ליל הסדר על פי הנוסח המקובל של ה[[הגדה של פסח]]. הוא נכנס לראשונה ל[[הגדת פראג]] ב־1590.
== ללא ניקוד ==
&lt;קטע התחלה=טקסט/&gt;

חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שונרא, ואכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא כלבא, ונשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא חוטרא, והיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא נורא, ושרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא מיא, וכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא תורא, ושתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שוחט, ושחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא מלאך המוות, ושחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא הקדוש ברוך הוא, ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.
&lt;קטע סוף=טקסט/&gt;

== עם ניקוד ==
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=ניקוד/&gt;חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא הַשּׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא מַלְאַךְ הַמָּֽוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּֽוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=ניקוד/&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=12}}
==תרגומים==
{{הור2|בהרבה מקומות נהגו לשיר גם תרגום השיר בשפה המדוברת:}}

===יהודית-אשכנזית/יידיש===
{{מקורות לסידור|הגדת פראג ש&quot;נ}}{{ש}}

{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}
דוא האט גיקופט דאש פעטרליין{{ש}}
אום צווייא שילונג פפענונג{{ש}}
{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}

דא קאם דאז קעצליין{{ש}}
און אש דאז ציקליין{{ש}}
דאז דוא האט גיקופט מיין פעטרליין{{ש}}
אום צווייא שילונג פפענונג{{ש}}
{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}

דא קאם דאז הינטליין{{ש}}
און ביש דאז קעצליין{{ש}}
דאז דוא האט גיגעשן דאז ציקליין ...{{ש}}

דא קאם דאז שטעקליין{{ש}}
און שלוג דאז הינטליין{{ש}}
דאז דוא האט גיבישן דאז קעצליין ...{{ש}}

דא קאם דאש פייערליין{{ש}}
און פור ברענט די שטעקליין{{ש}}
דאז דוא האט גישלאגן דש הינטליין ...{{ש}}

דא קאם דאז וואשרליין{{ש}}
און פור לעש דאש פייערליין{{ש}}
דאש דוא האט פור ברענט דאש שטעקליין ...{{ש}}

דא קאם דער אקשן{{ש}}
און טראנק דאש וואשרליין{{ש}}
דאש דוא האט פר לעשט דאש פייערליין ...{{ש}}

דא קאם דער שוחט{{ש}}
און שחטט דען אקשן{{ש}}
דער דוא האט גיטרונקן דז וואשרליין ... {{ש}}

דא קאם דער מלאך המות{{ש}}
און שחטט דען שוחט{{ש}}
דאז ער האט גישחטט דין אקשן ...{{ש}}

דא קאם אונזר ליבען הער גאט{{ש}}
און שחטט דען מלאך המות{{ש}}
דער דוא האט גישעכט דען שוחט ...{{ש}}

===צרפתית===
{{מקורות לסידור|הגדה בלאך}}{{ש}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Un cabri, un cabri&lt;br&gt;
que mon père avait acheté pour deux sous&lt;br&gt;
Un cabri, un cabri!&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
Et vint le chat&lt;br&gt;
qui mangea le cabri&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
Et vint le chien&lt;br&gt;
qui mordit le chat&lt;br&gt;
qui avait mangé le cabri&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

Et vint le bâton&lt;br&gt;
qui frappa le chien&lt;br&gt;
qui avait mordu le chat&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le feu&lt;br&gt;
qui brûla le bâton&lt;br&gt;
qui avait frappé le chien&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint l'eau&lt;br&gt;
qui éteignit le feu&lt;br&gt;
qui avait brûlé le bâton&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le bœuf&lt;br&gt;
qui but l'eau&lt;br&gt;
qui avait éteint le feu&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le boucher&lt;br&gt;
qui tua le bœuf&lt;br&gt;
qui avait bu l'eau&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint l'Ange de la Mort&lt;br&gt;
qui tua le boucher&lt;br&gt;
qui avait tué le bœuf&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le Saint, béni soit-Il&lt;br&gt;
qui tua l'Ange de la Mort&lt;br&gt;
qui avait tué le boucher&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

&lt;/div&gt;

{{סוף}}
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חד גדיא}}
* [[עולם אחד/פז|ספר 'עולם אחד' פרק פ&quot;ז]] - פירוש קצר על חד גדיא 
[[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:חד גדיא]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>19s55nyml021nbq5sbr17uwklazpn7x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083872</id>
      <parentid>3083870</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:56:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9036" sha1="i5mf8g441262tx2xhrs66032an0c8p8" xml:space="preserve">{{הור2|פיוט המושר בסוף ליל הסדר על פי הנוסח המקובל של ה[[הגדה של פסח]]. הוא נכנס לראשונה ב[[w:הגדת פראג|הגדת פראג]] ב־1590.}}
== ללא ניקוד ==
&lt;קטע התחלה=טקסט/&gt;

חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שונרא, ואכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא כלבא, ונשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא חוטרא, והיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא נורא, ושרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא מיא, וכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא תורא, ושתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שוחט, ושחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא מלאך המוות, ושחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא הקדוש ברוך הוא, ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.
&lt;קטע סוף=טקסט/&gt;

== עם ניקוד ==
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=ניקוד/&gt;חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא הַשּׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא מַלְאַךְ הַמָּֽוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּֽוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=ניקוד/&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=12}}
==תרגומים==
{{הור2|בהרבה מקומות נהגו לשיר גם תרגום השיר בשפה המדוברת:}}

===יהודית-אשכנזית/יידיש===
{{מקורות לסידור|הגדת פראג ש&quot;נ}}{{ש}}

{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}
דוא האט גיקופט דאש פעטרליין{{ש}}
אום צווייא שילונג פפענונג{{ש}}
{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}

דא קאם דאז קעצליין{{ש}}
און אש דאז ציקליין{{ש}}
דאז דוא האט גיקופט מיין פעטרליין{{ש}}
אום צווייא שילונג פפענונג{{ש}}
{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}

דא קאם דאז הינטליין{{ש}}
און ביש דאז קעצליין{{ש}}
דאז דוא האט גיגעשן דאז ציקליין ...{{ש}}

דא קאם דאז שטעקליין{{ש}}
און שלוג דאז הינטליין{{ש}}
דאז דוא האט גיבישן דאז קעצליין ...{{ש}}

דא קאם דאש פייערליין{{ש}}
און פור ברענט די שטעקליין{{ש}}
דאז דוא האט גישלאגן דש הינטליין ...{{ש}}

דא קאם דאז וואשרליין{{ש}}
און פור לעש דאש פייערליין{{ש}}
דאש דוא האט פור ברענט דאש שטעקליין ...{{ש}}

דא קאם דער אקשן{{ש}}
און טראנק דאש וואשרליין{{ש}}
דאש דוא האט פר לעשט דאש פייערליין ...{{ש}}

דא קאם דער שוחט{{ש}}
און שחטט דען אקשן{{ש}}
דער דוא האט גיטרונקן דז וואשרליין ... {{ש}}

דא קאם דער מלאך המות{{ש}}
און שחטט דען שוחט{{ש}}
דאז ער האט גישחטט דין אקשן ...{{ש}}

דא קאם אונזר ליבען הער גאט{{ש}}
און שחטט דען מלאך המות{{ש}}
דער דוא האט גישעכט דען שוחט ...{{ש}}

===צרפתית===
{{מקורות לסידור|הגדה בלאך}}{{ש}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Un cabri, un cabri&lt;br&gt;
que mon père avait acheté pour deux sous&lt;br&gt;
Un cabri, un cabri!&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
Et vint le chat&lt;br&gt;
qui mangea le cabri&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
Et vint le chien&lt;br&gt;
qui mordit le chat&lt;br&gt;
qui avait mangé le cabri&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

Et vint le bâton&lt;br&gt;
qui frappa le chien&lt;br&gt;
qui avait mordu le chat&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le feu&lt;br&gt;
qui brûla le bâton&lt;br&gt;
qui avait frappé le chien&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint l'eau&lt;br&gt;
qui éteignit le feu&lt;br&gt;
qui avait brûlé le bâton&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le bœuf&lt;br&gt;
qui but l'eau&lt;br&gt;
qui avait éteint le feu&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le boucher&lt;br&gt;
qui tua le bœuf&lt;br&gt;
qui avait bu l'eau&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint l'Ange de la Mort&lt;br&gt;
qui tua le boucher&lt;br&gt;
qui avait tué le bœuf&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le Saint, béni soit-Il&lt;br&gt;
qui tua l'Ange de la Mort&lt;br&gt;
qui avait tué le boucher&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

&lt;/div&gt;

{{סוף}}
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חד גדיא}}
* [[עולם אחד/פז|ספר 'עולם אחד' פרק פ&quot;ז]] - פירוש קצר על חד גדיא 
[[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:חד גדיא]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>i5mf8g441262tx2xhrs66032an0c8p8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163579</id>
    <revision>
      <id>3083865</id>
      <parentid>3083832</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:25:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים */</comment>
      <origin>3083865</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29524" sha1="pif27drhsl5d0cjwp9qpn5gs69e4iuk" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח}}
{{מר|{{כפתור לחיץ|צבע=|[[#סליחות|למעבר אל הסליחות עצמן]]}}}}
==הלכות==
{{טקסט מנוקד|גודל=18}}
* {{צמד|ואשר לא צדה והאלהים '''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך|קישור=במדבר ל ג}} - הספרדים נוהגים בסדר סליחות, גם הנעשות בשוגג, החל מב' באלול, החודש בו עלה משה אל הר סיני לקבל בשנית את לוחות הברית. 
* יש הנוהגים לעשות &quot;'''סדר כיפור קטן'''&quot; בא' באלול, ואם חל הצום בשבת, מקדמים אותו ליום חמישי שקודם לאותה שבת.
* {{צמד|ל'''א''' יח'''ל''' דבר'''ו''' ככ'''ל'''|קישור=במדבר ל ג}} - בערב חודש אלול ובי&quot;ט באב, ערב ראש השנה ובערב יום כיפור נוהגים לעשות '''התרת נדרים'''.
* {{צמד|ואהבת לרעך כמוך|קישור=ויקרא יט יח}} - בחודש אלול מרבים באהבה, אחווה, שלום ורעות (ראה כה&quot;ח תקפא ס&quot;ק חי). נוהגים לבקש סליחות איש מרעהו, גם אם אין יודע האדם האם פגע ברעהו, שכן, לפעמים אדם עלול להעליב חברו בהערה, שלא היה בה כל כוונה לפגוע רע, אך הוא נפגע ונבוך לציין זאת בפני אותו חבר. כמו כן, נוהגים לברך איש רעהו ולהחל שיחתמו בספר החיים הטובים. 
* '''תשובה תפילה וצדקה -'''  {{צמד|'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י |קישור=שיר השירים ו ג}} (תפילה), {{צמד|ומל יהוה אלהיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב זרעך|קישור=במדבר ל ג}} (תשובה) ו{{צמד|'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים|קישור=אסתר ט כב}}(צדקה), והנותן צדקה בכל השנה לא ייתן יותר מחומש.
* במהלך מ' יום אלו ועד יום הכיפורים נוהגים '''לפשפש בדרכים ובמעשים''', לראות אם טובים או רעים, להתוודות ולחזור בתשובה. אמנם יש לעשות כן בכל לילה אך בימים אלו יש להקפיד יותר. 
* '''מזמורי תהלים -''' נוהגים לומר י מזמורים בכל יום מימי החול כדי לסיים את כל ספר תהלים לפני ראש השנה.
* '''ספר התיקונים -''' יש נוהגים לקרוא את כל [[תיקוני זהר|שבעת התיקונים]] עד יום הכיפורים החל מחודש אלול.
* '''בדיקת שופר, מזוזות ותפילין.''' 
* משבת שלאחר ט באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול קוראים בשבתות את '''&quot;ז' דנחמתא&quot; בהפטרה'''. אם חל א באלול בשבת או בראשון קוראים &quot;עניה סוערה&quot; ולאחריו פסוק ראשון ואחרון מהפטרת &quot;השמים כסאי&quot; ומ&quot;מחר חודש&quot;. 
* '''תענית -''' נהוגים להתענות י ימים, המתחילים ד ימים מראש השנה ועד יום כיפור, לא כולל שישי, שבת וראש השנה, ומומלץ להתענות בימי ב' ו-ה' ובערב ראש השנה. מי שיודע כי תהיה לו סעודת מצווה יקדים את התענית ביום וימיר יום זה ביום אחר. 
**אין כל חובה להתענות, ובמידה והתענית מונעת מהאדם ללמוד תורה עדיף שילמד תורה. 
**יש לקבל את התעניות בסוף תפילת מנחה, קודם התענית, לפני שאומר {{ציטוטון|יהי לרצון אמרי...}}, ואם שכח יכול לקבלו אח&quot;כ אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית ויאמר : {{ציטוטון|רבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה, למחר מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית לכפר על כל חטאי ועונותי ופשעי שחטאתי ועויתי ופשעתי מנעורי ועד היום הזה ובפרט על עוון פלוני. ואם לא אוכל או לא ארצה כשאומר: מזמור לדוד ה' רועי אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלמה ותענה עתירתי ותשמע תפלתי כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שמוע תפלה}}
**במנחה של יום התענית יאמר: {{צא|רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני|ברכות יז א}} יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי:
* '''תיקון כרת -''' ויש הרוצים לכפר על אחד מתוך שלושים ושש כריתות יכול ללמוד כל הלילה, ללא שינה כלל, ובפרט על עניין הכרת שעליו מתענה. והנותרים ערים בליל הושענא רבה או ליל שבועות כאילו עשו תיקון כרת.
* אכילה לפני התפילה - ולא יאכל וישתה אלא רק אחרי שחרית, ואם מנע ממנו ליישוב דעתו, יכול לשתות ולאכול בכדי להחזיר דעתו לתפילה.
* טבילה - {{ציטוטון|טהרה מביא לידי קדושה}}, בין טהרת הגוף ובין טהרת הנפש על כן הכהנים היו מרבים להטבל טרם התפילה גם אם כל חשש לטומאה. ומי ששימש מיטתו או ח&quot;ו נטמא, ישתדל לטבול קודם התפילה.
===ערב ראש השנה===
* רבים נוהגים לצום בערב ראש השנה שכן זהו היום האחרון לעשות תשובה לפני יום הדין.
* תענית - יש הנוהגים להתענות  עד ליל החג ויאמר &quot;עננו&quot; במנחה של ערב חג. יש המתענים רק עד תפילת מנחה כדי שלא להיכנס ליום טוב בתענית, והנוהג כך לא יאמר &quot;עננו&quot;. 
** מי שצם בערב ראש השנה ולא ישן בלילה יכול לאכול עד עמוד השחר אך אם ישן וקם לפני עמוד השחר לא יאכל דבר לפני הסליחות. 
** מי שפקד להתענות מדי שנה ולא יכל בשנה זו יעשה התרת נדרים על מנהג זה.
* בערב ראש השנה יעסוק בתורה, במצוות, בתשובה, ויקדם לבקש מחילה מחבריו. 
* לובשים בגדי שבת וכן מי שצריך להסתפר יסתפר טרם החג או אחריו.
* בשחרית של ערב ראש השנה לא אומרים וידוי, תחנון, נפילת אפים, &quot;למנצח...יענך ה'&quot;, &quot;תפילה לדוד&quot;, צידוק הדין. אם אומרים סליחות טרם עלית הנץ אומרים וידוי בסליחות ואם עלה השחר יש שלא אומרים נפילת אפים או וידוי.  
* בלילה ערב ראש השנה אומרים תיקון רחל.
* במנחה של ערב ראש אומרים וידוי. 
* אם חל ראש השנה ביום שני אומרים &quot;צדקתך&quot; בשבת שלפני כן. 
* אין תוקעים בשופר כדי להבדיל בין תקיעות רשות, אלו תקיעות של חודש אלול, לתקיעות חובה, אלו הן תקיעות ראש השנה. ואם רוצה להתאמן יתקע בחדר סגור ממנו לא נשמע תקיעה לבחוץ.
* בערב ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים אחרי הסליחות לפני התפילה כיוון שמי שנמצא בנידוי אין תפילתו מתקבלת למשך 40 יום. 
* טובלים לפני ערב ראש השנה. חמש טבילות עבור טהרה, תיקון הכעס, למתק הדין והגבורה בחסדים, להעביר מעליו את מלבושי החול - &quot;תכלה שנה וקללותיה&quot; ולבסוף עבור קבלת קדושת ראש השנה. ומי שאינו זוכר יטבול חמש פעמים ויכוין בטבילתו לפי הכתוב באתר זה.

==ברכות השחר והתורה==
* הקמים לפני עמוד השחר ייטול ידיו ויברך &quot;על נטילת ידיים&quot;, ברכת השחר וברכות התורה, ואחריהם יאמר סליחות. אם קם חצי שעה קודם עלות השחר יאמר &quot;תיקון חצות&quot;, ועדיף שיקום עבור תיקון חצות על פני סליחות. ואם אמר תיקון חצות והלך לישון ינטול עם קמתו ויברך ברכות השחר, ואם אמר טרם השינה, לא יאמר עם קימה. 
* מי שנשאר ער כל הלילה יברך אחרי [[W:חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ברכת השחר, מ&quot;אלוקי נשמה&quot; עד &quot;גומל חסדים טובים לעמו ישראל&quot;. ואם לא ברך ברכות השחר בחצות יכול לברך כל הלילה או בבוקר. עם עמוד השחר ינטול ידיו בלי ברכה ויברך את ברכות התורה ואם מסופק האם עלה עמוד השחר אל ללמוד תורה ללא ברכות התורה ובמקום יאמר פיוטים.  
* אם שכח ברכות השחר יכול לומר כל היום. גם אחרי שחרית ניתן לומר אך ללא ברכות התורה ומברכת &quot;המחזיר נשמות&quot; מהן נפטר בשעה השחרית באומרו &quot;אהבת עולם&quot; ו&quot;מחיה המתים&quot; בהתאמה.
* ידקדק לקחת שליח ציבור הגון, גדול תורה ומעשיו טובים ככל שיכול למצוא. וראוי שיהיה בן שלשים שנה ויותר  שכן אז נכנע ללבו. וכן מומלץ שיהיה נשואי עם ילדים. ומי שמעמיד ש&quot;ץ שאינו הגון הריהו כאילו גזל ציבור ומנע דבר טוב לו היו ראוי. ומכל מקום כל ישראלים כשרים. 
* היודע כי אינו בקי בתפילות לא יכנס עצמו להתפלל סליחות ואלא אם הפצירו בו, וימנע מלעלות גם אם במקומו משהו שאינו הגון יעלה. 
* המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי&quot;ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים. 
* אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי. 
* המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי&quot;ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים. 
* אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי. 
==תיקון חצות==
* בחודש אלול וימי הסליחות, הקם ויש לו זמן לומר או &quot;סליחות&quot; או &quot;תיקון חצות&quot; יאמר &quot;תיקון חצות&quot;.
==[[פתיחת אליהו]]==

===אמר רבי שמעון===
{{:אמר רבי שמעון}}
{{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==בקשות==
{{הור2|ואם לא הגיע עדיין זמן סליחה נוהגים לומר בקשות:}}
===ישן אל תרדם===
{{:ישן אל תרדם}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קכו}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קג}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קד}}

==סליחות==
===מלכי עולם בורא===
{{הור2|יש האומרים:}}
{{:מלכי עולם בורא}}

===קמתי באשמורת===
{{:קמתי באשמורת}}

===אשרי יושבי ביתך===
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
[יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}]
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}

===קדיש===
{{:חצי קדיש|נוסח=מזרח}}

===בן אדם מה לך נרדם===
{{:בן אדם מה לך נרדם}}

===לך ה' הצדקה===
{{:סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה/לך ה' הצדקה}}

===למענך אלהי===
{{החלף|{{בעשרת ימי תשובה}}|בעשרת ימי תשובה:|{{הור2|יש אומרים בעשרת ימי תשובה:}}}}
{{:למענך אלהי}}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}

===ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים===
{{הור2|יש אומרים את הפיוט הבא במקום {{צ|שבט יהודה}}; ובירושלים לא נהגו לאומרו.}}
{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|מזרח}}

===שבט יהודה בדוחק ובצער===
{{הור2|מכאן עומדים}}
{{:שבט יהודה בדוחק ובצער}}
===אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}
===שם אל קמתי לברך===
{{הור2|יש האומרים:}}
{{:שם אל קמתי לברך}}
===רחמנא אידכר לן===
{{#קטע:רחמנא אידכר לן|עדות מזרח}}

===י&quot;ג מידות===
'''וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ – יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}'''
===אנא כעב זדוני תמחהו===
{{הור2|יש אומרים:}}
{{:אנא כעב זדוני תמחהו}}

===אנשי אמונה אבדו===
{{החלף|{{:אנשי אמונה אבדו|נוסח=מזרח}}|צָרוֹתֵינוּ|סְלִיחָתֵנוּ}}

===אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}
=== תמהנו מרעות===
{{:תמהנו מרעות}}
===אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}

אֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
===אל תעש עמנו כלה ===
{{:אל תעש עמנו כלה|נוסח=מזרח}}
===וידוי===
====אתוודה על עבירות====
{{הור2|יש אומרים {{צ|אתוודה על עבירות}}, ונוהגים שהחזן קורא את החלק הראשון של החרוז והקהל משיבים את החלק השני.}}
{{:אתוודה על עבירות}}

====הוידוי ====
{{הור2|יש האומרים נוסח מקוצר (רק {{צ|אשמנו בגדנו…}}), ויש האומרים נוסח וידוי מורחב, ויאמר מנוסח זה רק {{צ|אשמנו בגדנו}}, וכל מה שיודע שחטא בו ונכלל בוידוי זה:}}

אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ.

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ה}}{{ש}}
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם׃{{ממס|משלי כח יג}}

{{:וידוי אשמנו מורחב}}

====אשמנו מכל עם====
{{:אשמנו מכל עם|נוסח=מזרח}}

===יצו האל===
{{החלף|{{בעשרת ימי תשובה}}|בעשרת ימי תשובה|יש אומרים בערב ראש השנה ובערב יום הכפורים}}
{{:יצו האל לדל שואל}}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}

===קבלת עול מלכות שמים===
{{:נוסח קבלת עול מלכות שמים - מורחב (עדות מזרח)}}
{{:מיוחד באהיה אשר אהיה}}

אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

===לקדושת שמך===
לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זַכִּיּוּת הוּא.{{ש}}
כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.
===אלהינו שבשמים===
{{#קטע:אלהינו שבשמים|עדות המזרח}}

===אלהים אתה ידעת לאולתי===
{{הור2|יש אומרים:}}
{{:אלהים אתה ידעת}}

===עננו===
{{הור2|כשאומרים {{צ|עֲנֵנוּ}} יש להזהר שלא להדגיש הנו&quot;ן, כדי שלא ישתנה ללשון עינוי חלילה.}}
{{#קטע:עננו אבינו|עדות מזרח}}

===עננו אלוהי אברהם===
{{#קטע:עננו אלוהי אברהם|עדות המזרח}}

=== חטאנו לפניך רחם עלינו ===
{{:אדון הסליחות}}
===אל רחום שמך===
{{:אל רחום שמך}}

===ה' חננו והקימנו===
{{בעשרת ימי תשובה}}
{{:ה' חננו והקימנו}}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}

===חוסה על ישראל עמך===
{{:חוסה על ישראל עמך}}

===עשה למען שמך===
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרח}}
===דעני לעניי===
{{#קטע:דעני לעניי|עדות מזרח}}

===יה שמע אביוניך===
{{החלף|{{בעשרת ימי תשובה}}|בעשרת ימי תשובה:|{{הור2|יש אומרים בעשרת ימי תשובה:}}}}
{{החלף|{{:יה שמע אביוניך}}|הַמִּנְחָה|הַשַּׁחַר}}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}

===אם אפס===
{{:אם אפס|נוסח=מזרח}}

===אל מלך יושב על כיסא רחמים===
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרח}}
===למתודה חטאתיו===
{{הור2|יש נוהגים לומר תחינה זו:}}
{{:למתודה חטאתיו}}

===בזכרי על משכבי===
{{הור2|יש נוהגים לזמר במקום {{צ|למתודה}} תחינה זו:}}
{{:בזכרי על משכבי}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ.

===אליך ה' נפשי אשא===
{{ק|[[תהלים כה]]}}{{ש}}
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃

וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:{{ממס|תהלים קל ח}}

יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:{{ממס|שמות לב יב}}

===תחינה של יום===
====תחינה ליום ראשון====
{{:ה' שועת עמך הקשיבה}}
{{רפרן|שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:}}

====תחינה ליום שני====
{{:ה' יחיד}}
{{רפרן|שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:}}

====תחינה ליום שלישי====
{{:ה' דלו עיני}}
{{רפרן|שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:}}

====תחינה ליום רביעי====
{{:ה' אם גדל עווני}}
{{רפרן|שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ.}}

====תחינה ליום חמישי====
{{:ה' שעה נודד מקנו}}
{{רפרן|שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ.}}

====תחינה ליום ששי====
{{:ה'  אלהים מושיב יחידים}}
{{רפרן|שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ.}}

===אל תקצוף ה' עד מאד===
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.

{{:אם אשמנו כתולע האדים}}

===אתאנו לחלות פניך===
{{:אתאנו לחלות פניך}}
===מרנא דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|מזרח}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=מזרח}}
===רחמים פשוטים===
{{:רחמים פשוטים}}
===אליך ה' נשאתי עיני===
{{:אליך ה' נשאתי עיני}}
===הושיענו למען שמך===
{{:הושיענו למען שמך}}

===אבינו מלכנו אבינו אתה===
{{הור2|אם אין זמן מדלגים.}}
{{:אבינו מלכנו אבינו אתה}}

===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מזרח}}
===קדיש תענו ותעתרו===
{{:חצי קדיש|נוסח=מזרח}}
{{הור2|נוהגים לתקוע כאן בשופר תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת, בכל יום מימי הסליחות פרט לערב ראש השנה. עומדים כאן.}}
{{:תענו ותעתרו ברחמים מן השמים}}
===ממעמקים קראתיך ה'===
{{ק|[[תהלים קל]]}}{{ש}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃

===יהא שלמא===
{{:קדיש יתום|נוסח=מזרח}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===בת אהובת אל קמה בשחר===
{{הור2|אם נשאר הרבה זמן עד התפילה שרים:}}
{{:בת אהובת אל קמה בשחר}}

{{הור2|יטול ידיו ללא ברכה ויקרא [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/שחרית|שחרית]].}}

==סדר התרת קללות==
{{:סדר התרת קללות}}
==סדר התרת נדרים==
{{:סדר התרת נדרים}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:סידור כללי - מזרח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pif27drhsl5d0cjwp9qpn5gs69e4iuk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:מקרא על פי המסורה</title>
    <ns>10</ns>
    <id>230821</id>
    <revision>
      <id>3083939</id>
      <parentid>2973028</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T11:33:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083939</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3899" sha1="iwqwhz7330qz6uvf834lpysqyj4ce7w" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
[[File:MAM-taamei-hamiqra-for-template.png|200px|תנ&quot;ך שלם ומדויק בניקוד וטעמים|link=מקרא על פי המסורה#ראש]]{{ש}}{{קק|[[מקרא על פי המסורה#ראש|'''שער מקרא''']] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|שער תורה]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|שער נביאים]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|שער כתובים]] · '''[[מקרא על פי המסורה/מקראי מועד|מקראי מועד]]''' · [[מקרא על פי המסורה/ויבינו במקרא|'''ויבינו במקרא''' (אודיו)]] · [[ויקיטקסט:טעמי המקרא|מידע על גופנים]] · '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah#beginning|English]]'''}}{{ש}}{{קק|1=[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|'''מבוא למקרא על פי המסורה''']] ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/תקציר|תקציר]]) · '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר]]''' · '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|כתי&quot;ל]]''' · '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות נוסח]''' · '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ תנ&quot;ך פונטי]''' · [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/yeivin_itm.html ייבין] · [https://github.com/bdenckla/MAM-basics/tree/main/MAM-parsed GitHub] · '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?pli=1&amp;gid=953964633#gid=953964633 תיקונים ושינויים]''' · [[שיחת משתמש:Dovi|דיווח על טעות]]}}{{ש}}{{קק|[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|בראשית]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|שמות]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ויקרא]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|במדבר]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|דברים]]}} ♦ {{קק| [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|יהושע]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|שופטים]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|שמואל]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|מלכים]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ישעיהו]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ירמיהו]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|יחזקאל]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|תרי עשר]]}} ♦ {{קק|[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|שיר השירים]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|רות]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|איכה]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|קֹהלת]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|אסתר]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|דניאל]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|עזרא]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|דברי הימים]]}}
&lt;/div&gt;
{{סוף}}
[[קטגוריה:מקרא על פי המסורה]]&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תבניות תנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>iwqwhz7330qz6uvf834lpysqyj4ce7w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3083916</id>
      <parentid>3081482</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T08:53:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1) */</comment>
      <origin>3083916</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="218118" sha1="dw23upgau4j20jpssthgkposmn1kxjj" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה].
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ג. אתרים חיצוניים לעיון בכתבי־יד מקראיים====

לשימוש יעיל בכתר ארם צובה וכתי&quot;ל, ועוד כתבי־יד רבים של המקרא על־פי המסורה, ראו באתרים:
*'''[https://ihbmr.com/manuscripts המכון לחקר כתבי־יד מקראיים]''';
*'''[https://www.masoretica.org/ מָסוֹרֶתִּיקָה (Masoretica)]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי&quot;ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה].
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי&quot;ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי&quot;ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתצוגה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל&quot;ג] בהוצאת עדי, &quot;בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב&quot; ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה&quot;ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ&quot;ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת &quot;שום שכל&quot;; (2) פירוש ספורדי על רש&quot;י תחת הכותרת &quot;הבנת המקרא&quot; (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב&quot;ם); (3) הפירוש &quot;מפורש&quot; על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש&quot;י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים &quot;עין הסופר&quot; ו&quot;מאור עיניים&quot; מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת &quot;שום שכל&quot; בשנת תקנ&quot;ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש&quot;י &quot;הבנת המקרא&quot;, שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש&quot;י לכל התורה בחומש &quot;מודע לבינה&quot;. לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>dw23upgau4j20jpssthgkposmn1kxjj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>368664</id>
    <revision>
      <id>3083864</id>
      <parentid>3081829</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:25:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083864</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5469" sha1="ld2baun30vuj42i6pziqcn5baztbv3o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= 
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = 
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = 
| מנהגים =
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}
{{רן|{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִֽיתָ לְעַמְּךָ שֽׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים{{ממס|ירמיהו ג יד}}
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשֽׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶֽיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַֽחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חׇ}}נֵּֽנוּ בַּחֲסָדֶֽיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַֽחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶֽ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּֽנוּ מֵחֵטְא וּמִכׇּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָֽנוּ כִּי פְשָׁעֵֽינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵֽנוּ לְמַֽעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יִהְיוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶֽיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵֽנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַֽׁ}}בְנוּ אֵלֶֽיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים.}}&lt;includeonly&gt;
:רַחֵם תְּרַחֵם עָלֵֽינוּ צוּר שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
:אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.&lt;/includeonly&gt;}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;&lt;noinclude&gt;

==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יֹשֵב הַכְּרוּבִים | {{סי|בִּ}}טִּֽיתָ שֽׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים{{ממס|ירמיהו ג יד}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים | {{סי|דִּ}}רְשֽׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶֽיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים | {{סי|וּ}}בָם אָֽנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים | {{סי|חׇ}}נֵּֽנוּ כַּחֲסָדֶֽיךָ הַמְרֻבִּים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים | {{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים | {{סי|לָ}}כֵן אָֽנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מֶֽ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים | {{סי|נַ}}קֵּֽנוּ מֵחֵטְא וּמֵחִיּוּבִים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סְ}}לַח נָא כִּי פְשָׁעֵֽינוּ רַבִּים | {{סי|עֲ}}נֵֽנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה לְבַל יְהוּ נִשְׁלָבִים | {{סי|צַ}}עֲקוֹתֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ יְהוּ נִקְשָׁבִים {{נוא|מְקֹרָבִים}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}רְבֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ חוֹצֵב לְהָבִים | {{סי|רְ}}צֵֽנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַֽׁ}}בְנוּ אֵלֶֽיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים | {{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים.}}
{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אדני אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ld2baun30vuj42i6pziqcn5baztbv3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/טקסט גולמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>375629</id>
    <revision>
      <id>3083920</id>
      <parentid>3080776</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:41:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083920</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1266" sha1="lh5ust1uker9iege7whvcqo0ukjklmz" xml:space="preserve">בדף הזה יהיו קישורים לדפים של טקסט גולמי לספרים שלמים. בטקסט הזה חייבים לסדר את הקידוד (תגי קטע) ואחר כך להעבירו אל '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|פרקי הבסיס]]'''.

==תורה==
*[[מקרא מבואר/טקסט גולמי/בראשית|בראשית]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/שמות|שמות]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/ויקרא|ויקרא]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/במדבר|במדבר]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/דברים|דברים]]

==נביאים==
*[[מקרא מבואר/טקסט גולמי/יהושע|יהושע]] ·
*תרי עשר: [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/יונה|יונה]] ·

==כתובים==
*[[מקרא מבואר/טקסט גולמי/שיר השירים|שיר השירים]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/רות|רות]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/איכה|איכה]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/קהלת|קהלת]] · [[מקרא מבואר/טקסט גולמי/אסתר|אסתר]]
*[[מקרא מבואר/טקסט גולמי/דניאל|דניאל]]
[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>lh5ust1uker9iege7whvcqo0ukjklmz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403228</id>
    <revision>
      <id>3083891</id>
      <parentid>2757323</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T22:21:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083891</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41728" sha1="dhd239nldo02h3nec1z57hgc0rtl8cy" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כח|כט|ל|}}
== כ&quot;ט ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה&lt;/big&gt;''' (תהלים סח, ז). '''&lt;big&gt;אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַשְּׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ נַעֲשׂוּ כֻּלָּן הוֹמוֹנְיָא אַחַת&lt;/big&gt;'''. (ובילקוט מוסיף: '''&lt;big&gt;וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם&lt;/big&gt;'''), '''&lt;big&gt;וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרָה שְׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד&lt;/big&gt;''', עכ&quot;ל.

המאמר לפי פשוטו הוא מובן. אמנם נ&quot;ל לדקדק כמו שדקדקנו הרבה פעמים אומרו: &quot;'''אַתָּה מוֹצֵא'''&quot;, מה היא מציאה זו, ובפרט כי נראה כי המציאה היא כי בהיותם במצרים היו כל א' וא' בפני עצמו, וכך היה לו לומר עד שלא נגאלו ישראל וכו' וכיון שנגאלו אתה מוצא שנעשו כלם הומניה א'. אבל נ&quot;ל לומר עם מה שאמרו ז&quot;ל (ויק&quot;ר לב, ה): '''בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם''' וכו'. וא&quot;כ היו ישראל בפני עצמן ולא נתערבו עם המצרים ולא עם שום אומה ולשון אחרת, וזכות זה הגינה עליהם והועילה להוציאם ממצרים ולגאלם, וכמ&quot;ש ג&quot;כ (ויק&quot;ר לב, ה): '''בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַחְתִּין ובְּנֵי יִשְׂרָאֵל סַלְּקִין'''. וזוהי באמת מציאה גדולה, וזהו: '''אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בִּפְנֵי עַצְמָן'''. גם אפשר לומר יושבין בפני עצמן, שלא היו תחת שום שר ומלאך, רק מעותדים ומקוים לחסות תחת כנפיו ית', ואעפ&quot;י שהיו בגלות תחת ממשלת שרו של מצרים לא נקראו עמו ח&quot;ו רק עם בני ישראל, גם השכינה היתה בפני עצמה, ולא בחרה לה אומה ולשון רק גם היא היתה מצפה כי ישראל ישלימו עצמם ויצטרפו בכור הברזל להיות לו אח&quot;כ לעם סגולתו, וגם זו היא מציאה באמת. ולפיכך: '''כֵיוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ נַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמָנְיָא אַחַת'''. פי' השכינה וישראל, זה אפשר לומר לפי גרסת מדרש רבה שבידינו כפי מה שמגיה אות אמת, אבל לפי מה שמוסיף בילקוט: '''וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם'''. צריך לפרש: '''וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמָנְיָא אַחַת''', דקאי על ישראל בהיותם בגלות, היה כל א' פונה לעבודתו, ולא היו משגיחים זה על זה, ולא היה ביניהם אהבה וחבה, אדרבה אמרו ז&quot;ל שהיו ביניהם דלטורין, וכשנגאלו אז היה ביניהם אהבה ואחוה. וכמ&quot;ש הכתוב ג&quot;כ: '''וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר''' (שמות יט, ב). ואמרו רז&quot;ל (מכילתא): '''בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד'''. וזהו שמביא ראייה מן הפ' '''אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה''' (תהלים סח, ז). פי' אך אותם שהיו סוררים ובלתי שלמים, שכנו צחיחה, פי' שכנו יחד באהבה וחיבה, צמאים כדי לשמוע דברי תורה. וכאשר היתה ביניהם אהבה כנז' אז '''וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם'''. ואפשר עוד לומר כי בהיות ישראל בגלות אעפ&quot;י שהיתה שכינה עמהם לשמרם מ&quot;מ היו ישראל בפני עצמן והשכינה בפני עצמה, להיות שהיו האומות משתעבדים בהם בישראל, לא היתה השכינה שורה בתוך ישראל כדי שלא יהיה אל האומות אחיזה בשכינה ח&quot;ו, ולפיכך היו אלו בפני עצמן והשכינה בפני עצמה. אמנם כשנגאלו אז לא היה חשש לזה, ולפיכך: '''נַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמָנְיָא אַחַת'''. והנה טעם היות האומות שולטים על ישראל הוא מפני כי לסיבת עונותיהם של ישראל נתערבו ניצוצות נשמותיהם הקדושות באומות העולם, גם לסיבת העונות נתערבו ניצוצות הטומאה בנשמותיהם של ישראל, וא&quot;כ אעפ&quot;י שהשכינה בגלות ללקט ניצוצות הקדושה והטהרה, כמ&quot;ש על פ' '''כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה''' (דברים ד, כד). מ&quot;מ לא יתכן היותה בתוך בני ישראל אם לא יהיו כלם מצד הטהרה והקדושה, ולפיכך היו אלו '''בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַשְּׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ''', אבל '''כֵיוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ''' ונמצאו כלם עומדים בצד הטהרה והקדושה, אז '''שָׁרְתָה שְׁכִינָה''' עליהם. 

וכדי שלא להפטר מן המדרש הזה בלא חידוש, אפשר לדקדק עוד אומרו: '''יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן''', וגם '''שְּׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ'''. ותחלה נפרש אומרו ישראל בפני עצמן, וזה בהקדים מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בס' הגלגולים וגם במקומות אחרים, כי בתחלה אדם זוכה לנפש דמלכות דעשיה, ועל ידי תורתו ומעשיו זוכה אח&quot;כ לנר&quot;ן וכל זה דעשיה. ויש בזה חילוקים רבים כמבואר במקומו, וסוף דבר עולה ממדרגה למדרגה עד שזוכה לנר&quot;ן ח&quot;י דאצילות היינו דמלכות, ואח&quot;כ אם יזכה מצד ז&quot;א, ואח&quot;כ גם מאו&quot;א וא&quot;א. עוד נוסף על זה אמרו כי לפעמים יזכה האדם ע&quot;י איזה מצוה או ייחוד או איזה עסק בתורה, עי&quot;ז יתעבר בו נשמת איזה צדיק או נשמת אדם גדול, הכל לפי גודל המצוה וכוונתה והתבודדותו בתורה, וכמו שהאריכו בזה בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה. וכל זה בהיות האדם עוסק בתורה ובמצות ועמל בהם, אמנם אם לא יעסוק בתורה ויהיה יושב ובטל, אז נמשל כבהמות נדמו, ולפעמים לא יהיה לו כ&quot;א נפש הבהמית שנתנו לו מעת תחלת יצירתו. והנה ישראל במצרים היו עסוקים בטיט ובלבנים ולא אתם עוסק בתורה ובמצות זולתי שבטו של לוי כמ&quot;ש ז&quot;ל (בספרי) על '''כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ''' (דברים לג, ט). '''בְּמִצְרַיִם''' וכו'. וא&quot;כ לא היו זוכים לנשמה יתירה או לנר&quot;ן ומדרגות עליונות שאמרנו שזוכים בהם הצדיקים והעוסקים בתורה כמ&quot;ש, אדרבה היו נטמעים והולכים בחומריות, וזהו '''בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים''' (שמות א, יד). וכמשז&quot;ל. נוסף על זה כי להיותם בארץ מצרים בגלות, כי הדר במצרים מתלבש עליו קליפה א' מעולם התמורות, ועליה מתלבשי' ד' קליפות של ס&quot;מ, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רהב, כמו שכתב מהר&quot;ר אברהם אזולאי בס' חסד לאברהם מאמר עין הארץ נהר י&quot;ד. וזהו אומרו שהיו '''יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן''', שלא היו מאירים בהם ההארות עליונות וחלקי נר&quot;ן ח&quot;י כמ&quot;ש, וכל שכן שלא היו מתעברים בהם נשמות שאר הצדיקים, ואעפ&quot;י שמצינו שכתב מהר&quot;ש אלקבץ על מ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב צ&quot;ט ע&quot;א) על '''כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם''' (שמות כג, ט). שהיו מתלבשים המלאכים בתוך בני ישראל, ובזה היה להם כח לעמוד בעבודת פרך שהיו עובדים עכ&quot;ל. אפשר לומר שלא היו מתבלשים להאיר עיניהם בדברי תורה ובמושכלות וכיוצא, רק לסייעם ולתת להם כח כמ&quot;ש, גם השכינה היתה בבחינת אחור דז&quot;א מן החזה ולמטה, ולא היה אור ה' ראשונות מאירות בה, ולפיכך גם עליה יאמר שהיתה בפני עצמה, וכיון שנגאלו אז אמרו במדרש (שמו&quot;ר טו, א): '''מִיָּד גִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֶת רֹאשָׁן שֶׁהָיָה מְכוּסֶּה'''. היינו שנסתלק מהם הלבושים הנזכרי' שהם מעולם הקליפות, ומלבד זה ג&quot;כ נוכל לומר על גלו את ראשן וכו'. שזה נאמר על ז&quot;א, כי בתחלה היה תלת גו תלת, '''רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ''' (שמות יב, ט), עתה נתגדל כמו שאמרו ז&quot;ל על '''וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי''' וכו' (יחזקאל טז, ז). ונחזור לענין כי כיון שנסתלקו מהן הקליפות כנז', אז גלו את ראשן ונתנוצץ בהם הארות עליונות ונשמה יתירה שהיה להם בכח, עתה יצאו בפועל. ואפשר שלזה כוונו רז&quot;ל במדרש ז&quot;ל (שמו&quot;ר כ, ה): '''שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''' (שה&quot;ש ד, יג). '''אָמַר ר' לֵוִי מָשָׁל לְא' שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה וְהָיָה בָּהּ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, עָמַד וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקְּנָאָהּ וְהֶעֱבִיר אֶת הַגַּל מִתּוֹכָהּ וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים, נְטָעָהּ גְּפָנִים עֲשָׂאָהּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים, בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ וְהוֹשִׁיב בָּהּ שׁוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ. עָבַר עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְכָרָהּ, רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, אָמַר אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכַרְתִּי, אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם''' (שה&quot;ש ד, יב). '''כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַּרְדֵּס רִימּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''' וגו'. '''נַעֲשׂוּ כְּגֶפֶן הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: גֶּפֶן מִמִצְרַיִם תַּסִּיעַ''' (תהלים פ, ט). '''נַעֲשׂוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם. נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן''' (שה&quot;ש ד, יד). '''נָטַע בָּהּ תַּפּוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ''' (שה&quot;ש ח, ה). '''סְמָכָהּ עַל הַקַּנִּים, אֵלּוּ קְנֵי הַמְנוֹרָה. מָצָא בָהּ מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים''' (שה&quot;ש ד, טו). '''בָּנָה בָּהּ מִגְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ''' (ישעיה ה, ב). '''וְהֵשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ''' (תהלים קכא, ה). עכ&quot;ל. והנה לדקדק ולתת טעם למשל הזה, אפשר לומר כי המשל הוא רמז לשכינה, והנמשל כפשוטו שהוא על ישראל. וידוע כי השכינה נקראת שדה, ובפרט בבחינת הנשמות הנזרעות בתוכה, והנה בהיות השכינה בגלות היתה גל של צרורות, אם שנפרש כמו שמפרש מהר&quot;ר נתן שפירא הזקן זלה&quot;ה בס' מגלה עמוקות אופן ר&quot;נ. שהם ל&quot;ג צדיקים של אומות העולם, וישראל הוציאו כל הניצוצות ממצרים, בסוד '''וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם''' (שמות יב, לו). ואלו הל&quot;ג ג&quot;כ בכלל, ונפרש ונאריך בדבריו בפ' '''גַּן נָעוּל''' (שה&quot;ש ד, יב) לקמן שהוא כנגד פ' '''טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא''' וכו' (איכה ג, כז). או אם נפרש גל של צרורות כי להיות המלכות כנגד נה&quot;י, מן החזה של ז&quot;א ולמטה נקראת גל, היינו ל' של ג' ספירות נה&quot;י כלולים מי', ולהיות כי הז&quot;א לא היה בעל י' ספירות, לכן הגם כי מן החזה ולמטה הם ב' שלישים, מ&quot;מ לא נחשב רק לשליש א', שהם ג' שליש ספירה א' הרי ל&quot;ג, וכך היה שיעורה, והיתה של צרורות שלא היו מאירים בה האורות עליונות, וגם היא היתה אוספת הארותיה אליה בסוד בתולה דתרעין דילה סתומות בימי הגלות, כדי שלא יהנו ממנה החצונים, וגם בהיותה מתלבשת בחצונים יש לה לבוש חצון שנהנים ממנה החצונים ולא יותר, בסוד צררא בר זוזא, מדרגה מן מדרגה יותר אחרונות שבקדושה שבעשיה, וכמ&quot;ש הרמ&quot;ע זלה&quot;ה בתחלת ס' צבאות ה' ח&quot;א ג'. והוסיף עוד לומ' שנק' צררא, שצורר הקדושה שלא תצא, ואינם נהנים רק מן התמצית וכו' עכ&quot;ל. והנה בהיות השכינה בגלות כביכול היתה ביד החצונים, היינו שהיו נהנים מתמציתה, וכשנגאלה כביכול השי&quot;ת שהוא הז&quot;א, על ידי הבינה דמסטרא דיובלא יצאו ישראל ממצרים, קנה את השדה שהיא השכינה הנז' מיד החצונים, והיתה הקניה ע&quot;י המכות ששלח בהם כמשז&quot;ל במדרש (ויק&quot;ר ב, א): '''ר' אַבָּא בַּר כַּהֲנָא''' ['''אָמַר'''] '''אִלְמָלֵא הָיָה רוֹצֶה פַּרְעֹה הָיָה הב&quot;ה נוֹתֵן מִשְׁקַל כָּל א' מִיִּשְׂרָאֵל מִשְׁקָלוֹ זָהָב אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. א&quot;ר יִצְחָק וְלֹא קָנָה אוֹתָן בְּדָמִים''' (פי' בתמיה), '''מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל עָרוֹב'''. ועתה אחרי שפרעה שהיה אז ראש הקליפות מכר את השדה שהיא השכינה כנז', '''עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ''' שהוא ז&quot;א '''שֶׁקְּנָאָהּ''' כנז', '''וְהֶעֱבִיר אֶת הַגַּל מִתּוֹכָהּ''', היינו שהשפיע בה הארות, עד שנפתחה ויצאו צבאות ה' מתוכה, וזה היה ע&quot;י הארות עליונות שקבל מאו&quot;א שהם בונים את המלכות ומעבירים הקליפות ממנה, ועי&quot;ז '''וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים''', שהם החסדים וגבורות הבונים את המלכות, ונקוים אח&quot;כ ומתקבצים ביסוד שלה, שהם סוד מים והם חיים מצד חיי המלך, שהם המוחין העליונים הנקראי' חיים כנודע. ואז '''נְטָעָהּ גְּפָנִים''', מלבד מ&quot;ש בענין קדוש ליל שבת כי הגפן בגימט' חק&quot;ל שהוא הוי&quot;ה אדי&quot;ד הוי&quot;ה אדנ&quot;י. עוד נוכל לומר שהשפיע בה אור הבינה מן היין המשומר שבתוכה, שבזה המלכות נקראת גפן, כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' הפרדס שער ערכי הכנויים ע&quot;ש. ואמר גפנים לשון רבים וגם אמר נטעה ובשאר אמר נטע בה, ויהיה פי' הז&quot;א אשר על ידי נה&quot;י שלו היא נגדלת, השפיע בכל ספירותיה בסוד השלישים, אור הבינה שהוא היין המשומר כנז', ובזה '''עֲשָׂאָהּ''' ג&quot;כ '''שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת''', וזה כאשר נגדלת וניכר בה הקוים חסד דין רחמים. '''נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים''', שהם הדברים הממתקים דיניה ומבסמים דיניה. אי נמי הארת והשפעת ג' ראשונות, ובפרט כתר עילאה שמשם סוד הבשמים. '''נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים''', הם סוד תרין עטרין דספר תורה. '''הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים''', בסוד: קנה חכמה קנה בינה (משלי ד, ה). והם סוד ש&quot;י עולמות. אי נמי בדרוש שלוח הקן אמרו כי כשהאם בינה, רובצת על האפרוחי' או על הבצים, אז אין בה אלא קן רבא אורות, ולכן שלח תשלח את האם, שהוא סוד זווג או&quot;א עליונים בסוד הגדלות, וזהו למען ייטב לך לעולם שכלו טוב בסוד גומל חסדים טובים וכו' ובזה והארכת ימים וכו'. ובזה יאמר: '''הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים''', שהוא משני בחינות ק&quot;ן צפור הנזכרי' והוא בסוד גדלות. '''בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ''', שהוא סוד הדעת או היסוד, שכל א' מהם נקרא מגדל הפורח באויר. '''הוֹשִׁיב''' בתוכה '''שׁוֹמֵר''', שהוא יסוד ז&quot;א הנכנס בתוכה. אי נמי הוא אור הבינה השומר אותה מן החצונים, '''כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ''', שכן הוא אומר: ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כט, ט). וגם היה בו אור ג' ראשונות שמשם עיקר השבח. '''עָבַר עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְכָרָהּ''', עפ&quot;י הדרך שאמרנו. '''רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב''', בסוד הגדלות, וגם כל הארות והחסדים והגבורות המתוקות כמ&quot;ש. '''אָמַר אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכַרְתִּי, אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי''', שאילו היה שומע לדברי השי&quot;ת בתחלה והיה שב בתשובה שלימה בתחילה, היה נאחז בקדושה והיה מקבל שכר טוב בעה&quot;ז ובעה&quot;ב, וכמ&quot;ש במדרש שהיה הב&quot;ה נותן לפרעה על כל א' מישראל משקלו זהב, וע&quot;י מה שהקשה את ערפו מכר אותה במכות שהיו לו ונטרד מן העה&quot;ז ומן העה&quot;ב, ובעל כרחו שלא בטובתו יצאה השכינה מתחת רשותו. כל זה אפשר לפי דברי המשל. ועתה נבא לפרש דברי הנמשל שאומר בפירוש על ישראל וז&quot;ל: '''כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת''', מלבד מ&quot;ש בשם מהר&quot;ם שפירא בעל מגלה עמוקות [(אופן ר&quot;נ), שהם ל&quot;ג צדיקים של אומות העולם], כבר אמרנו ג&quot;כ מה שכתב מהר&quot;א אזולאי זלה&quot;ה בס' חסד לאברהם, כי הדר במצרים יש לו נפש מסנדלפו&quot;ן, היינו ממלכות סנדלפו&quot;ן ועליו מתלבשים לבוש מג' קליפות תמורות ס&quot;מ רה&quot;ב, והנה כל א' מג' קליפות כלולים מעשר הם ל', ונפש מסנדלפו&quot;ן ממלכות שלו הכוללת הג' שהם נה&quot;י הרי ג&quot;ל. והם באמת של צרורות הצוררים והמונעים השפע וההשכלה ג&quot;כ. והנה כאשר יצאו ישראל ממצרים, אעפ&quot;י שלא נכנסו לארץ מיד מ&quot;מ תכף ומיד נכנסו באויר הקדושה ונפרדו הקליפות מהם, ומיד '''וְכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''', שאפילו ריקנין שבהם היו מלאים מצות כרמון (סנהדרין לז, א). גם נעשו כגפן היין עפ&quot;י הדרך שאמרנו, היינו שהיו מוכנים לקבל הארת התורה וסודותיה, ואפילו גופם היה מוכן לחזות בנועם ה', וכמ&quot;ש הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל על ראתה שפחה על הים. פי' '''רָאֲתָה בְּחִינָה הַיּוֹתֵר גְּרוּעָה שֶׁבְּאָדָם הַנִּקְרָא שִׁפְחָה, מָה שֶׁלֹּא רָאָה''' וכו' עכ&quot;ל. וגם נקרא גפן להיות שלא היו מקבלים הרכבה ממין שאינו מינו, כי להיות שהיו כלם בקדושה לא ישלוט בהם טומאה, והביא ראיה מפ' שנאמר: '''גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ''' (תהלים פ, ט). לומר שבצאתם ממצרים נעשו כגפן, וזה כמו שאמר אח&quot;כ תגרש '''תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם''', שהם הקליפות הנז', ועי&quot;ז '''וַתִּטָּעֶהָ''' בתוך הקדושה. '''נַעֲשׂוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם''', שנעשו ונחלקו לי&quot;ב שבטים כמנין י&quot;ב בקר תחת הים, כל א' וא' במקום הראוי לו. וכן ג&quot;כ עד&quot;ז נעשו דגלים דגלים לטעם הנז'. והנה כל אלו הדברים נעשו ישראל מעצמם על ידי מה שהעבירו מהם לבושי התמורות והקליפות כמ&quot;ש. עוד מלבד זה זכו לכמה מתנות טובות מאת השי&quot;ת, וז&quot;ש: '''נָטַע בָּהּ''', פי' השי&quot;ת, '''כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים''', שנתן כח ביד ישראל למתק מדת הדין בהרבה דרכים, הן על ידי עסק התורה והמצות והתפלות והקרבנות, וגם על ידי שאר דברים אשר יעשו ישראל לכבוד ה', וגם בשמים כפשוטו שהוא רמז לסודות התורה, והביא ראייה מפסוק '''נֵרְדְּ וְכַרְכּוֹם''' וכו' (שה&quot;ש ד, יד). ועם מה שנפרש במקומו יבא הכל על נכון בראיה מספקת, ועיין בפי' הכתוב לדכא תחת רגליו (איכה ג, לג) ע&quot;ש. '''נָטַע בָּהּ תַּפּוּחִים''', שהם בסוד חד&quot;ר, תלת גווני התפוח, וגם ע&quot;י בא התעוררות מ&quot;נ, והנה היה להם כח להעלות מ&quot;נ ע&quot;י מעשיהם הטובים ולעורר היחוד, וזהו: '''תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ'''. '''סְמָכָהּ עַל הַקַּנִּים, אֵלּוּ קְנֵי הַמְנוֹרָה''', הנה אמרו ז&quot;ל (לקוטי תורה פ' בהעלותך) כי המנורה היא רחל, ושבעה קני המנורה הם שבעה ספירותיה. וידוע כי בהיות המלכות פרצוף גמור, וכן כל עוד שתגדל המלכות כן יגדלו ישראל עמה, כי בשלומה יהיה להם שלום. ועתה אומר שסמך את ישראל על קני המנורה כנז'. אי נמי אפשר לומר כי להיות הדור ההוא דור דעה, לפיכך סמכה על קני המנורה, שהיו למעלה מז' ספירות המלכות שהם קני המנורה, ולפיכך מה שפירש מהר&quot;י סרוק זלה&quot;ה בפי' שירי האר&quot;י זלה&quot;ה, שפי' כי מנורה היא בלאה, יצדק לומר על הדור ההוא, סמכה על קני המנורה, שהיו דור דעה מצד לאה, היינו אותה לאה שנקראת דור המדבר באוצרות חיים ע&quot;ש. '''מָצָא בָהּ מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים''' (שה&quot;ש ד, טו). הנה במשל הביא ענין הבאר ראשון, כי תכף שהעביר ממנה הג&quot;ל מיד מצא תחתיו מים חיים, וכאן הזכיר אותו כמעט באחרונה. וי&quot;ל להיות כי בשכינה אין שום עיכוב מצדה ולכן תכף ומיד שהעבירו ממנה הקליפות והגל של צרורות, מיד נתגלו ומצא בה המים חיים, אבל בנמשל שהם ישראל לא זכו להיות בתוכם באר מים חיים אלא לאחר זמן, והנה באר מים חיים היא התורה, ומלת באר כפשוטו הוא לשון ביאור, כמ&quot;ש הכתוב: '''הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה''' (דברים א, ה). ומים חיים ר&quot;ל נובעים. וידוע כי לישראל ניתן כח לחדש דברי תורה מה שלא ניתן אפילו למלאכי השרת, ובזה יאמר כי בישראל מצא בהם מים חיים, שהם נובעים ומוציאים ד&quot;ת בחידושים רבים מידי יום ביומו ובכל עת ובכל שעה. והנה זה לא ניתן לכל אדם מישראל רק למי שהוא שלם, וגם אחרי העמל והטורח והעיון בתורה, ולפיכך אעפ&quot;י שהעבירו מהם גל של צרורות שהם התמורות והקליפות הנז', לא זכו עדיין להיות כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק בחידושי תורה, רק אחר שנעשו כפרדס רמונים, מלאי מצות כרימון וכגפן היין, מוכנים לקבל סודת התורה, וגם שורות שורות, שכל שבט ושבט מחדש לפי מדרגת שבטו, וכמ&quot;ש הראב&quot;ד בפי' לס' יצירה המדרגות והמעלות שיש לכל שבט בפני עצמו יותר מכל שאר בני אדם, וכן כתב מהר&quot;א אזולאי בס' חסד לאברהם. וגם אחר שהשי&quot;ת השפיע בהם בשמים ותפוחים, פי' שלמד להם הקדמות מעולות אשר בהם ידעו לחדש ד&quot;ת לפי ההקדמות שבידם, והביא ראיה מפסוק '''מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים''', וגם זה לפי מה שנפרש במקומו, כי כוונת הכתוב הוא כי ע&quot;י מה שהצדיקים מעלים מ&quot;נ ע&quot;י עסק תורתם וכוונתם הנכונה, יש להם כח להוריד מ&quot;ד מן המזל העליון הנק' לבנון, ועיין בפי' הפסוק ומה שאאריך בו בעה&quot;ו: 

'''בָּנָה מִגְדָּל''' בתוכו, '''שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ''' (ישעיה ה, ב). לפי פשוטו זה נאמר על בית המקדש או המשכן, ואפשר לפרש כי מגדל נאמר על היסוד, שכן נקרא מגדל הפורח באויר. גם אמרו בס' אדם ישר (דרוש מרכבת יחזקאל פי&quot;ג), כי דעת דז&quot;א שיש בתוכו יסוד הבינה ג&quot;כ נקרא מגדל כמו שאמרנו. והנה אחר שאמר שמצא בתוך ישראל מים חיים שהם חדושי התורה כמו שאמרנו, אמר בנה מגדל בתוכו, שנתן בו הבנה להורות את בני ישראל ולהיות ראש ישיבה כמו המגדל הזה. והנה כלל אחר הורה לנו האר&quot;י זלה&quot;ה, כי כל רבי, היינו מי שמורה לאחרים הוא ביסוד, וזהו בנה מלשון בינה, מגדל בתוכו, שהם ראשי ישיבות ומלמדי תורה ברבים, ויש להם דעת נכונה והם אחוזים ביסוד הנקרא מגדל, המלמד תורה לאחרים ומגדל אותם בתורה ומעשים טובים, ויהיה ג&quot;כ פי' '''וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ''', מלשון בינה, כמו שאמרו ז&quot;ל (נדה מה, ב) על '''וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע''' (בראשית ב, כב). מלמד שנתן בינה באשה וכו': 

'''הוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ''' (תהלים קכא, ה). גם זה פשוט הוא שהוא על השראת שכינה בישראל בבית המקדש או במשכן. אמנם כדי שלא להפטר גם מזה בלא חידוש, אפשר לומר על דרך משז&quot;ל (סנהדרין צג, ב): אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא סייעתא דשמייא היא. ובזה יאמר כי מלבד מה שזכו להיות בהם מורי הוראות כמ&quot;ש, עוד זכו שה' ישמור אותם שלא יכשלו בדבר הלכה ח&quot;ו, וזהו ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, ללמד ידיו לקרב לשאת ולתת במלחמתה של תורה, וכמ&quot;ש הכתוב: '''כִּי יַעֲמוֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ''' (תהלים קט, לא). ובאמת אין לך שכינה שורה יותר מזה, ועל זאת יתפלל כל חסיד. העולה מזה כי כשיצאו ישראל ממצרים והוסרו מהם הקליפות כמ&quot;ש, אז זכו לאורות עליונות ונשמה יתירה, וזכו לתורה ומצות ועי&quot;ז שרתה שכינה עליהם והיו כלם לאחדים, כנסת ישראל ושכינתו יתברך עמהם: 

'''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרָה הַשְׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן''' וכו'. למעלה הקדים ואמר: ישראל בפני עצמן ושכינה בפני עצמה, וכאן אמר להפך. אפשר לומ' כי דבר פשוט הוא כי במקום טומאה לא תחול שם הקדושה, ולפיכך להיות כי ישראל היו מטומעים בין הקליפות לא שרתה שכינה עליהם, ותחלה יצאו מן הקליפות ואח&quot;כ שרתה שכינה עליהם. אבל אח&quot;כ בהיותם על אדמתם תחת צל הקדושה, בעוד היות השכינה עמהם היו ג&quot;כ שאר הארות מתראות בהם, ותחלה נסתלקה השכינה ואח&quot;כ גלו, ובהיותם בחוצה לארץ אז שלט עליהם לבושי התמורות והקליפות, ואז נעשו גם הם בפני עצמם ככל הדרכים שפי' לעיל. והנה כדי להחזיר את השכינה וכמו כן האורות הנזכרי', ונשמה יתירה אל כל ישראל כנגד כל מה שאמרנו, בא שיר השירים ג&quot;כ כמ&quot;ש בזוהר חדש במדרש הנעלם של שיר השירים דף ג' ע&quot;ב ז&quot;ל: '''כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַפְּתִילָה, וְהַפְּתִילָה כְּתִיקּוּנָהּ, הָאוֹר מֵאִיר וְצַח, וְהַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, כָּל זְמַן שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת וְהַשֶּׁמֶן חָסֵר מִן הַפְּתִילָה, הָאוֹר מִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר כְּלוּם, כָךָ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ, אוֹר שֶׁל מַעְלָה הָיְתָה דוֹלֶקֶת בָּהֶם, וְאוֹמֶרֶת שִׁיר, וְאֵינָהּ מִשְׁתַּכֶּכֶת לְעוֹלָם. דוּגְמַת הָאוֹר עַל הַפְּתִילָה, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּךְ לְנֶגֶד מַעְלָה. וְאוֹתוֹ הַשִּׁיר זֶהוּ הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. נֶעְדְּרָה הַפְּתִילָה, כִּבְ&quot;יָכוֹל נֶעְדַּר הָאוֹר, וְנִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ''' וכו' עכ&quot;ל. דבריו מורים ורומזים למ&quot;ש, היינו '''כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַפְּתִילָה''', פי' נר דולק הם תורה ומצות, כמד&quot;א '''כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר''' (משלי ו, כג). וכמ&quot;ש ג&quot;כ בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;ב): כי המצוה היא גוף הנר, והאור הדולק בו היא התורה, והם דולקים על הפתילה שהיא גוף האדם, '''וְהַפְּתִילָה''' ג&quot;כ '''כְּתִיקּוּנָהּ''', שאינו עושה עבירות ודרכיו מתוקנים בעיני אלקים ואדם, אז '''הָאוֹר מֵאִיר וְצַח''', היינו שהתורה מאירה בתוכו '''וְהַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ'''. אך '''כָל זְמַן שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת''', היינו שאין האדם פתיל צמיד עם בוראו, וזהו '''שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת''', '''וְהַשֶּׁמֶן''' שהם סודות התורה ומעשים טובים המכונים בשמן, כמ&quot;ש הכתוב: '''וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר''' (קהלת ט, ח). וכן הוא אומר: '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים''' (שה&quot;ש א, ג). אך כשא' מהם נעדר וכל שכן כששניהם נעדרים, אז '''הָאוֹר מִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר כְּלוּם, כָךָ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ''', דייק אומרו '''מְתוּקָנִים''' כפשוטו, '''וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ''', שהיו ישרים והיו דבקים בו ית', '''אוֹר שֶׁל מַעְלָה הָיְתָה דוֹלֶקֶת בָּהֶם''', שהוא סוד נשמה יתירה ואורות עליונים, ואולי ג&quot;כ שכינתו ית', הכל לפי גודל הזכות וההכנה ג&quot;כ. ואם נפרש נר על תורה שבע&quot;פ, ואור על תורה שבכתב, כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;א) על פ' '''כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר''' (משלי ו, כג). יבא ג&quot;כ על נכון, ואז '''אוֹמֶרֶת שִׁיר, וְאֵינָהּ מִשְׁתַּכֶּכֶת לְעוֹלָם''', היינו שהשכינה עי&quot;ז הנה היא מעלה מ&quot;נ תדיר, ולעולם היא עולה במעלה, וגם האדם כשיש בו האור הזה כמ&quot;ש, הנה הוא עולה במעלה תדיר אפי' בהיותו בעה&quot;ז, וכמ&quot;ש בזוהר פ' לך לך (ח&quot;א צ&quot;ב סע&quot;א) על '''וְאִית לֵיהּ חוּלָקָא תָּדִיר לְּעָלְמָא דְּאָתֵי'''. והוא כ'''דוּגְמַת הָאוֹר עַל הַפְּתִילָה, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּךְ''' לעולם כלפי מעלה, ותאותו לעולם לעלות. ואפשר ג&quot;כ לפרש '''כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ''' וכו'. על דרך מ&quot;ש בזוהר פ' בראשית (ח&quot;א נ&quot;א ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל. אִלֵּין בְּחֶדְוָה דְשִׁיר. וְאִלֵּין בִּרְעוּתָא דְלִבָּא וְאִלֵּין בִּצְלוֹתָא. וּשְׁרָגָא דָּלִיק עֲלַיְיהוּ. וְאִתְדַּבְּקוּ נְהוֹרִין כְּחַד וּנְהִירִין עָלְמִין וּמִתְבָּרְכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין''' וכו' עכ&quot;ל. וכונתו כמ&quot;ש למעלה על פ' '''וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים''' וכו' (דברים ד, ד). והביא משל הנר שיש בה גוונים הרבה, ומסיק דנהורא חוורא הם אותיות יה&quot;ו, וישראל דבקים בשכינה שהיא אות ה', נהורא תכלא וכו'. ואמר עתה כי '''כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל''' ע&quot;י חדות השיר, אפשר לדייק שלא אמר ע&quot;י השיר רק ע&quot;י חדות השיר, שהוא דבר נוסף על השיר, שהשיר הוא בבינה, '''וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא''' (במדבר יח, כג). והוא כנגד היו&quot;ד, '''וְאִלֵּין בִּרְעוּתָא דְלִבָּא''', שהוא הלב מבין, '''וְאִלֵּין בִּצְלוֹתָא''' שהיא בת&quot;ת, ו' של שם, ובזה '''וּשְׁרָגָא דָּלִיק עֲלַיְיהוּ''', שהם אותיות יה&quot;ו, נהורא חוורא, '''וְאִתְדַּבְּקוּ נְהוֹרִין''', שהיא שכינתו יתברך, ה' שבשם, ובזה '''וְנַהֲרִין עָלְמִין''' וכו'. וזהו ג&quot;כ '''כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים''' וכו'. והוא מובן עפ&quot;י הנ&quot;ל. '''וְאוֹתוֹ הַשִּׁיר זֶהוּ הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים''', פי' קדש מצד עצמו, שאין בו שום לבוש מלבושי התמורות והקליפות, רק כלו קדש לה'. וגם הוא קדשים מצד ההארות עליונים ונשמה יתירה ושכינתו ית' השוכן בתוכו. '''נֶעְדְּרָה הַפְּתִילָה''', שאינו פתיל צמיד בכבודו ית', אז מלבישים אותו לבוש נכרי ח&quot;ו, ואז '''כִּבְ&quot;יָכוֹל נֶעְדַּר הָאוֹר וְנִסְתַּלֵּק''', פי' שני דברים, הא' '''נֶעְדַּר הָאוֹר''', וזה לסיבת לבוש הקליפות אשר נתנו עליו אשר זה הוא מחשיך האור הנזכר, וגם אמר '''נִסְתַּלֵּק''' כנגד אורות העליונים שאמרנו, שגם הם נסתלקו ואין מי שיודע בו, שאפילו הנשמה שיש בו הנה היא בכח ואינה בפועל, באופן שאין שיודע באור הנז', ואפילו הוא בעצמו אינו יודע, וכמ&quot;ש הכתוב: '''וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרוּבּוֹת''' (קהלת יב, ג). וכמו שפי' הרבה פעמי', וזהו ג&quot;כ שאמר אח&quot;כ: '''וּשְׁלֹמֹה צווֵֹחַ וְאָמַר: וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ''' (שם א). '''הֱיֵה מְתַּקֵּן וּמְסַרְגֵּל עַצְמְךָ בְּמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ''', פי' בעוד שאתה נבחר, והוא כמו שאמר שהמאור ההוא בוהל על הפתילה כמו שפירשנו. ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה, שיר ישורר האדם מצד עצמו, וגופו מתוקן קדש לה' כמ&quot;ש, ובזה יהיה ג&quot;כ אח&quot;כ השירים קדשים, ע&quot;י אורות עליונים ושכינתו ית', וזה אשר לשלמה. למי שהוא שלם במעשיו, וגם אשר הנה הוא מאושר בשלמה, מלשון שלמה ובגד שלו, והנה הוא כלו קדש לה'. ובזה יהיה שכינתו ית' עמו להאיר לו ולברכו אכי&quot;ר:</text>
      <sha1>dhd239nldo02h3nec1z57hgc0rtl8cy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083892</id>
      <parentid>3083891</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T22:26:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41728" sha1="q56zdtsedp9f0h9zeajjdar3uhqc48k" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כח|כט|ל|}}
== כ&quot;ט ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה&lt;/big&gt;''' (תהלים סח, ז). '''&lt;big&gt;אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַשְּׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ נַעֲשׂוּ כֻּלָּן הוֹמוֹנְיָא אַחַת&lt;/big&gt;'''. (ובילקוט מוסיף: '''&lt;big&gt;וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם&lt;/big&gt;'''), '''&lt;big&gt;וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרָה שְׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד&lt;/big&gt;''', עכ&quot;ל.

המאמר לפי פשוטו הוא מובן. אמנם נ&quot;ל לדקדק כמו שדקדקנו הרבה פעמים אומרו: &quot;'''אַתָּה מוֹצֵא'''&quot;, מה היא מציאה זו, ובפרט כי נראה כי המציאה היא כי בהיותם במצרים היו כל א' וא' בפני עצמו, וכך היה לו לומר עד שלא נגאלו ישראל וכו' וכיון שנגאלו אתה מוצא שנעשו כלם הומניה א'. אבל נ&quot;ל לומר עם מה שאמרו ז&quot;ל (ויק&quot;ר לב, ה): '''בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם''' וכו'. וא&quot;כ היו ישראל בפני עצמן ולא נתערבו עם המצרים ולא עם שום אומה ולשון אחרת, וזכות זה הגינה עליהם והועילה להוציאם ממצרים ולגאלם, וכמ&quot;ש ג&quot;כ (ויק&quot;ר לב, ה): '''בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַחְתִּין ובְּנֵי יִשְׂרָאֵל סַלְּקִין'''. וזוהי באמת מציאה גדולה, וזהו: '''אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בִּפְנֵי עַצְמָן'''. גם אפשר לומר יושבין בפני עצמן, שלא היו תחת שום שר ומלאך, רק מעותדים ומקוים לחסות תחת כנפיו ית', ואעפ&quot;י שהיו בגלות תחת ממשלת שרו של מצרים לא נקראו עמו ח&quot;ו רק עם בני ישראל, גם השכינה היתה בפני עצמה, ולא בחרה לה אומה ולשון רק גם היא היתה מצפה כי ישראל ישלימו עצמם ויצטרפו בכור הברזל להיות לו אח&quot;כ לעם סגולתו, וגם זו היא מציאה באמת. ולפיכך: '''כֵיוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ נַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמָנְיָא אַחַת'''. פי' השכינה וישראל, זה אפשר לומר לפי גרסת מדרש רבה שבידינו כפי מה שמגיה אות אמת, אבל לפי מה שמוסיף בילקוט: '''וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם'''. צריך לפרש: '''וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמָנְיָא אַחַת''', דקאי על ישראל בהיותם בגלות, היה כל א' פונה לעבודתו, ולא היו משגיחים זה על זה, ולא היה ביניהם אהבה וחבה, אדרבה אמרו ז&quot;ל שהיו ביניהם דלטורין, וכשנגאלו אז היה ביניהם אהבה ואחוה. וכמ&quot;ש הכתוב ג&quot;כ: '''וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר''' (שמות יט, ב). ואמרו רז&quot;ל (מכילתא): '''בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד'''. וזהו שמביא ראייה מן הפ' '''אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה''' (תהלים סח, ז). פי' אך אותם שהיו סוררים ובלתי שלמים, שכנו צחיחה, פי' שכנו יחד באהבה וחיבה, צמאים כדי לשמוע דברי תורה. וכאשר היתה ביניהם אהבה כנז' אז '''וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם'''. ואפשר עוד לומר כי בהיות ישראל בגלות אעפ&quot;י שהיתה שכינה עמהם לשמרם מ&quot;מ היו ישראל בפני עצמן והשכינה בפני עצמה, להיות שהיו האומות משתעבדים בהם בישראל, לא היתה השכינה שורה בתוך ישראל כדי שלא יהיה אל האומות אחיזה בשכינה ח&quot;ו, ולפיכך היו אלו בפני עצמן והשכינה בפני עצמה. אמנם כשנגאלו אז לא היה חשש לזה, ולפיכך: '''נַעֲשׂוּ כֻּלָּם הוֹמָנְיָא אַחַת'''. והנה טעם היות האומות שולטים על ישראל הוא מפני כי לסיבת עונותיהם של ישראל נתערבו ניצוצות נשמותיהם הקדושות באומות העולם, גם לסיבת העונות נתערבו ניצוצות הטומאה בנשמותיהם של ישראל, וא&quot;כ אעפ&quot;י שהשכינה בגלות ללקט ניצוצות הקדושה והטהרה, כמ&quot;ש על פ' '''כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה''' (דברים ד, כד). מ&quot;מ לא יתכן היותה בתוך בני ישראל אם לא יהיו כלם מצד הטהרה והקדושה, ולפיכך היו אלו '''בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַשְּׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ''', אבל '''כֵיוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ''' ונמצאו כלם עומדים בצד הטהרה והקדושה, אז '''שָׁרְתָה שְׁכִינָה''' עליהם. 

וכדי שלא להפטר מן המדרש הזה בלא חידוש, אפשר לדקדק עוד אומרו: '''יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן''', וגם '''שְּׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ'''. ותחלה נפרש אומרו ישראל בפני עצמן, וזה בהקדים מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בס' הגלגולים וגם במקומות אחרים, כי בתחלה אדם זוכה לנפש דמלכות דעשיה, ועל ידי תורתו ומעשיו זוכה אח&quot;כ לנר&quot;ן וכל זה דעשיה. ויש בזה חילוקים רבים כמבואר במקומו, וסוף דבר עולה ממדרגה למדרגה עד שזוכה לנר&quot;ן ח&quot;י דאצילות היינו דמלכות, ואח&quot;כ אם יזכה מצד ז&quot;א, ואח&quot;כ גם מאו&quot;א וא&quot;א. עוד נוסף על זה אמרו כי לפעמים יזכה האדם ע&quot;י איזה מצוה או ייחוד או איזה עסק בתורה, עי&quot;ז יתעבר בו נשמת איזה צדיק או נשמת אדם גדול, הכל לפי גודל המצוה וכוונתה והתבודדותו בתורה, וכמו שהאריכו בזה בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה. וכל זה בהיות האדם עוסק בתורה ובמצות ועמל בהם, אמנם אם לא יעסוק בתורה ויהיה יושב ובטל, אז נמשל כבהמות נדמו, ולפעמים לא יהיה לו כ&quot;א נפש הבהמית שנתנו לו מעת תחלת יצירתו. והנה ישראל במצרים היו עסוקים בטיט ובלבנים ולא אתם עוסק בתורה ובמצות זולתי שבטו של לוי כמ&quot;ש ז&quot;ל (בספרי) על '''כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ''' (דברים לג, ט). '''בְּמִצְרַיִם''' וכו'. וא&quot;כ לא היו זוכים לנשמה יתירה או לנר&quot;ן ומדרגות עליונות שאמרנו שזוכים בהם הצדיקים והעוסקים בתורה כמ&quot;ש, אדרבה היו נטמעים והולכים בחומריות, וזהו '''בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים''' (שמות א, יד). וכמשז&quot;ל. נוסף על זה כי להיותם בארץ מצרים בגלות, כי הדר במצרים מתלבש עליו קליפה א' מעולם התמורות, ועליה מתלבשי' ד' קליפות של ס&quot;מ, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רהב, כמו שכתב מהר&quot;ר אברהם אזולאי בס' חסד לאברהם מאמר עין הארץ נהר י&quot;ד. וזהו אומרו שהיו '''יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן''', שלא היו מאירים בהם ההארות עליונות וחלקי נר&quot;ן ח&quot;י כמ&quot;ש, וכל שכן שלא היו מתעברים בהם נשמות שאר הצדיקים, ואעפ&quot;י שמצינו שכתב מהר&quot;ש אלקבץ על מ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב צ&quot;ט ע&quot;א) על '''כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם''' (שמות כג, ט). שהיו מתלבשים המלאכים בתוך בני ישראל, ובזה היה להם כח לעמוד בעבודת פרך שהיו עובדים עכ&quot;ל. אפשר לומר שלא היו מתבלשים להאיר עיניהם בדברי תורה ובמושכלות וכיוצא, רק לסייעם ולתת להם כח כמ&quot;ש, גם השכינה היתה בבחינת אחור דז&quot;א מן החזה ולמטה, ולא היה אור ה' ראשונות מאירות בה, ולפיכך גם עליה יאמר שהיתה בפני עצמה, וכיון שנגאלו אז אמרו במדרש (שמו&quot;ר טו, א): '''מִיָּד גִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֶת רֹאשָׁן שֶׁהָיָה מְכוּסֶּה'''. היינו שנסתלק מהם הלבושים הנזכרי' שהם מעולם הקליפות, ומלבד זה ג&quot;כ נוכל לומר על גלו את ראשן וכו'. שזה נאמר על ז&quot;א, כי בתחלה היה תלת גו תלת, '''רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ''' (שמות יב, ט), עתה נתגדל כמו שאמרו ז&quot;ל על '''וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי''' וכו' (יחזקאל טז, ז). ונחזור לענין כי כיון שנסתלקו מהן הקליפות כנז', אז גלו את ראשן ונתנוצץ בהם הארות עליונות ונשמה יתירה שהיה להם בכח, עתה יצאו בפועל. ואפשר שלזה כוונו רז&quot;ל במדרש ז&quot;ל (שמו&quot;ר כ, ה): '''שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''' (שה&quot;ש ד, יג). '''אָמַר ר' לֵוִי מָשָׁל לְא' שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה וְהָיָה בָּהּ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, עָמַד וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקְּנָאָהּ וְהֶעֱבִיר אֶת הַגַּל מִתּוֹכָהּ וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים, נְטָעָהּ גְּפָנִים עֲשָׂאָהּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים, בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ וְהוֹשִׁיב בָּהּ שׁוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ. עָבַר עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְכָרָהּ, רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, אָמַר אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכַרְתִּי, אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם''' (שה&quot;ש ד, יב). '''כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַּרְדֵּס רִימּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''' וגו'. '''נַעֲשׂוּ כְּגֶפֶן הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: גֶּפֶן מִמִצְרַיִם תַּסִּיעַ''' (תהלים פ, ט). '''נַעֲשׂוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם. נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן''' (שה&quot;ש ד, יד). '''נָטַע בָּהּ תַּפּוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ''' (שה&quot;ש ח, ה). '''סְמָכָהּ עַל הַקַּנִּים, אֵלּוּ קְנֵי הַמְנוֹרָה. מָצָא בָהּ מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים''' (שה&quot;ש ד, טו). '''בָּנָה בָּהּ מִגְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ''' (ישעיה ה, ב). '''וְהֵשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ''' (תהלים קכא, ה). עכ&quot;ל. והנה לדקדק ולתת טעם למשל הזה, אפשר לומר כי המשל הוא רמז לשכינה, והנמשל כפשוטו שהוא על ישראל. וידוע כי השכינה נקראת שדה, ובפרט בבחינת הנשמות הנזרעות בתוכה, והנה בהיות השכינה בגלות היתה גל של צרורות, אם שנפרש כמו שמפרש מהר&quot;ר נתן שפירא הזקן זלה&quot;ה בס' מגלה עמוקות אופן ר&quot;נ. שהם ל&quot;ג צדיקים של אומות העולם, וישראל הוציאו כל הניצוצות ממצרים, בסוד '''וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם''' (שמות יב, לו). ואלו הל&quot;ג ג&quot;כ בכלל, ונפרש ונאריך בדבריו בפ' '''גַּן נָעוּל''' (שה&quot;ש ד, יב) לקמן שהוא כנגד פ' '''טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא''' וכו' (איכה ג, כז). או אם נפרש גל של צרורות כי להיות המלכות כנגד נה&quot;י, מן החזה של ז&quot;א ולמטה נקראת גל, היינו ל' של ג' ספירות נה&quot;י כלולים מי', ולהיות כי הז&quot;א לא היה בעל י' ספירות, לכן הגם כי מן החזה ולמטה הם ב' שלישים, מ&quot;מ לא נחשב רק לשליש א', שהם ג' שליש ספירה א' הרי ל&quot;ג, וכך היה שיעורה, והיתה של צרורות שלא היו מאירים בה האורות עליונות, וגם היא היתה אוספת הארותיה אליה בסוד בתולה דתרעין דילה סתומות בימי הגלות, כדי שלא יהנו ממנה החצונים, וגם בהיותה מתלבשת בחצונים יש לה לבוש חצון שנהנים ממנה החצונים ולא יותר, בסוד צררא בר זוזא, מדרגה מן מדרגה יותר אחרונות שבקדושה שבעשיה, וכמ&quot;ש הרמ&quot;ע זלה&quot;ה בתחלת ס' צבאות ה' ח&quot;א ג'. והוסיף עוד לומ' שנק' צררא, שצורר הקדושה שלא תצא, ואינם נהנים רק מן התמצית וכו' עכ&quot;ל. והנה בהיות השכינה בגלות כביכול היתה ביד החצונים, היינו שהיו נהנים מתמציתה, וכשנגאלה כביכול השי&quot;ת שהוא הז&quot;א, על ידי הבינה דמסטרא דיובלא יצאו ישראל ממצרים, קנה את השדה שהיא השכינה הנז' מיד החצונים, והיתה הקניה ע&quot;י המכות ששלח בהם כמשז&quot;ל במדרש (ויק&quot;ר ב, א): '''ר' אַבָּא בַּר כַּהֲנָא''' ['''אָמַר'''] '''אִלְמָלֵא הָיָה רוֹצֶה פַּרְעֹה הָיָה הב&quot;ה נוֹתֵן מִשְׁקַל כָּל א' מִיִּשְׂרָאֵל מִשְׁקָלוֹ זָהָב אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. א&quot;ר יִצְחָק וְלֹא קָנָה אוֹתָן בְּדָמִים''' (פי' בתמיה), '''מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל עָרוֹב'''. ועתה אחרי שפרעה שהיה אז ראש הקליפות מכר את השדה שהיא השכינה כנז', '''עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ''' שהוא ז&quot;א '''שֶׁקְּנָאָהּ''' כנז', '''וְהֶעֱבִיר אֶת הַגַּל מִתּוֹכָהּ''', היינו שהשפיע בה הארות, עד שנפתחה ויצאו צבאות ה' מתוכה, וזה היה ע&quot;י הארות עליונות שקבל מאו&quot;א שהם בונים את המלכות ומעבירים הקליפות ממנה, ועי&quot;ז '''וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים''', שהם החסדים וגבורות הבונים את המלכות, ונקוים אח&quot;כ ומתקבצים ביסוד שלה, שהם סוד מים והם חיים מצד חיי המלך, שהם המוחין העליונים הנקראי' חיים כנודע. ואז '''נְטָעָהּ גְּפָנִים''', מלבד מ&quot;ש בענין קדוש ליל שבת כי הגפן בגימט' חק&quot;ל שהוא הוי&quot;ה אדי&quot;ד הוי&quot;ה אדנ&quot;י. עוד נוכל לומר שהשפיע בה אור הבינה מן היין המשומר שבתוכה, שבזה המלכות נקראת גפן, כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' הפרדס שער ערכי הכנויים ע&quot;ש. ואמר גפנים לשון רבים וגם אמר נטעה ובשאר אמר נטע בה, ויהיה פי' הז&quot;א אשר על ידי נה&quot;י שלו היא נגדלת, השפיע בכל ספירותיה בסוד השלישים, אור הבינה שהוא היין המשומר כנז', ובזה '''עֲשָׂאָהּ''' ג&quot;כ '''שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת''', וזה כאשר נגדלת וניכר בה הקוים חסד דין רחמים. '''נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים''', שהם הדברים הממתקים דיניה ומבסמים דיניה. אי נמי הארת והשפעת ג' ראשונות, ובפרט כתר עילאה שמשם סוד הבשמים. '''נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים''', הם סוד תרין עטרין דספר תורה. '''הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים''', בסוד: קנה חכמה קנה בינה (משלי ד, ה). והם סוד ש&quot;י עולמות. אי נמי בדרוש שלוח הקן אמרו כי כשהאם בינה, רובצת על האפרוחי' או על הבצים, אז אין בה אלא קן רבא אורות, ולכן שלח תשלח את האם, שהוא סוד זווג או&quot;א עליונים בסוד הגדלות, וזהו למען ייטב לך לעולם שכלו טוב בסוד גומל חסדים טובים וכו' ובזה והארכת ימים וכו'. ובזה יאמר: '''הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים''', שהוא משני בחינות ק&quot;ן צפור הנזכרי' והוא בסוד גדלות. '''בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ''', שהוא סוד הדעת או היסוד, שכל א' מהם נקרא מגדל הפורח באויר. '''הוֹשִׁיב''' בתוכה '''שׁוֹמֵר''', שהוא יסוד ז&quot;א הנכנס בתוכה. אי נמי הוא אור הבינה השומר אותה מן החצונים, '''כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ''', שכן הוא אומר: ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כט, ט). וגם היה בו אור ג' ראשונות שמשם עיקר השבח. '''עָבַר עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְכָרָהּ''', עפ&quot;י הדרך שאמרנו. '''רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב''', בסוד הגדלות, וגם כל הארות והחסדים והגבורות המתוקות כמ&quot;ש. '''אָמַר אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכַרְתִּי, אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי''', שאילו היה שומע לדברי השי&quot;ת בתחלה והיה שב בתשובה שלימה בתחילה, היה נאחז בקדושה והיה מקבל שכר טוב בעה&quot;ז ובעה&quot;ב, וכמ&quot;ש במדרש שהיה הב&quot;ה נותן לפרעה על כל א' מישראל משקלו זהב, וע&quot;י מה שהקשה את ערפו מכר אותה במכות שהיו לו ונטרד מן העה&quot;ז ומן העה&quot;ב, ובעל כרחו שלא בטובתו יצאה השכינה מתחת רשותו. כל זה אפשר לפי דברי המשל. ועתה נבא לפרש דברי הנמשל שאומר בפירוש על ישראל וז&quot;ל: '''כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת''', מלבד מ&quot;ש בשם מהר&quot;ם שפירא בעל מגלה עמוקות [(אופן ר&quot;נ), שהם ל&quot;ג צדיקים של אומות העולם], כבר אמרנו ג&quot;כ מה שכתב מהר&quot;א אזולאי זלה&quot;ה בס' חסד לאברהם, כי הדר במצרים יש לו נפש מסנדלפו&quot;ן, היינו ממלכות סנדלפו&quot;ן ועליו מתלבשים לבוש מג' קליפות תמורות ס&quot;מ רה&quot;ב, והנה כל א' מג' קליפות כלולים מעשר הם ל', ונפש מסנדלפו&quot;ן ממלכות שלו הכוללת הג' שהם נה&quot;י הרי ג&quot;ל. והם באמת של צרורות הצוררים והמונעים השפע וההשכלה ג&quot;כ. והנה כאשר יצאו ישראל ממצרים, אעפ&quot;י שלא נכנסו לארץ מיד מ&quot;מ תכף ומיד נכנסו באויר הקדושה ונפרדו הקליפות מהם, ומיד '''וְכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''', שאפילו ריקנין שבהם היו מלאים מצות כרמון (סנהדרין לז, א). גם נעשו כגפן היין עפ&quot;י הדרך שאמרנו, היינו שהיו מוכנים לקבל הארת התורה וסודותיה, ואפילו גופם היה מוכן לחזות בנועם ה', וכמ&quot;ש הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל על ראתה שפחה על הים. פי' '''רָאֲתָה בְּחִינָה הַיּוֹתֵר גְּרוּעָה שֶׁבְּאָדָם הַנִּקְרָא שִׁפְחָה, מָה שֶׁלֹּא רָאָה''' וכו' עכ&quot;ל. וגם נקרא גפן להיות שלא היו מקבלים הרכבה ממין שאינו מינו, כי להיות שהיו כלם בקדושה לא ישלוט בהם טומאה, והביא ראיה מפ' שנאמר: '''גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ''' (תהלים פ, ט). לומר שבצאתם ממצרים נעשו כגפן, וזה כמו שאמר אח&quot;כ תגרש '''תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם''', שהם הקליפות הנז', ועי&quot;ז '''וַתִּטָּעֶהָ''' בתוך הקדושה. '''נַעֲשׂוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם''', שנעשו ונחלקו לי&quot;ב שבטים כמנין י&quot;ב בקר תחת הים, כל א' וא' במקום הראוי לו. וכן ג&quot;כ עד&quot;ז נעשו דגלים דגלים לטעם הנז'. והנה כל אלו הדברים נעשו ישראל מעצמם על ידי מה שהעבירו מהם לבושי התמורות והקליפות כמ&quot;ש. עוד מלבד זה זכו לכמה מתנות טובות מאת השי&quot;ת, וז&quot;ש: '''נָטַע בָּהּ''', פי' השי&quot;ת, '''כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים''', שנתן כח ביד ישראל למתק מדת הדין בהרבה דרכים, הן על ידי עסק התורה והמצות והתפלות והקרבנות, וגם על ידי שאר דברים אשר יעשו ישראל לכבוד ה', וגם בשמים כפשוטו שהוא רמז לסודות התורה, והביא ראייה מפסוק '''נֵרְדְּ וְכַרְכּוֹם''' וכו' (שה&quot;ש ד, יד). ועם מה שנפרש במקומו יבא הכל על נכון בראיה מספקת, ועיין בפי' הכתוב לדכא תחת רגליו (איכה ג, לג) ע&quot;ש. '''נָטַע בָּהּ תַּפּוּחִים''', שהם בסוד חד&quot;ר, תלת גווני התפוח, וגם ע&quot;י בא התעוררות מ&quot;נ, והנה היה להם כח להעלות מ&quot;נ ע&quot;י מעשיהם הטובים ולעורר היחוד, וזהו: '''תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ'''. '''סְמָכָהּ עַל הַקַּנִּים, אֵלּוּ קְנֵי הַמְנוֹרָה''', הנה אמרו ז&quot;ל (לקוטי תורה פ' בהעלותך) כי המנורה היא רחל, ושבעה קני המנורה הם שבעה ספירותיה. וידוע כי בהיות המלכות פרצוף גמור, וכן כל עוד שתגדל המלכות כן יגדלו ישראל עמה, כי בשלומה יהיה להם שלום. ועתה אומר שסמך את ישראל על קני המנורה כנז'. אי נמי אפשר לומר כי להיות הדור ההוא דור דעה, לפיכך סמכה על קני המנורה, שהיו למעלה מז' ספירות המלכות שהם קני המנורה, ולפיכך מה שפירש מהר&quot;י סרוק זלה&quot;ה בפי' שירי האר&quot;י זלה&quot;ה, שפי' כי מנורה היא בלאה, יצדק לומר על הדור ההוא, סמכה על קני המנורה, שהיו דור דעה מצד לאה, היינו אותה לאה שנקראת דור המדבר באוצרות חיים ע&quot;ש. '''מָצָא בָהּ מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים''' (שה&quot;ש ד, טו). הנה במשל הביא ענין הבאר ראשון, כי תכף שהעביר ממנה הג&quot;ל מיד מצא תחתיו מים חיים, וכאן הזכיר אותו כמעט באחרונה. וי&quot;ל להיות כי בשכינה אין שום עיכוב מצדה ולכן תכף ומיד שהעבירו ממנה הקליפות והגל של צרורות, מיד נתגלו ומצא בה המים חיים, אבל בנמשל שהם ישראל לא זכו להיות בתוכם באר מים חיים אלא לאחר זמן, והנה באר מים חיים היא התורה, ומלת באר כפשוטו הוא לשון ביאור, כמ&quot;ש הכתוב: '''הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה''' (דברים א, ה). ומים חיים ר&quot;ל נובעים. וידוע כי לישראל ניתן כח לחדש דברי תורה מה שלא ניתן אפילו למלאכי השרת, ובזה יאמר כי בישראל מצא בהם מים חיים, שהם נובעים ומוציאים ד&quot;ת בחידושים רבים מידי יום ביומו ובכל עת ובכל שעה. והנה זה לא ניתן לכל אדם מישראל רק למי שהוא שלם, וגם אחרי העמל והטורח והעיון בתורה, ולפיכך אעפ&quot;י שהעבירו מהם גל של צרורות שהם התמורות והקליפות הנז', לא זכו עדיין להיות כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק בחידושי תורה, רק אחר שנעשו כפרדס רמונים, מלאי מצות כרימון וכגפן היין, מוכנים לקבל סודת התורה, וגם שורות שורות, שכל שבט ושבט מחדש לפי מדרגת שבטו, וכמ&quot;ש הראב&quot;ד בפי' לס' יצירה המדרגות והמעלות שיש לכל שבט בפני עצמו יותר מכל שאר בני אדם, וכן כתב מהר&quot;א אזולאי בס' חסד לאברהם. וגם אחר שהשי&quot;ת השפיע בהם בשמים ותפוחים, פי' שלמד להם הקדמות מעולות אשר בהם ידעו לחדש ד&quot;ת לפי ההקדמות שבידם, והביא ראיה מפסוק '''מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים''', וגם זה לפי מה שנפרש במקומו, כי כוונת הכתוב הוא כי ע&quot;י מה שהצדיקים מעלים מ&quot;נ ע&quot;י עסק תורתם וכוונתם הנכונה, יש להם כח להוריד מ&quot;ד מן המזל העליון הנק' לבנון, ועיין בפי' הפסוק ומה שאאריך בו בעה&quot;ו: 

'''בָּנָה מִגְדָּל''' בתוכו, '''שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ''' (ישעיה ה, ב). לפי פשוטו זה נאמר על בית המקדש או המשכן, ואפשר לפרש כי מגדל נאמר על היסוד, שכן נקרא מגדל הפורח באויר. גם אמרו בס' אדם ישר (דרוש מרכבת יחזקאל פי&quot;ג), כי דעת דז&quot;א שיש בתוכו יסוד הבינה ג&quot;כ נקרא מגדל כמו שאמרנו. והנה אחר שאמר שמצא בתוך ישראל מים חיים שהם חדושי התורה כמו שאמרנו, אמר בנה מגדל בתוכו, שנתן בו הבנה להורות את בני ישראל ולהיות ראש ישיבה כמו המגדל הזה. והנה כלל אחר הורה לנו האר&quot;י זלה&quot;ה, כי כל רבי, היינו מי שמורה לאחרים הוא ביסוד, וזהו בנה מלשון בינה, מגדל בתוכו, שהם ראשי ישיבות ומלמדי תורה ברבים, ויש להם דעת נכונה והם אחוזים ביסוד הנקרא מגדל, המלמד תורה לאחרים ומגדל אותם בתורה ומעשים טובים, ויהיה ג&quot;כ פי' '''וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ''', מלשון בינה, כמו שאמרו ז&quot;ל (נדה מה, ב) על '''וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע''' (בראשית ב, כב). מלמד שנתן בינה באשה וכו': 

'''הוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ''' (תהלים קכא, ה). גם זה פשוט הוא שהוא על השראת שכינה בישראל בבית המקדש או במשכן. אמנם כדי שלא להפטר גם מזה בלא חידוש, אפשר לומר על דרך משז&quot;ל (סנהדרין צג, ב): אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא סייעתא דשמייא היא. ובזה יאמר כי מלבד מה שזכו להיות בהם מורי הוראות כמ&quot;ש, עוד זכו שה' ישמור אותם שלא יכשלו בדבר הלכה ח&quot;ו, וזהו ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, ללמד ידיו לקרב לשאת ולתת במלחמתה של תורה, וכמ&quot;ש הכתוב: '''כִּי יַעֲמוֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ''' (תהלים קט, לא). ובאמת אין לך שכינה שורה יותר מזה, ועל זאת יתפלל כל חסיד. העולה מזה כי כשיצאו ישראל ממצרים והוסרו מהם הקליפות כמ&quot;ש, אז זכו לאורות עליונות ונשמה יתירה, וזכו לתורה ומצות ועי&quot;ז שרתה שכינה עליהם והיו כלם לאחדים, כנסת ישראל ושכינתו יתברך עמהם: 

'''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרָה הַשְׁכִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן''' וכו'. למעלה הקדים ואמר: ישראל בפני עצמן ושכינה בפני עצמה, וכאן אמר להפך. אפשר לומ' כי דבר פשוט הוא כי במקום טומאה לא תחול שם הקדושה, ולפיכך להיות כי ישראל היו מטומעים בין הקליפות לא שרתה שכינה עליהם, ותחלה יצאו מן הקליפות ואח&quot;כ שרתה שכינה עליהם. אבל אח&quot;כ בהיותם על אדמתם תחת צל הקדושה, בעוד היות השכינה עמהם היו ג&quot;כ שאר הארות מתראות בהם, ותחלה נסתלקה השכינה ואח&quot;כ גלו, ובהיותם בחוצה לארץ אז שלט עליהם לבושי התמורות והקליפות, ואז נעשו גם הם בפני עצמם ככל הדרכים שפי' לעיל. והנה כדי להחזיר את השכינה וכמו כן האורות הנזכרי', ונשמה יתירה אל כל ישראל כנגד כל מה שאמרנו, בא שיר השירים ג&quot;כ כמ&quot;ש בזוהר חדש במדרש הנעלם של שיר השירים דף ג' ע&quot;ב ז&quot;ל: '''כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַפְּתִילָה, וְהַפְּתִילָה כְּתִיקּוּנָהּ, הָאוֹר מֵאִיר וְצַח, וְהַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, כָּל זְמַן שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת וְהַשֶּׁמֶן חָסֵר מִן הַפְּתִילָה, הָאוֹר מִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר כְּלוּם, כָךָ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ, אוֹר שֶׁל מַעְלָה הָיְתָה דוֹלֶקֶת בָּהֶם, וְאוֹמֶרֶת שִׁיר, וְאֵינָהּ מִשְׁתַּכֶּכֶת לְעוֹלָם. דוּגְמַת הָאוֹר עַל הַפְּתִילָה, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּךְ לְנֶגֶד מַעְלָה. וְאוֹתוֹ הַשִּׁיר זֶהוּ הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. נֶעְדְּרָה הַפְּתִילָה, כִּבְ&quot;יָכוֹל נֶעְדַּר הָאוֹר, וְנִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ''' וכו' עכ&quot;ל. דבריו מורים ורומזים למ&quot;ש, היינו '''כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַפְּתִילָה''', פי' נר דולק הם תורה ומצות, כמד&quot;א '''כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר''' (משלי ו, כג). וכמ&quot;ש ג&quot;כ בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;א): כי המצוה היא גוף הנר, והאור הדולק בו היא התורה, והם דולקים על הפתילה שהיא גוף האדם, '''וְהַפְּתִילָה''' ג&quot;כ '''כְּתִיקּוּנָהּ''', שאינו עושה עבירות ודרכיו מתוקנים בעיני אלקים ואדם, אז '''הָאוֹר מֵאִיר וְצַח''', היינו שהתורה מאירה בתוכו '''וְהַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ'''. אך '''כָל זְמַן שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת''', היינו שאין האדם פתיל צמיד עם בוראו, וזהו '''שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת''', '''וְהַשֶּׁמֶן''' שהם סודות התורה ומעשים טובים המכונים בשמן, כמ&quot;ש הכתוב: '''וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר''' (קהלת ט, ח). וכן הוא אומר: '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים''' (שה&quot;ש א, ג). אך כשא' מהם נעדר וכל שכן כששניהם נעדרים, אז '''הָאוֹר מִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר כְּלוּם, כָךָ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ''', דייק אומרו '''מְתוּקָנִים''' כפשוטו, '''וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ''', שהיו ישרים והיו דבקים בו ית', '''אוֹר שֶׁל מַעְלָה הָיְתָה דוֹלֶקֶת בָּהֶם''', שהוא סוד נשמה יתירה ואורות עליונים, ואולי ג&quot;כ שכינתו ית', הכל לפי גודל הזכות וההכנה ג&quot;כ. ואם נפרש נר על תורה שבע&quot;פ, ואור על תורה שבכתב, כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;א) על פ' '''כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר''' (משלי ו, כג). יבא ג&quot;כ על נכון, ואז '''אוֹמֶרֶת שִׁיר, וְאֵינָהּ מִשְׁתַּכֶּכֶת לְעוֹלָם''', היינו שהשכינה עי&quot;ז הנה היא מעלה מ&quot;נ תדיר, ולעולם היא עולה במעלה, וגם האדם כשיש בו האור הזה כמ&quot;ש, הנה הוא עולה במעלה תדיר אפי' בהיותו בעה&quot;ז, וכמ&quot;ש בזוהר פ' לך לך (ח&quot;א צ&quot;ב סע&quot;א) על '''וְאִית לֵיהּ חוּלָקָא תָּדִיר לְּעָלְמָא דְּאָתֵי'''. והוא כ'''דוּגְמַת הָאוֹר עַל הַפְּתִילָה, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּךְ''' לעולם כלפי מעלה, ותאותו לעולם לעלות. ואפשר ג&quot;כ לפרש '''כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ''' וכו'. על דרך מ&quot;ש בזוהר פ' בראשית (ח&quot;א נ&quot;א ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל. אִלֵּין בְּחֶדְוָה דְשִׁיר. וְאִלֵּין בִּרְעוּתָא דְלִבָּא וְאִלֵּין בִּצְלוֹתָא. וּשְׁרָגָא דָּלִיק עֲלַיְיהוּ. וְאִתְדַּבְּקוּ נְהוֹרִין כְּחַד וּנְהִירִין עָלְמִין וּמִתְבָּרְכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין''' וכו' עכ&quot;ל. וכונתו כמ&quot;ש למעלה על פ' '''וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים''' וכו' (דברים ד, ד). והביא משל הנר שיש בה גוונים הרבה, ומסיק דנהורא חוורא הם אותיות יה&quot;ו, וישראל דבקים בשכינה שהיא אות ה', נהורא תכלא וכו'. ואמר עתה כי '''כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל''' ע&quot;י חדות השיר, אפשר לדייק שלא אמר ע&quot;י השיר רק ע&quot;י חדות השיר, שהוא דבר נוסף על השיר, שהשיר הוא בבינה, '''וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא''' (במדבר יח, כג). והוא כנגד היו&quot;ד, '''וְאִלֵּין בִּרְעוּתָא דְלִבָּא''', שהוא הלב מבין, '''וְאִלֵּין בִּצְלוֹתָא''' שהיא בת&quot;ת, ו' של שם, ובזה '''וּשְׁרָגָא דָּלִיק עֲלַיְיהוּ''', שהם אותיות יה&quot;ו, נהורא חוורא, '''וְאִתְדַּבְּקוּ נְהוֹרִין''', שהיא שכינתו יתברך, ה' שבשם, ובזה '''וְנַהֲרִין עָלְמִין''' וכו'. וזהו ג&quot;כ '''כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים''' וכו'. והוא מובן עפ&quot;י הנ&quot;ל. '''וְאוֹתוֹ הַשִּׁיר זֶהוּ הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים''', פי' קדש מצד עצמו, שאין בו שום לבוש מלבושי התמורות והקליפות, רק כלו קדש לה'. וגם הוא קדשים מצד ההארות עליונים ונשמה יתירה ושכינתו ית' השוכן בתוכו. '''נֶעְדְּרָה הַפְּתִילָה''', שאינו פתיל צמיד בכבודו ית', אז מלבישים אותו לבוש נכרי ח&quot;ו, ואז '''כִּבְ&quot;יָכוֹל נֶעְדַּר הָאוֹר וְנִסְתַּלֵּק''', פי' שני דברים, הא' '''נֶעְדַּר הָאוֹר''', וזה לסיבת לבוש הקליפות אשר נתנו עליו אשר זה הוא מחשיך האור הנזכר, וגם אמר '''נִסְתַּלֵּק''' כנגד אורות העליונים שאמרנו, שגם הם נסתלקו ואין מי שיודע בו, שאפילו הנשמה שיש בו הנה היא בכח ואינה בפועל, באופן שאין שיודע באור הנז', ואפילו הוא בעצמו אינו יודע, וכמ&quot;ש הכתוב: '''וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרוּבּוֹת''' (קהלת יב, ג). וכמו שפי' הרבה פעמי', וזהו ג&quot;כ שאמר אח&quot;כ: '''וּשְׁלֹמֹה צווֵֹחַ וְאָמַר: וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ''' (שם א). '''הֱיֵה מְתַּקֵּן וּמְסַרְגֵּל עַצְמְךָ בְּמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ''', פי' בעוד שאתה נבחר, והוא כמו שאמר שהמאור ההוא בוהל על הפתילה כמו שפירשנו. ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה, שיר ישורר האדם מצד עצמו, וגופו מתוקן קדש לה' כמ&quot;ש, ובזה יהיה ג&quot;כ אח&quot;כ השירים קדשים, ע&quot;י אורות עליונים ושכינתו ית', וזה אשר לשלמה. למי שהוא שלם במעשיו, וגם אשר הנה הוא מאושר בשלמה, מלשון שלמה ובגד שלו, והנה הוא כלו קדש לה'. ובזה יהיה שכינתו ית' עמו להאיר לו ולברכו אכי&quot;ר:</text>
      <sha1>q56zdtsedp9f0h9zeajjdar3uhqc48k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספורנו/דברים/טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>404227</id>
    <revision>
      <id>3083926</id>
      <parentid>1093119</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:51:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שמזן</username>
        <id>8331</id>
      </contributor>
      <comment>/* טו */ תקלדות</comment>
      <origin>3083926</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8182" sha1="kvonz08cgntg7fkanjhgul4pqiwtebs" xml:space="preserve">{{ספורנו|דברים}}
== א ==
&lt;קטע התחלה=א/&gt; 
{{צ|שמור את חדש האביב}} שמור בהתמדת השגחה שיהי' ניסן חדש האביב ע&quot;י עבורי החדשים והשנים שיכוונו בהם שני הלבנה עם שני החמה:
{{צ| ועשית פסח}} בערב חג המצות:
{{צ| כי בחדש האביב הוציאך}} כיון ורצה שתהיה יציאתך בעת שנשלם החדש של אביב והוא הנגוד בהיות טלה אלהי מצרים עם השמש בגבורתו והירח בנגודו:
{{צ| לילה}} כי אותו הנגוד היה אז בלילה ובהיות שאין קרבן בלילה הוצרך להקדים הקרבתו ביום הקודם לאותו הנגוד ולזכרון זה קבע כן לדורות:

&lt;קטע סוף=א/&gt;
== ב ==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt; 
{{צ|ובקר}} לקרבן חגיגה. אע&quot;פ שלא נעשה זה עם פסח מצרים:

&lt;קטע סוף=ב/&gt;
== ג ==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt; 
{{צ|לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים}} אע&quot;פ שפסח מצרים היה איסור חמוצו יום אחד בלבד כמו שהזכירו רז&quot;ל (פסחים):
{{צ| תאכל עליו מצות}} שבהיותו קרבן זכרון הגאולה שהיתה ברגע קטן אין ראוי לאכול עמו חמץ שהוא צריך עכוב בעשייתו מלוש בצק עד חמצתו:
{{צ| לחם עוני}} לחם שהיו אוכלים בעוני ושלא היה להם פנאי להשהות עיסתם עד שתחמץ מפני נוגשים אצים:
{{צ| כי בחפזון יצאת}} והטעם להזכיר חפזון הלחם הוא כי תמורת אותו חפזון העוני היה לך אח&quot;כ חפזון הגאולה כענין והפכתי אבלם לששון: 
{{צ|למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. }}והטעם שצויתי להתמיד ההשגחה עד שיהיו שנות הלבנה מכוונות עם שנות החמה ע&quot;י העבורים כדי שיהיה ניסן חדש אביב ולא צויתי למנות לחדשי חמה שהם בלתי צריכין לעבור הוא כדי שתזכור יציאת מצרי' כל ימי חייך שבכל עבור חדש ועבור שנה שתעשה בשביל שיהיה ניסן חדש האביב תזכור שזה הוא בשביל יציאת מצרים: 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
== ד ==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt; 
{{צ|ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים. }}אע&quot;פ שזה לא הוצרך בפסח מצרים:
{{צ| ולא ילין מן הבשר}} שלא תחשוב שנאסר המותר בפסח מצרים בלבד מפני שהיו יוצאים אז משם בחפזון כדי שלא ישאר ממנו ביד מצרים: 

&lt;קטע סוף=ד/&gt;
== ה ==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt; 
{{צ|לא תוכל לזבוח את הפסח.}} אע&quot;פ שפסח מצרים נעשה כזולת מזבח ובזולת מקדש לא יעשה כן לדורות: 

&lt;קטע סוף=ה/&gt;
== ח ==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{צ|וביום השביעי עצרת}} נעצרו בו ישראל יחדיו לעבודת האל ית' ושרו לו שירה בשביעי של חג המצות לפיכך נקדש אותו היום.
{{צ|ולא תעשה מלאכה }}כי לולא זה לא הי' השביעי קדוש כלל כמו שהוא הענין בחג הסכות שאין השביעי שלו מקרא קדש: 

&lt;קטע סוף=ח/&gt;
== ט ==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt; 
{{צ|מהחל חרמש בקמה}} בקמת שעורי העומר כי השעורה אביב ומן האביב עד הקציר תספור שבעה שבועות חקות קציר:

&lt;קטע סוף=ט/&gt;
== יא ==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt; 
{{צ|והגר והיתום והאלמנה}} ישמחו בחג הקציר בלקט ופאה המצויים בקציר. והזכירם בענין זה החג בפרשת אמור:

&lt;קטע סוף=יא/&gt;
== יב ==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt; 
{{צ|וזכרת כי עבד היית}} שלא היה אז שום ממון שלך:
{{צ| ושמרת ועשית את החוקים האלה}} בנתינת לקט ופאה לרצון לפני ה' שהוציאך משם ונתן לך עושר ונכסים:

&lt;קטע סוף=יב/&gt;
== יג ==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt; 
{{צ|באספך מגרנך ומיקבך}} באספך התבואה אל ביתך מן הגורן ומן היקב: 

&lt;קטע סוף=יג/&gt;
== יד ==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt; 
{{צ|והגר והיתום והאלמנה}} ישמחו בפרט ועוללות ומתנות פירות האילן:

&lt;קטע סוף=יד/&gt;
== טו ==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt; 
{{צ|כי יברכך}} שיהיה לך אסיף מרובה ולעניים יהיו מתנות מרובות:
{{צ| והיית אך שמח}} תהי' שמח בלבד ובשמחתך לא יתערב עצבון:

&lt;קטע סוף=טו/&gt;

== יז ==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt; 
{{צ|איש כמתנת ידו}} לא שיתן כל אשר לו ויצטרך הוא לבריות כמחשבות פתאי האוילים כאמרם ז&quot;ל (כתובו' פרק נערה שנתפתתה) המבזבז אל יבזבז יותר מחומש:

&lt;קטע סוף=יז/&gt;
== יח ==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt; 
{{צ|שופטים ושוטרים}} אחר המצות לההמון צוה עניני מנהיגיו והם המלכי' והשופטים והכהנים והנביאים אשר בתקונם יתוקן ענין ההמון ובקלקולם יקולקל כמו שהעיר הנביא באמרו שריה בקרבה אריות שואגים שופטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר נביאיה פוחזים אנשי בוגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה:
{{צ| נותן לך לשבטיך}} בשעריך שהוא נותן לך שתחלק לשבטיך לא במה שתכבוש חוצה לארץ שאינו מתחלק לשבטים כאמרם ז&quot;ל (סנהדרין) בחוצה לארץ אין אתה מושיב דיינים בכל פלך ובכל עיר ועיר וזה כמו בסוריא וזולתה:
{{צ| משפט צדק}} תהי קבלת הטענות באופן שיפסקו הדין בצדק שלא יהא רך לזה וקשה לזה:

&lt;קטע סוף=יח/&gt;
== כ ==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt; 
{{צ|צדק צדק תרדוף}} כשתתן לך שופטים אתה הממנה את השופטים בהו את היותר שופטי צדק אע&quot;פ שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראוים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף כענין אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו:
{{צ| למען תחיה וירשת}} תצטרך לזה יותר בארץ כי חסרון זה ימנע הירושה בה כאמרו בעון בצעו קצפתי:

&lt;קטע סוף=כ/&gt;
== כא ==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt; 
{{צ|לא תטע לך אשרה}} הביא שלשה דומים מענין דברים שהם נאים כפי החוש ונמאסים מפני מומם הרוחני ראשונה היא האשרה שהיא לנוי היכלות ומ&quot;מ הי' נמאסת לקדש מפני שהיתה תכסיס לעבודת גלולים וכן נקדים העדפת הצדק הרוחני לשלמות גוף הדיין שהוא חושיי וגשמי. שנית המצבה שאע&quot;פ שהיתה לרצון קודם מתן תורה כאמרו ושתים עשרה מצבה. וזה כי היה ענינה כאלו המקריב נצב תמיד לפני הקדש כענין שויתי ה' לנגדי תמיד ונפלו מזאת המדרגה בענין העגל כאמרו שם כי לא אעלה בקרבך. וכן יקרה בענין זקן שאין פרקו נאה שיצא עליו שם רע בילדותו כשתמצא זקן ופרקו נאה. שלישית הביא ענין המום הנמאס אע&quot;פ שתהיה הבהמה יפה כפי החוש ושמנה שוה אלף זוז ועם כל זה היא נפסלת לקדש מפני מום בלתי מחסר מדמים ויהיה שור שוה סלע בשביל היותו תמים כשר לקרבן וכן יהיה בזקן בעל מדה מגונה כשתמצא שלם ממנו במדות אע&quot;פ שלא יהיה עשיר ונאה כמוהו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;</text>
      <sha1>kvonz08cgntg7fkanjhgul4pqiwtebs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1725296</id>
    <revision>
      <id>3083918</id>
      <parentid>2952263</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הצילומים של כתי&quot;ל */</comment>
      <origin>3083918</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233152" sha1="baxzn3619k7h1oonn70lxq52hi1rc3a" xml:space="preserve">{{מקרא על פי המסורה}}
{{מרכז|{{קו תחתי|'''מפתח לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל)'''}}{{ש}}'''[[#הצילומים של כתי&quot;ל|הצילומים של כתי&quot;ל]] · [[#ספר בראשית|בראשית]] · [[#ספר שמות|שמות]] · [[#ספר ויקרא|ויקרא]] · [[#ספר במדבר|במדבר]] · [[#ספר דברים|דברים]]'''{{ש}}'''[[#ספר יהושע|יהושע]] · [[#ספר שופטים|שופטים]] · [[#ספר שמואל|שמואל]] · [[#ספר מלכים|מלכים]]''' · '''[[#ספר ישעיהו|ישעיהו]] · [[#ספר ירמיהו|ירמיהו]] · [[#ספר יחזקאל|יחזקאל]] · [[#ספר תרי עשר|תרי עשר]]'''{{ש}}'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]] · [[#ספר תהלים|תהלים]] · [[#ספר איוב|איוב]] · [[#ספר משלי|משלי]] · [[#מגילת רות|רות]] · [[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]] · [[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]] · [[#מגילת איכה|איכה]] · [[#מגילת אסתר|אסתר]] · [[#ספר דניאל|דניאל]] · [[#ספר עזרא|עזרא]] · [[#מסורה סופית (מ&quot;ס-ל)|מסורה]]'''{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]}}

==הצילומים של כתי&quot;ל==

כתי&quot;ל יצא לאור פעמיים במהדורות צילום:
#מהדורת הצילום הראשונה נערכה על ידי [[:W:דוד שמואל לוינגר|דוד שמואל לוינגר]] ונדפסה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020935640205171/NLI שנת תשל&quot;א (1970)] ע&quot;י הוצאת מקור, ירושלים; נדפסה שוב ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997010400374505171/NLI שנת תש&quot;מ (1980)]. מהדורת הצילום הזאת נדפסה מתוך סרט מיקרופילם בשחור-לבן, ואיכותה בינונית.
#מהדורת הצילום השנייה נערכה על ידי [[:W:EN:David Noel Freedman|דוד נואל פרידמן]] ונדפסה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017782400205171/NLI שנת 1998] (Grand Rapids, Mich: W.B. Eerdmans). הצילומים למהדורה השנייה היו בצבע, אך בפועל נדפסו רוב הדפים בשחור-לבן (חוץ מכמה דפי מסורה צבעוניים בסוף הכרך).

עותקים של כתי&quot;ל באינטרנט:
#סריקה דיגיטלית של מהדורת הצילום השנייה הועלתה לאתר האינטרנט לשעבר [https://web.archive.org/web/20181230092427/http://www.seforimonline.org/ &quot;ספרים אונליין&quot;] ([https://web.archive.org/web/20180203064126/http://www.seforimonline.org/pdf/264%20%5bLeningrad%20Codex%20Tanach%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%AA%D7%A0%27%D7%9A%20%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%A1%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf #264]), ועותקים ממנה נשמרו ב[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n5/mode/2up ארכיון האינטרנט] בשנת 2011 ואחר כך ב[[:COMMONS:Category:Leningrad Codex, full black-and-white images|וויקישיתוף]]. כאמור, רוב הדפים בשחור-לבן.
#קבצים של צילומי הצבע הועלו ל[https://archive.org/details/leningrad-codex-color ארכיון האינטרנט] בשנת 2021.{{הערה|מהקבצים הללו נוצר [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/2up עותק יותר שימושי], ויש בו השלמה של דפים נוספים מאתר ספריא. עותק ממנו ב-PDF נשמר גם ב[[:COMMONS:File:Leningrad Codex Color Images.pdf|וויקישיתוף]] לשימוש בוויקיטקסט ובשאר מיזמני ויקימדיה, לדוגמה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|מגילת אסתר]].}} תמונות הצבע עוד נחתכו כדי לשפר את תצוגתן, ובאופן זה הן נגישות דרך [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh התנ&quot;ך של האתר &quot;ספריא&quot;] (שם הם מאוחסנים),{{הערה|ב&quot;ספריא&quot; ניתן לראות את צילום כתב־היד בלחיצה על כל פסוק ובחירת &quot;כתב יד&quot;. לדוגמה [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&amp;aliyot=0 הפסוק בראשית א,א], [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he לחיצה], [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&amp;with=manuscripts&amp;lang2=he בחירת &quot;כתב יד&quot;], ו[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001B.jpg הצילום של כתב־היד אחרי לחיצה על התמונה הממוזערת].}} וגם באמצעות ההקלדה הדיגיטלית של כתב־היד ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL] (לשעבר נקרא בשם Westminster Leningrad Codex).{{הערה|באתר זה אפשר לבחור הקלדה דיגיטלית של כל פסוק או פרק או רצף של פסוקים, ואז לראות ולהוריד את העמוד המתאים בכתב־היד על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.}} אך חלק מהדפים נחתכו ברשלנות, והצילומים שהועלו לאתר ספריא ולארכיון האינטרנט לא הכילו את כל העמודים בכתב־היד אלא בשילובם.{{הערה|צילומי הצבע באתר ספריא ובארכיון האינטרנט אמנם מכילות ביחד את כל 491 דפי כתב־היד הממוספרים, אבל חסר בהם צילום של הכריכה. אפשר לראות את הכריכה בצילומי צבע [https://digitallibrary.usc.edu/CS.aspx?VP3=SearchResult&amp;VBID=2A3BXZ7VJ9J9J&amp;PN=1&amp;WS=SearchResults כאן], אבל הקבצים באיכות בינונית בלבד.}} מתנדב בוויקישיתוף ארגן את כל הדפים מחדש וחתך אותם בזהירות בשנת תשפ&quot;ה (2024-2025), והאוסף שלו נמצא בתוך '''[[:COMMONS:Category:Leningrad Codex, color JPG images|קטגוריה:כתב־יד לנינגרד, צילומי JPG בצבע]]'''.

לכינויי כתב־היד במהדורתנו ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|רשימת המקורות]]'''.

==ספר בראשית==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n0/mode/1up?view=theater הקולופון הגדול] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001A.jpg ספריא] (1א){{הערה|תעתיק מלא של הקולופון הזה ושאר הקולופונים בכתי&quot;ל נמצא [https://geniza.princeton.edu/he/documents/38606/ כאן].}}
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/1up?view=theater '''בראשית''' א,א–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001B.jpg ספריא] (1ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n2/mode/1up?view=theater בראשית א,כו2–ב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F002A.jpg ספריא] (2א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n3/mode/1up?view=theater בראשית ב,יט2–ג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F002B.jpg ספריא] (2ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n4/mode/1up?view=theater בראשית ג,יח2–ד,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F003A.jpg ספריא] (3א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n5/mode/1up?view=theater בראשית ד,כג2–ה,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F003B.jpg ספריא] (3ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n6/mode/1up?view=theater בראשית ה,כו2–ו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F004A.jpg ספריא] (4א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n7/mode/1up?view=theater בראשית ו,יט2–ז,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F004B.jpg ספריא] (4ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n8/mode/1up?view=theater בראשית ז,כג2–ט,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F005A.jpg ספריא] (5א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n9/mode/1up?view=theater בראשית ט,ב2–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F005B.jpg ספריא] (5ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n10/mode/1up?view=theater בראשית י,ג2–יא,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F006A.jpg ספריא] (6א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n11/mode/1up?view=theater בראשית יא,ו2–יב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F006B.jpg ספריא] (6ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n12/mode/1up?view=theater בראשית יב,א2–יג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F007A.jpg ספריא] (7א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n13/mode/1up?view=theater בראשית יג,ז2–יד,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F007B.jpg ספריא] (7ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n14/mode/1up?view=theater בראשית יד,יב2–טו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F008A.jpg ספריא] (8א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n15/mode/1up?view=theater בראשית טו,יג2–יז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F008B.jpg ספריא] (8ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n16/mode/1up?view=theater בראשית יז,ד2–יח,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F009A.jpg ספריא] (9א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n17/mode/1up?view=theater בראשית יח,ב2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F009B.jpg ספריא] (9ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n18/mode/1up?view=theater בראשית יח,כח2–יט,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F010A.jpg ספריא] (10א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n19/mode/1up?view=theater בראשית יט,טז2–כ,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F010B.jpg ספריא] (10ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n20/mode/1up?view=theater בראשית כ,ג2–כא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F011A.jpg ספריא] (11א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n21/mode/1up?view=theater בראשית כא,י2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F011B.jpg ספריא] (11ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n22/mode/1up?view=theater בראשית כא,לג2–כב,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F012A.jpg ספריא] (12א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n23/mode/1up?view=theater בראשית כב,כ2–כד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F012B.jpg ספריא] (12ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n24/mode/1up?view=theater בראשית כד,א2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F013A.jpg ספריא] (13א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n25/mode/1up?view=theater בראשית כד,כד2–מח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F013B.jpg ספריא] (13ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n26/mode/1up?view=theater בראשית כד,מח2–כה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F014A.jpg ספריא] (14א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n27/mode/1up?view=theater בראשית כה,ט2–כו,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F014B.jpg ספריא] (14ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n28/mode/1up?view=theater בראשית כו,א2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F015A.jpg ספריא] (15א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n29/mode/1up?view=theater בראשית כו,כה2–כז,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F015B.jpg ספריא] (15ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n30/mode/1up?view=theater בראשית כז,יח2–מב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F016A.jpg ספריא] (16א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n31/mode/1up?view=theater בראשית כז,מב2–כח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F016B.jpg ספריא] (16ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n32/mode/1up?view=theater בראשית כח,יח2–כט,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F017A.jpg ספריא] (17א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n33/mode/1up?view=theater בראשית כט,כג–ל,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F017B.jpg ספריא] (17ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n34/mode/1up?view=theater בראשית ל,טו–לח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F018A.jpg ספריא] (18א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n35/mode/1up?view=theater בראשית ל,לח2–לא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F018B.jpg ספריא] (18ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n36/mode/1up?view=theater בראשית לא,יט2–מג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F019A.jpg ספריא] (19א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n37/mode/1up?view=theater בראשית לא,מג2–לב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F019B.jpg ספריא] (19ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n38/mode/1up?view=theater בראשית לב,יג2–לג,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F020A.jpg ספריא] (20א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n39/mode/1up?view=theater בראשית לג,ה2–לד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F020B.jpg ספריא] (20ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n40/mode/1up?view=theater בראשית לד,יא2–לה,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F021A.jpg ספריא] (21א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n41/mode/1up?view=theater בראשית לה,ד2–לו,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F021B.jpg ספריא] (21ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n42/mode/1up?view=theater בראשית לו,א2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F022A.jpg ספריא] (22א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n43/mode/1up?view=theater בראשית לו,ל2–לז,טו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F022B.jpg ספריא] (22ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n44/mode/1up?view=theater בראשית לז,טז–לח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F023A.jpg ספריא] (23א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n45/mode/1up?view=theater בראשית לח,ה2–לט,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F023B.jpg ספריא] (23ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n46/mode/1up?view=theater בראשית לט,א2–מ,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F024A.jpg ספריא] (24א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n47/mode/1up?view=theater בראשית מ,ב2–מא,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F024B.jpg ספריא] (24ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n48/mode/1up?view=theater בראשית מא,ד2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F025A.jpg ספריא] (25א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n49/mode/1up?view=theater בראשית מא,ל2–נה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F025B.jpg ספריא] (25ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n50/mode/1up?view=theater בראשית מא,נה2–מב,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F026A.jpg ספריא] (26א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n51/mode/1up?view=theater בראשית מב,כה2–מג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F026B.jpg ספריא] (26ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n52/mode/1up?view=theater בראשית מג,ט2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F027A.jpg ספריא] (27א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n53/mode/1up?view=theater בראשית מג,לב2–מד,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F027B.jpg ספריא] (27ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n54/mode/1up?view=theater בראשית מד,כג2–מה,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F028A.jpg ספריא] (28א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n55/mode/1up?view=theater בראשית מה,יז–מו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F028B.jpg ספריא] (28ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n56/mode/1up?view=theater בראשית מו,טז2–מז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F029A.jpg ספריא] (29א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n57/mode/1up?view=theater בראשית מז,ז2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F029B.jpg ספריא] (29ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n58/mode/1up?view=theater בראשית מז,כז2–מח,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F030A.jpg ספריא] (30א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n59/mode/1up?view=theater בראשית מח,יז2–מט,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F030B.jpg ספריא] (30ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n60/mode/1up?view=theater בראשית מט,כו2–נ,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031A.jpg ספריא] (31א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n61/mode/1up?view=theater '''בראשית''' נ,טז2–כו; שמות א,א–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031B.jpg ספריא] (31ב)
}}

==ספר שמות ==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n61/mode/1up?view=theater בראשית נ,טז2–כו; '''שמות''' א,א–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031B.jpg ספריא] (31ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n62/mode/1up?view=theater שמות א,יח2–ב,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F032A.jpg ספריא] (32א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n63/mode/1up?view=theater שמות ב,כב2–ג,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F032B.jpg ספריא] (32ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n64/mode/1up?view=theater שמות ג,יז2–ד,יח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F033A.jpg ספריא] (33א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n65/mode/1up?view=theater שמות ד,יט–ה,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F033B.jpg ספריא] (33ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n66/mode/1up?view=theater שמות ה,יד2–ו,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F034A.jpg ספריא] (34א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n67/mode/1up?view=theater שמות ו,יד–ז,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F034B.jpg ספריא] (34ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n68/mode/1up?view=theater שמות ז,ט2–ח,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F035A.jpg ספריא] (35א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n69/mode/1up?view=theater שמות ח,ג2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F035B.jpg ספריא] (35ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n70/mode/1up?view=theater שמות ח,כה2–ט,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F036A.jpg ספריא] (36א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n71/mode/1up?view=theater שמות ט,כא2–י,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F036B.jpg ספריא] (36ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n72/mode/1up?view=theater שמות י,ז2–כט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F037A.jpg ספריא] (37א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n73/mode/1up?view=theater שמות יא,א–יב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F037B.jpg ספריא] (37ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n74/mode/1up?view=theater שמות יב,יג2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F038A.jpg ספריא] (38א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n75/mode/1up?view=theater שמות יב,לד2–יג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F038B.jpg ספריא] (38ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n76/mode/1up?view=theater שמות יג,ט2–יד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F039A.jpg ספריא] (39א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n77/mode/1up?view=theater שמות יד,י2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F039B.jpg ספריא] (39ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n78/mode/1up?view=theater שמות יד,כח2–טו,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F040A.jpg ספריא] (40א), [[שירת הים/טעמים|שירת הים]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n79/mode/1up?view=theater שמות טו,יד2–טז,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F040B.jpg ספריא] (40ב), [[שירת הים/טעמים|שירת הים]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n80/mode/1up?view=theater שמות טז,ג2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F041A.jpg ספריא] (41א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n81/mode/1up?view=theater שמות טז,כד2–יז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F041B.jpg ספריא] (41ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n82/mode/1up?view=theater שמות יז,יא2–יח,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F042A.jpg ספריא] (42א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n83/mode/1up?view=theater שמות יח,יט2–יט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F042B.jpg ספריא] (42ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n84/mode/1up?view=theater שמות יט,יג2–כ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F043A.jpg ספריא] (43א), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n85/mode/1up?view=theater שמות כ,יב2–כא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F043B.jpg ספריא] (43ב), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n86/mode/1up?view=theater שמות כא,יח2–כב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F044A.jpg ספריא] (44א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n87/mode/1up?view=theater שמות כב,ו2–כג,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F044B.jpg ספריא] (44ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n88/mode/1up?view=theater שמות כג,ה2–ל] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F045A.jpg ספריא] (45א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n89/mode/1up?view=theater שמות כג,לא–כה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F045B.jpg ספריא] (45ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n90/mode/1up?view=theater שמות כה,ה2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F046A.jpg ספריא] (46א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n91/mode/1up?view=theater שמות כה,לב2–כו,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F046B.jpg ספריא] (46ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n92/mode/1up?view=theater שמות כו,טו–כז,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F047A.jpg ספריא] (47א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n93/mode/1up?view=theater שמות כז,ב2–כח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F047B.jpg ספריא] (47ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n94/mode/1up?view=theater שמות כח,ה2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F048A.jpg ספריא] (48א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n95/mode/1up?view=theater שמות כח,ל2–כט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F048B.jpg ספריא] (48ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n96/mode/1up?view=theater שמות כט,יב2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F049A.jpg ספריא] (49א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n97/mode/1up?view=theater שמות כט,לד2–ל,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F049B.jpg ספריא] (49ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n98/mode/1up?view=theater שמות ל,יג2–לא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F050A.jpg ספריא] (50א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n99/mode/1up?view=theater שמות לא,ג2–לב,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F050B.jpg ספריא] (50ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n100/mode/1up?view=theater שמות לב,ח2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F051A.jpg ספריא] (51א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n101/mode/1up?view=theater שמות לב,לב2–לג,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F051B.jpg ספריא] (51ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n102/mode/1up?view=theater שמות לג,כ2–לד,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F052A.jpg ספריא] (52א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n103/mode/1up?view=theater שמות לד,כג–לה,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F052B.jpg ספריא] (52ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n104/mode/1up?view=theater שמות לה,יג2–לו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F053A.jpg ספריא] (53א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n105/mode/1up?view=theater שמות לו,ב2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F053B.jpg ספריא] (53ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n106/mode/1up?view=theater שמות לו,כה2–לז,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F054A.jpg ספריא] (54א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n107/mode/1up?view=theater שמות לז,טז2–לח,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F054B.jpg ספריא] (54ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n108/mode/1up?view=theater שמות לח,יא2–לט,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F055A.jpg ספריא] (55א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n109/mode/1up?view=theater שמות לט,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F055B.jpg ספריא] (55ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n110/mode/1up?view=theater שמות לט,כט2–מ,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056A.jpg ספריא] (56א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n111/mode/1up?view=theater '''שמות''' מ,טו2–לח; ויקרא א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056B.jpg ספריא] (56ב)
}}

==ספר ויקרא==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n111/mode/1up?view=theater שמות מ,טו2–לח; '''ויקרא''' א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056B.jpg ספריא] (56ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n112/mode/1up?view=theater ויקרא א,ב2–ב,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F057A.jpg ספריא] (57א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n113/mode/1up?view=theater ויקרא ב,ט2–ג,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F057B.jpg ספריא] (57ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n114/mode/1up?view=theater ויקרא ד,א–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F058A.jpg ספריא] (58א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n115/mode/1up?view=theater ויקרא ד,כד2–ה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F058B.jpg ספריא] (58ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n116/mode/1up?view=theater ויקרא ה,ט2–ו,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F059A.jpg ספריא] (59א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n117/mode/1up?view=theater ויקרא ו,ד2–ז,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F059B.jpg ספריא] (59ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n118/mode/1up?view=theater ויקרא ז,ח2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F060A.jpg ספריא] (60א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n119/mode/1up?view=theater ויקרא ז,לד2–ח,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F060B.jpg ספריא] (60ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n120/mode/1up?view=theater ויקרא ח,כא2–ט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F061A.jpg ספריא] (61א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n121/mode/1up?view=theater ויקרא ט,ו2–י,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F061B.jpg ספריא] (61ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n122/mode/1up?view=theater ויקרא י,ו2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F062A.jpg ספריא] (62א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n123/mode/1up?view=theater ויקרא יא,יב2–מד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F062B.jpg ספריא] (62ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n124/mode/1up?view=theater ויקרא יא,מד2–יג,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F063A.jpg ספריא] (63א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n125/mode/1up?view=theater ויקרא יג,יג–לח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F063B.jpg ספריא] (63ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n126/mode/1up?view=theater ויקרא יג,לח2–יד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F064A.jpg ספריא] (64א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n127/mode/1up?view=theater ויקרא יד,ד2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F064B.jpg ספריא] (64ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n128/mode/1up?view=theater ויקרא יד,כה2–נב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F065A.jpg ספריא] (65א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n129/mode/1up?view=theater ויקרא יד,נב2–טו,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F065B.jpg ספריא] (65ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n130/mode/1up?view=theater ויקרא טו,כה2–טז,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F066A.jpg ספריא] (66א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n131/mode/1up?view=theater ויקרא טז,טז2–יז,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F066B.jpg ספריא] (66ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n132/mode/1up?view=theater ויקרא יז,ג2–יח,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F067A.jpg ספריא] (67א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n133/mode/1up?view=theater ויקרא יח,י2–יט,י] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F067B.jpg ספריא] (67ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n134/mode/1up?view=theater ויקרא יט,יא–כ,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F068A.jpg ספריא] (68א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n135/mode/1up?view=theater ויקרא כ,ב2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F068B.jpg ספריא] (68ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n136/mode/1up?view=theater ויקרא כ,כה2–כב,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F069A.jpg ספריא] (69א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n137/mode/1up?view=theater ויקרא כב,ב2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F069B.jpg ספריא] (69ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n138/mode/1up?view=theater ויקרא כב,כט2–כג,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F070A.jpg ספריא] (70א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n139/mode/1up?view=theater ויקרא כג,כא2–מד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F070B.jpg ספריא] (70ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n140/mode/1up?view=theater ויקרא כד,א–כה,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F071A.jpg ספריא] (71א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n141/mode/1up?view=theater ויקרא כה,ו2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F071B.jpg ספריא] (71ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n142/mode/1up?view=theater ויקרא כה,לג2–כו,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F072A.jpg ספריא] (72א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n143/mode/1up?view=theater ויקרא כו,ח–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F072B.jpg ספריא] (72ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n144/mode/1up?view=theater ויקרא כו,לד2–כז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073A.jpg ספריא] (73א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n145/mode/1up?view=theater '''ויקרא''' כז,יא2–לד; במדבר א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073B.jpg ספריא] (73ב)
}}

==ספר במדבר==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n145/mode/1up?view=theater ויקרא כז,יא2–לד; '''במדבר''' א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073B.jpg ספריא] (73ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n146/mode/1up?view=theater במדבר א,ב2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F074A.jpg ספריא] (74א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n147/mode/1up?view=theater במדבר א,לב2–ב,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F074B.jpg ספריא] (74ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n148/mode/1up?view=theater במדבר ב,ד2–ג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F075A.jpg ספריא] (75א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n149/mode/1up?view=theater במדבר ג,א2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F075B.jpg ספריא] (75ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n150/mode/1up?view=theater במדבר ג,לב2–ד,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F076A.jpg ספריא] (76א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n151/mode/1up?view=theater במדבר ד,ח2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F076B.jpg ספריא] (76ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n152/mode/1up?view=theater במדבר ד,לב2–ה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F077A.jpg ספריא] (77א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n153/mode/1up?view=theater במדבר ה,ט2–ו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F077B.jpg ספריא] (77ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n154/mode/1up?view=theater במדבר ו,ב2–ז,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F078A.jpg ספריא] (78א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n155/mode/1up?view=theater במדבר ז,ג2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F078B.jpg ספריא] (78ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n156/mode/1up?view=theater במדבר ז,לא2–ס1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F079A.jpg ספריא] (79א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n157/mode/1up?view=theater במדבר ז,ס2–פו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F079B.jpg ספריא] (79ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n158/mode/1up?view=theater במדבר ז,פו2–ח,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F080A.jpg ספריא] (80א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n159/mode/1up?view=theater במדבר ח,כ2–ט,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F080B.jpg ספריא] (80ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n160/mode/1up?view=theater במדבר ט,יח–י,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F081A.jpg ספריא] (81א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n161/mode/1up?view=theater במדבר י,כג–יא,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F081B.jpg ספריא] (81ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n162/mode/1up?view=theater במדבר יא,יג2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F082A.jpg ספריא] (82א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n163/mode/1up?view=theater במדבר יא,לג2–יג,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F082B.jpg ספריא] (82ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n164/mode/1up?view=theater במדבר יג,טז2–יד,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F083A.jpg ספריא] (83א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n165/mode/1up?view=theater במדבר יד,ז2–ל] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F083B.jpg ספריא] (83ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n166/mode/1up?view=theater במדבר יד,לא–טו,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F084A.jpg ספריא] (84א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n167/mode/1up?view=theater במדבר טו,יב2–לח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F084B.jpg ספריא] (84ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n168/mode/1up?view=theater במדבר טו,לח2–טז,יט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F085A.jpg ספריא] (85א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n169/mode/1up?view=theater במדבר טז,כ–יז,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F085B.jpg ספריא] (85ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n170/mode/1up?view=theater במדבר יז,ט–יח,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F086A.jpg ספריא] (86א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n171/mode/1up?view=theater במדבר יח,ה–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F086B.jpg ספריא] (86ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n172/mode/1up?view=theater במדבר יח,כד2–יט,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F087A.jpg ספריא] (87א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n173/mode/1up?view=theater במדבר יט,יד2–כ,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F087B.jpg ספריא] (87ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n174/mode/1up?view=theater במדבר כ,יד2–כא,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F088A.jpg ספריא] (88א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n175/mode/1up?view=theater במדבר כא,ח2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F088B.jpg ספריא] (88ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n176/mode/1up?view=theater במדבר כא,לד2–כב,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F089A.jpg ספריא] (89א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n177/mode/1up?view=theater במדבר כב,כב2–כג,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F089B.jpg ספריא] (89ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n178/mode/1up?view=theater במדבר כג,ד2–כד,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F090A.jpg ספריא] (90א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n179/mode/1up?view=theater במדבר כד,ב2–כה,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F090B.jpg ספריא] (90ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n180/mode/1up?view=theater במדבר כה,ו2–כו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F091A.jpg ספריא] (91א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n181/mode/1up?view=theater במדבר כו,יג2–מב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F091B.jpg ספריא] (91ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n182/mode/1up?view=theater במדבר כו,מב2–כז,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F092A.jpg ספריא] (92א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n183/mode/1up?view=theater במדבר כז,ג–כח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F092B.jpg ספריא] (92ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n184/mode/1up?view=theater במדבר כח,ד2–ל] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F093A.jpg ספריא] (93א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n185/mode/1up?view=theater במדבר כח,לא–כט,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F093B.jpg ספריא] (93ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n186/mode/1up?view=theater במדבר כט,כה2–ל,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F094A.jpg ספריא] (94א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n187/mode/1up?view=theater במדבר ל,טז2–לא,כח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F094B.jpg ספריא] (94ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n188/mode/1up?view=theater במדבר לא,כט–נד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F095A.jpg ספריא] (95א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n189/mode/1up?view=theater במדבר לב,א–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F095B.jpg ספריא] (95ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n190/mode/1up?view=theater במדבר לב,כו2–לג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F096A.jpg ספריא] (96א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n191/mode/1up?view=theater במדבר לג,יא2–נד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F096B.jpg ספריא] (96ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n192/mode/1up?view=theater במדבר לג,נד2–לד,כט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F097A.jpg ספריא] (97א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n193/mode/1up?view=theater במדבר לה,א–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F097B.jpg ספריא] (97ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n194/mode/1up?view=theater במדבר לה,כה2–לו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098A.jpg ספריא] (98א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n195/mode/1up?view=theater '''במדבר''' לו,יג2–יג; דברים א,א–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098B.jpg ספריא] (98ב)
}}

==ספר דברים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]], חוץ מסוף הספר החל מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ([[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]) הקיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|כתר ארם צובה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n195/mode/1up?view=theater במדבר לו,יג2–יג; '''דברים''' א,א–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098B.jpg ספריא] (98ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n196/mode/1up?view=theater דברים א,כא2–מד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F099A.jpg ספריא] (99א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n197/mode/1up?view=theater דברים א,מד2–ב,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F099B.jpg ספריא] (99ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n198/mode/1up?view=theater דברים ב,כג2–ג,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F100A.jpg ספריא] (100א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n199/mode/1up?view=theater דברים ג,ח2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F100B.jpg ספריא] (100ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n200/mode/1up?view=theater דברים ג,כז2–ד,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F101A.jpg ספריא] (101א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n201/mode/1up?view=theater דברים ד,יז2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F101B.jpg ספריא] (101ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n202/mode/1up?view=theater דברים ד,לה2–ה,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F102A.jpg ספריא] (102א), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n203/mode/1up?view=theater דברים ה,ח–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F102B.jpg ספריא] (102ב), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n204/mode/1up?view=theater דברים ה,כז2–ו,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F103A.jpg ספריא] (103א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n205/mode/1up?view=theater דברים ו,כב2–ז,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F103B.jpg ספריא] (103ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n206/mode/1up?view=theater דברים ז,יז2–ח,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F104A.jpg ספריא] (104א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n207/mode/1up?view=theater דברים ח,יד2–ט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F104B.jpg ספריא] (104ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n208/mode/1up?view=theater דברים ט,יא2–י,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F105A.jpg ספריא] (105א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n209/mode/1up?view=theater דברים י,ב2–יא,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F105B.jpg ספריא] (105ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n210/mode/1up?view=theater דברים יא,ב2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F106A.jpg ספריא] (106א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n211/mode/1up?view=theater דברים יא,כב2–יב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F106B.jpg ספריא] (106ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n212/mode/1up?view=theater דברים יב,י2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F107A.jpg ספריא] (107א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n213/mode/1up?view=theater דברים יב,כט2–יג,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F107B.jpg ספריא] (107ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n214/mode/1up?view=theater דברים יג,יז2–יד,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F108A.jpg ספריא] (108א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n215/mode/1up?view=theater דברים יד,כה2–טו,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F108B.jpg ספריא] (108ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n216/mode/1up?view=theater דברים טו,יז2–טז,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F109A.jpg ספריא] (109א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n217/mode/1up?view=theater דברים טז,טו2–יז,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F109B.jpg ספריא] (109ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n218/mode/1up?view=theater דברים יז,יג2–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F110A.jpg ספריא] (110א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n219/mode/1up?view=theater דברים יח,טז2–יט,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F110B.jpg ספריא] (110ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n220/mode/1up?view=theater דברים יט,יד–כ,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F111A.jpg ספריא] (111א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n221/mode/1up?view=theater דברים כ,יז2–כא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F111B.jpg ספריא] (111ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n222/mode/1up?view=theater דברים כא,יט2–כב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F112A.jpg ספריא] (112א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n223/mode/1up?view=theater דברים כב,יט2–כג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F112B.jpg ספריא] (112ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n224/mode/1up?view=theater דברים כג,יג2–כד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F113A.jpg ספריא] (113א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n225/mode/1up?view=theater דברים כד,י2–כה,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F113B.jpg ספריא] (113ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n226/mode/1up?view=theater דברים כה,יג–כו,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F114A.jpg ספריא] (114א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n227/mode/1up?view=theater דברים כו,טו2–כז,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F114B.jpg ספריא] (114ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n228/mode/1up?view=theater דברים כז,יז2–כח,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F115A.jpg ספריא] (115א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n229/mode/1up?view=theater דברים כח,יח–מה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F115B.jpg ספריא] (115ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n230/mode/1up?view=theater דברים כח,מה2–סו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F116A.jpg ספריא] (116א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n231/mode/1up?view=theater דברים כח,סו2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F116B.jpg ספריא] (116ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n232/mode/1up?view=theater דברים כט,יט2–ל,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F117A.jpg ספריא] (117א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n233/mode/1up?view=theater דברים ל,י2–לא,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F117B.jpg ספריא] (117ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n234/mode/1up?view=theater דברים לא,יא2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F118A.jpg ספריא] (118א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n235/mode/1up?view=theater דברים לא,כח2–לב,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F118B.jpg ספריא] (118ב), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n236/mode/1up?view=theater דברים לב,כג2–נב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F119A.jpg ספריא] (119א), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n237/mode/1up?view=theater דברים לב,נב2–לג,כט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F119B.jpg ספריא] (119ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n238/mode/1up?view=theater '''דברים''' לד,א–יב; מסורה לסוף התורה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F120A.jpg ספריא] (120א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n239/mode/1up?view=theater מסורה לסוף התורה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F120B.jpg ספריא] (120ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n240/mode/1up?view=theater מסורה לסוף התורה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F121A.jpg ספריא] (121א)
}}

==ספר יהושע==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יהושע|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n241/mode/1up?view=theater '''יהושע''' א,א–ב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F121B.jpg ספריא] (121ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n242/mode/1up?view=theater יהושע ב,א2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F122A.jpg ספריא] (122א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n243/mode/1up?view=theater יהושע ב,כב2–ד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F122B.jpg ספריא] (122ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n244/mode/1up?view=theater יהושע ד,א2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F123A.jpg ספריא] (123א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n245/mode/1up?view=theater יהושע ד,כא2–ה,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F123B.jpg ספריא] (123ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n246/mode/1up?view=theater יהושע ה,טו2–ו,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F124A.jpg ספריא] (124א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n247/mode/1up?view=theater יהושע ו,כ2–ז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F124B.jpg ספריא] (124ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n248/mode/1up?view=theater יהושע ז,יב2–ח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F125A.jpg ספריא] (125א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n249/mode/1up?view=theater יהושע ח,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F125B.jpg ספריא] (125ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n250/mode/1up?view=theater יהושע ח,כו2–ט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F126A.jpg ספריא] (126א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n251/mode/1up?view=theater יהושע ט,יא2–י,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F126B.jpg ספריא] (126ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n252/mode/1up?view=theater יהושע י,ה2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F127A.jpg ספריא] (127א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n253/mode/1up?view=theater יהושע י,כה2–יא,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F127B.jpg ספריא] (127ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n254/mode/1up?view=theater יהושע יא,ב2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F128A.jpg ספריא] (128א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n255/mode/1up?view=theater יהושע יא,כב2–יג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F128B.jpg ספריא] (128ב), [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n256/mode/1up?view=theater יהושע יג,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F129A.jpg ספריא] (129א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n257/mode/1up?view=theater יהושע יג,כט2–טו,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F129B.jpg ספריא] (129ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n258/mode/1up?view=theater יהושע טו,ג–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F130A.jpg ספריא] (130א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n259/mode/1up?view=theater יהושע טו,לה2–יז,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F130B.jpg ספריא] (130ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n260/mode/1up?view=theater יהושע יז,ב2–יח,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F131A.jpg ספריא] (131א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n261/mode/1up?view=theater יהושע יח,ו2–יט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F131B.jpg ספריא] (131ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n262/mode/1up?view=theater יהושע יט,ו2–מב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F132A.jpg ספריא] (132א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n263/mode/1up?view=theater יהושע יט,מב2–כא,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F132B.jpg ספריא] (132ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n264/mode/1up?view=theater יהושע כא,ה2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F133A.jpg ספריא] (133א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n265/mode/1up?view=theater יהושע כא,לב2–כב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F133B.jpg ספריא] (133ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n266/mode/1up?view=theater יהושע כב,י2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F134A.jpg ספריא] (134א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n267/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט2–כג,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F134B.jpg ספריא] (134ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n268/mode/1up?view=theater יהושע כג,יד2–כד,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F135A.jpg ספריא] (135א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n269/mode/1up?view=theater '''יהושע''' כד,טו2–לג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F135B.jpg ספריא] (135ב)
}}

==ספר שופטים==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שופטים|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n270/mode/1up?view=theater '''שופטים''' א,א–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F136A.jpg ספריא] (136א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n271/mode/1up?view=theater שופטים א,כה2–ב,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F136B.jpg ספריא] (136ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n272/mode/1up?view=theater שופטים ב,יא2–ג,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F137A.jpg ספריא] (137א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n273/mode/1up?view=theater שופטים ג,י2–ד,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F137B.jpg ספריא] (137ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n274/mode/1up?view=theater שופטים ד,ב2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F138A.jpg ספריא] (138א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n275/mode/1up?view=theater שופטים ד,כב2–ה,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F138B.jpg ספריא] (138ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n276/mode/1up?view=theater שופטים ה,יג2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F139A.jpg ספריא] (139א), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n277/mode/1up?view=theater שופטים ה,כח2–ו,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F139B.jpg ספריא] (139ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n278/mode/1up?view=theater שופטים ו,כ2–ז,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F140A.jpg ספריא] (140א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n279/mode/1up?view=theater שופטים ז,א2–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F140B.jpg ספריא] (140ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n280/mode/1up?view=theater שופטים ז,יח2–ח,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F141A.jpg ספריא] (141א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n281/mode/1up?view=theater שופטים ח,יג2–ט,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F141B.jpg ספריא] (141ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n282/mode/1up?view=theater שופטים ט,ב2–כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F142A.jpg ספריא] (142א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n283/mode/1up?view=theater שופטים ט,כו–מט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F142B.jpg ספריא] (142ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n284/mode/1up?view=theater שופטים ט,מט2–י,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F143A.jpg ספריא] (143א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n285/mode/1up?view=theater שופטים י,טו2–יא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F143B.jpg ספריא] (143ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n286/mode/1up?view=theater שופטים יא,יט2–מ] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F144A.jpg ספריא] (144א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n287/mode/1up?view=theater שופטים יב,א–יג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F144B.jpg ספריא] (144ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n288/mode/1up?view=theater שופטים יג,ז2–יד,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F145A.jpg ספריא] (145א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n289/mode/1up?view=theater שופטים יד,ו2–טו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F145B.jpg ספריא] (145ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n290/mode/1up?view=theater שופטים טו,ח2–טז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F146A.jpg ספריא] (146א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n291/mode/1up?view=theater שופטים טז,י2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F146B.jpg ספריא] (146ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n292/mode/1up?view=theater שופטים טז,ל2–יח,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F147A.jpg ספריא] (147א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n293/mode/1up?view=theater שופטים יח,ז2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F147B.jpg ספריא] (147ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n294/mode/1up?view=theater שופטים יח,כט2–יט,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F148A.jpg ספריא] (148א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n295/mode/1up?view=theater שופטים יט,כ2–כ,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F148B.jpg ספריא] (148ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n296/mode/1up?view=theater שופטים כ,יא2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F149A.jpg ספריא] (149א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n297/mode/1up?view=theater שופטים כ,לד2–כא,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F149B.jpg ספריא] (149ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n298/mode/1up?view=theater '''שופטים''' כא,ט2–כה; שמ&quot;א א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150A.jpg ספריא] (150א)
}}

==ספר שמואל==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שמואל|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n298/mode/1up?view=theater שופטים כא,ט2–כה; '''שמ&quot;א''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150A.jpg ספריא] (150א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n299/mode/1up?view=theater שמ&quot;א א,ז2–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150B.jpg ספריא] (150ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n300/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ב,ה2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F151A.jpg ספריא] (151א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n301/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ב,ל2–ג,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F151B.jpg ספריא] (151ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n302/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ג,יט2–ד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F152A.jpg ספריא] (152א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n303/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ד,כ2–ו,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F152B.jpg ספריא] (152ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n304/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ו,ז2–ז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F153A.jpg ספריא] (153א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n305/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ז,ד2–ח,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F153B.jpg ספריא] (153ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n306/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ח,יא2–ט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F154A.jpg ספריא] (154א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n307/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ט,יג2–י,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F154B.jpg ספריא] (154ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n308/mode/1up?view=theater שמ&quot;א י,ו2–יא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F155A.jpg ספריא] (155א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n309/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יא,ג2–יב,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F155B.jpg ספריא] (155ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n310/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יב,ט2–יג,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F156A.jpg ספריא] (156א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n311/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יג,ה2–יד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F156B.jpg ספריא] (156ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n312/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יד,ה2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F157A.jpg ספריא] (157א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n313/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יד,כח2–נא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F157B.jpg ספריא] (157ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n314/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יד,נא2–טו,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F158A.jpg ספריא] (158א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n315/mode/1up?view=theater שמ&quot;א טו,כג2–טז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F158B.jpg ספריא] (158ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n316/mode/1up?view=theater שמ&quot;א טז,יא2–יז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F159A.jpg ספריא] (159א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n317/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יז,יא2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F159B.jpg ספריא] (159ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n318/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יז,לד2–נה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F160A.jpg ספריא] (160א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n319/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יז,נו–יח,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F160B.jpg ספריא] (160ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n320/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יח,כג2–יט,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F161A.jpg ספריא] (161א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n321/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יט,יד2–כ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F161B.jpg ספריא] (161ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n322/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כ,יב2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F162A.jpg ספריא] (162א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n323/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כ,לה2–כא,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F162B.jpg ספריא] (162ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n324/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כא,יד2–כב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F163A.jpg ספריא] (163א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n325/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כב,יט2–כג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F163B.jpg ספריא] (163ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n326/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כג,יח2–כד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F164A.jpg ספריא] (164א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n327/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כד,י2–כה,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F164B.jpg ספריא] (164ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n328/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כה,יא2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F165A.jpg ספריא] (165א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n329/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כה,לב2–כו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F165B.jpg ספריא] (165ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n330/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כו,ט2–כז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F166A.jpg ספריא] (166א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n331/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כז,ד2–כח,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F166B.jpg ספריא] (166ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n332/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כח,יג2–כט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F167A.jpg ספריא] (167א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n333/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כט,ו2–ל,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F167B.jpg ספריא] (167ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n334/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ל,יז2–לא,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F168A.jpg ספריא] (168א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n335/mode/1up?view=theater '''שמ&quot;א''' לא,ז2–יג; '''שמ&quot;ב''' א,א–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F168B.jpg ספריא] (168ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n336/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב א,כ2–ב,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F169A.jpg ספריא] (169א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n337/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ב,יז2–ג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F169B.jpg ספריא] (169ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n338/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ג,ז2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F170A.jpg ספריא] (170א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n339/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ג,כח2–ד,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F170B.jpg ספריא] (170ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n340/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ד,ט2–ה,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F171A.jpg ספריא] (171א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n341/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ה,כא2–ו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F171B.jpg ספריא] (171ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n342/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ו,יט2–ז,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F172A.jpg ספריא] (172א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n343/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ז,כ2–ח,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F172B.jpg ספריא] (172ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n344/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ח,יד2–י,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F173A.jpg ספריא] (173א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n345/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב י,ו2–יא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F173B.jpg ספריא] (173ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n346/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יא,י2–יב,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F174A.jpg ספריא] (174א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n347/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יב,ה–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F174B.jpg ספריא] (174ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n348/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יב,כז2–יג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F175A.jpg ספריא] (175א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n349/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יג,יח2–יד,א] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F175B.jpg ספריא] (175ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n350/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יד,ב–כ] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F176A.jpg ספריא] (176א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n351/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יד,כא–טו,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F176B.jpg ספריא] (176ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n352/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב טו,ז2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F177A.jpg ספריא] (177א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n353/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב טו,ל2–טז,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F177B.jpg ספריא] (177ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n354/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב טז,יד2–יז,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F178A.jpg ספריא] (178א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n355/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יז,יד–יח,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F178B.jpg ספריא] (178ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n356/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יח,ג2–כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F179A.jpg ספריא] (179א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n357/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יח,כו–יט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F179B.jpg ספריא] (179ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n358/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יט,יב2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F180A.jpg ספריא] (180א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n359/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יט,לה2–כ,ט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F180B.jpg ספריא] (180ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n360/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כ,י–כא,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F181A.jpg ספריא] (181א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n361/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כא,ד2–כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F181B.jpg ספריא] (181ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n362/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כב,א–כד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F182A.jpg ספריא] (182א), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n363/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כב,כה–כג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F182B.jpg ספריא] (182ב), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n364/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כג,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F183A.jpg ספריא] (183א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n365/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כג,כט2–כד,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F183B.jpg ספריא] (183ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n366/mode/1up?view=theater '''שמ&quot;ב''' כד,טז2–כה; מל&quot;א א,א–יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184A.jpg ספריא] (184א)
}}

==ספר מלכים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר מלכים|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד ('''מל&quot;ב יד,כא–יח,יג'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n366/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כד,טז2–כה; '''מל&quot;א''' א,א–יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184A.jpg ספריא] (184א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n367/mode/1up?view=theater מל&quot;א א,יב2–לז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184B.jpg ספריא] (184ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n368/mode/1up?view=theater מל&quot;א א,לז2–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F185A.jpg ספריא] (185א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n369/mode/1up?view=theater מל&quot;א ב,ה2–כז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F185B.jpg ספריא] (185ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n370/mode/1up?view=theater מל&quot;א ב,כח–ג,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F186A.jpg ספריא] (186א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n371/mode/1up?view=theater מל&quot;א ג,ב2–כד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F186B.jpg ספריא] (186ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n372/mode/1up?view=theater מל&quot;א ג,כה–ה,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F187A.jpg ספריא] (187א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n373/mode/1up?view=theater מל&quot;א ה,ד2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F187B.jpg ספריא] (187ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n374/mode/1up?view=theater מל&quot;א ה,כה2–ו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F188A.jpg ספריא] (188א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n375/mode/1up?view=theater מל&quot;א ו,טז2–ז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F188B.jpg ספריא] (188ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n376/mode/1up?view=theater מל&quot;א ז,ו2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F189A.jpg ספריא] (189א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n377/mode/1up?view=theater מל&quot;א ז,כז2–מט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F189B.jpg ספריא] (189ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n378/mode/1up?view=theater מל&quot;א ז,מט2–ח,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F190A.jpg ספריא] (190א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n379/mode/1up?view=theater מל&quot;א ח,כא2–מ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F190B.jpg ספריא] (190ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n380/mode/1up?view=theater מל&quot;א ח,מ2–סב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F191A.jpg ספריא] (191א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n381/mode/1up?view=theater מל&quot;א ח,סב2–ט,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F191B.jpg ספריא] (191ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n382/mode/1up?view=theater מל&quot;א ט,יד2–י,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F192A.jpg ספריא] (192א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n383/mode/1up?view=theater מל&quot;א י,י2–יא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F192B.jpg ספריא] (192ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n384/mode/1up?view=theater מל&quot;א יא,ג2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F193A.jpg ספריא] (193א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n385/mode/1up?view=theater מל&quot;א יא,כו2–יב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F193B.jpg ספריא] (193ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n386/mode/1up?view=theater מל&quot;א יב,ו2–כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F194A.jpg ספריא] (194א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n387/mode/1up?view=theater מל&quot;א יב,כו–יג,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F194B.jpg ספריא] (194ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n388/mode/1up?view=theater מל&quot;א יג,יב2–יד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F195A.jpg ספריא] (195א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n389/mode/1up?view=theater מל&quot;א יד,א2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F195B.jpg ספריא] (195ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n390/mode/1up?view=theater מל&quot;א יד,כא2–טו,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F196A.jpg ספריא] (196א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n391/mode/1up?view=theater מל&quot;א טו,יז2–טז,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F196B.jpg ספריא] (196ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n392/mode/1up?view=theater מל&quot;א טז,ה2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F197A.jpg ספריא] (197א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n393/mode/1up?view=theater מל&quot;א טז,כו2–יז,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F197B.jpg ספריא] (197ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n394/mode/1up?view=theater מל&quot;א יז,יז–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F198A.jpg ספריא] (198א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n395/mode/1up?view=theater מל&quot;א יח,טז2–לז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F198B.jpg ספריא] (198ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n396/mode/1up?view=theater מל&quot;א יח,לז2–יט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F199A.jpg ספריא] (199א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n397/mode/1up?view=theater מל&quot;א יט,יג2–כ,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F199B.jpg ספריא] (199ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n398/mode/1up?view=theater מל&quot;א כ,יג2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F200A.jpg ספריא] (200א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n399/mode/1up?view=theater מל&quot;א כ,לב2–כא,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F200B.jpg ספריא] (200ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n400/mode/1up?view=theater מל&quot;א כא,ז2–כב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F201A.jpg ספריא] (201א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n401/mode/1up?view=theater מל&quot;א כב,א2–כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F201B.jpg ספריא] (201ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n402/mode/1up?view=theater מל&quot;א כב,כג2–מח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F202A.jpg ספריא] (202א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n403/mode/1up?view=theater '''מל&quot;א''' כב,מח2–נד; '''מל&quot;ב''' א,א–יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F202B.jpg ספריא] (202ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n404/mode/1up?view=theater מל&quot;ב א,יג2–ב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F203A.jpg ספריא] (203א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n405/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ב,יג2–ג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F203B.jpg ספריא] (203ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n406/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ג,יא2–ד,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F204A.jpg ספריא] (204א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n407/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ד,ו2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F204B.jpg ספריא] (204ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n408/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ד,ל2–ה,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F205A.jpg ספריא] (205א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n409/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ה,ז2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F205B.jpg ספריא] (205ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n410/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ה,כו2–ו,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F206A.jpg ספריא] (206א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n411/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ו,כג2–ז,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F206B.jpg ספריא] (206ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n412/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ז,ח2–ח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F207A.jpg ספריא] (207א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n413/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ח,ה2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F207B.jpg ספריא] (207ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n414/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ח,כז2–ט,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F208A.jpg ספריא] (208א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n415/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ט,יח2–י,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F208B.jpg ספריא] (208ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n416/mode/1up?view=theater מל&quot;ב י,א2–יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F209A.jpg ספריא] (209א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n417/mode/1up?view=theater מל&quot;ב י,יט2–יא,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F209B.jpg ספריא] (209ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n418/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יא,ד2–יב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F210A.jpg ספריא] (210א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n419/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יב,ה2–יג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F210B.jpg ספריא] (210ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n420/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יג,א2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F211A.jpg ספריא] (211א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n421/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יג,כא2–יד,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F211B.jpg ספריא] (211ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n422/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יד,טו2–טו,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F212A.jpg ספריא] (212א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n423/mode/1up?view=theater מל&quot;ב טו,ט–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F212B.jpg ספריא] (212ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n424/mode/1up?view=theater מל&quot;ב טו,כט2–טז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F213A.jpg ספריא] (213א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n425/mode/1up?view=theater מל&quot;ב טז,יא2–יז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F213B.jpg ספריא] (213ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n426/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יז,יב2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg ספריא] (214א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n427/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יז,לב2–יח,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214B.jpg ספריא] (214ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n428/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יח,יב2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F215A.jpg ספריא] (215א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n429/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יח,כח2–יט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F215B.jpg ספריא] (215ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n430/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יט,יא2–לב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F216A.jpg ספריא] (216א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n431/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יט,לג–כ,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F216B.jpg ספריא] (216ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n432/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כ,טו2–כא,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F217A.jpg ספריא] (217א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n433/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כא,טז2–כב,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F217B.jpg ספריא] (217ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n434/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כב,יג–כג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F218A.jpg ספריא] (218א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n435/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כג,ז2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F218B.jpg ספריא] (218ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n436/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כג,כד2–כד,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F219A.jpg ספריא] (219א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n437/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כד,ז2–כה,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F219B.jpg ספריא] (219ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n438/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כה,י2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220A.jpg ספריא] (220א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n439/mode/1up?view=theater '''מל&quot;ב''' כה,כח2–ל; ישעיהו א,א–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220B.jpg ספריא] (220ב)
}}

==ספר ישעיהו==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n439/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כה,כח2–ל; '''ישעיהו''' א,א–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220B.jpg ספריא] (220ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n440/mode/1up?view=theater ישעיהו א,כד2–ב,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F221A.jpg ספריא] (221א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n441/mode/1up?view=theater ישעיהו ג,א–ד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F221B.jpg ספריא] (221ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n442/mode/1up?view=theater ישעיהו ד,ה2–ה,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F222A.jpg ספריא] (222א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n443/mode/1up?view=theater ישעיהו ה,כו2–ז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F222B.jpg ספריא] (222ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n444/mode/1up?view=theater ישעיהו ז,ו2–ח,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F223A.jpg ספריא] (223א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n445/mode/1up?view=theater ישעיהו ח,ז2–ט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F223B.jpg ספריא] (223ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n446/mode/1up?view=theater ישעיהו ט,יא2–י,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F224A.jpg ספריא] (224א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n447/mode/1up?view=theater ישעיהו י,יז2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F224B.jpg ספריא] (224ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n448/mode/1up?view=theater ישעיהו יא,יב2–יג,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F225A.jpg ספריא] (225א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n449/mode/1up?view=theater ישעיהו יג,יט2–יד,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F225B.jpg ספריא] (225ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n450/mode/1up?view=theater ישעיהו יד,כה2–טז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F226A.jpg ספריא] (226א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n451/mode/1up?view=theater ישעיהו טז,י2–יח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F226B.jpg ספריא] (226ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n452/mode/1up?view=theater ישעיהו יח,ה2–יט,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F227A.jpg ספריא] (227א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n453/mode/1up?view=theater ישעיהו יט,כא2–כא,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F227B.jpg ספריא] (227ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n454/mode/1up?view=theater ישעיהו כא,יג2–כב,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F228A.jpg ספריא] (228א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n455/mode/1up?view=theater ישעיהו כב,כה2–כד,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F228B.jpg ספריא] (228ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n456/mode/1up?view=theater ישעיהו כד,יב–כו,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F229A.jpg ספריא] (229א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n457/mode/1up?view=theater ישעיהו כו,ה2–כז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F229B.jpg ספריא] (229ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n458/mode/1up?view=theater ישעיהו כז,יב2–כח,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F230A.jpg ספריא] (230א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n459/mode/1up?view=theater ישעיהו כח,כג2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F230B.jpg ספריא] (230ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n460/mode/1up?view=theater ישעיהו כט,יט2–ל,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F231A.jpg ספריא] (231א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n461/mode/1up?view=theater ישעיהו ל,יט2–לא,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F231B.jpg ספריא] (231ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n462/mode/1up?view=theater ישעיהו לא,ז–לג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F232A.jpg ספריא] (232א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n463/mode/1up?view=theater ישעיהו לג,ט2–לד,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F232B.jpg ספריא] (232ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n464/mode/1up?view=theater ישעיהו לד,יד2–לו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F233A.jpg ספריא] (233א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n465/mode/1up?view=theater ישעיהו לו,י2–לז,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F233B.jpg ספריא] (233ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n466/mode/1up?view=theater ישעיהו לז,ח2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F234A.jpg ספריא] (234א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n467/mode/1up?view=theater ישעיהו לז,לב2–לח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F234B.jpg ספריא] (234ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n468/mode/1up?view=theater ישעיהו לח,יח2–מ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F235A.jpg ספריא] (235א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n469/mode/1up?view=theater ישעיהו מ,יב2–מא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F235B.jpg ספריא] (235ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n470/mode/1up?view=theater ישעיהו מא,י2–מב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg ספריא] (236א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n471/mode/1up?view=theater ישעיהו מב,ז2–מג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236B.jpg ספריא] (236ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n472/mode/1up?view=theater ישעיהו מג,ט2–מד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F237A.jpg ספריא] (237א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n473/mode/1up?view=theater ישעיהו מד,יא2–מה,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F237B.jpg ספריא] (237ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n474/mode/1up?view=theater ישעיהו מה,ז2–מו,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F238A.jpg ספריא] (238א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n475/mode/1up?view=theater ישעיהו מו,ו2–מח,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F238B.jpg ספריא] (238ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n476/mode/1up?view=theater ישעיהו מח,א2–מט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F239A.jpg ספריא] (239א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n477/mode/1up?view=theater ישעיהו מט,ו2–נ,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F239B.jpg ספריא] (239ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n478/mode/1up?view=theater ישעיהו נ,ב2–נא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F240A.jpg ספריא] (240א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n479/mode/1up?view=theater ישעיהו נא,יב2–נב,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F240B.jpg ספריא] (240ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n480/mode/1up?view=theater ישעיהו נב,יב2–נד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F241A.jpg ספריא] (241א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n481/mode/1up?view=theater ישעיהו נד,י2–נו,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F241B.jpg ספריא] (241ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n482/mode/1up?view=theater ישעיהו נו,ה–נז,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F242A.jpg ספריא] (242א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n483/mode/1up?view=theater ישעיהו נז,יט2–נט,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F242B.jpg ספריא] (242ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n484/mode/1up?view=theater ישעיהו נט,ז2–ס,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F243A.jpg ספריא] (243א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n485/mode/1up?view=theater ישעיהו ס,יב2–סב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F243B.jpg ספריא] (243ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n486/mode/1up?view=theater ישעיהו סב,א2–סג,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F244A.jpg ספריא] (244א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n487/mode/1up?view=theater ישעיהו סג,טז2–סה,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F244B.jpg ספריא] (244ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n488/mode/1up?view=theater ישעיהו סה,יב2–סו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245A.jpg ספריא] (245א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n489/mode/1up?view=theater '''ישעיהו''' סו,י2–כד; ירמיהו א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245B.jpg ספריא] (245ב)
}}

==ספר ירמיהו==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ירמיהו|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד שאינו שלם ('''כט,ט–לב,כה'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n489/mode/1up?view=theater ישעיהו סו,י2–כד; '''ירמיהו''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245B.jpg ספריא] (245ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n490/mode/1up?view=theater ירמיהו א,ז2–ב,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F246A.jpg ספריא] (246א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n491/mode/1up?view=theater ירמיהו ב,יא2–לז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F246B.jpg ספריא] (246ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n492/mode/1up?view=theater ירמיהו ב,לז2–ג,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F247A.jpg ספריא] (247א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n493/mode/1up?view=theater ירמיהו ג,כא2–ד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F247B.jpg ספריא] (247ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n494/mode/1up?view=theater ירמיהו ד,כ2–ה,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F248A.jpg ספריא] (248א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n495/mode/1up?view=theater ירמיהו ה,טו2–ו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F248B.jpg ספריא] (248ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n496/mode/1up?view=theater ירמיהו ו,ט2–ז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F249A.jpg ספריא] (249א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n497/mode/1up?view=theater ירמיהו ז,ד2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F249B.jpg ספריא] (249ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n498/mode/1up?view=theater ירמיהו ז,כד2–ח,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F250A.jpg ספריא] (250א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n499/mode/1up?view=theater ירמיהו ח,ט2–ט,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F250B.jpg ספריא] (250ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n500/mode/1up?view=theater ירמיהו ט,ט2–י,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F251A.jpg ספריא] (251א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n501/mode/1up?view=theater ירמיהו י,ט2–יא,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F251B.jpg ספריא] (251ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n502/mode/1up?view=theater ירמיהו יא,ח2–יב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F252A.jpg ספריא] (252א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n503/mode/1up?view=theater ירמיהו יב,ו2–יג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F252B.jpg ספריא] (252ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n504/mode/1up?view=theater ירמיהו יג,יג2–יד,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F253A.jpg ספריא] (253א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n505/mode/1up?view=theater ירמיהו יד,יג2–טו,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F253B.jpg ספריא] (253ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n506/mode/1up?view=theater ירמיהו טו,יא2–טז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F254A.jpg ספריא] (254א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n507/mode/1up?view=theater ירמיהו טז,יא2–יז,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F254B.jpg ספריא] (254ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n508/mode/1up?view=theater ירמיהו יז,יג2–יח,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F255A.jpg ספריא] (255א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n509/mode/1up?view=theater ירמיהו יח,י2–יט,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F255B.jpg ספריא] (255ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n510/mode/1up?view=theater ירמיהו יט,ח2–כ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F256A.jpg ספריא] (256א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n511/mode/1up?view=theater ירמיהו כ,יב2–כב,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F256B.jpg ספריא] (256ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n512/mode/1up?view=theater ירמיהו כב,ב2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F257A.jpg ספריא] (257א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n513/mode/1up?view=theater ירמיהו כב,כה2–כג,טו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F257B.jpg ספריא] (257ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n514/mode/1up?view=theater ירמיהו כג,טז–לט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F258A.jpg ספריא] (258א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n515/mode/1up?view=theater ירמיהו כג,לט2–כה,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F258B.jpg ספריא] (258ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n516/mode/1up?view=theater ירמיהו כה,ו2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F259A.jpg ספריא] (259א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n517/mode/1up?view=theater ירמיהו כה,כז2–כו,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F259B.jpg ספריא] (259ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n518/mode/1up?view=theater ירמיהו כו,יא2–כז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F260A.jpg ספריא] (260א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n519/mode/1up?view=theater ירמיהו כז,ז2–כח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F260B.jpg ספריא] (260ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n520/mode/1up?view=theater ירמיהו כח,ד2–כט,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F261A.jpg ספריא] (261א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n521/mode/1up?view=theater ירמיהו כט,ח–כו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F261B.jpg ספריא] (261ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n522/mode/1up?view=theater ירמיהו כט,כז–ל,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F262A.jpg ספריא] (262א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n523/mode/1up?view=theater ירמיהו ל,כ2–לא,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F262B.jpg ספריא] (262ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n524/mode/1up?view=theater ירמיהו לא,כ2–לב,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F263A.jpg ספריא] (263א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n525/mode/1up?view=theater ירמיהו לב,ג2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F263B.jpg ספריא] (263ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n526/mode/1up?view=theater ירמיהו לב,כד2–לג,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F264A.jpg ספריא] (264א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n527/mode/1up?view=theater ירמיהו לג,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F264B.jpg ספריא] (264ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n528/mode/1up?view=theater ירמיהו לג,כו2–לד,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F265A.jpg ספריא] (265א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n529/mode/1up?view=theater ירמיהו לד,יח2–לה,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F265B.jpg ספריא] (265ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n530/mode/1up?view=theater ירמיהו לה,טז2–לו,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F266A.jpg ספריא] (266א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n531/mode/1up?view=theater ירמיהו לו,יז2–לז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F266B.jpg ספריא] (266ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n532/mode/1up?view=theater ירמיהו לז,ד2–לח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F267A.jpg ספריא] (267א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n533/mode/1up?view=theater ירמיהו לח,ד2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F267B.jpg ספריא] (267ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n534/mode/1up?view=theater ירמיהו לח,כד–לט,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F268A.jpg ספריא] (268א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n535/mode/1up?view=theater ירמיהו לט,יז2–מ,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F268B.jpg ספריא] (268ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n536/mode/1up?view=theater ירמיהו מ,טז2–מא,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F269A.jpg ספריא] (269א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n537/mode/1up?view=theater ירמיהו מא,יז2–מב,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F269B.jpg ספריא] (269ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n538/mode/1up?view=theater ירמיהו מב,יח2–מד,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F270A.jpg ספריא] (270א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n539/mode/1up?view=theater ירמיהו מד,ג2–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F270B.jpg ספריא] (270ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n540/mode/1up?view=theater ירמיהו מד,כ2–מו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F271A.jpg ספריא] (271א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n541/mode/1up?view=theater ירמיהו מו,ב2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F271B.jpg ספריא] (271ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n542/mode/1up?view=theater ירמיהו מו,כח2–מח,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F272A.jpg ספריא] (272א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n543/mode/1up?view=theater ירמיהו מח,כב2–מט,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F272B.jpg ספריא] (272ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n544/mode/1up?view=theater ירמיהו מט,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F273A.jpg ספריא] (273א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n545/mode/1up?view=theater ירמיהו מט,כט2–נ,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F273B.jpg ספריא] (273ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n546/mode/1up?view=theater ירמיהו נ,יג2–לט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F274A.jpg ספריא] (274א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n547/mode/1up?view=theater ירמיהו נ,לט2–נא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F274B.jpg ספריא] (274ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n548/mode/1up?view=theater ירמיהו נא,יט2–מו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F275A.jpg ספריא] (275א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n549/mode/1up?view=theater ירמיהו נא,מו2–נב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F275B.jpg ספריא] (275ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n550/mode/1up?view=theater ירמיהו נב,ו2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276A.jpg ספריא] (276א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n551/mode/1up?view=theater '''ירמיהו''' נב,כו2–לד; יחזקאל א,א–טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276B.jpg ספריא] (276ב)
}}

==ספר יחזקאל==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יחזקאל|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n551/mode/1up?view=theater ירמיהו נב,כו2–לד; '''יחזקאל''' א,א–טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276B.jpg ספריא] (276ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n552/mode/1up?view=theater יחזקאל א,טז2–ג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F277A.jpg ספריא] (277א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n553/mode/1up?view=theater יחזקאל ג,ג2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F277B.jpg ספריא] (277ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n554/mode/1up?view=theater יחזקאל ג,כז2–ה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F278A.jpg ספריא] (278א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n555/mode/1up?view=theater יחזקאל ה,ה2–ו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F278B.jpg ספריא] (278ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n556/mode/1up?view=theater יחזקאל ו,ט2–ז,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F279A.jpg ספריא] (279א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n557/mode/1up?view=theater יחזקאל ז,כ2–ח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F279B.jpg ספריא] (279ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n558/mode/1up?view=theater יחזקאל ח,טז2–י,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F280A.jpg ספריא] (280א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n559/mode/1up?view=theater יחזקאל י,ז2–יא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F280B.jpg ספריא] (280ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n560/mode/1up?view=theater יחזקאל יא,י2–יב,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F281A.jpg ספריא] (281א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n561/mode/1up?view=theater יחזקאל יב,ח2–יג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F281B.jpg ספריא] (281ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n562/mode/1up?view=theater יחזקאל יג,ז2–יד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F282A.jpg ספריא] (282א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n563/mode/1up?view=theater יחזקאל יד,ד2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F282B.jpg ספריא] (282ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n564/mode/1up?view=theater יחזקאל טו,א–טז,כ] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F283A.jpg ספריא] (283א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n565/mode/1up?view=theater יחזקאל טז,כא–מז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F283B.jpg ספריא] (283ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n566/mode/1up?view=theater יחזקאל טז,מז2–יז,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F284A.jpg ספריא] (284א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n567/mode/1up?view=theater יחזקאל יז,ט2–יח,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F284B.jpg ספריא] (284ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n568/mode/1up?view=theater יחזקאל יח,ח2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F285A.jpg ספריא] (285א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n569/mode/1up?view=theater יחזקאל יח,לא2–כ,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F285B.jpg ספריא] (285ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n570/mode/1up?view=theater יחזקאל כ,יא2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F286A.jpg ספריא] (286א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n571/mode/1up?view=theater יחזקאל כ,לב2–כא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F286B.jpg ספריא] (286ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n572/mode/1up?view=theater יחזקאל כא,י2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F287A.jpg ספריא] (287א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n573/mode/1up?view=theater יחזקאל כא,לג2–כב,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F287B.jpg ספריא] (287ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n574/mode/1up?view=theater יחזקאל כב,כה2–כג,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F288A.jpg ספריא] (288א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n575/mode/1up?view=theater יחזקאל כג,כב–מו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F288B.jpg ספריא] (288ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n576/mode/1up?view=theater יחזקאל כג,מו2–כד,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F289A.jpg ספריא] (289א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n577/mode/1up?view=theater יחזקאל כד,כג–כו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F289B.jpg ספריא] (289ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n578/mode/1up?view=theater יחזקאל כו,ב2–כז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F290A.jpg ספריא] (290א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n579/mode/1up?view=theater יחזקאל כז,ז2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F290B.jpg ספריא] (290ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n580/mode/1up?view=theater יחזקאל כז,לה2–כח,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F291A.jpg ספריא] (291א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n581/mode/1up?view=theater יחזקאל כח,כה2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F291B.jpg ספריא] (291ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n582/mode/1up?view=theater יחזקאל כט,יט2–ל,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F292A.jpg ספריא] (292א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n583/mode/1up?view=theater יחזקאל ל,כג2–לא,יח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F292B.jpg ספריא] (292ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n584/mode/1up?view=theater יחזקאל לב,א–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F293A.jpg ספריא] (293א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n585/mode/1up?view=theater יחזקאל לב,כה2–לג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F293B.jpg ספריא] (293ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n586/mode/1up?view=theater יחזקאל לג,יג2–לד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F294A.jpg ספריא] (294א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n587/mode/1up?view=theater יחזקאל לד,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F294B.jpg ספריא] (294ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n588/mode/1up?view=theater יחזקאל לד,כו2–לו,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F295A.jpg ספריא] (295א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n589/mode/1up?view=theater יחזקאל לו,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F295B.jpg ספריא] (295ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n590/mode/1up?view=theater יחזקאל לו,כו2–לז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F296A.jpg ספריא] (296א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n591/mode/1up?view=theater יחזקאל לז,יב2–לח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F296B.jpg ספריא] (296ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n592/mode/1up?view=theater יחזקאל לח,ה2–לט,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F297A.jpg ספריא] (297א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n593/mode/1up?view=theater יחזקאל לט,א2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F297B.jpg ספריא] (297ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n594/mode/1up?view=theater יחזקאל לט,כד2–מ,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F298A.jpg ספריא] (298א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n595/mode/1up?view=theater יחזקאל מ,טז2–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F298B.jpg ספריא] (298ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n596/mode/1up?view=theater יחזקאל מ,מא2–מא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F299A.jpg ספריא] (299א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n597/mode/1up?view=theater יחזקאל מא,יב2–מב,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F299B.jpg ספריא] (299ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n598/mode/1up?view=theater יחזקאל מב,יא2–מג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F300A.jpg ספריא] (300א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n599/mode/1up?view=theater יחזקאל מג,יא2–מד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F300B.jpg ספריא] (300ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n600/mode/1up?view=theater יחזקאל מד,ה2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F301A.jpg ספריא] (301א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n601/mode/1up?view=theater יחזקאל מד,כז2–מה,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F301B.jpg ספריא] (301ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n602/mode/1up?view=theater יחזקאל מה,יז2–מו,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F302A.jpg ספריא] (302א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n603/mode/1up?view=theater יחזקאל מו,יד2–מז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F302B.jpg ספריא] (302ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n604/mode/1up?view=theater יחזקאל מז,יב2–מח,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F303A.jpg ספריא] (303א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n605/mode/1up?view=theater יחזקאל מח,יא2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F303B.jpg ספריא] (303ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n606/mode/1up?view=theater '''יחזקאל''' מח,לב2–לה; הושע א,א–ב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304A.jpg ספריא] (304א)
}}

==ספר תרי עשר==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי|כתר ארם צובה]], חוץ משני קטעים ('''עמוס ח,יג–מיכה ה,א'''; '''צפניה ג,כ–זכריה ט,יז'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n606/mode/1up?view=theater יחזקאל מח,לב2–לה; '''הושע''' א,א–ב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304A.jpg ספריא] (304א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n607/mode/1up?view=theater הושע ב,י2–ד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304B.jpg ספריא] (304ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n608/mode/1up?view=theater הושע ד,ד2–ה,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F305A.jpg ספריא] (305א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n609/mode/1up?view=theater הושע ה,טו2–ח,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F305B.jpg ספריא] (305ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n610/mode/1up?view=theater הושע ח,ו–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F306A.jpg ספריא] (306א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n611/mode/1up?view=theater הושע י,ג2–יב,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F306B.jpg ספריא] (306ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n612/mode/1up?view=theater הושע יב,ה–יד,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F307A.jpg ספריא] (307א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n613/mode/1up?view=theater '''הושע''' יד,ו2–י; '''יואל''' א,א–ב,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F307B.jpg ספריא] (307ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n614/mode/1up?view=theater יואל ב,ד–ג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F308A.jpg ספריא] (308א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n615/mode/1up?view=theater '''יואל''' ג,א2–ד,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F308B.jpg ספריא] (308ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n616/mode/1up?view=theater '''עמוס''' א,א–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F309A.jpg ספריא] (309א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n617/mode/1up?view=theater עמוס ב,ז2–ד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F309B.jpg ספריא] (309ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n618/mode/1up?view=theater עמוס ד,א2–ה,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F310A.jpg ספריא] (310א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n619/mode/1up?view=theater עמוס ה,יא2–ו,י] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F310B.jpg ספריא] (310ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n620/mode/1up?view=theater עמוס ו,יא–ח,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F311A.jpg ספריא] (311א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n621/mode/1up?view=theater עמוס ח,ד–ט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F311B.jpg ספריא] (311ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n622/mode/1up?view=theater '''עמוס''' ט,יב2–טו; '''עֹבדיה''' א,א–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F312A.jpg ספריא] (312א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n623/mode/1up?view=theater '''עֹבדיה''' א,כ2–כא; '''יונה''' א,א–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F312B.jpg ספריא] (312ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n624/mode/1up?view=theater יונה ב,ז2–ד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F313A.jpg ספריא] (313א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n625/mode/1up?view=theater '''יונה''' ד,יא2–יא; '''מיכה''' א,א–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F313B.jpg ספריא] (313ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n626/mode/1up?view=theater מיכה ב,ז2–ד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F314A.jpg ספריא] (314א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n627/mode/1up?view=theater מיכה ד,ד2–ה,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F314B.jpg ספריא] (314ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n628/mode/1up?view=theater מיכה ה,יד2–ז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F315A.jpg ספריא] (315א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n629/mode/1up?view=theater '''מיכה''' ז,י2–כ; '''נחום''' א,א–ב,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F315B.jpg ספריא] (315ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n630/mode/1up?view=theater נחום ב,ג2–ג,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F316A.jpg ספריא] (316א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n631/mode/1up?view=theater '''נחום''' ג,טו2–יט; '''חבקוק''' א,א–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F316B.jpg ספריא] (316ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n632/mode/1up?view=theater חבקוק ב,ה2–ג,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F317A.jpg ספריא] (317א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n633/mode/1up?view=theater '''חבקוק''' ג,יג–יט; '''צפניה''' א,א–טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F317B.jpg ספריא] (317ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n634/mode/1up?view=theater צפניה א,טז2–ג,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F318A.jpg ספריא] (318א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n635/mode/1up?view=theater '''צפניה''' ג,ו2–כ; '''חגי''' א,א–ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F318B.jpg ספריא] (318ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n636/mode/1up?view=theater חגי א,ח2–ב,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F319A.jpg ספריא] (319א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n637/mode/1up?view=theater '''חגי''' ב,יב2–כג; '''זכריה''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F319B.jpg ספריא] (319ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n638/mode/1up?view=theater זכריה א,ז2–ב,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F320A.jpg ספריא] (320א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n639/mode/1up?view=theater זכריה ב,טו2–ד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F320B.jpg ספריא] (320ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n640/mode/1up?view=theater זכריה ד,יא2–ו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F321A.jpg ספריא] (321א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n641/mode/1up?view=theater זכריה ו,ט2–ח,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F321B.jpg ספריא] (321ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n642/mode/1up?view=theater זכריה ח,ב2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F322A.jpg ספריא] (322א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n643/mode/1up?view=theater זכריה ח,כא2–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F322B.jpg ספריא] (322ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n644/mode/1up?view=theater זכריה י,ג2–יא,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F323A.jpg ספריא] (323א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n645/mode/1up?view=theater זכריה יא,יד2–יג,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F323B.jpg ספריא] (323ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n646/mode/1up?view=theater זכריה יג,ב2–יד,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F324A.jpg ספריא] (324א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n647/mode/1up?view=theater '''זכריה''' יד,יב2–כא; '''מלאכי''' א,א–ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F324B.jpg ספריא] (324ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n648/mode/1up?view=theater מלאכי א,ט2–ב,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F325A.jpg ספריא] (325א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n649/mode/1up?view=theater מלאכי ב,טו2–ג,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F325B.jpg ספריא] (325ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n650/mode/1up?view=theater '''מלאכי''' ג,יז2–כד; מסורה לסוף הנביאים] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F326A.jpg ספריא] (326א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n651/mode/1up?view=theater מסורה לסוף הנביאים] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F326B.jpg ספריא] (326ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n652/mode/1up?view=theater מסורה לסוף הנביאים] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F327A.jpg ספריא] (327א)
}}

==ספר דברי הימים==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n653/mode/1up?view=theater '''דה&quot;א''' א,א–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F327B.jpg ספריא] (327ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n654/mode/1up?view=theater דה&quot;א א,מא2–ב,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F328A.jpg ספריא] (328א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n655/mode/1up?view=theater דה&quot;א ב,כג2–ג,א] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F328B.jpg ספריא] (328ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n656/mode/1up?view=theater דה&quot;א ג,ב–ד,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F329A.jpg ספריא] (329א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n657/mode/1up?view=theater דה&quot;א ד,יב2–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F329B.jpg ספריא] (329ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n658/mode/1up?view=theater דה&quot;א ד,מא2–ה,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F330A.jpg ספריא] (330א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n659/mode/1up?view=theater דה&quot;א ה,כד2–ו,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F330B.jpg ספריא] (330ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n660/mode/1up?view=theater דה&quot;א ו,יח–נא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F331A.jpg ספריא] (331א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n661/mode/1up?view=theater דה&quot;א ו,נא2–ז,ט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F331B.jpg ספריא] (331ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n662/mode/1up?view=theater דה&quot;א ז,י–ח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F332A.jpg ספריא] (332א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n663/mode/1up?view=theater דה&quot;א ח,ד2–ט,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F332B.jpg ספריא] (332ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n664/mode/1up?view=theater דה&quot;א ט,ד–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F333A.jpg ספריא] (333א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n665/mode/1up?view=theater דה&quot;א ט,לג2–י,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F333B.jpg ספריא] (333ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n666/mode/1up?view=theater דה&quot;א י,יד2–יא,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F334A.jpg ספריא] (334א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n667/mode/1up?view=theater דה&quot;א יא,כב–יב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F334B.jpg ספריא] (334ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n668/mode/1up?view=theater דה&quot;א יב,ו2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F335A.jpg ספריא] (335א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n669/mode/1up?view=theater דה&quot;א יב,לא2–יג,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F335B.jpg ספריא] (335ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n670/mode/1up?view=theater דה&quot;א יג,י2–טו,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F336A.jpg ספריא] (336א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n671/mode/1up?view=theater דה&quot;א טו,ז2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F336B.jpg ספריא] (336ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n672/mode/1up?view=theater דה&quot;א טו,כט2–טז,לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F337A.jpg ספריא] (337א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n673/mode/1up?view=theater דה&quot;א טז,לה2–יז,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F337B.jpg ספריא] (337ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n674/mode/1up?view=theater דה&quot;א יז,טו–יח,ט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F338A.jpg ספריא] (338א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n675/mode/1up?view=theater דה&quot;א יח,י–יט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F338B.jpg ספריא] (338ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n676/mode/1up?view=theater דה&quot;א יט,יג2–כא,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F339A.jpg ספריא] (339א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n677/mode/1up?view=theater דה&quot;א כא,ה2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F339B.jpg ספריא] (339ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n678/mode/1up?view=theater דה&quot;א כא,כו2–כב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F340A.jpg ספריא] (340א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n679/mode/1up?view=theater דה&quot;א כב,יט2–כג,כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F340B.jpg ספריא] (340ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n680/mode/1up?view=theater דה&quot;א כג,כח2–כד,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F341A.jpg ספריא] (341א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n681/mode/1up?view=theater דה&quot;א כד,כו2–כה,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F341B.jpg ספריא] (341ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n682/mode/1up?view=theater דה&quot;א כה,כג2–כו,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F342A.jpg ספריא] (342א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n683/mode/1up?view=theater דה&quot;א כו,כא2–כז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F342B.jpg ספריא] (342ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n684/mode/1up?view=theater דה&quot;א כז,י2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F343A.jpg ספריא] (343א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n685/mode/1up?view=theater דה&quot;א כז,לד2–כח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F343B.jpg ספריא] (343ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n686/mode/1up?view=theater דה&quot;א כח,יח2–כט,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F344A.jpg ספריא] (344א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n687/mode/1up?view=theater '''דה&quot;א''' כט,יז2–ל; '''דה&quot;ב''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F344B.jpg ספריא] (344ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n688/mode/1up?view=theater דה&quot;ב א,ז2–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F345A.jpg ספריא] (345א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n689/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ב,ז2–ג,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F345B.jpg ספריא] (345ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n690/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ג,ט–ד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F346A.jpg ספריא] (346א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n691/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ד,יא2–ה,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F346B.jpg ספריא] (346ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n692/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ה,י2–ו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F347A.jpg ספריא] (347א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n693/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ו,טז2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F347B.jpg ספריא] (347ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n694/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ו,לב2–ז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F348A.jpg ספריא] (348א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n695/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ז,ז2–ח,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F348B.jpg ספריא] (348ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n696/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ח,ה–ט,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F349A.jpg ספריא] (349א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n697/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ט,ה2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F349B.jpg ספריא] (349ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n698/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ט,כד2–י,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F350A.jpg ספריא] (350א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n699/mode/1up?view=theater דה&quot;ב י,יד2–יא,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F350B.jpg ספריא] (350ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n700/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יא,יז2–יב,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F351A.jpg ספריא] (351א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n701/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יב,טו2–יג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F351B.jpg ספריא] (351ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n702/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יג,יח2–טו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F352A.jpg ספריא] (352א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n703/mode/1up?view=theater דה&quot;ב טו,ב2–טז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F352B.jpg ספריא] (352ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n704/mode/1up?view=theater דה&quot;ב טז,ו2–יז,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F353A.jpg ספריא] (353א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n705/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יז,יג2–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F353B.jpg ספריא] (353ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n706/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יח,טז2–יט,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F354A.jpg ספריא] (354א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n707/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יט,ג2–כ,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F354B.jpg ספריא] (354ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n708/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כ,יג2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F355A.jpg ספריא] (355א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n709/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כ,לג2–כא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F355B.jpg ספריא] (355ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n710/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כא,יח2–כג,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F356A.jpg ספריא] (356א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n711/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כג,ב2–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F356B.jpg ספריא] (356ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n712/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כג,כ2–כד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F357A.jpg ספריא] (357א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n713/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כד,כ2–כה,י] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F357B.jpg ספריא] (357ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n714/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כה,יא–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F358A.jpg ספריא] (358א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n715/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כה,כח2–כו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F358B.jpg ספריא] (358ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n716/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כו,יט2–כח,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F359A.jpg ספריא] (359א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n717/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כח,ח–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F359B.jpg ספריא] (359ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n718/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כח,כה2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F360A.jpg ספריא] (360א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n719/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כט,יט2–ל,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F360B.jpg ספריא] (360ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n720/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ל,ג2–כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F361A.jpg ספריא] (361א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n721/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ל,כג2–לא,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F361B.jpg ספריא] (361ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n722/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לא,יד2–לב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F362A.jpg ספריא] (362א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n723/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לב,יג2–לב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F362B.jpg ספריא] (362ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n724/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לב,לג–לג,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F363A.jpg ספריא] (363א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n725/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לג,כ2–לד,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F363B.jpg ספריא] (363ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n726/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לד,יד2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F364A.jpg ספריא] (364א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n727/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לד,לא2–לה,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F364B.jpg ספריא] (364ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n728/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לה,טז2–לו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F365A.jpg ספריא] (365א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n729/mode/1up?view=theater '''דה&quot;ב''' לו,ח2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F365B.jpg ספריא] (365ב)
}}

==ספר תהלים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד ('''טו,א–כה,א'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n730/mode/1up?view=theater '''תהלים''' א,א–ה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F366A.jpg ספריא] (366א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n731/mode/1up?view=theater תהלים ה,ה2–ח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F366B.jpg ספריא] (366ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n732/mode/1up?view=theater תהלים ח,ה2–י,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F367A.jpg ספריא] (367א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n733/mode/1up?view=theater תהלים י,יז2–טו,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F367B.jpg ספריא] (367ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n734/mode/1up?view=theater תהלים טו,ג2–יח,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F368A.jpg ספריא] (368א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n735/mode/1up?view=theater תהלים יח,ז2–יט,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F368B.jpg ספריא] (368ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n736/mode/1up?view=theater תהלים יט,ב2–כב,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F369A.jpg ספריא] (369א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n737/mode/1up?view=theater תהלים כב,ד2–כד,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F369B.jpg ספריא] (369ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n738/mode/1up?view=theater תהלים כד,ז2–כז,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F370A.jpg ספריא] (370א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n739/mode/1up?view=theater תהלים כז,ו–ל,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F370B.jpg ספריא] (370ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n740/mode/1up?view=theater תהלים ל,יב–לב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F371A.jpg ספריא] (371א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n741/mode/1up?view=theater תהלים לב,י2–לד,כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F371B.jpg ספריא] (371ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n742/mode/1up?view=theater תהלים לה,א–לו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F372A.jpg ספריא] (372א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n743/mode/1up?view=theater תהלים לו,יג2–לח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F372B.jpg ספריא] (372ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n744/mode/1up?view=theater תהלים לח,ה2–מ,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F373A.jpg ספריא] (373א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n745/mode/1up?view=theater תהלים מ,ז2–מב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F373B.jpg ספריא] (373ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n746/mode/1up?view=theater תהלים מב,ז2–מד,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F374A.jpg ספריא] (374א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n747/mode/1up?view=theater תהלים מד,כו2–מז,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F374B.jpg ספריא] (374ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n748/mode/1up?view=theater תהלים מז,ו–מט,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F375A.jpg ספריא] (375א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n749/mode/1up?view=theater תהלים נ,א–נא,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F375B.jpg ספריא] (375ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n750/mode/1up?view=theater תהלים נא,כא2–נה,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F376A.jpg ספריא] (376א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n751/mode/1up?view=theater תהלים נה,יב–נז,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F376B.jpg ספריא] (376ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n752/mode/1up?view=theater תהלים נז,יב–ס,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F377A.jpg ספריא] (377א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n753/mode/1up?view=theater תהלים ס,ז–סג,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F377B.jpg ספריא] (377ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n754/mode/1up?view=theater תהלים סג,ט–סו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F378A.jpg ספריא] (378א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n755/mode/1up?view=theater תהלים סו,י2–סח,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F378B.jpg ספריא] (378ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n756/mode/1up?view=theater תהלים סח,כ2–סט,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F379A.jpg ספריא] (379א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n757/mode/1up?view=theater תהלים סט,כא2–עא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F379B.jpg ספריא] (379ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n758/mode/1up?view=theater תהלים עא,יח2–עג,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F380A.jpg ספריא] (380א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n759/mode/1up?view=theater תהלים עג,יב2–עה,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F380B.jpg ספריא] (380ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n760/mode/1up?view=theater תהלים עה,ג2–עז,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F381A.jpg ספריא] (381א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n761/mode/1up?view=theater תהלים עז,יט2–עח,לו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F381B.jpg ספריא] (381ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n762/mode/1up?view=theater תהלים עח,לו2–עט,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F382A.jpg ספריא] (382א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n763/mode/1up?view=theater תהלים עט,ה2–פא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F382B.jpg ספריא] (382ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n764/mode/1up?view=theater תהלים פא,יב2–פד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F383A.jpg ספריא] (383א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n765/mode/1up?view=theater תהלים פד,יא2–פז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F383B.jpg ספריא] (383ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n766/mode/1up?view=theater תהלים פז,ו2–פט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F384A.jpg ספריא] (384א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n767/mode/1up?view=theater תהלים פט,יט2–צ,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F384B.jpg ספריא] (384ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n768/mode/1up?view=theater תהלים צ,ז2–צג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F385A.jpg ספריא] (385א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n769/mode/1up?view=theater תהלים צג,ג2–צו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F385B.jpg ספריא] (385ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n770/mode/1up?view=theater תהלים צו,ח2–צט,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F386A.jpg ספריא] (386א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n771/mode/1up?view=theater תהלים צט,ט–קב,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F386B.jpg ספריא] (386ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n772/mode/1up?view=theater תהלים קב,כד2–קד,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F387A.jpg ספריא] (387א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n773/mode/1up?view=theater תהלים קד,יד2–קה,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F387B.jpg ספריא] (387ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n774/mode/1up?view=theater תהלים קה,כג2–קו,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F388A.jpg ספריא] (388א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n775/mode/1up?view=theater תהלים קו,כג2–קז,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F388B.jpg ספריא] (388ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n776/mode/1up?view=theater תהלים קז,יח2–קט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg ספריא] (389א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n777/mode/1up?view=theater תהלים קט,ו2–קיא,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389B.jpg ספריא] (389ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n778/mode/1up?view=theater תהלים קיא,ט2–קטו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F390A.jpg ספריא] (390א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n779/mode/1up?view=theater תהלים קטו,טז2–קיח,כו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F390B.jpg ספריא] (390ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n780/mode/1up?view=theater תהלים קיח,כז–קיט,מה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F391A.jpg ספריא] (391א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n781/mode/1up?view=theater תהלים קיט,מו–צג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F391B.jpg ספריא] (391ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n782/mode/1up?view=theater תהלים קיט,צד–קמא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F392A.jpg ספריא] (392א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n783/mode/1up?view=theater תהלים קיט,קמב–קכא,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F392B.jpg ספריא] (392ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n784/mode/1up?view=theater תהלים קכא,ה–קכו,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F393A.jpg ספריא] (393א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n785/mode/1up?view=theater תהלים קכז,א–קלב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F393B.jpg ספריא] (393ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n786/mode/1up?view=theater תהלים קלב,י2–קלו,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F394A.jpg ספריא] (394א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n787/mode/1up?view=theater תהלים קלו,ד–קלט,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F394B.jpg ספריא] (394ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n788/mode/1up?view=theater תהלים קלט,ד2–קמא,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F395A.jpg ספריא] (395א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n789/mode/1up?view=theater תהלים קמא,ו2–קמד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F395B.jpg ספריא] (395ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n790/mode/1up?view=theater תהלים קמד,יא2–קמז,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F396A.jpg ספריא] (396א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n791/mode/1up?view=theater '''תהלים''' קמז,ו–קנ,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F396B.jpg ספריא] (396ב)
}}

==ספר איוב==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n792/mode/1up?view=theater '''איוב''' א,א–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F397A.jpg ספריא] (397א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n793/mode/1up?view=theater איוב א,כא2–ג,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F397B.jpg ספריא] (397ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n794/mode/1up?view=theater איוב ג,יד2–ה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F398A.jpg ספריא] (398א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n795/mode/1up?view=theater איוב ה,ט2–ו,כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F398B.jpg ספריא] (398ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n796/mode/1up?view=theater איוב ו,כח2–ח,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399A.jpg ספריא] (399א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n797/mode/1up?view=theater איוב ח,יט2–י,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg ספריא] (399ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n798/mode/1up?view=theater איוב י,ה2–יב,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F400A.jpg ספריא] (400א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n799/mode/1up?view=theater איוב יב,ד2–יג,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F400B.jpg ספריא] (400ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n800/mode/1up?view=theater איוב יג,כב–טו,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F401A.jpg ספריא] (401א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n801/mode/1up?view=theater איוב טו,יד2–טז,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F401B.jpg ספריא] (401ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n802/mode/1up?view=theater איוב טז,כב2–יט,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F402A.jpg ספריא] (402א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n803/mode/1up?view=theater איוב יט,ט2–כ,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F402B.jpg ספריא] (402ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n804/mode/1up?view=theater איוב כ,כד2–כב,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F403A.jpg ספריא] (403א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n805/mode/1up?view=theater איוב כב,ג–כד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F403B.jpg ספריא] (403ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n806/mode/1up?view=theater איוב כד,ד2–כז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F404A.jpg ספריא] (404א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n807/mode/1up?view=theater איוב כז,ד2–כח,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F404B.jpg ספריא] (404ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n808/mode/1up?view=theater איוב כח,כו2–ל,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F405A.jpg ספריא] (405א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n809/mode/1up?view=theater איוב ל,כ2–לא,לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F405B.jpg ספריא] (405ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n810/mode/1up?view=theater איוב לא,לה2–לג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F406A.jpg ספריא] (406א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n811/mode/1up?view=theater איוב לג,יא2–לד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F406B.jpg ספריא] (406ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n812/mode/1up?view=theater איוב לד,כ2–לו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F407A.jpg ספריא] (407א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n813/mode/1up?view=theater איוב לו,י2–לז,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F407B.jpg ספריא] (407ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n814/mode/1up?view=theater איוב לז,כב2–לט,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F408A.jpg ספריא] (408א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n815/mode/1up?view=theater איוב לט,ד2–מ,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F408B.jpg ספריא] (408ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n816/mode/1up?view=theater איוב מ,יט2–מב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409A.jpg ספריא] (409א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n817/mode/1up?view=theater '''איוב''' מב,ז2–יז; משלי א,א–יט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409B.jpg ספריא] (409ב)
}}

==ספר משלי==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n817/mode/1up?view=theater איוב מב,ז2–יז; '''משלי''' א,א–יט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409B.jpg ספריא] (409ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n818/mode/1up?view=theater משלי א,כ–ג,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F410A.jpg ספריא] (410א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n819/mode/1up?view=theater משלי ג,ה–ד,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F410B.jpg ספריא] (410ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n820/mode/1up?view=theater משלי ד,ח2–ה,כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F411A.jpg ספריא] (411א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n821/mode/1up?view=theater משלי ו,א–ז,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F411B.jpg ספריא] (411ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n822/mode/1up?view=theater משלי ז,ג–ח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F412A.jpg ספריא] (412א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n823/mode/1up?view=theater משלי ח,יח2–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F412B.jpg ספריא] (412ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n824/mode/1up?view=theater משלי י,ג2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F413A.jpg ספריא] (413א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n825/mode/1up?view=theater משלי יא,יב2–יב,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F413B.jpg ספריא] (413ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n826/mode/1up?view=theater משלי יב,כד2–יד,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F414A.jpg ספריא] (414א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n827/mode/1up?view=theater משלי יד,יז–טו,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F414B.jpg ספריא] (414ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n828/mode/1up?view=theater משלי טו,כו2–יז,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F415A.jpg ספריא] (415א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n829/mode/1up?view=theater משלי יז,ב2–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F415B.jpg ספריא] (415ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n830/mode/1up?view=theater משלי יח,טז2–כ,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F416A.jpg ספריא] (416א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n831/mode/1up?view=theater משלי כ,ז2–כא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F416B.jpg ספריא] (416ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n832/mode/1up?view=theater משלי כא,יח2–כב,כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F417A.jpg ספריא] (417א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n833/mode/1up?view=theater משלי כב,כט2–כד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F417B.jpg ספריא] (417ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n834/mode/1up?view=theater משלי כד,ה2–כה,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F418A.jpg ספריא] (418א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n835/mode/1up?view=theater משלי כה,ח2–כו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F418B.jpg ספריא] (418ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n836/mode/1up?view=theater משלי כו,יט2–כח,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F419A.jpg ספריא] (419א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n837/mode/1up?view=theater משלי כח,ב2–כט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F419B.jpg ספריא] (419ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n838/mode/1up?view=theater משלי כט,יא2–ל,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F420A.jpg ספריא] (420א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n839/mode/1up?view=theater משלי ל,יח–לא,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F420B.jpg ספריא] (420ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n840/mode/1up?view=theater '''משלי''' לא,כג2–לא; רות א,א–יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421A.jpg ספריא] (421א)
}}

==מגילת רות==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n840/mode/1up?view=theater משלי לא,כג2–לא; '''רות''' א,א–יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421A.jpg ספריא] (421א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n841/mode/1up?view=theater רות א,יז2–ב,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421B.jpg ספריא] (421ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n842/mode/1up?view=theater רות ב,טו–ג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F422A.jpg ספריא] (422א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n843/mode/1up?view=theater רות ג,יג2–ד,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F422B.jpg ספריא] (422ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n844/mode/1up?view=theater '''רות''' ד,יג2–כב; שיר השירים א,א–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423A.jpg ספריא] (423א)
}}

==מגילת שיר השירים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]], חוץ מתחילת הספר עד &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot;&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]) הקיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|כתר ארם צובה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n844/mode/1up?view=theater רות ד,יג2–כב; '''שיר השירים''' א,א–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423A.jpg ספריא] (423א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n845/mode/1up?view=theater שיר השירים ב,ה2–ד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423B.jpg ספריא] (423ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n846/mode/1up?view=theater שיר השירים ד,א2–ה,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F424A.jpg ספריא] (424א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n847/mode/1up?view=theater שיר השירים ה,יג2–ח,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F424B.jpg ספריא] (424ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n848/mode/1up?view=theater '''שיר השירים''' ח,א2–יד; קהלת א,א–יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425A.jpg ספריא] (425א)
}}

==מגילת קֹהלת==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' מבוססת על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n848/mode/1up?view=theater שיר השירים ח,א2–יד; '''קהלת''' א,א–יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425A.jpg ספריא] (425א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n849/mode/1up?view=theater קהלת א,יג2–ב,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425B.jpg ספריא] (425ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n850/mode/1up?view=theater קהלת ב,יז–ג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F426A.jpg ספריא] (426א), [[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n851/mode/1up?view=theater קהלת ג,יג2–ד,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F426B.jpg ספריא] (426ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n852/mode/1up?view=theater קהלת ד,יג2–ה,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F427A.jpg ספריא] (427א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n853/mode/1up?view=theater קהלת ה,יט2–ז,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F427B.jpg ספריא] (427ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n854/mode/1up?view=theater קהלת ז,יז2–ח,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F428A.jpg ספריא] (428א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n855/mode/1up?view=theater קהלת ח,יד2–ט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F428B.jpg ספריא] (428ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n856/mode/1up?view=theater קהלת ט,יב2–יא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F429A.jpg ספריא] (429א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n857/mode/1up?view=theater קהלת יא,ג2–יב,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F429B.jpg ספריא] (429ב)
}}

==מגילת איכה==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' מבוססת על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n858/mode/1up?view=theater '''איכה''' א,א–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F430A.jpg ספריא] (430א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n859/mode/1up?view=theater איכה א,יח2–ב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F430B.jpg ספריא] (430ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n860/mode/1up?view=theater איכה ב,יג2–ג,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F431A.jpg ספריא] (431א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n861/mode/1up?view=theater איכה ג,כג–ד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F431B.jpg ספריא] (431ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n862/mode/1up?view=theater איכה ד,ד2–ה,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432A.jpg ספריא] (432א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n863/mode/1up?view=theater '''איכה''' ה,יב2–כב; אסתר א,א–יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432B.jpg ספריא] (432ב)
}}

==מגילת אסתר==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' מבוססת על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n863/mode/1up?view=theater איכה ה,יב2–כב; '''אסתר''' א,א–יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432B.jpg ספריא] (432ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n864/mode/1up?view=theater אסתר א,יד2–ב,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F433A.jpg ספריא] (433א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n865/mode/1up?view=theater אסתר ב,ח2–ג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F433B.jpg ספריא] (433ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n866/mode/1up?view=theater אסתר ג,א2–טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F434A.jpg ספריא] (434א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n867/mode/1up?view=theater אסתר ג,טו2–ד,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F434B.jpg ספריא] (434ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n868/mode/1up?view=theater אסתר ד,יז2–ו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F435A.jpg ספריא] (435א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n869/mode/1up?view=theater אסתר ו,ב2–ז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F435B.jpg ספריא] (435ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n870/mode/1up?view=theater אסתר ז,ד2–ח,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F436A.jpg ספריא] (436א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n871/mode/1up?view=theater אסתר ח,ח2–ט,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F436B.jpg ספריא] (436ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n872/mode/1up?view=theater אסתר ט,ו–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437A.jpg ספריא] (437א), [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n873/mode/1up?view=theater '''אסתר''' ט,כד2–י,ג; דניאל א,א–ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437B.jpg ספריא] (437ב)
}}

==ספר דניאל==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n873/mode/1up?view=theater אסתר ט,כד2–י,ג; '''דניאל''' א,א–ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437B.jpg ספריא] (437ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n874/mode/1up?view=theater דניאל א,ה2–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F438A.jpg ספריא] (438א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n875/mode/1up?view=theater דניאל ב,ה2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F438B.jpg ספריא] (438ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n876/mode/1up?view=theater דניאל ב,כד2–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439A.jpg ספריא] (439א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n877/mode/1up?view=theater דניאל ב,מא2–ג,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg ספריא] (439ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n878/mode/1up?view=theater דניאל ג,ו2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F440A.jpg ספריא] (440א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n879/mode/1up?view=theater דניאל ג,כב2–ד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F440B.jpg ספריא] (440ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n880/mode/1up?view=theater דניאל ד,ה2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F441A.jpg ספריא] (441א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n881/mode/1up?view=theater דניאל ד,כב2–ה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F441B.jpg ספריא] (441ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n882/mode/1up?view=theater דניאל ה,ה2–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F442A.jpg ספריא] (442א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n883/mode/1up?view=theater דניאל ה,כ2–ו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F442B.jpg ספריא] (442ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n884/mode/1up?view=theater דניאל ו,ח2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F443A.jpg ספריא] (443א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n885/mode/1up?view=theater דניאל ו,כה2–ז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F443B.jpg ספריא] (443ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n886/mode/1up?view=theater דניאל ז,יב2–ח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F444A.jpg ספריא] (444א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n887/mode/1up?view=theater דניאל ח,ד2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F444B.jpg ספריא] (444ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n888/mode/1up?view=theater דניאל ח,כז2–ט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F445A.jpg ספריא] (445א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n889/mode/1up?view=theater דניאל ט,יט2–י,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F445B.jpg ספריא] (445ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n890/mode/1up?view=theater דניאל י,יא2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F446A.jpg ספריא] (446א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n891/mode/1up?view=theater דניאל יא,יב2–לו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F446B.jpg ספריא] (446ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n892/mode/1up?view=theater '''דניאל''' יא,לו2–יב,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F447A.jpg ספריא] (447א)
}}

==ספר עזרא==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n893/mode/1up?view=theater '''עזרא''' א,א–ב,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F447B.jpg ספריא] (447ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n894/mode/1up?view=theater עזרא ב,ט–מד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F448A.jpg ספריא] (448א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n895/mode/1up?view=theater עזרא ב,מד2–סט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F448B.jpg ספריא] (448ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n896/mode/1up?view=theater עזרא ב,סט2–ד,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F449A.jpg ספריא] (449א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n897/mode/1up?view=theater עזרא ד,ב2–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F449B.jpg ספריא] (449ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n898/mode/1up?view=theater עזרא ד,יח2–ה,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F450A.jpg ספריא] (450א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n899/mode/1up?view=theater עזרא ה,יב2–ו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F450B.jpg ספריא] (450ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n900/mode/1up?view=theater עזרא ו,י2–ז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F451A.jpg ספריא] (451א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n901/mode/1up?view=theater עזרא ז,ז2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F451B.jpg ספריא] (451ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n902/mode/1up?view=theater עזרא ז,כו2–ח,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F452A.jpg ספריא] (452א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n903/mode/1up?view=theater עזרא ח,כ2–ט,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F452B.jpg ספריא] (452ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n904/mode/1up?view=theater עזרא ט,ג–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F453A.jpg ספריא] (453א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n905/mode/1up?view=theater עזרא י,ג2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F453B.jpg ספריא] (453ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n906/mode/1up?view=theater '''עזרא''' י,כד–מד; '''נחמיה''' א,א–ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F454A.jpg ספריא] (454א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n907/mode/1up?view=theater נחמיה א,ט2–ב,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F454B.jpg ספריא] (454ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n908/mode/1up?view=theater נחמיה ב,טז2–ג,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F455A.jpg ספריא] (455א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n909/mode/1up?view=theater נחמיה ג,יד2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F455B.jpg ספריא] (455ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n910/mode/1up?view=theater נחמיה ג,לד2–ד,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F456A.jpg ספריא] (456א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n911/mode/1up?view=theater נחמיה ד,טז2–ה,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F456B.jpg ספריא] (456ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n912/mode/1up?view=theater נחמיה ה,יז–ו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F457A.jpg ספריא] (457א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n913/mode/1up?view=theater נחמיה ו,טז2–ז,כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F457B.jpg ספריא] (457ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n914/mode/1up?view=theater נחמיה ז,כו–סה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458A.jpg ספריא] (458א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n915/mode/1up?view=theater נחמיה ז,סה2–ח,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg ספריא] (458ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n916/mode/1up?view=theater נחמיה ח,ט2–ט,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F459A.jpg ספריא] (459א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n917/mode/1up?view=theater נחמיה ט,ח2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F459B.jpg ספריא] (459ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n918/mode/1up?view=theater נחמיה ט,כה2–י,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F460A.jpg ספריא] (460א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n919/mode/1up?view=theater נחמיה י,יח2–יא,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F460B.jpg ספריא] (460ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n920/mode/1up?view=theater נחמיה יא,א2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F461A.jpg ספריא] (461א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n921/mode/1up?view=theater נחמיה יא,כד2–יב,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F461B.jpg ספריא] (461ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n922/mode/1up?view=theater נחמיה יב,כו2–מז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F462A.jpg ספריא] (462א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n923/mode/1up?view=theater נחמיה יב,מז2–יג,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F462B.jpg ספריא] (462ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n924/mode/1up?view=theater '''נחמיה''' יג,יט2–לא; מסורה סופית 01 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463A.jpg ספריא] (463א)
}}

==מסורה סופית (מ&quot;ס-ל)==
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n924/mode/1up?view=theater נחמיה יג,יט2–לא; '''מסורה סופית 01 (א)'''] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463A.jpg ספריא] (463א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n925/mode/1up?view=theater מסורה סופית 01 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463B.jpg ספריא] (463ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n926/mode/1up?view=theater מסורה סופית 02 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F464A.jpg ספריא] (464א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n927/mode/1up?view=theater מסורה סופית 02 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F464B.jpg ספריא] (464ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n928/mode/1up?view=theater מסורה סופית 03 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F465A.jpg ספריא] (465א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n929/mode/1up?view=theater מסורה סופית 03 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F465B.jpg ספריא] (465ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n930/mode/1up?view=theater מסורה סופית 04 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F466A.jpg ספריא] (466א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n931/mode/1up?view=theater מסורה סופית 04 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F466B.jpg ספריא] (466ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n932/mode/1up?view=theater מסורה סופית 05 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F467A.jpg ספריא] (467א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n933/mode/1up?view=theater מסורה סופית 05 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F467B.jpg ספריא] (467ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n934/mode/1up?view=theater מסורה סופית 06 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F468A.jpg ספריא] (468א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n935/mode/1up?view=theater מסורה סופית 06 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F468B.jpg ספריא] (468ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n936/mode/1up?view=theater מסורה סופית 07 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F469A.jpg ספריא] (469א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n937/mode/1up?view=theater מסורה סופית 07 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F469B.jpg ספריא] (469ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n938/mode/1up?view=theater מסורה סופית 08 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F470A.jpg ספריא] (470א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n939/mode/1up?view=theater מסורה סופית 08 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F470B.jpg ספריא] (470ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n940/mode/1up?view=theater מסורה סופית 09 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F471A.jpg ספריא] (471א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n941/mode/1up?view=theater מסורה סופית 09 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F471B.jpg ספריא] (471ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n942/mode/1up?view=theater מסורה סופית 10 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F472A.jpg ספריא] (472א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n943/mode/1up?view=theater מסורה סופית 10 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F472B.jpg ספריא] (472ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n944/mode/1up?view=theater מסורה סופית 11 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F473A.jpg ספריא] (473א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n945/mode/1up?view=theater מסורה סופית 11 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F473B.jpg ספריא] (473ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n946/mode/1up?view=theater מסורה סופית 12 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F474A.jpg ספריא] (474א), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n947/mode/1up?view=theater מסורה סופית 12 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F474B.jpg ספריא] (474ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n948/mode/1up?view=theater מסורה סופית 13 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F475A.jpg ספריא] (475א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n949/mode/1up?view=theater מסורה סופית 13 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F475B.jpg ספריא] (475ב), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n950/mode/1up?view=theater מסורה סופית 14 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F476A.jpg ספריא] (476א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n951/mode/1up?view=theater מסורה סופית 14 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F476B.jpg ספריא] (476ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n952/mode/1up?view=theater מסורה סופית 15 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F477A.jpg ספריא] (477א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n953/mode/1up?view=theater מסורה סופית 15 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F477B.jpg ספריא] (477ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n954/mode/1up?view=theater מסורה סופית 16 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F478A.jpg ספריא] (478א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n955/mode/1up?view=theater מסורה סופית 16 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F478B.jpg ספריא] (478ב), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up?view=theater מסורה סופית 17 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F479A.jpg ספריא] (479א), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n957/mode/1up?view=theater מסורה סופית 17 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F479B.jpg ספריא] (479ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n958/mode/1up?view=theater מסורה סופית 18 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F480A.jpg ספריא] (480א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n959/mode/1up?view=theater מסורה סופית 18 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F480B.jpg ספריא] (480ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n960/mode/1up?view=theater מסורה סופית 19 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F481A.jpg ספריא] (481א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n961/mode/1up?view=theater מסורה סופית 19 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F481B.jpg ספריא] (481ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n962/mode/1up?view=theater מסורה סופית 20 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F482A.jpg ספריא] (482א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n963/mode/1up?view=theater מסורה סופית 20 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F482B.jpg ספריא] (482ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n964/mode/1up?view=theater מסורה סופית 21 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F483A.jpg ספריא] (483א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n965/mode/1up?view=theater מסורה סופית 21 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F483B.jpg ספריא] (483ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n966/mode/1up?view=theater מסורה סופית 22 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F484A.jpg ספריא] (484א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n967/mode/1up?view=theater מסורה סופית 22 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F484B.jpg ספריא] (484ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n968/mode/1up?view=theater מסורה סופית 23 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F485A.jpg ספריא] (485א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n969/mode/1up?view=theater מסורה סופית 23 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F485B.jpg ספריא] (485ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n970/mode/1up?view=theater מסורה סופית 24 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F486A.jpg ספריא] (486א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n971/mode/1up?view=theater מסורה סופית 24 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F486B.jpg ספריא] (486ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n972/mode/1up?view=theater מסורה סופית 25 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F487A.jpg ספריא] (487א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n973/mode/1up?view=theater מסורה סופית 25 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F487B.jpg ספריא] (487ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n974/mode/1up?view=theater מסורה סופית 26 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F488A.jpg ספריא] (488א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n975/mode/1up?view=theater מסורה סופית 26 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F488B.jpg ספריא] (488ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n976/mode/1up?view=theater מסורה סופית 27 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F489A.jpg ספריא] (489א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n977/mode/1up?view=theater מסורה סופית 27 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F489B.jpg ספריא] (489ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n978/mode/1up?view=theater מסורה סופית 28 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F490A.jpg ספריא] (490א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n979/mode/1up?view=theater מסורה סופית 28 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F490B.jpg ספריא] (490ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n980/mode/1up?view=theater מסורה סופית 29 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F491A.jpg ספריא] (491א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n981/mode/1up?view=theater מסורה סופית 29 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F491B.jpg ספריא] (491ב)
}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>baxzn3619k7h1oonn70lxq52hi1rc3a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083919</id>
      <parentid>3083918</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:19:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הצילומים של כתי&quot;ל */</comment>
      <origin>3083919</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233157" sha1="8ss21b53onshcrzq7q6m8i4op5e9zco" xml:space="preserve">{{מקרא על פי המסורה}}
{{מרכז|{{קו תחתי|'''מפתח לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל)'''}}{{ש}}'''[[#הצילומים של כתי&quot;ל|הצילומים של כתי&quot;ל]] · [[#ספר בראשית|בראשית]] · [[#ספר שמות|שמות]] · [[#ספר ויקרא|ויקרא]] · [[#ספר במדבר|במדבר]] · [[#ספר דברים|דברים]]'''{{ש}}'''[[#ספר יהושע|יהושע]] · [[#ספר שופטים|שופטים]] · [[#ספר שמואל|שמואל]] · [[#ספר מלכים|מלכים]]''' · '''[[#ספר ישעיהו|ישעיהו]] · [[#ספר ירמיהו|ירמיהו]] · [[#ספר יחזקאל|יחזקאל]] · [[#ספר תרי עשר|תרי עשר]]'''{{ש}}'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]] · [[#ספר תהלים|תהלים]] · [[#ספר איוב|איוב]] · [[#ספר משלי|משלי]] · [[#מגילת רות|רות]] · [[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]] · [[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]] · [[#מגילת איכה|איכה]] · [[#מגילת אסתר|אסתר]] · [[#ספר דניאל|דניאל]] · [[#ספר עזרא|עזרא]] · [[#מסורה סופית (מ&quot;ס-ל)|מסורה]]'''{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]}}

==הצילומים של כתי&quot;ל==

כתי&quot;ל יצא לאור פעמיים במהדורות צילום:
#מהדורת הצילום הראשונה נערכה על ידי [[:W:דוד שמואל לוינגר|דוד שמואל לוינגר]] ונדפסה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020935640205171/NLI שנת תשל&quot;א (1970)] ע&quot;י הוצאת מקור, ירושלים; נדפסה שוב ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997010400374505171/NLI שנת תש&quot;מ (1980)]. מהדורת הצילום הזאת נדפסה מתוך סרט מיקרופילם בשחור-לבן, ואיכותה בינונית.
#מהדורת הצילום השנייה נערכה על ידי [[:W:EN:David Noel Freedman|דוד נואל פרידמן]] ונדפסה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017782400205171/NLI שנת 1998] (Grand Rapids, Mich: W.B. Eerdmans). הצילומים למהדורה השנייה היו בצבע, אך בפועל נדפסו רוב הדפים בשחור-לבן (חוץ מכמה דפי מסורה צבעוניים בסוף הכרך).

עותקים של כתי&quot;ל באינטרנט:
#סריקה דיגיטלית של מהדורת הצילום השנייה הועלתה לאתר האינטרנט לשעבר [https://web.archive.org/web/20181230092427/http://www.seforimonline.org/ &quot;ספרים אונליין&quot;] ([https://web.archive.org/web/20180203064126/http://www.seforimonline.org/pdf/264%20%5bLeningrad%20Codex%20Tanach%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%AA%D7%A0%27%D7%9A%20%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%A1%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf #264]), ועותקים ממנה נשמרו ב[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n5/mode/2up ארכיון האינטרנט] בשנת 2011 ואחר כך ב[[:COMMONS:Category:Leningrad Codex, full black-and-white images|וויקישיתוף]]. כאמור, רוב הדפים בשחור-לבן.
#קבצים של צילומי הצבע הועלו ל[https://archive.org/details/leningrad-codex-color ארכיון האינטרנט] בשנת 2021.{{הערה|מהקבצים הללו נוצר [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/2up עותק יותר שימושי], ויש בו השלמה של דפים נוספים מאתר ספריא. עותק ממנו ב-PDF נשמר גם ב[[:COMMONS:File:Leningrad Codex Color Images.pdf|וויקישיתוף]] לשימוש בוויקיטקסט ובשאר מיזמני ויקימדיה, לדוגמה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|מגילת אסתר]].}} תמונות הצבע עוד נחתכו כדי לשפר את תצוגתן, ובאופן זה הן נגישות דרך [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh התנ&quot;ך של האתר &quot;ספריא&quot;] (שם הם מאוחסנים),{{הערה|ב&quot;ספריא&quot; ניתן לראות את צילום כתב־היד בלחיצה על כל פסוק ובחירת &quot;כתב יד&quot;. לדוגמה [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&amp;aliyot=0 הפסוק בראשית א,א], [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he לחיצה], [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&amp;with=manuscripts&amp;lang2=he בחירת &quot;כתב יד&quot;], ו[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001B.jpg הצילום של כתב־היד אחרי לחיצה על התמונה הממוזערת].}} וגם באמצעות ההקלדה הדיגיטלית של כתב־היד ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL] (לשעבר נקרא בשם Westminster Leningrad Codex).{{הערה|באתר זה אפשר לבחור הקלדה דיגיטלית של כל פסוק או פרק או רצף של פסוקים, ואז לראות ולהוריד את העמוד המתאים בכתב־היד על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.}} אך חלק מהדפים נחתכו ברשלנות, והצילומים שהועלו לאתר ספריא ולארכיון האינטרנט לא הכילו את כל העמודים בכתב־היד אלא בשילובם.{{הערה|צילומי הצבע באתר ספריא ובארכיון האינטרנט אמנם מכילות ביחד את כל 491 דפי כתב־היד הממוספרים, אבל חסר בהם צילום של הכריכה. אפשר לראות את הכריכה בצילומי צבע [https://digitallibrary.usc.edu/CS.aspx?VP3=SearchResult&amp;VBID=2A3BXZ7VJ9J9J&amp;PN=1&amp;WS=SearchResults כאן], אבל הקבצים באיכות בינונית בלבד.}} מתנדב בוויקישיתוף ארגן את כל הדפים מחדש וחתך אותם בזהירות בשנת תשפ&quot;ה (2024-2025), והאוסף שלו נמצא בתוך '''[[:COMMONS:Category:Leningrad Codex, color JPG images|קטגוריה:כתב־יד לנינגרד, צילומי JPG בצבע]]'''.

לכינויי כתב־היד במהדורתנו ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|רשימת המקורות]]''' (#1).

==ספר בראשית==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n0/mode/1up?view=theater הקולופון הגדול] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001A.jpg ספריא] (1א){{הערה|תעתיק מלא של הקולופון הזה ושאר הקולופונים בכתי&quot;ל נמצא [https://geniza.princeton.edu/he/documents/38606/ כאן].}}
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/1up?view=theater '''בראשית''' א,א–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001B.jpg ספריא] (1ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n2/mode/1up?view=theater בראשית א,כו2–ב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F002A.jpg ספריא] (2א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n3/mode/1up?view=theater בראשית ב,יט2–ג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F002B.jpg ספריא] (2ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n4/mode/1up?view=theater בראשית ג,יח2–ד,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F003A.jpg ספריא] (3א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n5/mode/1up?view=theater בראשית ד,כג2–ה,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F003B.jpg ספריא] (3ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n6/mode/1up?view=theater בראשית ה,כו2–ו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F004A.jpg ספריא] (4א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n7/mode/1up?view=theater בראשית ו,יט2–ז,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F004B.jpg ספריא] (4ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n8/mode/1up?view=theater בראשית ז,כג2–ט,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F005A.jpg ספריא] (5א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n9/mode/1up?view=theater בראשית ט,ב2–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F005B.jpg ספריא] (5ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n10/mode/1up?view=theater בראשית י,ג2–יא,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F006A.jpg ספריא] (6א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n11/mode/1up?view=theater בראשית יא,ו2–יב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F006B.jpg ספריא] (6ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n12/mode/1up?view=theater בראשית יב,א2–יג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F007A.jpg ספריא] (7א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n13/mode/1up?view=theater בראשית יג,ז2–יד,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F007B.jpg ספריא] (7ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n14/mode/1up?view=theater בראשית יד,יב2–טו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F008A.jpg ספריא] (8א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n15/mode/1up?view=theater בראשית טו,יג2–יז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F008B.jpg ספריא] (8ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n16/mode/1up?view=theater בראשית יז,ד2–יח,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F009A.jpg ספריא] (9א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n17/mode/1up?view=theater בראשית יח,ב2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F009B.jpg ספריא] (9ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n18/mode/1up?view=theater בראשית יח,כח2–יט,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F010A.jpg ספריא] (10א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n19/mode/1up?view=theater בראשית יט,טז2–כ,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F010B.jpg ספריא] (10ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n20/mode/1up?view=theater בראשית כ,ג2–כא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F011A.jpg ספריא] (11א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n21/mode/1up?view=theater בראשית כא,י2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F011B.jpg ספריא] (11ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n22/mode/1up?view=theater בראשית כא,לג2–כב,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F012A.jpg ספריא] (12א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n23/mode/1up?view=theater בראשית כב,כ2–כד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F012B.jpg ספריא] (12ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n24/mode/1up?view=theater בראשית כד,א2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F013A.jpg ספריא] (13א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n25/mode/1up?view=theater בראשית כד,כד2–מח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F013B.jpg ספריא] (13ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n26/mode/1up?view=theater בראשית כד,מח2–כה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F014A.jpg ספריא] (14א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n27/mode/1up?view=theater בראשית כה,ט2–כו,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F014B.jpg ספריא] (14ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n28/mode/1up?view=theater בראשית כו,א2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F015A.jpg ספריא] (15א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n29/mode/1up?view=theater בראשית כו,כה2–כז,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F015B.jpg ספריא] (15ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n30/mode/1up?view=theater בראשית כז,יח2–מב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F016A.jpg ספריא] (16א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n31/mode/1up?view=theater בראשית כז,מב2–כח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F016B.jpg ספריא] (16ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n32/mode/1up?view=theater בראשית כח,יח2–כט,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F017A.jpg ספריא] (17א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n33/mode/1up?view=theater בראשית כט,כג–ל,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F017B.jpg ספריא] (17ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n34/mode/1up?view=theater בראשית ל,טו–לח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F018A.jpg ספריא] (18א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n35/mode/1up?view=theater בראשית ל,לח2–לא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F018B.jpg ספריא] (18ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n36/mode/1up?view=theater בראשית לא,יט2–מג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F019A.jpg ספריא] (19א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n37/mode/1up?view=theater בראשית לא,מג2–לב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F019B.jpg ספריא] (19ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n38/mode/1up?view=theater בראשית לב,יג2–לג,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F020A.jpg ספריא] (20א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n39/mode/1up?view=theater בראשית לג,ה2–לד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F020B.jpg ספריא] (20ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n40/mode/1up?view=theater בראשית לד,יא2–לה,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F021A.jpg ספריא] (21א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n41/mode/1up?view=theater בראשית לה,ד2–לו,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F021B.jpg ספריא] (21ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n42/mode/1up?view=theater בראשית לו,א2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F022A.jpg ספריא] (22א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n43/mode/1up?view=theater בראשית לו,ל2–לז,טו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F022B.jpg ספריא] (22ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n44/mode/1up?view=theater בראשית לז,טז–לח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F023A.jpg ספריא] (23א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n45/mode/1up?view=theater בראשית לח,ה2–לט,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F023B.jpg ספריא] (23ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n46/mode/1up?view=theater בראשית לט,א2–מ,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F024A.jpg ספריא] (24א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n47/mode/1up?view=theater בראשית מ,ב2–מא,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F024B.jpg ספריא] (24ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n48/mode/1up?view=theater בראשית מא,ד2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F025A.jpg ספריא] (25א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n49/mode/1up?view=theater בראשית מא,ל2–נה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F025B.jpg ספריא] (25ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n50/mode/1up?view=theater בראשית מא,נה2–מב,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F026A.jpg ספריא] (26א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n51/mode/1up?view=theater בראשית מב,כה2–מג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F026B.jpg ספריא] (26ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n52/mode/1up?view=theater בראשית מג,ט2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F027A.jpg ספריא] (27א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n53/mode/1up?view=theater בראשית מג,לב2–מד,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F027B.jpg ספריא] (27ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n54/mode/1up?view=theater בראשית מד,כג2–מה,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F028A.jpg ספריא] (28א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n55/mode/1up?view=theater בראשית מה,יז–מו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F028B.jpg ספריא] (28ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n56/mode/1up?view=theater בראשית מו,טז2–מז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F029A.jpg ספריא] (29א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n57/mode/1up?view=theater בראשית מז,ז2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F029B.jpg ספריא] (29ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n58/mode/1up?view=theater בראשית מז,כז2–מח,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F030A.jpg ספריא] (30א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n59/mode/1up?view=theater בראשית מח,יז2–מט,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F030B.jpg ספריא] (30ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n60/mode/1up?view=theater בראשית מט,כו2–נ,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031A.jpg ספריא] (31א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n61/mode/1up?view=theater '''בראשית''' נ,טז2–כו; שמות א,א–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031B.jpg ספריא] (31ב)
}}

==ספר שמות ==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n61/mode/1up?view=theater בראשית נ,טז2–כו; '''שמות''' א,א–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031B.jpg ספריא] (31ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n62/mode/1up?view=theater שמות א,יח2–ב,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F032A.jpg ספריא] (32א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n63/mode/1up?view=theater שמות ב,כב2–ג,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F032B.jpg ספריא] (32ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n64/mode/1up?view=theater שמות ג,יז2–ד,יח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F033A.jpg ספריא] (33א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n65/mode/1up?view=theater שמות ד,יט–ה,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F033B.jpg ספריא] (33ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n66/mode/1up?view=theater שמות ה,יד2–ו,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F034A.jpg ספריא] (34א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n67/mode/1up?view=theater שמות ו,יד–ז,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F034B.jpg ספריא] (34ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n68/mode/1up?view=theater שמות ז,ט2–ח,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F035A.jpg ספריא] (35א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n69/mode/1up?view=theater שמות ח,ג2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F035B.jpg ספריא] (35ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n70/mode/1up?view=theater שמות ח,כה2–ט,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F036A.jpg ספריא] (36א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n71/mode/1up?view=theater שמות ט,כא2–י,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F036B.jpg ספריא] (36ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n72/mode/1up?view=theater שמות י,ז2–כט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F037A.jpg ספריא] (37א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n73/mode/1up?view=theater שמות יא,א–יב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F037B.jpg ספריא] (37ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n74/mode/1up?view=theater שמות יב,יג2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F038A.jpg ספריא] (38א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n75/mode/1up?view=theater שמות יב,לד2–יג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F038B.jpg ספריא] (38ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n76/mode/1up?view=theater שמות יג,ט2–יד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F039A.jpg ספריא] (39א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n77/mode/1up?view=theater שמות יד,י2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F039B.jpg ספריא] (39ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n78/mode/1up?view=theater שמות יד,כח2–טו,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F040A.jpg ספריא] (40א), [[שירת הים/טעמים|שירת הים]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n79/mode/1up?view=theater שמות טו,יד2–טז,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F040B.jpg ספריא] (40ב), [[שירת הים/טעמים|שירת הים]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n80/mode/1up?view=theater שמות טז,ג2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F041A.jpg ספריא] (41א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n81/mode/1up?view=theater שמות טז,כד2–יז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F041B.jpg ספריא] (41ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n82/mode/1up?view=theater שמות יז,יא2–יח,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F042A.jpg ספריא] (42א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n83/mode/1up?view=theater שמות יח,יט2–יט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F042B.jpg ספריא] (42ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n84/mode/1up?view=theater שמות יט,יג2–כ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F043A.jpg ספריא] (43א), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n85/mode/1up?view=theater שמות כ,יב2–כא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F043B.jpg ספריא] (43ב), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n86/mode/1up?view=theater שמות כא,יח2–כב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F044A.jpg ספריא] (44א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n87/mode/1up?view=theater שמות כב,ו2–כג,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F044B.jpg ספריא] (44ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n88/mode/1up?view=theater שמות כג,ה2–ל] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F045A.jpg ספריא] (45א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n89/mode/1up?view=theater שמות כג,לא–כה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F045B.jpg ספריא] (45ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n90/mode/1up?view=theater שמות כה,ה2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F046A.jpg ספריא] (46א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n91/mode/1up?view=theater שמות כה,לב2–כו,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F046B.jpg ספריא] (46ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n92/mode/1up?view=theater שמות כו,טו–כז,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F047A.jpg ספריא] (47א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n93/mode/1up?view=theater שמות כז,ב2–כח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F047B.jpg ספריא] (47ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n94/mode/1up?view=theater שמות כח,ה2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F048A.jpg ספריא] (48א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n95/mode/1up?view=theater שמות כח,ל2–כט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F048B.jpg ספריא] (48ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n96/mode/1up?view=theater שמות כט,יב2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F049A.jpg ספריא] (49א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n97/mode/1up?view=theater שמות כט,לד2–ל,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F049B.jpg ספריא] (49ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n98/mode/1up?view=theater שמות ל,יג2–לא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F050A.jpg ספריא] (50א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n99/mode/1up?view=theater שמות לא,ג2–לב,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F050B.jpg ספריא] (50ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n100/mode/1up?view=theater שמות לב,ח2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F051A.jpg ספריא] (51א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n101/mode/1up?view=theater שמות לב,לב2–לג,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F051B.jpg ספריא] (51ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n102/mode/1up?view=theater שמות לג,כ2–לד,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F052A.jpg ספריא] (52א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n103/mode/1up?view=theater שמות לד,כג–לה,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F052B.jpg ספריא] (52ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n104/mode/1up?view=theater שמות לה,יג2–לו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F053A.jpg ספריא] (53א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n105/mode/1up?view=theater שמות לו,ב2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F053B.jpg ספריא] (53ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n106/mode/1up?view=theater שמות לו,כה2–לז,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F054A.jpg ספריא] (54א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n107/mode/1up?view=theater שמות לז,טז2–לח,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F054B.jpg ספריא] (54ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n108/mode/1up?view=theater שמות לח,יא2–לט,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F055A.jpg ספריא] (55א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n109/mode/1up?view=theater שמות לט,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F055B.jpg ספריא] (55ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n110/mode/1up?view=theater שמות לט,כט2–מ,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056A.jpg ספריא] (56א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n111/mode/1up?view=theater '''שמות''' מ,טו2–לח; ויקרא א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056B.jpg ספריא] (56ב)
}}

==ספר ויקרא==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n111/mode/1up?view=theater שמות מ,טו2–לח; '''ויקרא''' א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056B.jpg ספריא] (56ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n112/mode/1up?view=theater ויקרא א,ב2–ב,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F057A.jpg ספריא] (57א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n113/mode/1up?view=theater ויקרא ב,ט2–ג,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F057B.jpg ספריא] (57ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n114/mode/1up?view=theater ויקרא ד,א–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F058A.jpg ספריא] (58א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n115/mode/1up?view=theater ויקרא ד,כד2–ה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F058B.jpg ספריא] (58ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n116/mode/1up?view=theater ויקרא ה,ט2–ו,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F059A.jpg ספריא] (59א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n117/mode/1up?view=theater ויקרא ו,ד2–ז,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F059B.jpg ספריא] (59ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n118/mode/1up?view=theater ויקרא ז,ח2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F060A.jpg ספריא] (60א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n119/mode/1up?view=theater ויקרא ז,לד2–ח,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F060B.jpg ספריא] (60ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n120/mode/1up?view=theater ויקרא ח,כא2–ט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F061A.jpg ספריא] (61א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n121/mode/1up?view=theater ויקרא ט,ו2–י,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F061B.jpg ספריא] (61ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n122/mode/1up?view=theater ויקרא י,ו2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F062A.jpg ספריא] (62א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n123/mode/1up?view=theater ויקרא יא,יב2–מד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F062B.jpg ספריא] (62ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n124/mode/1up?view=theater ויקרא יא,מד2–יג,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F063A.jpg ספריא] (63א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n125/mode/1up?view=theater ויקרא יג,יג–לח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F063B.jpg ספריא] (63ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n126/mode/1up?view=theater ויקרא יג,לח2–יד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F064A.jpg ספריא] (64א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n127/mode/1up?view=theater ויקרא יד,ד2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F064B.jpg ספריא] (64ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n128/mode/1up?view=theater ויקרא יד,כה2–נב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F065A.jpg ספריא] (65א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n129/mode/1up?view=theater ויקרא יד,נב2–טו,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F065B.jpg ספריא] (65ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n130/mode/1up?view=theater ויקרא טו,כה2–טז,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F066A.jpg ספריא] (66א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n131/mode/1up?view=theater ויקרא טז,טז2–יז,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F066B.jpg ספריא] (66ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n132/mode/1up?view=theater ויקרא יז,ג2–יח,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F067A.jpg ספריא] (67א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n133/mode/1up?view=theater ויקרא יח,י2–יט,י] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F067B.jpg ספריא] (67ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n134/mode/1up?view=theater ויקרא יט,יא–כ,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F068A.jpg ספריא] (68א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n135/mode/1up?view=theater ויקרא כ,ב2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F068B.jpg ספריא] (68ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n136/mode/1up?view=theater ויקרא כ,כה2–כב,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F069A.jpg ספריא] (69א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n137/mode/1up?view=theater ויקרא כב,ב2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F069B.jpg ספריא] (69ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n138/mode/1up?view=theater ויקרא כב,כט2–כג,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F070A.jpg ספריא] (70א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n139/mode/1up?view=theater ויקרא כג,כא2–מד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F070B.jpg ספריא] (70ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n140/mode/1up?view=theater ויקרא כד,א–כה,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F071A.jpg ספריא] (71א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n141/mode/1up?view=theater ויקרא כה,ו2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F071B.jpg ספריא] (71ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n142/mode/1up?view=theater ויקרא כה,לג2–כו,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F072A.jpg ספריא] (72א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n143/mode/1up?view=theater ויקרא כו,ח–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F072B.jpg ספריא] (72ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n144/mode/1up?view=theater ויקרא כו,לד2–כז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073A.jpg ספריא] (73א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n145/mode/1up?view=theater '''ויקרא''' כז,יא2–לד; במדבר א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073B.jpg ספריא] (73ב)
}}

==ספר במדבר==
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n145/mode/1up?view=theater ויקרא כז,יא2–לד; '''במדבר''' א,א–ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073B.jpg ספריא] (73ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n146/mode/1up?view=theater במדבר א,ב2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F074A.jpg ספריא] (74א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n147/mode/1up?view=theater במדבר א,לב2–ב,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F074B.jpg ספריא] (74ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n148/mode/1up?view=theater במדבר ב,ד2–ג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F075A.jpg ספריא] (75א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n149/mode/1up?view=theater במדבר ג,א2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F075B.jpg ספריא] (75ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n150/mode/1up?view=theater במדבר ג,לב2–ד,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F076A.jpg ספריא] (76א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n151/mode/1up?view=theater במדבר ד,ח2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F076B.jpg ספריא] (76ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n152/mode/1up?view=theater במדבר ד,לב2–ה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F077A.jpg ספריא] (77א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n153/mode/1up?view=theater במדבר ה,ט2–ו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F077B.jpg ספריא] (77ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n154/mode/1up?view=theater במדבר ו,ב2–ז,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F078A.jpg ספריא] (78א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n155/mode/1up?view=theater במדבר ז,ג2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F078B.jpg ספריא] (78ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n156/mode/1up?view=theater במדבר ז,לא2–ס1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F079A.jpg ספריא] (79א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n157/mode/1up?view=theater במדבר ז,ס2–פו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F079B.jpg ספריא] (79ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n158/mode/1up?view=theater במדבר ז,פו2–ח,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F080A.jpg ספריא] (80א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n159/mode/1up?view=theater במדבר ח,כ2–ט,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F080B.jpg ספריא] (80ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n160/mode/1up?view=theater במדבר ט,יח–י,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F081A.jpg ספריא] (81א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n161/mode/1up?view=theater במדבר י,כג–יא,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F081B.jpg ספריא] (81ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n162/mode/1up?view=theater במדבר יא,יג2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F082A.jpg ספריא] (82א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n163/mode/1up?view=theater במדבר יא,לג2–יג,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F082B.jpg ספריא] (82ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n164/mode/1up?view=theater במדבר יג,טז2–יד,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F083A.jpg ספריא] (83א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n165/mode/1up?view=theater במדבר יד,ז2–ל] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F083B.jpg ספריא] (83ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n166/mode/1up?view=theater במדבר יד,לא–טו,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F084A.jpg ספריא] (84א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n167/mode/1up?view=theater במדבר טו,יב2–לח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F084B.jpg ספריא] (84ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n168/mode/1up?view=theater במדבר טו,לח2–טז,יט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F085A.jpg ספריא] (85א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n169/mode/1up?view=theater במדבר טז,כ–יז,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F085B.jpg ספריא] (85ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n170/mode/1up?view=theater במדבר יז,ט–יח,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F086A.jpg ספריא] (86א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n171/mode/1up?view=theater במדבר יח,ה–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F086B.jpg ספריא] (86ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n172/mode/1up?view=theater במדבר יח,כד2–יט,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F087A.jpg ספריא] (87א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n173/mode/1up?view=theater במדבר יט,יד2–כ,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F087B.jpg ספריא] (87ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n174/mode/1up?view=theater במדבר כ,יד2–כא,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F088A.jpg ספריא] (88א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n175/mode/1up?view=theater במדבר כא,ח2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F088B.jpg ספריא] (88ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n176/mode/1up?view=theater במדבר כא,לד2–כב,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F089A.jpg ספריא] (89א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n177/mode/1up?view=theater במדבר כב,כב2–כג,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F089B.jpg ספריא] (89ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n178/mode/1up?view=theater במדבר כג,ד2–כד,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F090A.jpg ספריא] (90א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n179/mode/1up?view=theater במדבר כד,ב2–כה,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F090B.jpg ספריא] (90ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n180/mode/1up?view=theater במדבר כה,ו2–כו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F091A.jpg ספריא] (91א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n181/mode/1up?view=theater במדבר כו,יג2–מב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F091B.jpg ספריא] (91ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n182/mode/1up?view=theater במדבר כו,מב2–כז,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F092A.jpg ספריא] (92א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n183/mode/1up?view=theater במדבר כז,ג–כח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F092B.jpg ספריא] (92ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n184/mode/1up?view=theater במדבר כח,ד2–ל] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F093A.jpg ספריא] (93א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n185/mode/1up?view=theater במדבר כח,לא–כט,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F093B.jpg ספריא] (93ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n186/mode/1up?view=theater במדבר כט,כה2–ל,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F094A.jpg ספריא] (94א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n187/mode/1up?view=theater במדבר ל,טז2–לא,כח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F094B.jpg ספריא] (94ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n188/mode/1up?view=theater במדבר לא,כט–נד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F095A.jpg ספריא] (95א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n189/mode/1up?view=theater במדבר לב,א–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F095B.jpg ספריא] (95ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n190/mode/1up?view=theater במדבר לב,כו2–לג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F096A.jpg ספריא] (96א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n191/mode/1up?view=theater במדבר לג,יא2–נד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F096B.jpg ספריא] (96ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n192/mode/1up?view=theater במדבר לג,נד2–לד,כט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F097A.jpg ספריא] (97א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n193/mode/1up?view=theater במדבר לה,א–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F097B.jpg ספריא] (97ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n194/mode/1up?view=theater במדבר לה,כה2–לו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098A.jpg ספריא] (98א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n195/mode/1up?view=theater '''במדבר''' לו,יג2–יג; דברים א,א–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098B.jpg ספריא] (98ב)
}}

==ספר דברים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]], חוץ מסוף הספר החל מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ([[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]) הקיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|כתר ארם צובה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n195/mode/1up?view=theater במדבר לו,יג2–יג; '''דברים''' א,א–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098B.jpg ספריא] (98ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n196/mode/1up?view=theater דברים א,כא2–מד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F099A.jpg ספריא] (99א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n197/mode/1up?view=theater דברים א,מד2–ב,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F099B.jpg ספריא] (99ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n198/mode/1up?view=theater דברים ב,כג2–ג,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F100A.jpg ספריא] (100א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n199/mode/1up?view=theater דברים ג,ח2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F100B.jpg ספריא] (100ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n200/mode/1up?view=theater דברים ג,כז2–ד,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F101A.jpg ספריא] (101א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n201/mode/1up?view=theater דברים ד,יז2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F101B.jpg ספריא] (101ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n202/mode/1up?view=theater דברים ד,לה2–ה,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F102A.jpg ספריא] (102א), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n203/mode/1up?view=theater דברים ה,ח–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F102B.jpg ספריא] (102ב), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n204/mode/1up?view=theater דברים ה,כז2–ו,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F103A.jpg ספריא] (103א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n205/mode/1up?view=theater דברים ו,כב2–ז,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F103B.jpg ספריא] (103ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n206/mode/1up?view=theater דברים ז,יז2–ח,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F104A.jpg ספריא] (104א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n207/mode/1up?view=theater דברים ח,יד2–ט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F104B.jpg ספריא] (104ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n208/mode/1up?view=theater דברים ט,יא2–י,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F105A.jpg ספריא] (105א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n209/mode/1up?view=theater דברים י,ב2–יא,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F105B.jpg ספריא] (105ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n210/mode/1up?view=theater דברים יא,ב2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F106A.jpg ספריא] (106א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n211/mode/1up?view=theater דברים יא,כב2–יב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F106B.jpg ספריא] (106ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n212/mode/1up?view=theater דברים יב,י2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F107A.jpg ספריא] (107א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n213/mode/1up?view=theater דברים יב,כט2–יג,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F107B.jpg ספריא] (107ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n214/mode/1up?view=theater דברים יג,יז2–יד,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F108A.jpg ספריא] (108א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n215/mode/1up?view=theater דברים יד,כה2–טו,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F108B.jpg ספריא] (108ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n216/mode/1up?view=theater דברים טו,יז2–טז,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F109A.jpg ספריא] (109א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n217/mode/1up?view=theater דברים טז,טו2–יז,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F109B.jpg ספריא] (109ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n218/mode/1up?view=theater דברים יז,יג2–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F110A.jpg ספריא] (110א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n219/mode/1up?view=theater דברים יח,טז2–יט,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F110B.jpg ספריא] (110ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n220/mode/1up?view=theater דברים יט,יד–כ,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F111A.jpg ספריא] (111א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n221/mode/1up?view=theater דברים כ,יז2–כא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F111B.jpg ספריא] (111ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n222/mode/1up?view=theater דברים כא,יט2–כב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F112A.jpg ספריא] (112א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n223/mode/1up?view=theater דברים כב,יט2–כג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F112B.jpg ספריא] (112ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n224/mode/1up?view=theater דברים כג,יג2–כד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F113A.jpg ספריא] (113א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n225/mode/1up?view=theater דברים כד,י2–כה,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F113B.jpg ספריא] (113ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n226/mode/1up?view=theater דברים כה,יג–כו,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F114A.jpg ספריא] (114א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n227/mode/1up?view=theater דברים כו,טו2–כז,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F114B.jpg ספריא] (114ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n228/mode/1up?view=theater דברים כז,יז2–כח,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F115A.jpg ספריא] (115א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n229/mode/1up?view=theater דברים כח,יח–מה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F115B.jpg ספריא] (115ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n230/mode/1up?view=theater דברים כח,מה2–סו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F116A.jpg ספריא] (116א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n231/mode/1up?view=theater דברים כח,סו2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F116B.jpg ספריא] (116ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n232/mode/1up?view=theater דברים כט,יט2–ל,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F117A.jpg ספריא] (117א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n233/mode/1up?view=theater דברים ל,י2–לא,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F117B.jpg ספריא] (117ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n234/mode/1up?view=theater דברים לא,יא2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F118A.jpg ספריא] (118א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n235/mode/1up?view=theater דברים לא,כח2–לב,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F118B.jpg ספריא] (118ב), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n236/mode/1up?view=theater דברים לב,כג2–נב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F119A.jpg ספריא] (119א), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n237/mode/1up?view=theater דברים לב,נב2–לג,כט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F119B.jpg ספריא] (119ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n238/mode/1up?view=theater '''דברים''' לד,א–יב; מסורה לסוף התורה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F120A.jpg ספריא] (120א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n239/mode/1up?view=theater מסורה לסוף התורה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F120B.jpg ספריא] (120ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n240/mode/1up?view=theater מסורה לסוף התורה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F121A.jpg ספריא] (121א)
}}

==ספר יהושע==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יהושע|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n241/mode/1up?view=theater '''יהושע''' א,א–ב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F121B.jpg ספריא] (121ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n242/mode/1up?view=theater יהושע ב,א2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F122A.jpg ספריא] (122א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n243/mode/1up?view=theater יהושע ב,כב2–ד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F122B.jpg ספריא] (122ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n244/mode/1up?view=theater יהושע ד,א2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F123A.jpg ספריא] (123א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n245/mode/1up?view=theater יהושע ד,כא2–ה,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F123B.jpg ספריא] (123ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n246/mode/1up?view=theater יהושע ה,טו2–ו,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F124A.jpg ספריא] (124א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n247/mode/1up?view=theater יהושע ו,כ2–ז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F124B.jpg ספריא] (124ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n248/mode/1up?view=theater יהושע ז,יב2–ח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F125A.jpg ספריא] (125א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n249/mode/1up?view=theater יהושע ח,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F125B.jpg ספריא] (125ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n250/mode/1up?view=theater יהושע ח,כו2–ט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F126A.jpg ספריא] (126א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n251/mode/1up?view=theater יהושע ט,יא2–י,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F126B.jpg ספריא] (126ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n252/mode/1up?view=theater יהושע י,ה2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F127A.jpg ספריא] (127א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n253/mode/1up?view=theater יהושע י,כה2–יא,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F127B.jpg ספריא] (127ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n254/mode/1up?view=theater יהושע יא,ב2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F128A.jpg ספריא] (128א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n255/mode/1up?view=theater יהושע יא,כב2–יג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F128B.jpg ספריא] (128ב), [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n256/mode/1up?view=theater יהושע יג,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F129A.jpg ספריא] (129א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n257/mode/1up?view=theater יהושע יג,כט2–טו,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F129B.jpg ספריא] (129ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n258/mode/1up?view=theater יהושע טו,ג–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F130A.jpg ספריא] (130א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n259/mode/1up?view=theater יהושע טו,לה2–יז,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F130B.jpg ספריא] (130ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n260/mode/1up?view=theater יהושע יז,ב2–יח,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F131A.jpg ספריא] (131א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n261/mode/1up?view=theater יהושע יח,ו2–יט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F131B.jpg ספריא] (131ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n262/mode/1up?view=theater יהושע יט,ו2–מב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F132A.jpg ספריא] (132א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n263/mode/1up?view=theater יהושע יט,מב2–כא,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F132B.jpg ספריא] (132ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n264/mode/1up?view=theater יהושע כא,ה2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F133A.jpg ספריא] (133א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n265/mode/1up?view=theater יהושע כא,לב2–כב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F133B.jpg ספריא] (133ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n266/mode/1up?view=theater יהושע כב,י2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F134A.jpg ספריא] (134א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n267/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט2–כג,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F134B.jpg ספריא] (134ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n268/mode/1up?view=theater יהושע כג,יד2–כד,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F135A.jpg ספריא] (135א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n269/mode/1up?view=theater '''יהושע''' כד,טו2–לג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F135B.jpg ספריא] (135ב)
}}

==ספר שופטים==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שופטים|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n270/mode/1up?view=theater '''שופטים''' א,א–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F136A.jpg ספריא] (136א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n271/mode/1up?view=theater שופטים א,כה2–ב,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F136B.jpg ספריא] (136ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n272/mode/1up?view=theater שופטים ב,יא2–ג,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F137A.jpg ספריא] (137א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n273/mode/1up?view=theater שופטים ג,י2–ד,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F137B.jpg ספריא] (137ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n274/mode/1up?view=theater שופטים ד,ב2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F138A.jpg ספריא] (138א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n275/mode/1up?view=theater שופטים ד,כב2–ה,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F138B.jpg ספריא] (138ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n276/mode/1up?view=theater שופטים ה,יג2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F139A.jpg ספריא] (139א), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n277/mode/1up?view=theater שופטים ה,כח2–ו,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F139B.jpg ספריא] (139ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n278/mode/1up?view=theater שופטים ו,כ2–ז,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F140A.jpg ספריא] (140א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n279/mode/1up?view=theater שופטים ז,א2–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F140B.jpg ספריא] (140ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n280/mode/1up?view=theater שופטים ז,יח2–ח,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F141A.jpg ספריא] (141א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n281/mode/1up?view=theater שופטים ח,יג2–ט,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F141B.jpg ספריא] (141ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n282/mode/1up?view=theater שופטים ט,ב2–כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F142A.jpg ספריא] (142א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n283/mode/1up?view=theater שופטים ט,כו–מט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F142B.jpg ספריא] (142ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n284/mode/1up?view=theater שופטים ט,מט2–י,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F143A.jpg ספריא] (143א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n285/mode/1up?view=theater שופטים י,טו2–יא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F143B.jpg ספריא] (143ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n286/mode/1up?view=theater שופטים יא,יט2–מ] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F144A.jpg ספריא] (144א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n287/mode/1up?view=theater שופטים יב,א–יג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F144B.jpg ספריא] (144ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n288/mode/1up?view=theater שופטים יג,ז2–יד,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F145A.jpg ספריא] (145א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n289/mode/1up?view=theater שופטים יד,ו2–טו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F145B.jpg ספריא] (145ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n290/mode/1up?view=theater שופטים טו,ח2–טז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F146A.jpg ספריא] (146א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n291/mode/1up?view=theater שופטים טז,י2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F146B.jpg ספריא] (146ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n292/mode/1up?view=theater שופטים טז,ל2–יח,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F147A.jpg ספריא] (147א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n293/mode/1up?view=theater שופטים יח,ז2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F147B.jpg ספריא] (147ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n294/mode/1up?view=theater שופטים יח,כט2–יט,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F148A.jpg ספריא] (148א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n295/mode/1up?view=theater שופטים יט,כ2–כ,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F148B.jpg ספריא] (148ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n296/mode/1up?view=theater שופטים כ,יא2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F149A.jpg ספריא] (149א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n297/mode/1up?view=theater שופטים כ,לד2–כא,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F149B.jpg ספריא] (149ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n298/mode/1up?view=theater '''שופטים''' כא,ט2–כה; שמ&quot;א א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150A.jpg ספריא] (150א)
}}

==ספר שמואל==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שמואל|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n298/mode/1up?view=theater שופטים כא,ט2–כה; '''שמ&quot;א''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150A.jpg ספריא] (150א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n299/mode/1up?view=theater שמ&quot;א א,ז2–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150B.jpg ספריא] (150ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n300/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ב,ה2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F151A.jpg ספריא] (151א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n301/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ב,ל2–ג,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F151B.jpg ספריא] (151ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n302/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ג,יט2–ד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F152A.jpg ספריא] (152א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n303/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ד,כ2–ו,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F152B.jpg ספריא] (152ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n304/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ו,ז2–ז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F153A.jpg ספריא] (153א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n305/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ז,ד2–ח,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F153B.jpg ספריא] (153ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n306/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ח,יא2–ט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F154A.jpg ספריא] (154א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n307/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ט,יג2–י,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F154B.jpg ספריא] (154ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n308/mode/1up?view=theater שמ&quot;א י,ו2–יא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F155A.jpg ספריא] (155א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n309/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יא,ג2–יב,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F155B.jpg ספריא] (155ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n310/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יב,ט2–יג,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F156A.jpg ספריא] (156א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n311/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יג,ה2–יד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F156B.jpg ספריא] (156ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n312/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יד,ה2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F157A.jpg ספריא] (157א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n313/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יד,כח2–נא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F157B.jpg ספריא] (157ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n314/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יד,נא2–טו,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F158A.jpg ספריא] (158א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n315/mode/1up?view=theater שמ&quot;א טו,כג2–טז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F158B.jpg ספריא] (158ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n316/mode/1up?view=theater שמ&quot;א טז,יא2–יז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F159A.jpg ספריא] (159א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n317/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יז,יא2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F159B.jpg ספריא] (159ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n318/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יז,לד2–נה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F160A.jpg ספריא] (160א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n319/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יז,נו–יח,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F160B.jpg ספריא] (160ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n320/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יח,כג2–יט,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F161A.jpg ספריא] (161א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n321/mode/1up?view=theater שמ&quot;א יט,יד2–כ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F161B.jpg ספריא] (161ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n322/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כ,יב2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F162A.jpg ספריא] (162א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n323/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כ,לה2–כא,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F162B.jpg ספריא] (162ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n324/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כא,יד2–כב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F163A.jpg ספריא] (163א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n325/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כב,יט2–כג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F163B.jpg ספריא] (163ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n326/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כג,יח2–כד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F164A.jpg ספריא] (164א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n327/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כד,י2–כה,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F164B.jpg ספריא] (164ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n328/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כה,יא2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F165A.jpg ספריא] (165א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n329/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כה,לב2–כו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F165B.jpg ספריא] (165ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n330/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כו,ט2–כז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F166A.jpg ספריא] (166א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n331/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כז,ד2–כח,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F166B.jpg ספריא] (166ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n332/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כח,יג2–כט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F167A.jpg ספריא] (167א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n333/mode/1up?view=theater שמ&quot;א כט,ו2–ל,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F167B.jpg ספריא] (167ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n334/mode/1up?view=theater שמ&quot;א ל,יז2–לא,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F168A.jpg ספריא] (168א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n335/mode/1up?view=theater '''שמ&quot;א''' לא,ז2–יג; '''שמ&quot;ב''' א,א–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F168B.jpg ספריא] (168ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n336/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב א,כ2–ב,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F169A.jpg ספריא] (169א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n337/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ב,יז2–ג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F169B.jpg ספריא] (169ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n338/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ג,ז2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F170A.jpg ספריא] (170א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n339/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ג,כח2–ד,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F170B.jpg ספריא] (170ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n340/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ד,ט2–ה,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F171A.jpg ספריא] (171א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n341/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ה,כא2–ו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F171B.jpg ספריא] (171ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n342/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ו,יט2–ז,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F172A.jpg ספריא] (172א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n343/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ז,כ2–ח,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F172B.jpg ספריא] (172ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n344/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב ח,יד2–י,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F173A.jpg ספריא] (173א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n345/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב י,ו2–יא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F173B.jpg ספריא] (173ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n346/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יא,י2–יב,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F174A.jpg ספריא] (174א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n347/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יב,ה–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F174B.jpg ספריא] (174ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n348/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יב,כז2–יג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F175A.jpg ספריא] (175א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n349/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יג,יח2–יד,א] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F175B.jpg ספריא] (175ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n350/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יד,ב–כ] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F176A.jpg ספריא] (176א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n351/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יד,כא–טו,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F176B.jpg ספריא] (176ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n352/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב טו,ז2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F177A.jpg ספריא] (177א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n353/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב טו,ל2–טז,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F177B.jpg ספריא] (177ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n354/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב טז,יד2–יז,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F178A.jpg ספריא] (178א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n355/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יז,יד–יח,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F178B.jpg ספריא] (178ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n356/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יח,ג2–כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F179A.jpg ספריא] (179א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n357/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יח,כו–יט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F179B.jpg ספריא] (179ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n358/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יט,יב2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F180A.jpg ספריא] (180א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n359/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב יט,לה2–כ,ט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F180B.jpg ספריא] (180ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n360/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כ,י–כא,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F181A.jpg ספריא] (181א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n361/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כא,ד2–כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F181B.jpg ספריא] (181ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n362/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כב,א–כד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F182A.jpg ספריא] (182א), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n363/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כב,כה–כג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F182B.jpg ספריא] (182ב), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n364/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כג,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F183A.jpg ספריא] (183א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n365/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כג,כט2–כד,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F183B.jpg ספריא] (183ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n366/mode/1up?view=theater '''שמ&quot;ב''' כד,טז2–כה; מל&quot;א א,א–יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184A.jpg ספריא] (184א)
}}

==ספר מלכים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר מלכים|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד ('''מל&quot;ב יד,כא–יח,יג'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n366/mode/1up?view=theater שמ&quot;ב כד,טז2–כה; '''מל&quot;א''' א,א–יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184A.jpg ספריא] (184א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n367/mode/1up?view=theater מל&quot;א א,יב2–לז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184B.jpg ספריא] (184ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n368/mode/1up?view=theater מל&quot;א א,לז2–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F185A.jpg ספריא] (185א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n369/mode/1up?view=theater מל&quot;א ב,ה2–כז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F185B.jpg ספריא] (185ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n370/mode/1up?view=theater מל&quot;א ב,כח–ג,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F186A.jpg ספריא] (186א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n371/mode/1up?view=theater מל&quot;א ג,ב2–כד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F186B.jpg ספריא] (186ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n372/mode/1up?view=theater מל&quot;א ג,כה–ה,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F187A.jpg ספריא] (187א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n373/mode/1up?view=theater מל&quot;א ה,ד2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F187B.jpg ספריא] (187ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n374/mode/1up?view=theater מל&quot;א ה,כה2–ו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F188A.jpg ספריא] (188א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n375/mode/1up?view=theater מל&quot;א ו,טז2–ז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F188B.jpg ספריא] (188ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n376/mode/1up?view=theater מל&quot;א ז,ו2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F189A.jpg ספריא] (189א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n377/mode/1up?view=theater מל&quot;א ז,כז2–מט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F189B.jpg ספריא] (189ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n378/mode/1up?view=theater מל&quot;א ז,מט2–ח,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F190A.jpg ספריא] (190א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n379/mode/1up?view=theater מל&quot;א ח,כא2–מ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F190B.jpg ספריא] (190ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n380/mode/1up?view=theater מל&quot;א ח,מ2–סב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F191A.jpg ספריא] (191א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n381/mode/1up?view=theater מל&quot;א ח,סב2–ט,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F191B.jpg ספריא] (191ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n382/mode/1up?view=theater מל&quot;א ט,יד2–י,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F192A.jpg ספריא] (192א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n383/mode/1up?view=theater מל&quot;א י,י2–יא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F192B.jpg ספריא] (192ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n384/mode/1up?view=theater מל&quot;א יא,ג2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F193A.jpg ספריא] (193א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n385/mode/1up?view=theater מל&quot;א יא,כו2–יב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F193B.jpg ספריא] (193ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n386/mode/1up?view=theater מל&quot;א יב,ו2–כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F194A.jpg ספריא] (194א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n387/mode/1up?view=theater מל&quot;א יב,כו–יג,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F194B.jpg ספריא] (194ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n388/mode/1up?view=theater מל&quot;א יג,יב2–יד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F195A.jpg ספריא] (195א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n389/mode/1up?view=theater מל&quot;א יד,א2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F195B.jpg ספריא] (195ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n390/mode/1up?view=theater מל&quot;א יד,כא2–טו,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F196A.jpg ספריא] (196א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n391/mode/1up?view=theater מל&quot;א טו,יז2–טז,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F196B.jpg ספריא] (196ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n392/mode/1up?view=theater מל&quot;א טז,ה2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F197A.jpg ספריא] (197א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n393/mode/1up?view=theater מל&quot;א טז,כו2–יז,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F197B.jpg ספריא] (197ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n394/mode/1up?view=theater מל&quot;א יז,יז–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F198A.jpg ספריא] (198א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n395/mode/1up?view=theater מל&quot;א יח,טז2–לז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F198B.jpg ספריא] (198ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n396/mode/1up?view=theater מל&quot;א יח,לז2–יט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F199A.jpg ספריא] (199א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n397/mode/1up?view=theater מל&quot;א יט,יג2–כ,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F199B.jpg ספריא] (199ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n398/mode/1up?view=theater מל&quot;א כ,יג2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F200A.jpg ספריא] (200א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n399/mode/1up?view=theater מל&quot;א כ,לב2–כא,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F200B.jpg ספריא] (200ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n400/mode/1up?view=theater מל&quot;א כא,ז2–כב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F201A.jpg ספריא] (201א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n401/mode/1up?view=theater מל&quot;א כב,א2–כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F201B.jpg ספריא] (201ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n402/mode/1up?view=theater מל&quot;א כב,כג2–מח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F202A.jpg ספריא] (202א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n403/mode/1up?view=theater '''מל&quot;א''' כב,מח2–נד; '''מל&quot;ב''' א,א–יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F202B.jpg ספריא] (202ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n404/mode/1up?view=theater מל&quot;ב א,יג2–ב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F203A.jpg ספריא] (203א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n405/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ב,יג2–ג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F203B.jpg ספריא] (203ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n406/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ג,יא2–ד,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F204A.jpg ספריא] (204א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n407/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ד,ו2–ל1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F204B.jpg ספריא] (204ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n408/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ד,ל2–ה,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F205A.jpg ספריא] (205א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n409/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ה,ז2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F205B.jpg ספריא] (205ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n410/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ה,כו2–ו,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F206A.jpg ספריא] (206א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n411/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ו,כג2–ז,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F206B.jpg ספריא] (206ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n412/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ז,ח2–ח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F207A.jpg ספריא] (207א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n413/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ח,ה2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F207B.jpg ספריא] (207ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n414/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ח,כז2–ט,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F208A.jpg ספריא] (208א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n415/mode/1up?view=theater מל&quot;ב ט,יח2–י,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F208B.jpg ספריא] (208ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n416/mode/1up?view=theater מל&quot;ב י,א2–יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F209A.jpg ספריא] (209א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n417/mode/1up?view=theater מל&quot;ב י,יט2–יא,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F209B.jpg ספריא] (209ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n418/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יא,ד2–יב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F210A.jpg ספריא] (210א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n419/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יב,ה2–יג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F210B.jpg ספריא] (210ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n420/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יג,א2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F211A.jpg ספריא] (211א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n421/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יג,כא2–יד,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F211B.jpg ספריא] (211ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n422/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יד,טו2–טו,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F212A.jpg ספריא] (212א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n423/mode/1up?view=theater מל&quot;ב טו,ט–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F212B.jpg ספריא] (212ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n424/mode/1up?view=theater מל&quot;ב טו,כט2–טז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F213A.jpg ספריא] (213א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n425/mode/1up?view=theater מל&quot;ב טז,יא2–יז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F213B.jpg ספריא] (213ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n426/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יז,יב2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg ספריא] (214א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n427/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יז,לב2–יח,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214B.jpg ספריא] (214ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n428/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יח,יב2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F215A.jpg ספריא] (215א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n429/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יח,כח2–יט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F215B.jpg ספריא] (215ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n430/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יט,יא2–לב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F216A.jpg ספריא] (216א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n431/mode/1up?view=theater מל&quot;ב יט,לג–כ,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F216B.jpg ספריא] (216ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n432/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כ,טו2–כא,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F217A.jpg ספריא] (217א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n433/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כא,טז2–כב,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F217B.jpg ספריא] (217ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n434/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כב,יג–כג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F218A.jpg ספריא] (218א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n435/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כג,ז2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F218B.jpg ספריא] (218ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n436/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כג,כד2–כד,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F219A.jpg ספריא] (219א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n437/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כד,ז2–כה,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F219B.jpg ספריא] (219ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n438/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כה,י2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220A.jpg ספריא] (220א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n439/mode/1up?view=theater '''מל&quot;ב''' כה,כח2–ל; ישעיהו א,א–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220B.jpg ספריא] (220ב)
}}

==ספר ישעיהו==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n439/mode/1up?view=theater מל&quot;ב כה,כח2–ל; '''ישעיהו''' א,א–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220B.jpg ספריא] (220ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n440/mode/1up?view=theater ישעיהו א,כד2–ב,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F221A.jpg ספריא] (221א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n441/mode/1up?view=theater ישעיהו ג,א–ד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F221B.jpg ספריא] (221ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n442/mode/1up?view=theater ישעיהו ד,ה2–ה,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F222A.jpg ספריא] (222א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n443/mode/1up?view=theater ישעיהו ה,כו2–ז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F222B.jpg ספריא] (222ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n444/mode/1up?view=theater ישעיהו ז,ו2–ח,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F223A.jpg ספריא] (223א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n445/mode/1up?view=theater ישעיהו ח,ז2–ט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F223B.jpg ספריא] (223ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n446/mode/1up?view=theater ישעיהו ט,יא2–י,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F224A.jpg ספריא] (224א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n447/mode/1up?view=theater ישעיהו י,יז2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F224B.jpg ספריא] (224ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n448/mode/1up?view=theater ישעיהו יא,יב2–יג,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F225A.jpg ספריא] (225א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n449/mode/1up?view=theater ישעיהו יג,יט2–יד,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F225B.jpg ספריא] (225ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n450/mode/1up?view=theater ישעיהו יד,כה2–טז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F226A.jpg ספריא] (226א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n451/mode/1up?view=theater ישעיהו טז,י2–יח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F226B.jpg ספריא] (226ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n452/mode/1up?view=theater ישעיהו יח,ה2–יט,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F227A.jpg ספריא] (227א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n453/mode/1up?view=theater ישעיהו יט,כא2–כא,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F227B.jpg ספריא] (227ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n454/mode/1up?view=theater ישעיהו כא,יג2–כב,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F228A.jpg ספריא] (228א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n455/mode/1up?view=theater ישעיהו כב,כה2–כד,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F228B.jpg ספריא] (228ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n456/mode/1up?view=theater ישעיהו כד,יב–כו,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F229A.jpg ספריא] (229א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n457/mode/1up?view=theater ישעיהו כו,ה2–כז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F229B.jpg ספריא] (229ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n458/mode/1up?view=theater ישעיהו כז,יב2–כח,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F230A.jpg ספריא] (230א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n459/mode/1up?view=theater ישעיהו כח,כג2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F230B.jpg ספריא] (230ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n460/mode/1up?view=theater ישעיהו כט,יט2–ל,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F231A.jpg ספריא] (231א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n461/mode/1up?view=theater ישעיהו ל,יט2–לא,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F231B.jpg ספריא] (231ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n462/mode/1up?view=theater ישעיהו לא,ז–לג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F232A.jpg ספריא] (232א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n463/mode/1up?view=theater ישעיהו לג,ט2–לד,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F232B.jpg ספריא] (232ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n464/mode/1up?view=theater ישעיהו לד,יד2–לו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F233A.jpg ספריא] (233א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n465/mode/1up?view=theater ישעיהו לו,י2–לז,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F233B.jpg ספריא] (233ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n466/mode/1up?view=theater ישעיהו לז,ח2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F234A.jpg ספריא] (234א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n467/mode/1up?view=theater ישעיהו לז,לב2–לח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F234B.jpg ספריא] (234ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n468/mode/1up?view=theater ישעיהו לח,יח2–מ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F235A.jpg ספריא] (235א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n469/mode/1up?view=theater ישעיהו מ,יב2–מא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F235B.jpg ספריא] (235ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n470/mode/1up?view=theater ישעיהו מא,י2–מב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg ספריא] (236א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n471/mode/1up?view=theater ישעיהו מב,ז2–מג,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236B.jpg ספריא] (236ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n472/mode/1up?view=theater ישעיהו מג,ט2–מד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F237A.jpg ספריא] (237א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n473/mode/1up?view=theater ישעיהו מד,יא2–מה,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F237B.jpg ספריא] (237ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n474/mode/1up?view=theater ישעיהו מה,ז2–מו,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F238A.jpg ספריא] (238א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n475/mode/1up?view=theater ישעיהו מו,ו2–מח,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F238B.jpg ספריא] (238ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n476/mode/1up?view=theater ישעיהו מח,א2–מט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F239A.jpg ספריא] (239א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n477/mode/1up?view=theater ישעיהו מט,ו2–נ,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F239B.jpg ספריא] (239ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n478/mode/1up?view=theater ישעיהו נ,ב2–נא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F240A.jpg ספריא] (240א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n479/mode/1up?view=theater ישעיהו נא,יב2–נב,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F240B.jpg ספריא] (240ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n480/mode/1up?view=theater ישעיהו נב,יב2–נד,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F241A.jpg ספריא] (241א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n481/mode/1up?view=theater ישעיהו נד,י2–נו,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F241B.jpg ספריא] (241ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n482/mode/1up?view=theater ישעיהו נו,ה–נז,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F242A.jpg ספריא] (242א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n483/mode/1up?view=theater ישעיהו נז,יט2–נט,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F242B.jpg ספריא] (242ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n484/mode/1up?view=theater ישעיהו נט,ז2–ס,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F243A.jpg ספריא] (243א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n485/mode/1up?view=theater ישעיהו ס,יב2–סב,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F243B.jpg ספריא] (243ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n486/mode/1up?view=theater ישעיהו סב,א2–סג,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F244A.jpg ספריא] (244א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n487/mode/1up?view=theater ישעיהו סג,טז2–סה,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F244B.jpg ספריא] (244ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n488/mode/1up?view=theater ישעיהו סה,יב2–סו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245A.jpg ספריא] (245א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n489/mode/1up?view=theater '''ישעיהו''' סו,י2–כד; ירמיהו א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245B.jpg ספריא] (245ב)
}}

==ספר ירמיהו==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ירמיהו|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד שאינו שלם ('''כט,ט–לב,כה'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n489/mode/1up?view=theater ישעיהו סו,י2–כד; '''ירמיהו''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245B.jpg ספריא] (245ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n490/mode/1up?view=theater ירמיהו א,ז2–ב,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F246A.jpg ספריא] (246א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n491/mode/1up?view=theater ירמיהו ב,יא2–לז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F246B.jpg ספריא] (246ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n492/mode/1up?view=theater ירמיהו ב,לז2–ג,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F247A.jpg ספריא] (247א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n493/mode/1up?view=theater ירמיהו ג,כא2–ד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F247B.jpg ספריא] (247ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n494/mode/1up?view=theater ירמיהו ד,כ2–ה,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F248A.jpg ספריא] (248א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n495/mode/1up?view=theater ירמיהו ה,טו2–ו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F248B.jpg ספריא] (248ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n496/mode/1up?view=theater ירמיהו ו,ט2–ז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F249A.jpg ספריא] (249א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n497/mode/1up?view=theater ירמיהו ז,ד2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F249B.jpg ספריא] (249ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n498/mode/1up?view=theater ירמיהו ז,כד2–ח,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F250A.jpg ספריא] (250א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n499/mode/1up?view=theater ירמיהו ח,ט2–ט,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F250B.jpg ספריא] (250ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n500/mode/1up?view=theater ירמיהו ט,ט2–י,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F251A.jpg ספריא] (251א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n501/mode/1up?view=theater ירמיהו י,ט2–יא,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F251B.jpg ספריא] (251ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n502/mode/1up?view=theater ירמיהו יא,ח2–יב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F252A.jpg ספריא] (252א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n503/mode/1up?view=theater ירמיהו יב,ו2–יג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F252B.jpg ספריא] (252ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n504/mode/1up?view=theater ירמיהו יג,יג2–יד,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F253A.jpg ספריא] (253א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n505/mode/1up?view=theater ירמיהו יד,יג2–טו,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F253B.jpg ספריא] (253ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n506/mode/1up?view=theater ירמיהו טו,יא2–טז,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F254A.jpg ספריא] (254א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n507/mode/1up?view=theater ירמיהו טז,יא2–יז,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F254B.jpg ספריא] (254ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n508/mode/1up?view=theater ירמיהו יז,יג2–יח,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F255A.jpg ספריא] (255א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n509/mode/1up?view=theater ירמיהו יח,י2–יט,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F255B.jpg ספריא] (255ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n510/mode/1up?view=theater ירמיהו יט,ח2–כ,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F256A.jpg ספריא] (256א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n511/mode/1up?view=theater ירמיהו כ,יב2–כב,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F256B.jpg ספריא] (256ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n512/mode/1up?view=theater ירמיהו כב,ב2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F257A.jpg ספריא] (257א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n513/mode/1up?view=theater ירמיהו כב,כה2–כג,טו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F257B.jpg ספריא] (257ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n514/mode/1up?view=theater ירמיהו כג,טז–לט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F258A.jpg ספריא] (258א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n515/mode/1up?view=theater ירמיהו כג,לט2–כה,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F258B.jpg ספריא] (258ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n516/mode/1up?view=theater ירמיהו כה,ו2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F259A.jpg ספריא] (259א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n517/mode/1up?view=theater ירמיהו כה,כז2–כו,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F259B.jpg ספריא] (259ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n518/mode/1up?view=theater ירמיהו כו,יא2–כז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F260A.jpg ספריא] (260א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n519/mode/1up?view=theater ירמיהו כז,ז2–כח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F260B.jpg ספריא] (260ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n520/mode/1up?view=theater ירמיהו כח,ד2–כט,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F261A.jpg ספריא] (261א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n521/mode/1up?view=theater ירמיהו כט,ח–כו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F261B.jpg ספריא] (261ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n522/mode/1up?view=theater ירמיהו כט,כז–ל,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F262A.jpg ספריא] (262א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n523/mode/1up?view=theater ירמיהו ל,כ2–לא,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F262B.jpg ספריא] (262ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n524/mode/1up?view=theater ירמיהו לא,כ2–לב,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F263A.jpg ספריא] (263א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n525/mode/1up?view=theater ירמיהו לב,ג2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F263B.jpg ספריא] (263ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n526/mode/1up?view=theater ירמיהו לב,כד2–לג,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F264A.jpg ספריא] (264א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n527/mode/1up?view=theater ירמיהו לג,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F264B.jpg ספריא] (264ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n528/mode/1up?view=theater ירמיהו לג,כו2–לד,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F265A.jpg ספריא] (265א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n529/mode/1up?view=theater ירמיהו לד,יח2–לה,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F265B.jpg ספריא] (265ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n530/mode/1up?view=theater ירמיהו לה,טז2–לו,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F266A.jpg ספריא] (266א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n531/mode/1up?view=theater ירמיהו לו,יז2–לז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F266B.jpg ספריא] (266ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n532/mode/1up?view=theater ירמיהו לז,ד2–לח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F267A.jpg ספריא] (267א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n533/mode/1up?view=theater ירמיהו לח,ד2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F267B.jpg ספריא] (267ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n534/mode/1up?view=theater ירמיהו לח,כד–לט,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F268A.jpg ספריא] (268א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n535/mode/1up?view=theater ירמיהו לט,יז2–מ,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F268B.jpg ספריא] (268ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n536/mode/1up?view=theater ירמיהו מ,טז2–מא,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F269A.jpg ספריא] (269א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n537/mode/1up?view=theater ירמיהו מא,יז2–מב,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F269B.jpg ספריא] (269ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n538/mode/1up?view=theater ירמיהו מב,יח2–מד,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F270A.jpg ספריא] (270א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n539/mode/1up?view=theater ירמיהו מד,ג2–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F270B.jpg ספריא] (270ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n540/mode/1up?view=theater ירמיהו מד,כ2–מו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F271A.jpg ספריא] (271א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n541/mode/1up?view=theater ירמיהו מו,ב2–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F271B.jpg ספריא] (271ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n542/mode/1up?view=theater ירמיהו מו,כח2–מח,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F272A.jpg ספריא] (272א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n543/mode/1up?view=theater ירמיהו מח,כב2–מט,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F272B.jpg ספריא] (272ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n544/mode/1up?view=theater ירמיהו מט,ג2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F273A.jpg ספריא] (273א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n545/mode/1up?view=theater ירמיהו מט,כט2–נ,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F273B.jpg ספריא] (273ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n546/mode/1up?view=theater ירמיהו נ,יג2–לט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F274A.jpg ספריא] (274א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n547/mode/1up?view=theater ירמיהו נ,לט2–נא,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F274B.jpg ספריא] (274ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n548/mode/1up?view=theater ירמיהו נא,יט2–מו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F275A.jpg ספריא] (275א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n549/mode/1up?view=theater ירמיהו נא,מו2–נב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F275B.jpg ספריא] (275ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n550/mode/1up?view=theater ירמיהו נב,ו2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276A.jpg ספריא] (276א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n551/mode/1up?view=theater '''ירמיהו''' נב,כו2–לד; יחזקאל א,א–טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276B.jpg ספריא] (276ב)
}}

==ספר יחזקאל==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יחזקאל|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n551/mode/1up?view=theater ירמיהו נב,כו2–לד; '''יחזקאל''' א,א–טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276B.jpg ספריא] (276ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n552/mode/1up?view=theater יחזקאל א,טז2–ג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F277A.jpg ספריא] (277א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n553/mode/1up?view=theater יחזקאל ג,ג2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F277B.jpg ספריא] (277ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n554/mode/1up?view=theater יחזקאל ג,כז2–ה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F278A.jpg ספריא] (278א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n555/mode/1up?view=theater יחזקאל ה,ה2–ו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F278B.jpg ספריא] (278ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n556/mode/1up?view=theater יחזקאל ו,ט2–ז,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F279A.jpg ספריא] (279א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n557/mode/1up?view=theater יחזקאל ז,כ2–ח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F279B.jpg ספריא] (279ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n558/mode/1up?view=theater יחזקאל ח,טז2–י,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F280A.jpg ספריא] (280א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n559/mode/1up?view=theater יחזקאל י,ז2–יא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F280B.jpg ספריא] (280ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n560/mode/1up?view=theater יחזקאל יא,י2–יב,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F281A.jpg ספריא] (281א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n561/mode/1up?view=theater יחזקאל יב,ח2–יג,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F281B.jpg ספריא] (281ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n562/mode/1up?view=theater יחזקאל יג,ז2–יד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F282A.jpg ספריא] (282א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n563/mode/1up?view=theater יחזקאל יד,ד2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F282B.jpg ספריא] (282ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n564/mode/1up?view=theater יחזקאל טו,א–טז,כ] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F283A.jpg ספריא] (283א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n565/mode/1up?view=theater יחזקאל טז,כא–מז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F283B.jpg ספריא] (283ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n566/mode/1up?view=theater יחזקאל טז,מז2–יז,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F284A.jpg ספריא] (284א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n567/mode/1up?view=theater יחזקאל יז,ט2–יח,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F284B.jpg ספריא] (284ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n568/mode/1up?view=theater יחזקאל יח,ח2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F285A.jpg ספריא] (285א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n569/mode/1up?view=theater יחזקאל יח,לא2–כ,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F285B.jpg ספריא] (285ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n570/mode/1up?view=theater יחזקאל כ,יא2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F286A.jpg ספריא] (286א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n571/mode/1up?view=theater יחזקאל כ,לב2–כא,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F286B.jpg ספריא] (286ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n572/mode/1up?view=theater יחזקאל כא,י2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F287A.jpg ספריא] (287א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n573/mode/1up?view=theater יחזקאל כא,לג2–כב,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F287B.jpg ספריא] (287ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n574/mode/1up?view=theater יחזקאל כב,כה2–כג,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F288A.jpg ספריא] (288א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n575/mode/1up?view=theater יחזקאל כג,כב–מו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F288B.jpg ספריא] (288ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n576/mode/1up?view=theater יחזקאל כג,מו2–כד,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F289A.jpg ספריא] (289א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n577/mode/1up?view=theater יחזקאל כד,כג–כו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F289B.jpg ספריא] (289ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n578/mode/1up?view=theater יחזקאל כו,ב2–כז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F290A.jpg ספריא] (290א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n579/mode/1up?view=theater יחזקאל כז,ז2–לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F290B.jpg ספריא] (290ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n580/mode/1up?view=theater יחזקאל כז,לה2–כח,כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F291A.jpg ספריא] (291א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n581/mode/1up?view=theater יחזקאל כח,כה2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F291B.jpg ספריא] (291ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n582/mode/1up?view=theater יחזקאל כט,יט2–ל,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F292A.jpg ספריא] (292א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n583/mode/1up?view=theater יחזקאל ל,כג2–לא,יח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F292B.jpg ספריא] (292ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n584/mode/1up?view=theater יחזקאל לב,א–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F293A.jpg ספריא] (293א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n585/mode/1up?view=theater יחזקאל לב,כה2–לג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F293B.jpg ספריא] (293ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n586/mode/1up?view=theater יחזקאל לג,יג2–לד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F294A.jpg ספריא] (294א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n587/mode/1up?view=theater יחזקאל לד,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F294B.jpg ספריא] (294ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n588/mode/1up?view=theater יחזקאל לד,כו2–לו,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F295A.jpg ספריא] (295א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n589/mode/1up?view=theater יחזקאל לו,ד2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F295B.jpg ספריא] (295ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n590/mode/1up?view=theater יחזקאל לו,כו2–לז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F296A.jpg ספריא] (296א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n591/mode/1up?view=theater יחזקאל לז,יב2–לח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F296B.jpg ספריא] (296ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n592/mode/1up?view=theater יחזקאל לח,ה2–לט,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F297A.jpg ספריא] (297א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n593/mode/1up?view=theater יחזקאל לט,א2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F297B.jpg ספריא] (297ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n594/mode/1up?view=theater יחזקאל לט,כד2–מ,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F298A.jpg ספריא] (298א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n595/mode/1up?view=theater יחזקאל מ,טז2–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F298B.jpg ספריא] (298ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n596/mode/1up?view=theater יחזקאל מ,מא2–מא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F299A.jpg ספריא] (299א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n597/mode/1up?view=theater יחזקאל מא,יב2–מב,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F299B.jpg ספריא] (299ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n598/mode/1up?view=theater יחזקאל מב,יא2–מג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F300A.jpg ספריא] (300א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n599/mode/1up?view=theater יחזקאל מג,יא2–מד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F300B.jpg ספריא] (300ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n600/mode/1up?view=theater יחזקאל מד,ה2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F301A.jpg ספריא] (301א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n601/mode/1up?view=theater יחזקאל מד,כז2–מה,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F301B.jpg ספריא] (301ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n602/mode/1up?view=theater יחזקאל מה,יז2–מו,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F302A.jpg ספריא] (302א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n603/mode/1up?view=theater יחזקאל מו,יד2–מז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F302B.jpg ספריא] (302ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n604/mode/1up?view=theater יחזקאל מז,יב2–מח,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F303A.jpg ספריא] (303א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n605/mode/1up?view=theater יחזקאל מח,יא2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F303B.jpg ספריא] (303ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n606/mode/1up?view=theater '''יחזקאל''' מח,לב2–לה; הושע א,א–ב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304A.jpg ספריא] (304א)
}}

==ספר תרי עשר==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי|כתר ארם צובה]], חוץ משני קטעים ('''עמוס ח,יג–מיכה ה,א'''; '''צפניה ג,כ–זכריה ט,יז'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n606/mode/1up?view=theater יחזקאל מח,לב2–לה; '''הושע''' א,א–ב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304A.jpg ספריא] (304א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n607/mode/1up?view=theater הושע ב,י2–ד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304B.jpg ספריא] (304ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n608/mode/1up?view=theater הושע ד,ד2–ה,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F305A.jpg ספריא] (305א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n609/mode/1up?view=theater הושע ה,טו2–ח,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F305B.jpg ספריא] (305ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n610/mode/1up?view=theater הושע ח,ו–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F306A.jpg ספריא] (306א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n611/mode/1up?view=theater הושע י,ג2–יב,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F306B.jpg ספריא] (306ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n612/mode/1up?view=theater הושע יב,ה–יד,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F307A.jpg ספריא] (307א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n613/mode/1up?view=theater '''הושע''' יד,ו2–י; '''יואל''' א,א–ב,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F307B.jpg ספריא] (307ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n614/mode/1up?view=theater יואל ב,ד–ג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F308A.jpg ספריא] (308א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n615/mode/1up?view=theater '''יואל''' ג,א2–ד,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F308B.jpg ספריא] (308ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n616/mode/1up?view=theater '''עמוס''' א,א–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F309A.jpg ספריא] (309א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n617/mode/1up?view=theater עמוס ב,ז2–ד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F309B.jpg ספריא] (309ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n618/mode/1up?view=theater עמוס ד,א2–ה,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F310A.jpg ספריא] (310א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n619/mode/1up?view=theater עמוס ה,יא2–ו,י] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F310B.jpg ספריא] (310ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n620/mode/1up?view=theater עמוס ו,יא–ח,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F311A.jpg ספריא] (311א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n621/mode/1up?view=theater עמוס ח,ד–ט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F311B.jpg ספריא] (311ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n622/mode/1up?view=theater '''עמוס''' ט,יב2–טו; '''עֹבדיה''' א,א–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F312A.jpg ספריא] (312א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n623/mode/1up?view=theater '''עֹבדיה''' א,כ2–כא; '''יונה''' א,א–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F312B.jpg ספריא] (312ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n624/mode/1up?view=theater יונה ב,ז2–ד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F313A.jpg ספריא] (313א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n625/mode/1up?view=theater '''יונה''' ד,יא2–יא; '''מיכה''' א,א–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F313B.jpg ספריא] (313ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n626/mode/1up?view=theater מיכה ב,ז2–ד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F314A.jpg ספריא] (314א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n627/mode/1up?view=theater מיכה ד,ד2–ה,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F314B.jpg ספריא] (314ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n628/mode/1up?view=theater מיכה ה,יד2–ז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F315A.jpg ספריא] (315א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n629/mode/1up?view=theater '''מיכה''' ז,י2–כ; '''נחום''' א,א–ב,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F315B.jpg ספריא] (315ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n630/mode/1up?view=theater נחום ב,ג2–ג,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F316A.jpg ספריא] (316א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n631/mode/1up?view=theater '''נחום''' ג,טו2–יט; '''חבקוק''' א,א–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F316B.jpg ספריא] (316ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n632/mode/1up?view=theater חבקוק ב,ה2–ג,יב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F317A.jpg ספריא] (317א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n633/mode/1up?view=theater '''חבקוק''' ג,יג–יט; '''צפניה''' א,א–טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F317B.jpg ספריא] (317ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n634/mode/1up?view=theater צפניה א,טז2–ג,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F318A.jpg ספריא] (318א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n635/mode/1up?view=theater '''צפניה''' ג,ו2–כ; '''חגי''' א,א–ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F318B.jpg ספריא] (318ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n636/mode/1up?view=theater חגי א,ח2–ב,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F319A.jpg ספריא] (319א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n637/mode/1up?view=theater '''חגי''' ב,יב2–כג; '''זכריה''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F319B.jpg ספריא] (319ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n638/mode/1up?view=theater זכריה א,ז2–ב,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F320A.jpg ספריא] (320א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n639/mode/1up?view=theater זכריה ב,טו2–ד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F320B.jpg ספריא] (320ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n640/mode/1up?view=theater זכריה ד,יא2–ו,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F321A.jpg ספריא] (321א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n641/mode/1up?view=theater זכריה ו,ט2–ח,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F321B.jpg ספריא] (321ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n642/mode/1up?view=theater זכריה ח,ב2–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F322A.jpg ספריא] (322א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n643/mode/1up?view=theater זכריה ח,כא2–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F322B.jpg ספריא] (322ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n644/mode/1up?view=theater זכריה י,ג2–יא,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F323A.jpg ספריא] (323א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n645/mode/1up?view=theater זכריה יא,יד2–יג,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F323B.jpg ספריא] (323ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n646/mode/1up?view=theater זכריה יג,ב2–יד,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F324A.jpg ספריא] (324א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n647/mode/1up?view=theater '''זכריה''' יד,יב2–כא; '''מלאכי''' א,א–ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F324B.jpg ספריא] (324ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n648/mode/1up?view=theater מלאכי א,ט2–ב,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F325A.jpg ספריא] (325א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n649/mode/1up?view=theater מלאכי ב,טו2–ג,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F325B.jpg ספריא] (325ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n650/mode/1up?view=theater '''מלאכי''' ג,יז2–כד; מסורה לסוף הנביאים] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F326A.jpg ספריא] (326א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n651/mode/1up?view=theater מסורה לסוף הנביאים] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F326B.jpg ספריא] (326ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n652/mode/1up?view=theater מסורה לסוף הנביאים] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F327A.jpg ספריא] (327א)
}}

==ספר דברי הימים==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n653/mode/1up?view=theater '''דה&quot;א''' א,א–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F327B.jpg ספריא] (327ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n654/mode/1up?view=theater דה&quot;א א,מא2–ב,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F328A.jpg ספריא] (328א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n655/mode/1up?view=theater דה&quot;א ב,כג2–ג,א] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F328B.jpg ספריא] (328ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n656/mode/1up?view=theater דה&quot;א ג,ב–ד,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F329A.jpg ספריא] (329א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n657/mode/1up?view=theater דה&quot;א ד,יב2–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F329B.jpg ספריא] (329ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n658/mode/1up?view=theater דה&quot;א ד,מא2–ה,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F330A.jpg ספריא] (330א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n659/mode/1up?view=theater דה&quot;א ה,כד2–ו,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F330B.jpg ספריא] (330ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n660/mode/1up?view=theater דה&quot;א ו,יח–נא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F331A.jpg ספריא] (331א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n661/mode/1up?view=theater דה&quot;א ו,נא2–ז,ט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F331B.jpg ספריא] (331ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n662/mode/1up?view=theater דה&quot;א ז,י–ח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F332A.jpg ספריא] (332א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n663/mode/1up?view=theater דה&quot;א ח,ד2–ט,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F332B.jpg ספריא] (332ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n664/mode/1up?view=theater דה&quot;א ט,ד–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F333A.jpg ספריא] (333א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n665/mode/1up?view=theater דה&quot;א ט,לג2–י,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F333B.jpg ספריא] (333ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n666/mode/1up?view=theater דה&quot;א י,יד2–יא,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F334A.jpg ספריא] (334א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n667/mode/1up?view=theater דה&quot;א יא,כב–יב,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F334B.jpg ספריא] (334ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n668/mode/1up?view=theater דה&quot;א יב,ו2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F335A.jpg ספריא] (335א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n669/mode/1up?view=theater דה&quot;א יב,לא2–יג,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F335B.jpg ספריא] (335ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n670/mode/1up?view=theater דה&quot;א יג,י2–טו,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F336A.jpg ספריא] (336א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n671/mode/1up?view=theater דה&quot;א טו,ז2–כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F336B.jpg ספריא] (336ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n672/mode/1up?view=theater דה&quot;א טו,כט2–טז,לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F337A.jpg ספריא] (337א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n673/mode/1up?view=theater דה&quot;א טז,לה2–יז,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F337B.jpg ספריא] (337ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n674/mode/1up?view=theater דה&quot;א יז,טו–יח,ט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F338A.jpg ספריא] (338א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n675/mode/1up?view=theater דה&quot;א יח,י–יט,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F338B.jpg ספריא] (338ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n676/mode/1up?view=theater דה&quot;א יט,יג2–כא,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F339A.jpg ספריא] (339א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n677/mode/1up?view=theater דה&quot;א כא,ה2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F339B.jpg ספריא] (339ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n678/mode/1up?view=theater דה&quot;א כא,כו2–כב,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F340A.jpg ספריא] (340א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n679/mode/1up?view=theater דה&quot;א כב,יט2–כג,כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F340B.jpg ספריא] (340ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n680/mode/1up?view=theater דה&quot;א כג,כח2–כד,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F341A.jpg ספריא] (341א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n681/mode/1up?view=theater דה&quot;א כד,כו2–כה,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F341B.jpg ספריא] (341ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n682/mode/1up?view=theater דה&quot;א כה,כג2–כו,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F342A.jpg ספריא] (342א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n683/mode/1up?view=theater דה&quot;א כו,כא2–כז,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F342B.jpg ספריא] (342ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n684/mode/1up?view=theater דה&quot;א כז,י2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F343A.jpg ספריא] (343א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n685/mode/1up?view=theater דה&quot;א כז,לד2–כח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F343B.jpg ספריא] (343ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n686/mode/1up?view=theater דה&quot;א כח,יח2–כט,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F344A.jpg ספריא] (344א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n687/mode/1up?view=theater '''דה&quot;א''' כט,יז2–ל; '''דה&quot;ב''' א,א–ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F344B.jpg ספריא] (344ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n688/mode/1up?view=theater דה&quot;ב א,ז2–ב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F345A.jpg ספריא] (345א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n689/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ב,ז2–ג,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F345B.jpg ספריא] (345ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n690/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ג,ט–ד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F346A.jpg ספריא] (346א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n691/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ד,יא2–ה,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F346B.jpg ספריא] (346ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n692/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ה,י2–ו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F347A.jpg ספריא] (347א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n693/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ו,טז2–לב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F347B.jpg ספריא] (347ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n694/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ו,לב2–ז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F348A.jpg ספריא] (348א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n695/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ז,ז2–ח,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F348B.jpg ספריא] (348ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n696/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ח,ה–ט,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F349A.jpg ספריא] (349א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n697/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ט,ה2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F349B.jpg ספריא] (349ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n698/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ט,כד2–י,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F350A.jpg ספריא] (350א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n699/mode/1up?view=theater דה&quot;ב י,יד2–יא,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F350B.jpg ספריא] (350ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n700/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יא,יז2–יב,טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F351A.jpg ספריא] (351א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n701/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יב,טו2–יג,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F351B.jpg ספריא] (351ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n702/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יג,יח2–טו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F352A.jpg ספריא] (352א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n703/mode/1up?view=theater דה&quot;ב טו,ב2–טז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F352B.jpg ספריא] (352ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n704/mode/1up?view=theater דה&quot;ב טז,ו2–יז,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F353A.jpg ספריא] (353א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n705/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יז,יג2–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F353B.jpg ספריא] (353ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n706/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יח,טז2–יט,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F354A.jpg ספריא] (354א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n707/mode/1up?view=theater דה&quot;ב יט,ג2–כ,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F354B.jpg ספריא] (354ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n708/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כ,יג2–לג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F355A.jpg ספריא] (355א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n709/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כ,לג2–כא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F355B.jpg ספריא] (355ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n710/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כא,יח2–כג,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F356A.jpg ספריא] (356א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n711/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כג,ב2–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F356B.jpg ספריא] (356ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n712/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כג,כ2–כד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F357A.jpg ספריא] (357א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n713/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כד,כ2–כה,י] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F357B.jpg ספריא] (357ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n714/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כה,יא–כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F358A.jpg ספריא] (358א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n715/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כה,כח2–כו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F358B.jpg ספריא] (358ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n716/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כו,יט2–כח,ז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F359A.jpg ספריא] (359א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n717/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כח,ח–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F359B.jpg ספריא] (359ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n718/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כח,כה2–כט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F360A.jpg ספריא] (360א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n719/mode/1up?view=theater דה&quot;ב כט,יט2–ל,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F360B.jpg ספריא] (360ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n720/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ל,ג2–כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F361A.jpg ספריא] (361א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n721/mode/1up?view=theater דה&quot;ב ל,כג2–לא,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F361B.jpg ספריא] (361ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n722/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לא,יד2–לב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F362A.jpg ספריא] (362א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n723/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לב,יג2–לב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F362B.jpg ספריא] (362ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n724/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לב,לג–לג,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F363A.jpg ספריא] (363א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n725/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לג,כ2–לד,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F363B.jpg ספריא] (363ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n726/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לד,יד2–לא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F364A.jpg ספריא] (364א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n727/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לד,לא2–לה,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F364B.jpg ספריא] (364ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n728/mode/1up?view=theater דה&quot;ב לה,טז2–לו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F365A.jpg ספריא] (365א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n729/mode/1up?view=theater '''דה&quot;ב''' לו,ח2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F365B.jpg ספריא] (365ב)
}}

==ספר תהלים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד ('''טו,א–כה,א'''); המקרא החסר מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n730/mode/1up?view=theater '''תהלים''' א,א–ה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F366A.jpg ספריא] (366א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n731/mode/1up?view=theater תהלים ה,ה2–ח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F366B.jpg ספריא] (366ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n732/mode/1up?view=theater תהלים ח,ה2–י,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F367A.jpg ספריא] (367א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n733/mode/1up?view=theater תהלים י,יז2–טו,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F367B.jpg ספריא] (367ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n734/mode/1up?view=theater תהלים טו,ג2–יח,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F368A.jpg ספריא] (368א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n735/mode/1up?view=theater תהלים יח,ז2–יט,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F368B.jpg ספריא] (368ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n736/mode/1up?view=theater תהלים יט,ב2–כב,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F369A.jpg ספריא] (369א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n737/mode/1up?view=theater תהלים כב,ד2–כד,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F369B.jpg ספריא] (369ב)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n738/mode/1up?view=theater תהלים כד,ז2–כז,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F370A.jpg ספריא] (370א)*
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n739/mode/1up?view=theater תהלים כז,ו–ל,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F370B.jpg ספריא] (370ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n740/mode/1up?view=theater תהלים ל,יב–לב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F371A.jpg ספריא] (371א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n741/mode/1up?view=theater תהלים לב,י2–לד,כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F371B.jpg ספריא] (371ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n742/mode/1up?view=theater תהלים לה,א–לו,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F372A.jpg ספריא] (372א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n743/mode/1up?view=theater תהלים לו,יג2–לח,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F372B.jpg ספריא] (372ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n744/mode/1up?view=theater תהלים לח,ה2–מ,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F373A.jpg ספריא] (373א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n745/mode/1up?view=theater תהלים מ,ז2–מב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F373B.jpg ספריא] (373ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n746/mode/1up?view=theater תהלים מב,ז2–מד,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F374A.jpg ספריא] (374א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n747/mode/1up?view=theater תהלים מד,כו2–מז,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F374B.jpg ספריא] (374ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n748/mode/1up?view=theater תהלים מז,ו–מט,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F375A.jpg ספריא] (375א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n749/mode/1up?view=theater תהלים נ,א–נא,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F375B.jpg ספריא] (375ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n750/mode/1up?view=theater תהלים נא,כא2–נה,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F376A.jpg ספריא] (376א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n751/mode/1up?view=theater תהלים נה,יב–נז,יא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F376B.jpg ספריא] (376ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n752/mode/1up?view=theater תהלים נז,יב–ס,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F377A.jpg ספריא] (377א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n753/mode/1up?view=theater תהלים ס,ז–סג,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F377B.jpg ספריא] (377ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n754/mode/1up?view=theater תהלים סג,ט–סו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F378A.jpg ספריא] (378א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n755/mode/1up?view=theater תהלים סו,י2–סח,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F378B.jpg ספריא] (378ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n756/mode/1up?view=theater תהלים סח,כ2–סט,כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F379A.jpg ספריא] (379א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n757/mode/1up?view=theater תהלים סט,כא2–עא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F379B.jpg ספריא] (379ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n758/mode/1up?view=theater תהלים עא,יח2–עג,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F380A.jpg ספריא] (380א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n759/mode/1up?view=theater תהלים עג,יב2–עה,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F380B.jpg ספריא] (380ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n760/mode/1up?view=theater תהלים עה,ג2–עז,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F381A.jpg ספריא] (381א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n761/mode/1up?view=theater תהלים עז,יט2–עח,לו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F381B.jpg ספריא] (381ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n762/mode/1up?view=theater תהלים עח,לו2–עט,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F382A.jpg ספריא] (382א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n763/mode/1up?view=theater תהלים עט,ה2–פא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F382B.jpg ספריא] (382ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n764/mode/1up?view=theater תהלים פא,יב2–פד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F383A.jpg ספריא] (383א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n765/mode/1up?view=theater תהלים פד,יא2–פז,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F383B.jpg ספריא] (383ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n766/mode/1up?view=theater תהלים פז,ו2–פט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F384A.jpg ספריא] (384א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n767/mode/1up?view=theater תהלים פט,יט2–צ,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F384B.jpg ספריא] (384ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n768/mode/1up?view=theater תהלים צ,ז2–צג,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F385A.jpg ספריא] (385א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n769/mode/1up?view=theater תהלים צג,ג2–צו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F385B.jpg ספריא] (385ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n770/mode/1up?view=theater תהלים צו,ח2–צט,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F386A.jpg ספריא] (386א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n771/mode/1up?view=theater תהלים צט,ט–קב,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F386B.jpg ספריא] (386ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n772/mode/1up?view=theater תהלים קב,כד2–קד,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F387A.jpg ספריא] (387א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n773/mode/1up?view=theater תהלים קד,יד2–קה,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F387B.jpg ספריא] (387ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n774/mode/1up?view=theater תהלים קה,כג2–קו,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F388A.jpg ספריא] (388א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n775/mode/1up?view=theater תהלים קו,כג2–קז,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F388B.jpg ספריא] (388ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n776/mode/1up?view=theater תהלים קז,יח2–קט,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg ספריא] (389א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n777/mode/1up?view=theater תהלים קט,ו2–קיא,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389B.jpg ספריא] (389ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n778/mode/1up?view=theater תהלים קיא,ט2–קטו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F390A.jpg ספריא] (390א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n779/mode/1up?view=theater תהלים קטו,טז2–קיח,כו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F390B.jpg ספריא] (390ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n780/mode/1up?view=theater תהלים קיח,כז–קיט,מה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F391A.jpg ספריא] (391א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n781/mode/1up?view=theater תהלים קיט,מו–צג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F391B.jpg ספריא] (391ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n782/mode/1up?view=theater תהלים קיט,צד–קמא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F392A.jpg ספריא] (392א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n783/mode/1up?view=theater תהלים קיט,קמב–קכא,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F392B.jpg ספריא] (392ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n784/mode/1up?view=theater תהלים קכא,ה–קכו,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F393A.jpg ספריא] (393א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n785/mode/1up?view=theater תהלים קכז,א–קלב,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F393B.jpg ספריא] (393ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n786/mode/1up?view=theater תהלים קלב,י2–קלו,ג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F394A.jpg ספריא] (394א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n787/mode/1up?view=theater תהלים קלו,ד–קלט,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F394B.jpg ספריא] (394ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n788/mode/1up?view=theater תהלים קלט,ד2–קמא,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F395A.jpg ספריא] (395א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n789/mode/1up?view=theater תהלים קמא,ו2–קמד,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F395B.jpg ספריא] (395ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n790/mode/1up?view=theater תהלים קמד,יא2–קמז,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F396A.jpg ספריא] (396א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n791/mode/1up?view=theater '''תהלים''' קמז,ו–קנ,ו] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F396B.jpg ספריא] (396ב)
}}

==ספר איוב==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n792/mode/1up?view=theater '''איוב''' א,א–כא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F397A.jpg ספריא] (397א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n793/mode/1up?view=theater איוב א,כא2–ג,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F397B.jpg ספריא] (397ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n794/mode/1up?view=theater איוב ג,יד2–ה,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F398A.jpg ספריא] (398א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n795/mode/1up?view=theater איוב ה,ט2–ו,כח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F398B.jpg ספריא] (398ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n796/mode/1up?view=theater איוב ו,כח2–ח,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399A.jpg ספריא] (399א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n797/mode/1up?view=theater איוב ח,יט2–י,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg ספריא] (399ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n798/mode/1up?view=theater איוב י,ה2–יב,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F400A.jpg ספריא] (400א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n799/mode/1up?view=theater איוב יב,ד2–יג,כא] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F400B.jpg ספריא] (400ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n800/mode/1up?view=theater איוב יג,כב–טו,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F401A.jpg ספריא] (401א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n801/mode/1up?view=theater איוב טו,יד2–טז,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F401B.jpg ספריא] (401ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n802/mode/1up?view=theater איוב טז,כב2–יט,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F402A.jpg ספריא] (402א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n803/mode/1up?view=theater איוב יט,ט2–כ,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F402B.jpg ספריא] (402ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n804/mode/1up?view=theater איוב כ,כד2–כב,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F403A.jpg ספריא] (403א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n805/mode/1up?view=theater איוב כב,ג–כד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F403B.jpg ספריא] (403ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n806/mode/1up?view=theater איוב כד,ד2–כז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F404A.jpg ספריא] (404א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n807/mode/1up?view=theater איוב כז,ד2–כח,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F404B.jpg ספריא] (404ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n808/mode/1up?view=theater איוב כח,כו2–ל,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F405A.jpg ספריא] (405א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n809/mode/1up?view=theater איוב ל,כ2–לא,לה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F405B.jpg ספריא] (405ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n810/mode/1up?view=theater איוב לא,לה2–לג,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F406A.jpg ספריא] (406א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n811/mode/1up?view=theater איוב לג,יא2–לד,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F406B.jpg ספריא] (406ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n812/mode/1up?view=theater איוב לד,כ2–לו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F407A.jpg ספריא] (407א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n813/mode/1up?view=theater איוב לו,י2–לז,כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F407B.jpg ספריא] (407ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n814/mode/1up?view=theater איוב לז,כב2–לט,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F408A.jpg ספריא] (408א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n815/mode/1up?view=theater איוב לט,ד2–מ,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F408B.jpg ספריא] (408ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n816/mode/1up?view=theater איוב מ,יט2–מב,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409A.jpg ספריא] (409א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n817/mode/1up?view=theater '''איוב''' מב,ז2–יז; משלי א,א–יט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409B.jpg ספריא] (409ב)
}}

==ספר משלי==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n817/mode/1up?view=theater איוב מב,ז2–יז; '''משלי''' א,א–יט] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409B.jpg ספריא] (409ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n818/mode/1up?view=theater משלי א,כ–ג,ד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F410A.jpg ספריא] (410א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n819/mode/1up?view=theater משלי ג,ה–ד,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F410B.jpg ספריא] (410ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n820/mode/1up?view=theater משלי ד,ח2–ה,כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F411A.jpg ספריא] (411א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n821/mode/1up?view=theater משלי ו,א–ז,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F411B.jpg ספריא] (411ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n822/mode/1up?view=theater משלי ז,ג–ח,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F412A.jpg ספריא] (412א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n823/mode/1up?view=theater משלי ח,יח2–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F412B.jpg ספריא] (412ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n824/mode/1up?view=theater משלי י,ג2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F413A.jpg ספריא] (413א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n825/mode/1up?view=theater משלי יא,יב2–יב,כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F413B.jpg ספריא] (413ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n826/mode/1up?view=theater משלי יב,כד2–יד,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F414A.jpg ספריא] (414א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n827/mode/1up?view=theater משלי יד,יז–טו,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F414B.jpg ספריא] (414ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n828/mode/1up?view=theater משלי טו,כו2–יז,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F415A.jpg ספריא] (415א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n829/mode/1up?view=theater משלי יז,ב2–יח,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F415B.jpg ספריא] (415ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n830/mode/1up?view=theater משלי יח,טז2–כ,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F416A.jpg ספריא] (416א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n831/mode/1up?view=theater משלי כ,ז2–כא,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F416B.jpg ספריא] (416ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n832/mode/1up?view=theater משלי כא,יח2–כב,כט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F417A.jpg ספריא] (417א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n833/mode/1up?view=theater משלי כב,כט2–כד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F417B.jpg ספריא] (417ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n834/mode/1up?view=theater משלי כד,ה2–כה,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F418A.jpg ספריא] (418א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n835/mode/1up?view=theater משלי כה,ח2–כו,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F418B.jpg ספריא] (418ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n836/mode/1up?view=theater משלי כו,יט2–כח,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F419A.jpg ספריא] (419א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n837/mode/1up?view=theater משלי כח,ב2–כט,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F419B.jpg ספריא] (419ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n838/mode/1up?view=theater משלי כט,יא2–ל,יז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F420A.jpg ספריא] (420א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n839/mode/1up?view=theater משלי ל,יח–לא,כג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F420B.jpg ספריא] (420ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n840/mode/1up?view=theater '''משלי''' לא,כג2–לא; רות א,א–יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421A.jpg ספריא] (421א)
}}

==מגילת רות==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי&quot;ל נבדק מולו במקומות רבים.
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n840/mode/1up?view=theater משלי לא,כג2–לא; '''רות''' א,א–יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421A.jpg ספריא] (421א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n841/mode/1up?view=theater רות א,יז2–ב,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421B.jpg ספריא] (421ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n842/mode/1up?view=theater רות ב,טו–ג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F422A.jpg ספריא] (422א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n843/mode/1up?view=theater רות ג,יג2–ד,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F422B.jpg ספריא] (422ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n844/mode/1up?view=theater '''רות''' ד,יג2–כב; שיר השירים א,א–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423A.jpg ספריא] (423א)
}}

==מגילת שיר השירים==
רוב '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]], חוץ מתחילת הספר עד &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot;&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]) הקיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|כתר ארם צובה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n844/mode/1up?view=theater רות ד,יג2–כב; '''שיר השירים''' א,א–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423A.jpg ספריא] (423א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n845/mode/1up?view=theater שיר השירים ב,ה2–ד,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423B.jpg ספריא] (423ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n846/mode/1up?view=theater שיר השירים ד,א2–ה,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F424A.jpg ספריא] (424א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n847/mode/1up?view=theater שיר השירים ה,יג2–ח,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F424B.jpg ספריא] (424ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n848/mode/1up?view=theater '''שיר השירים''' ח,א2–יד; קהלת א,א–יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425A.jpg ספריא] (425א)
}}

==מגילת קֹהלת==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' מבוססת על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n848/mode/1up?view=theater שיר השירים ח,א2–יד; '''קהלת''' א,א–יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425A.jpg ספריא] (425א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n849/mode/1up?view=theater קהלת א,יג2–ב,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425B.jpg ספריא] (425ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n850/mode/1up?view=theater קהלת ב,יז–ג,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F426A.jpg ספריא] (426א), [[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n851/mode/1up?view=theater קהלת ג,יג2–ד,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F426B.jpg ספריא] (426ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n852/mode/1up?view=theater קהלת ד,יג2–ה,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F427A.jpg ספריא] (427א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n853/mode/1up?view=theater קהלת ה,יט2–ז,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F427B.jpg ספריא] (427ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n854/mode/1up?view=theater קהלת ז,יז2–ח,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F428A.jpg ספריא] (428א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n855/mode/1up?view=theater קהלת ח,יד2–ט,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F428B.jpg ספריא] (428ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n856/mode/1up?view=theater קהלת ט,יב2–יא,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F429A.jpg ספריא] (429א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n857/mode/1up?view=theater קהלת יא,ג2–יב,יד] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F429B.jpg ספריא] (429ב)
}}

==מגילת איכה==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' מבוססת על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n858/mode/1up?view=theater '''איכה''' א,א–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F430A.jpg ספריא] (430א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n859/mode/1up?view=theater איכה א,יח2–ב,יג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F430B.jpg ספריא] (430ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n860/mode/1up?view=theater איכה ב,יג2–ג,כב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F431A.jpg ספריא] (431א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n861/mode/1up?view=theater איכה ג,כג–ד,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F431B.jpg ספריא] (431ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n862/mode/1up?view=theater איכה ד,ד2–ה,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432A.jpg ספריא] (432א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n863/mode/1up?view=theater '''איכה''' ה,יב2–כב; אסתר א,א–יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432B.jpg ספריא] (432ב)
}}

==מגילת אסתר==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' מבוססת על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n863/mode/1up?view=theater איכה ה,יב2–כב; '''אסתר''' א,א–יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432B.jpg ספריא] (432ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n864/mode/1up?view=theater אסתר א,יד2–ב,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F433A.jpg ספריא] (433א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n865/mode/1up?view=theater אסתר ב,ח2–ג,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F433B.jpg ספריא] (433ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n866/mode/1up?view=theater אסתר ג,א2–טו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F434A.jpg ספריא] (434א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n867/mode/1up?view=theater אסתר ג,טו2–ד,יז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F434B.jpg ספריא] (434ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n868/mode/1up?view=theater אסתר ד,יז2–ו,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F435A.jpg ספריא] (435א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n869/mode/1up?view=theater אסתר ו,ב2–ז,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F435B.jpg ספריא] (435ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n870/mode/1up?view=theater אסתר ז,ד2–ח,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F436A.jpg ספריא] (436א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n871/mode/1up?view=theater אסתר ח,ח2–ט,ה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F436B.jpg ספריא] (436ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n872/mode/1up?view=theater אסתר ט,ו–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437A.jpg ספריא] (437א), [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]]
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n873/mode/1up?view=theater '''אסתר''' ט,כד2–י,ג; דניאל א,א–ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437B.jpg ספריא] (437ב)
}}

==ספר דניאל==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n873/mode/1up?view=theater אסתר ט,כד2–י,ג; '''דניאל''' א,א–ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437B.jpg ספריא] (437ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n874/mode/1up?view=theater דניאל א,ה2–ב,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F438A.jpg ספריא] (438א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n875/mode/1up?view=theater דניאל ב,ה2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F438B.jpg ספריא] (438ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n876/mode/1up?view=theater דניאל ב,כד2–מא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439A.jpg ספריא] (439א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n877/mode/1up?view=theater דניאל ב,מא2–ג,ו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg ספריא] (439ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n878/mode/1up?view=theater דניאל ג,ו2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F440A.jpg ספריא] (440א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n879/mode/1up?view=theater דניאל ג,כב2–ד,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F440B.jpg ספריא] (440ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n880/mode/1up?view=theater דניאל ד,ה2–כב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F441A.jpg ספריא] (441א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n881/mode/1up?view=theater דניאל ד,כב2–ה,ה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F441B.jpg ספריא] (441ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n882/mode/1up?view=theater דניאל ה,ה2–כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F442A.jpg ספריא] (442א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n883/mode/1up?view=theater דניאל ה,כ2–ו,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F442B.jpg ספריא] (442ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n884/mode/1up?view=theater דניאל ו,ח2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F443A.jpg ספריא] (443א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n885/mode/1up?view=theater דניאל ו,כה2–ז,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F443B.jpg ספריא] (443ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n886/mode/1up?view=theater דניאל ז,יב2–ח,ד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F444A.jpg ספריא] (444א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n887/mode/1up?view=theater דניאל ח,ד2–כז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F444B.jpg ספריא] (444ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n888/mode/1up?view=theater דניאל ח,כז2–ט,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F445A.jpg ספריא] (445א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n889/mode/1up?view=theater דניאל ט,יט2–י,יא1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F445B.jpg ספריא] (445ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n890/mode/1up?view=theater דניאל י,יא2–יא,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F446A.jpg ספריא] (446א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n891/mode/1up?view=theater דניאל יא,יב2–לו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F446B.jpg ספריא] (446ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n892/mode/1up?view=theater '''דניאל''' יא,לו2–יב,יג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F447A.jpg ספריא] (447א)
}}

==ספר עזרא==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' מבוסס על כתי&quot;ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]].
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n893/mode/1up?view=theater '''עזרא''' א,א–ב,ח] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F447B.jpg ספריא] (447ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n894/mode/1up?view=theater עזרא ב,ט–מד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F448A.jpg ספריא] (448א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n895/mode/1up?view=theater עזרא ב,מד2–סט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F448B.jpg ספריא] (448ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n896/mode/1up?view=theater עזרא ב,סט2–ד,ב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F449A.jpg ספריא] (449א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n897/mode/1up?view=theater עזרא ד,ב2–יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F449B.jpg ספריא] (449ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n898/mode/1up?view=theater עזרא ד,יח2–ה,יב1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F450A.jpg ספריא] (450א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n899/mode/1up?view=theater עזרא ה,יב2–ו,י1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F450B.jpg ספריא] (450ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n900/mode/1up?view=theater עזרא ו,י2–ז,ז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F451A.jpg ספריא] (451א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n901/mode/1up?view=theater עזרא ז,ז2–כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F451B.jpg ספריא] (451ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n902/mode/1up?view=theater עזרא ז,כו2–ח,כ1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F452A.jpg ספריא] (452א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n903/mode/1up?view=theater עזרא ח,כ2–ט,ב] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F452B.jpg ספריא] (452ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n904/mode/1up?view=theater עזרא ט,ג–י,ג1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F453A.jpg ספריא] (453א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n905/mode/1up?view=theater עזרא י,ג2–כג] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F453B.jpg ספריא] (453ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n906/mode/1up?view=theater '''עזרא''' י,כד–מד; '''נחמיה''' א,א–ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F454A.jpg ספריא] (454א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n907/mode/1up?view=theater נחמיה א,ט2–ב,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F454B.jpg ספריא] (454ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n908/mode/1up?view=theater נחמיה ב,טז2–ג,יד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F455A.jpg ספריא] (455א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n909/mode/1up?view=theater נחמיה ג,יד2–לד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F455B.jpg ספריא] (455ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n910/mode/1up?view=theater נחמיה ג,לד2–ד,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F456A.jpg ספריא] (456א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n911/mode/1up?view=theater נחמיה ד,טז2–ה,טז] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F456B.jpg ספריא] (456ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n912/mode/1up?view=theater נחמיה ה,יז–ו,טז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F457A.jpg ספריא] (457א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n913/mode/1up?view=theater נחמיה ו,טז2–ז,כה] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F457B.jpg ספריא] (457ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n914/mode/1up?view=theater נחמיה ז,כו–סה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458A.jpg ספריא] (458א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n915/mode/1up?view=theater נחמיה ז,סה2–ח,ט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg ספריא] (458ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n916/mode/1up?view=theater נחמיה ח,ט2–ט,ח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F459A.jpg ספריא] (459א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n917/mode/1up?view=theater נחמיה ט,ח2–כה1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F459B.jpg ספריא] (459ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n918/mode/1up?view=theater נחמיה ט,כה2–י,יח1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F460A.jpg ספריא] (460א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n919/mode/1up?view=theater נחמיה י,יח2–יא,א1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F460B.jpg ספריא] (460ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n920/mode/1up?view=theater נחמיה יא,א2–כד1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F461A.jpg ספריא] (461א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n921/mode/1up?view=theater נחמיה יא,כד2–יב,כו1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F461B.jpg ספריא] (461ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n922/mode/1up?view=theater נחמיה יב,כו2–מז1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F462A.jpg ספריא] (462א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n923/mode/1up?view=theater נחמיה יב,מז2–יג,יט1] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F462B.jpg ספריא] (462ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n924/mode/1up?view=theater '''נחמיה''' יג,יט2–לא; מסורה סופית 01 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463A.jpg ספריא] (463א)
}}

==מסורה סופית (מ&quot;ס-ל)==
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n924/mode/1up?view=theater נחמיה יג,יט2–לא; '''מסורה סופית 01 (א)'''] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463A.jpg ספריא] (463א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n925/mode/1up?view=theater מסורה סופית 01 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463B.jpg ספריא] (463ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n926/mode/1up?view=theater מסורה סופית 02 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F464A.jpg ספריא] (464א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n927/mode/1up?view=theater מסורה סופית 02 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F464B.jpg ספריא] (464ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n928/mode/1up?view=theater מסורה סופית 03 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F465A.jpg ספריא] (465א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n929/mode/1up?view=theater מסורה סופית 03 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F465B.jpg ספריא] (465ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n930/mode/1up?view=theater מסורה סופית 04 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F466A.jpg ספריא] (466א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n931/mode/1up?view=theater מסורה סופית 04 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F466B.jpg ספריא] (466ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n932/mode/1up?view=theater מסורה סופית 05 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F467A.jpg ספריא] (467א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n933/mode/1up?view=theater מסורה סופית 05 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F467B.jpg ספריא] (467ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n934/mode/1up?view=theater מסורה סופית 06 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F468A.jpg ספריא] (468א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n935/mode/1up?view=theater מסורה סופית 06 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F468B.jpg ספריא] (468ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n936/mode/1up?view=theater מסורה סופית 07 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F469A.jpg ספריא] (469א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n937/mode/1up?view=theater מסורה סופית 07 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F469B.jpg ספריא] (469ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n938/mode/1up?view=theater מסורה סופית 08 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F470A.jpg ספריא] (470א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n939/mode/1up?view=theater מסורה סופית 08 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F470B.jpg ספריא] (470ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n940/mode/1up?view=theater מסורה סופית 09 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F471A.jpg ספריא] (471א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n941/mode/1up?view=theater מסורה סופית 09 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F471B.jpg ספריא] (471ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n942/mode/1up?view=theater מסורה סופית 10 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F472A.jpg ספריא] (472א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n943/mode/1up?view=theater מסורה סופית 10 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F472B.jpg ספריא] (472ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n944/mode/1up?view=theater מסורה סופית 11 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F473A.jpg ספריא] (473א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n945/mode/1up?view=theater מסורה סופית 11 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F473B.jpg ספריא] (473ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n946/mode/1up?view=theater מסורה סופית 12 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F474A.jpg ספריא] (474א), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n947/mode/1up?view=theater מסורה סופית 12 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F474B.jpg ספריא] (474ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n948/mode/1up?view=theater מסורה סופית 13 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F475A.jpg ספריא] (475א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n949/mode/1up?view=theater מסורה סופית 13 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F475B.jpg ספריא] (475ב), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n950/mode/1up?view=theater מסורה סופית 14 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F476A.jpg ספריא] (476א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n951/mode/1up?view=theater מסורה סופית 14 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F476B.jpg ספריא] (476ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n952/mode/1up?view=theater מסורה סופית 15 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F477A.jpg ספריא] (477א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n953/mode/1up?view=theater מסורה סופית 15 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F477B.jpg ספריא] (477ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n954/mode/1up?view=theater מסורה סופית 16 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F478A.jpg ספריא] (478א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n955/mode/1up?view=theater מסורה סופית 16 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F478B.jpg ספריא] (478ב), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up?view=theater מסורה סופית 17 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F479A.jpg ספריא] (479א), קולופון
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n957/mode/1up?view=theater מסורה סופית 17 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F479B.jpg ספריא] (479ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n958/mode/1up?view=theater מסורה סופית 18 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F480A.jpg ספריא] (480א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n959/mode/1up?view=theater מסורה סופית 18 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F480B.jpg ספריא] (480ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n960/mode/1up?view=theater מסורה סופית 19 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F481A.jpg ספריא] (481א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n961/mode/1up?view=theater מסורה סופית 19 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F481B.jpg ספריא] (481ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n962/mode/1up?view=theater מסורה סופית 20 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F482A.jpg ספריא] (482א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n963/mode/1up?view=theater מסורה סופית 20 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F482B.jpg ספריא] (482ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n964/mode/1up?view=theater מסורה סופית 21 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F483A.jpg ספריא] (483א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n965/mode/1up?view=theater מסורה סופית 21 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F483B.jpg ספריא] (483ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n966/mode/1up?view=theater מסורה סופית 22 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F484A.jpg ספריא] (484א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n967/mode/1up?view=theater מסורה סופית 22 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F484B.jpg ספריא] (484ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n968/mode/1up?view=theater מסורה סופית 23 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F485A.jpg ספריא] (485א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n969/mode/1up?view=theater מסורה סופית 23 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F485B.jpg ספריא] (485ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n970/mode/1up?view=theater מסורה סופית 24 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F486A.jpg ספריא] (486א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n971/mode/1up?view=theater מסורה סופית 24 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F486B.jpg ספריא] (486ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n972/mode/1up?view=theater מסורה סופית 25 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F487A.jpg ספריא] (487א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n973/mode/1up?view=theater מסורה סופית 25 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F487B.jpg ספריא] (487ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n974/mode/1up?view=theater מסורה סופית 26 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F488A.jpg ספריא] (488א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n975/mode/1up?view=theater מסורה סופית 26 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F488B.jpg ספריא] (488ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n976/mode/1up?view=theater מסורה סופית 27 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F489A.jpg ספריא] (489א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n977/mode/1up?view=theater מסורה סופית 27 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F489B.jpg ספריא] (489ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n978/mode/1up?view=theater מסורה סופית 28 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F490A.jpg ספריא] (490א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n979/mode/1up?view=theater מסורה סופית 28 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F490B.jpg ספריא] (490ב)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n980/mode/1up?view=theater מסורה סופית 29 (א)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F491A.jpg ספריא] (491א)
#[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n981/mode/1up?view=theater מסורה סופית 29 (ב)] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F491B.jpg ספריא] (491ב)
}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>8ss21b53onshcrzq7q6m8i4op5e9zco</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/וידוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725826</id>
    <revision>
      <id>3083917</id>
      <parentid>3083406</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T08:58:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083917</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31373" sha1="0p003hxq3lj1ssvqgv19jxghyky6ki4" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;&lt;קטע התחלה=סלח1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ&lt;קטע סוף=סלח1/&gt;

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע&quot;פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{:אתה מבין}}

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=על חטא/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ&quot;. ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: &quot;שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':{{הערה|למנהג וורמייזא באותיות ו', ל', נ', ע', צ', ר.{{ש}}
למנהג אשכנזים באיטליה באות ע'.{{ש}}
למנהג מץ באותיות ה', מ', נ', ס', ע', ר', ש'.}}}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|הניקוד המסורתי: &quot;בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה ליתא &quot;וּמוֹרִים&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה: &quot;בְּ{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם|נוסח פרנקפורט כאן: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''. נוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ כאן: '''סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt;.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי}}&lt;/noinclude&gt;.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|ברוב קהילות אשכנז המערבי כאן אין אומרים.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;לֵב&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם}}

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:{{הערה|סדר וורמייזא: עולה, חטאת, אשם, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.{{ש}}
סדר האשכנזים באיטליה: חטאת, אשם ודאי ותלוי, עולה, עולה ויורד, כרת וערירי, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.{{ש}}
סדר מץ: אשם, חטאת, עולה, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.}}}}

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המזרחי אין אומרים כאן. לנוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ, הנוסח: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;/noinclude&gt;
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין,
{|
|סְקִילָה{{רווח|3}}|| שְׂרֵפָה{{רווח|3}}|| הֶֽרֶג{{רווח|3}}|| וְחֶֽנֶק.
|}
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: &quot;עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים &quot;וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: &quot;הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=על חטא/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ&quot; וכו'.}}&lt;/noinclude&gt; וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;אַשְׁמוֹתֵֽנוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;noinclude&gt;{{הור1|בשבת בחזרת הש&quot;ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}&lt;/noinclude&gt; ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְכׇל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים &quot;אֵלֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;רַחוּם וְחַנּוּן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: &quot;וֶאֱמֶת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} &lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש&quot;ץ אומר בנעילה:}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן &quot;בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר&quot;}}&lt;/noinclude&gt; וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;noinclude&gt;{{הערה|רש&quot;ס השמיט &quot;אֶלָּא אָֽתָּה&quot; כדעת רמב&quot;ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;

&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;מְחוֹק&quot;. וכן לנוסח ספרד וורמייזא.}}&lt;/noinclude&gt; בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>0p003hxq3lj1ssvqgv19jxghyky6ki4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:הור2</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1726064</id>
    <revision>
      <id>3083866</id>
      <parentid>3083285</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:40:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083866</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216" sha1="fzlo2q8iai8y4idyf7xhruaw0yz612b" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;background:#F3F6FB;padding:10px;border-radius:5px;font-family:narkisim;display:inline-block;font-size:16px;&quot;&gt;{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}{{סוף}}|}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תבניות תפילה]]</text>
      <sha1>fzlo2q8iai8y4idyf7xhruaw0yz612b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ברוב עצות תכן את רוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726943</id>
    <revision>
      <id>3083893</id>
      <parentid>3078460</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T05:44:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083893</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15196" sha1="mjw97xdec90lzd05qp6jimgenjq7upr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוטי קדושה שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג אשכנז נאמרים בקדושה לשחרית של יום כיפור.}}
===== אל ברוב עצות =====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֵ}}ל בְּרֹב עֵצוֹת תִּכֵּן אֶת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|בִּ}}כְרוּב טָס וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|גַּ}}ם פֶּלֶס וּמִשְׁקָל שָׂם||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|לָרוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|דְּ}}בָרוֹ בִּזְרִיזוּת תַּעַשׂ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|הֲ}}לֹא עַל סְעָרָה הֶעֱמִיד||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|וּ}}מֵאוֹצָר יוֹצִיא אֶת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|זֶ}}ה יָם הַגָּדוֹל יָטִיל בּוֹ אֶת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|חֵ}}ל נוֹזְלִים יַעֲרִים||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|טַ}}עַם יְפוֹצֵץ אֵל וְיַעֲמִיד||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|יִ}}זְּלוּ מַיִם יַשִּׁיב||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|לָכֵן}} {{סי|כָּ}}ל לַיִל בְּיָדוֹ תֻּפְקַד כָּל||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|לְ}}אֶצְלוֹ תָּשׁוּב||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|מְ}}רֻקָּם בְּצַלְמוֹ נָפַח בּוֹ נִשְׁמַת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|נְ}}שָׁמָה אֵלָיו תָּאֳסַף עִם||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|סְ}}לֹל גַּן נָטַע מִתְהַלֵּךְ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|לָרוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|עַ}}ל פְּנֵי גֵיא הֶעֱבִיר||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|פָּ}}ץ עֲבוּר מוֹרְדִים לֹא יָדוֹן||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|צָ}}רְחוּ סוּר וַיִּכְלוּ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|מֵרוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|קֶ}}דֶם כֹּל נִקְרָא אֱלֹהֵי||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|טֶרֶם}}||{{סי|רִ}}חֵף עַל פְּנֵי מַיִם||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
| ||{{סי|שִׁ}}לְטוֹן לֹא שָׂם לִיצִיר לִכְלֹא אֶת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
|{{מילת קבע|טֶרֶם{{רווח}}}}||{{סי|תִּ}}נָּה מְנַגֵּן אָנָה אֵלֵךְ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|מֵרוּחַ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|לָכֵן}} כָּל אֲשֶׁר בְּאַפָּיו נִשְׁמַת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
| ||אָכֵן בֶּאֱנוֹשׁ הִיא||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}}}
|-
| ||יְסַלְּדוּ יְסַלְסְלוּ לָאֵל בּוֹרֵא||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|רוּחַ}}}}
|-
| ||כְּחַיָּה וְאוֹפָן עֵת יָבוֹא בָם||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הָרוּחַ}}.}}
|}&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|לעומתם…}}

===== תמיד תתלונן בידך =====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תָּ}}מִיד תִּתְלוֹנֵן בְּיָדְךָ כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|שְׁ}}גָגוֹת וּזְדוֹנוֹת לְךָ תוֹדֶה ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|רָ}}צִיתָ לְהַמְצִיא כֹפֶר ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|לָנֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ לְבַעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ כָּל  ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|צ}}וֹם אֶבְחָרֵהוּ קָרָאתָ עִנּוּי ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|פֶּ}}שַׁע בְּלֹא דַעַת לֹא טוֹב ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|לָנֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|עָ}}מָל וְכָל פֹּעַל לֹא יְמַלְּאוּ ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סִ}}כּוּךְ אֵבָרִים תְּמַלֵּא חַיַּת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|נֶ}}עְלָם מִכֹּל נַהַם יְצִיאַת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|מִ}}יתָה מְמָרֶקֶת עֲוֹן חַטַּאת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
{{פיסקה בטבלה}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לָ}}{{מילת קבע|כֵן}} בְּכָל צָרָה אֶשְׁפֹּךְ לְךָ אֶת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|כְּ}}צִפּוֹר מִפַּח לְמַלֵּט בָּנוּ ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|יַ}}חַד כָּל הַנְּפָשׁוֹת לְךָ כְּאַחַת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹרֶיךָ הֶחְדַלְתָּ מִכָּל טְמֵא ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן וָדִין בְּעֵת תֵּת כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|זַ}}כָּה וּטְהוֹרָה בִּהְיוֹת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|וְ}}שׁוּבִי לִמְנוּחָיְכִי תֹּאמַר ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|לַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|הֲ}}לֹא בִּצְרוֹר הַחַיִּים תֻּצְרַר ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי הֶגְיוֹן דָּת מְשִׁיבַת  ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נָפֶשׁ}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גּ}}וֹי וְנָכְרִי בְּהָעִיפָם ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|בְּ}}כַף הַקֶּלַע תְּקֻלַּע מֵהֶם ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ אֵל בְּאֹמֶן אֶשָּׂא אֶת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|לָכֵן}} בְּכָל לֵב וּבְכָל מְאֹד וּבְכָל||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}}}
|-
|אֲיַחֵד זִכְרְךָ תָּמִיד שַׁחַר ||{{שמאל|{{מילת קבע|וָנֶשֶׁף}}}}
|-
|עַד אַשְׁלִים לְךָ אֶת||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}}}
|}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|פעמים…}}

===== אליך ועדיך יבוא כל בשר =====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֵ}}לֶיךָ וְעָדֶיךָ יָבֹא כָל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|תַּ}}חַת כִּי מַעֲשֶׂיךָ לֹא כְמַעֲשֵׂה ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|בְּ}}יָדְךָ תֶּאֱסֹף רוּחַ כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|שָׁ}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|גַּ}}ם לְרִמָּה הוּא רִבּוּי ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|ר}}עַ פֶּה הוּא הַמַּחֲטִיא ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹר שֻׁטַּף כְּהִשְׁחִית וְעָשׂ זִמַּת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ}}צַפְתָּ וְנַמְתָּ בְּשַׁגַּם הוּא ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|הֲ}}לֹא בְקָצְפְּךָ עַל חַטֹּאת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|צ}}וּר זָכֹר תִּזְכֹּר כִּי הֵמָּה ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וְ}}{{מילת קבע|לָכֵן}} בְּיָדְךָ אֶפֹּל וְלֹא בִידֵי ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|פְּ}}קֻדַּת דִּינְךָ לֹא כְדִינֵי ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|זֶ}}ה אַתָּה הוּא אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרֵךְ וְנֹתֵן לֶחֶם לְכָל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|חַ}}י לְכָל הַחַי קָרָאתָ ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|סִ}}כַּכְתָּ גִּיד וְעֶצֶם וְאָרַגְתָּ עוֹר ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|וּבָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָה תְטַמֵּא כְּזַיִת ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|נָ}}א לָכֵן אוֹי לְבָשָׂר מִפְּנֵי ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|{{סי|יְ}}לֵל צָרִים שָׁמַעְנוּ וְסָמַר בָּנוּ ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָשָׂר}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מֵ}}עֶיךָ יֶהֱמוּ עַל כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹד שֵׁם קָדְשְׁךָ יְבָרֵךְ כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|{{סי|לִ}}מּוּד דָּתְךָ מַרְפֵּא לְכָל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|לָכֵן}} לְעֵת תִּשְׁפֹּךְ רוּחֲךָ עַל כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|גִּלּוּי כְּבוֹדְךָ יִרְאֶה כָל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|-
|וּבְהַשְׁמִיעֲךָ שֵׁנִית יַהַס כָּל ||{{שמאל|{{רווח}}{{מילת קבע|בָּשָׂר}}}}
|}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|להיות…}}

===== אליך תלויות עינינו =====
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֵ}}לֶיךָ תְּלוּיוֹת עֵינֵינוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|בָּ}}רוּךְ בְּמַקְהֲלוֹת עַמֶּךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גְּ}}אָלֵנוּ שֵׁנִית מִמְּעַנֵּינוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|דָּ}}ר בִּשְׁמֵי מְרוֹמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}ן לְךָ הֶאֱמַרְנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|וּ}}מִי כְּעַם מְרוֹמְמֵי שְׁמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כוֹר בְּרִית אֵיתָנֵינוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י כִּי אֵין זָר עִמְּךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}הוֹר לְשִׁמְךָ קְנֵנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|יְ}}חִידִי הַדָּן בְּעוֹלָמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|כֹּ}}חֲךָ יִגְדַּל מַלְכֵּנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|לִ}}בֵּנוּ רָחַשׁ לְרוֹמְמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|מִ}}נֹּף בִּזְרֹעַ גְּאַלְתָּנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|נְ}}הַלֶּלְךָ כְּאֵילֵי מְרוֹמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|סְ}}עָדֵנוּ וְסָמְכֵנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵנוּ וְנוֹדֶה לִשְׁמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵנוּ וְחָנֵּנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים שְׁמֶךָ|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹמְמֵנוּ וַהֲקִימֵנוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ זַעְמֶךָ||{{רווח|1}}||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;
|-
|{{סי|שְׁ}}מַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ|| ||{{ע|יְיָ אֲדֹנֵינוּ}}
|-
|{{סי|תִּ}}תְרוֹמֵם מִנְּשׂוּאֵי רַחַם|| ||{{ע|מָה אַדִּיר שְׁמֶךָ}}
|}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;'''שִׁמְךָ אֵל לִבַּבְנוּ / יִחוּדְךָ יַחַד הִנְעַמְנוּ'''&lt;קטע סוף=ד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|אדיר אדירנו…}}

[[קטגוריה:פיוטי קדושה]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mjw97xdec90lzd05qp6jimgenjq7upr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה מבין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727770</id>
    <revision>
      <id>3083904</id>
      <parentid>3083401</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T07:49:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4433" sha1="sae1nfcw6egwarcl4n9ztr8f787sgkc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|פיוט הנאמר בסדר הווידוי למנהגי אשכנז. כיום ברוב הקהילות אומרים רק את הסיום שלו.}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵנוּ מֵעֹנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשְׁנוּ בְרֹעַ יֵצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּנוּ כְּרֶשֶׁת לִפְעָמֵינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ וְעוֹשֵׂנוּ יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּנוּ חֲקַרְתָּנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵׂינוּ כִּי הֵמָּה עָמָל וָאָוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ כִּי בְיָדְךָ כָּל נֶפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כָּל פְּשָׁעֵינוּ אֱלוֹהַּ כַּפֶּר לָנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדוּעַ לָנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ הוֹדִינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּעָשִׂיתָ עִם כָּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְנוּ בַנֶּשֶׁף קָרַבְנוּ בְשֶׁוַע / {{סי|קָ}}רַבְנוּ אֵלֶיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן רַחֲמֵנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְבֹאוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן{{ש}}&lt;includeonly&gt;
&lt;/includeonly&gt;
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ תַאֲזִין בְּעָמְדֵנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה &lt;noinclude&gt;אַשְׁמָתֵנוּ (&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=אַשְׁמָתֵנוּ|פְּשָׁעֵינוּ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;) &lt;/noinclude&gt;מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sae1nfcw6egwarcl4n9ztr8f787sgkc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083905</id>
      <parentid>3083904</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T07:51:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4432" sha1="runzs1hxa8y4h1d2oipiya8ixavnnej" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|פיוט הנאמר בסדר הווידוי למנהגי אשכנז. כיום ברוב הקהילות אומרים רק את הסיום שלו.}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵנוּ מֵעֹנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשְׁנוּ בְרֹעַ יֵצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּנוּ כְּרֶשֶׁת לִפְעָמֵינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ וְעוֹשֵׂנוּ יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּנוּ חֲקַרְתָּנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵׂינוּ כִּי הֵמָּה עָמָל וָאָוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ כִּי בְיָדְךָ כָּל נֶפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כָּל פְּשָׁעֵינוּ אֱלוֹהַּ כַּפֶּר לָנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדוּעַ לָנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ הוֹדִינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּעָשִׂיתָ עִם כָּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְנוּ בַנֶּשֶׁף קָרַבְנוּ בְשֶׁוַע / {{סי|קָ}}רַבְנוּ אֵלֶיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן רַחֲמֵנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְבֹאוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן{{ש}}&lt;includeonly&gt;
&lt;/includeonly&gt;
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ תַאֲזִין בְּעָמְדֵנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה &lt;noinclude&gt;אַשְׁמָתֵנוּ (&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=אַשְׁמָתֵנוּ|פְּשָׁעֵינוּ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;)&lt;/noinclude&gt; מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>runzs1hxa8y4h1d2oipiya8ixavnnej</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראשית חכמה/שער התשובה/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755013</id>
    <revision>
      <id>3083938</id>
      <parentid>3082822</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T11:20:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083938</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14052" sha1="9631vv75jvoi2sxmifxrdvh5demw8ox" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ראשית חכמה|שער התשובה|פרק א|פרק ב|פרק ג||}}

'''פרק שני '''

* '''בביאור מהות התשובה''' 

החסיד בחובת הלבבות ([[תורת חובות הלבבות/שער התשובה#פרק א|שער התשובה פרק א]]) פירש שמהות התשובה הוא התקנת האדם לעבודת הבורא יתברך, אחר יציאתו ממנה וחטאו בה. והיציאה מעבודת הבורא על ב' דרכים, אם בעזיבת מה שציווה הבורא לעשות והתעלמותו ממנו, או בעשות מה שהזהיר מעשותו וכיוון בו להמרות את בוראו. ואם תהיה יציאתו מן העבודה בחלוקה הראשונה, עזיבת מה שציווהו, אופן תשובתו שיזדרז וירבה לעשות מכאן ולהלאה מצוות ותורה וכיוצא. ואם היה שעבר על הציווי, תשובתו שיתרחק האיש ההוא אל קצה האחרון עד שיחזור אל קו המיצוע. 

והדמיון בזה לאדם שחלה גופו מחמת המזון, אם מפני שמנע מלאכול מה שיש בו התמדת בריאותו, או מפני שאכל מה שהזיקו והפסיד בריאותו. ולחלק הראשון, רפואתו הוא להרבות לו ממיני המזונות הראויים לטבעו. ואם יהיה חוליו מפני שאכל מה שהזיקו, רפואתו בהשמרו מהמזון ההוא, ולהתנהג במה שהוא היפך מזגו, עד שישוב אל העניין השוה, עד כאן כלל דבריו. 

ולפי דברי הרשב&quot;י ע&quot;ה בזוהר ובתיקונים, כפי מה שהיה הפגם תהיה התשובה. כבר פירש בשער היראה, כי החוטא גורם סילוק האם העליונה מעל הבנים, או סילוק האם התחתונה מעל העולמות התחתונים, והכל כפי גודל הפגם, כך גורם הסילוק. והכוונה במלת ה'תשובה', חזרת המדרגות ותיקונים על מכונם הראשון. והמשל אל סילון המים המקלח מן המעיין, והמים ההם הולכים להשקות כמה גנים ופרדסים ושדות וכרמים. ובא אחד בשטותו והוליך סילון המים אל האשפה, לריק, מקום שאין בו תועלת, שבעל המעיין יכעוס עליו: אחד – שביטל להשקות גינותיו הטובות, והב' – שקלקל הצינור ושברו.

והנמשל הוא יותר חמור בעונשו מן המשל. כי החוטא, מלבד מה שקלקל צינורי השפע מלבוא אל מקומם הראוי, מוליכם אל מקום שהכעיס את המלך ה' צבאות, והוא שהוא מוציא הקדושה אל הטומאה, מקום הצריך שיהיה יבש וחרב הוא משקה ומרוה אותו. וימצא עניין זה בפרט בעניין העריות ובא אל הכותית, וכן במוציא זרע לבטלה. וכמוהו בפגם הלשון, שפגם ברית הלשון חמור יותר מברית המעור. ואופן התשובה הוא לתקן הצינורות הנשברים ולהחזיר השפע אל מקומו, לכל מקום ומקום כפי מה שהיה בו הפגם. אם הפגם באם העליונה שגרם ע&quot;ר י&quot;ה, ר&quot;ע י&quot;ה, שהכניס הרע בין אותיות י&quot;ה, יגרום בתשובה שייחד אותיות י&quot;ה ויסלק הרע, ובזה האם חוזרת על הבנים. ואם פגם בערוה ר&quot;ע ו&quot;ה, שהכניס ר&quot;ע בין ו&quot;ה, ובזה האם גולה ממקומה ושפחה יורשת גברתה, תשובתו לסלק הרע ההוא משם וליחד הו' עם הה'. וכל זה נקרא תשובה, תשוב ה' עליונה על הבנים ותשוב ה' לגבי י', וכן תשוב אם תחתונה על התחתונים ותשוב ה' להתיחד עם ו'. 

וההקדמה זו נרמזה בקצרה בתיקונים, והיא בארוכה במקומות אחרים בזוהר. וזה לשונו בתיקון סג, אמר שם על פסוק &quot;אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים&quot; {{ממ|תהלים|א|א}}. ופירש ש'''אשר''' היא אימא, '''אשר''' הוצאתיך מארץ מצרים ודאי, איהי תיובתא, אסוותא דכל מרעין ומכתשין, הדא הוא דכתיב: &quot;מי ירפא לך&quot; {{ממ|איכה|ב|יג}}, ועלה אתמר: &quot;ושב ורפא לו&quot; {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. &quot;רפאות תהי לשרך&quot; {{ממ|משלי|ג|ח}}. זכאה איהו מאן דתב לגבי בעלה דידה, איהו רזא דתיובתא דיחזיר ההיא דרגא דרחיק ליה מאתריה, דיחזיר לה לאתרה ויקרב לה לתמן. בההוא זמנא דשכינתא מתרחקא מבעלה אתמר בבר נש &quot;והיו חייך תלויים לך מנגד&quot; {{ממ|דברים|כח|סו}}, חייך אתקריאת, הדא הוא דכתיב: &quot;ויפח באפיו נשמת חיים&quot; {{ממ|בראשית|ב|ח}}, בזמנא דקריב לה לגבי בעלה, עכ&quot;ל.

וכן פירש גם כן בזוהר ([[זהר חלק ב קו ב|פרשת משפטים שלהי דף קו]]), אמרו שם בפסוק &quot;ואשלם ניחומים לו ולאבליו&quot; {{ממ|ישעיהו|כו|יח}}, שכאשר אדם חוטא, המלאכים ההולכים עמו בדלים ממנו והם אבלים עליו, וכאשר שב בתשובה הם מתנחמים. אמרו זה לשונם: והשתא דאתהדרו בהדיה, הא ודאי נחומין לכל סטרין, והשתא איהו חי ודאי, חי בכל סטרין, אחיד באילנא דחיי. וכיון דאחיד באילנא דחיי ודאי כדין אקרי בעל תשובה, דהא כנסת ישראל תשובה אוף הכי אקרית, ואיהו בעל תשובה. וקדמאי אמרו, בעל תשובה ממש, ועל דרך אפילו צדיקים גמורים אינם יכולין לעמוד בו, עכ&quot;ל. הרי במאמר הזה מפורש עניין ב' תשובות, שפירשו שהקדמונים אמרו בעל תשובה ממש, היא התשובה העליונה. וכיון שהוא בעל תשובה ממש, ודאי שעולה גם כן במקום י' ששם סוד החיים והוא מקום הזיווג, והיינו חי אחיד בכל סטרין. ויש בזה סוד שאין כאן מקומו, מבואר בזוהר ([[זהר חלק ג עב א|פרשת ויקרא דף עב ע&quot;א]]) עניין ב' תשובות אלה. 


ואגב מבואר עניין הפגם בהם כמה גדול הוא, וכפי הפגם צריך התשובה, זה לשונו: אמר רבי יוסי, כתיב {{ממ|ויקרא|יח|ו}}: &quot;ערות אביך וערות אמך לא תגלה&quot;, וכתיב: &quot;אמך היא לא תגלה ערותה&quot;. אמך היא ודאי, הא אם גילה ערייתה למאן בעי לאתבא לה? ודאי לתקנא מאן דגלי, דתניא: כד סגיא יצרא בישא בבר נש לא סגי אלא באינון עריין, וכלהו חובי אחידן בההוא עריה, וכתיב &quot;לא תגלה&quot;, כד איתתקן איתתקן לקבל ההיא דגלי, ודא איקרי תשובה. אמר רבי יצחק: כל חובי עלמא אחידן דא בדא עד דאימא אתגלייא ביניהון, וכד איהי איתגלייא כל אינון בנין איתגליין בגינה, וכתיב: &quot;לא תקח האם על הבנים&quot; {{ממ|דברים|כב|ו}}, וכד איתתקן עלמא לתתא איתתקן כולא, עד דסלקא תיקונא לאימא קדישא למתתקנא ואיתכסייא ממה דאיתגליא. ובגין כך – &quot;אשרי נשוי פשע כסוי חטאה&quot; {{ממ|תהלים|לב|א}}, וכדין אקרי תשובה, תשובה ודאי. וכדין יום הכיפורים איתקרי כמא דכתיב: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו {{ממ|ויקרא|טז|ל}}. הרי רבי יוסי פירש תשובה לאימא תתאה ורבי יצחק פירש התשובה לאימא עילאה, שהיא הנקראת יום הכיפורים. אבל צריך להבין בין למר ובין למר, מה עניין הגילוי? אבל אפשר לומר, בלבושה היא הבריאה, והפוגם בכסא הוא מגלה אותה מלבושה, וכן פירשו בזוהר ([[זהר חלק א כג א|פרשת בראשית דף כג ע&quot;א]]), אמרו: ודאי כען שמענא מה דלא שמענא עד השתא, דוודאי לא ברא קודשא בריך הוא מילתא דלא איהו צריך, ולא עוד אלא אורייתא דבריאה איהי לבושא דשכינתא, אי אדם לא הוה עתיד למיברי ({{ק|ס&quot;א}}: למחטי) – הוות שכינתא בלא כיסוייא כגוונא דעני, ובגין דא כל מאן דחב – כאילו אפשיט לשכינתא מלבושהא. והאי איהו עונשא דאדם. וכל דמקיים פקודא דאורייתא, כאילו הוא לביש לשכינתא מלבושהא, ובגין דא אוקמוה בכיסויא דציצית ותפילין {{ממ|שמות|כב|כו}} &quot;כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב&quot; בגלותא, והא אוקמוה, עכ&quot;ל. ולעיל מזה מפורש העניין יותר, וכדי שלא להאריך לא העתקנו כל לשונו. וכן אמא עילאה, לבושה הם שש קצוות שהיא מתלבשת בתוכם. ובהיות הפגם בהם, נמצא שהיא בגילוי. והתשובה לתקן המידות התחתונות, שבהם היא מתכסית, ואז היא תשובה, שבה על הבנים:


עוד ביארו בזוהר ([[זהר חלק ג טז א|פ' ויקרא דף ט&quot;ז]]) שהתשובה עולה עד הכתר, זה לשונם: תאנא, בההוא זמנא דמתכשרן עובדין לתתא ואימא בחדוותא, אתגליא עתיקא קדישא ותב נהורא לזעיר אנפין, וכדין כלא בחדוותא, כלא בשלימו, כלא אשתכחו בברכאן ורחמין זמינין ועלמין כלהו בחדוותא. הדא הוא דכתיב {{ממ|מיכה|ז|יט}}: &quot;ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו&quot;, מאן ישוב? ישוב עתיקא קדישא לאתגליא בזעירא. &quot;ישוב&quot;, ישוב לאתגליא דהוה סתים בקדמיתא, וכלא אתקרי תשובה. אמר רבי יהודה, כלא בכלל, כלא סתם, דכתיב {{ממ|דברים|יג|יח}}: &quot;למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים&quot;, עכ&quot;ל. הרי בפירוש שאמר: מאן ישוב? עתיקא קדישא, ואליבא דרבי יהודה כל האצילות עד למעלה מהכתר הכל יקרא תשובה, והיינו ישוב ידו&quot;ד, דהיינו יחוד השם באותיותיו על ידי עילת העילות, ובזה &quot;ונתן לך רחמים&quot;:
 
עוד שם לקמיה בעניין &quot;והשיב את הגזלה אשר גזל&quot; {{ממ|ויקרא|ה|כג}}, אמר: מאן דבעי לתקנא עובדוי כמא דאמרן, &quot;והשיב&quot;, מאן והשיב? אלא כמאן דיתקן עובדוי בגין דיתיב מבועי מיא לאתרייהו לאשקאה נטיען, דהא הוא גרים בחובוי לאתמנעא מנייהו, ועל דא &quot;והשיב את הגזלה&quot; כמא דאתמר, עכ&quot;ל. וכוונת בעל המאמר הוא, שהוקשה לו כי מן הראוי היה שיאמר הפסוק &quot;וישוב את הגזלה&quot;, כי מלת &quot;והשיב&quot; הוא מבניין הפעיל. אלא במה שפירש הוא מתורץ, כי על ידי תיקון מעשיו עושה הברכות העליונות שנגזלו ממקומם ומקורם שישובו למקומם, נמצא שעושה למעלה פועל מחודש על ידי תיקון מעשיו:

עוד לקמן שלהי הדף הנזכר: זכאה חולקהון דמארי תשובה וזכאה חולקהון דצדיקיא, דבגיניהון עלמא מתקיימא. הדא הוא דכתיב {{ממ|ויקרא|ה|כז}}: &quot;והיה כי יחטא ואשם&quot; וגו'; מה כתיב לעילא? &quot;או מצא אבדה וכחש בה&quot; וגו', דהא בגין דא אסתלק קודשא בריך הוא מכולא. כביכול קודשא בריך הוא לא אשתכח בקיומיה, דהא כנסת ישראל איתפרשא מאתרה. הדא הוא דכתיב {{ממ|ירמיהו|ו|ל}}: &quot;אבדה האמונה&quot;, מאי אמונה? דא כנסת ישראל כמה דאת אמר {{ממ|תהלים|צב|ג}}: &quot;ואמונתך בלילות&quot;. &quot;על מה אבדה הארץ&quot; {{ממ|ירמיהו|יט|י}} וכולא חד והא אוקימנא, '''אבדה''' ולא נאבדת ולא אבודה כגוונא דא: &quot;הצדיק אבד&quot; {{ממ|ישעיהו|כז|א}}, אבוד או נאבד לא כתיב אלא '''אבד,''' הדא הוא דכתיב '''אבדה האמונה.''' בגין כך, '''והשיב את הגזלה או האבדה,''' עכ&quot;ל. 

והכוונה באומרם '''מצא אבדה,''' שהשכינה נקראת &quot;אבדה&quot; כאשר היא אובדת הברכות העליונות בסיבת פגם התחתונים, וכן על דרך זה '''הצדיק אבד,''' שפירשו בזוהר ([[זהר חלק א כה ב|פרשת בראשית דף כה בסופו]]): אבד כל אינון ברכאן. ובתיקונים תיקון י&quot;א פירשו, '''אבד,''' אבד למטרוניתא ואתמר בה &quot;ונהר יחרב ויבש&quot; {{ממ|ישעיהו|יט|ה}}. והיינו כי כשאין המטרוניתא במקומה – הברכות מסתלקות מצדיק. ומה שאמר מעניין '''אבדה האמונה,''' פירוש שאבדה המידה שנקראת אמונה המורה על הברכות. עד '''על מה אבדה הארץ,''' שמידת אר&quot;ץ אבדה הברכות, והכל בא לדרך אחד:</text>
      <sha1>9631vv75jvoi2sxmifxrdvh5demw8ox</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שני)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755051</id>
    <revision>
      <id>3083859</id>
      <parentid>3083834</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T17:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465723" sha1="i5smdz8swqlr4ulltq0jk43x29u34l3" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב {מפני הכבוד} דברי ר' מאיר הא קדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק · ר' יוסה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' ני&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · לא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא דרב פליגא עילוי הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב [מחוק בקו, דיו חומה: ---] קבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>i5smdz8swqlr4ulltq0jk43x29u34l3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083860</id>
      <parentid>3083859</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:02:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083860</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465956" sha1="dwv8797pplsvxjjpfscqxwxo0tyh5y7" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב {מפני הכבוד} דברי ר' מאיר הא קדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק · ר' יוסה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' ני&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · לא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא דרב פליגא עילוי הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב [מחוק בקו, דיו חומה: ---] קבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dwv8797pplsvxjjpfscqxwxo0tyh5y7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083861</id>
      <parentid>3083860</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:07:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083861</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465956" sha1="ja2lbk1svk0gj58jr4cen0c58ht9upi" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק · ר' יוסה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' ני&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · לא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא דרב פליגא עילוי הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב [מחוק בקו, דיו חומה: ---] קבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ja2lbk1svk0gj58jr4cen0c58ht9upi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083862</id>
      <parentid>3083861</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:18:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083862</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465979" sha1="eamup28zchmx2hggc6bx0y154hr6wt3" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' ני&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · לא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא דרב פליגא עילוי הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב [מחוק בקו, דיו חומה: ---] קבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>eamup28zchmx2hggc6bx0y154hr6wt3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083863</id>
      <parentid>3083862</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083863</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465979" sha1="kmj10vs38gmttw1ovrjvobnodwgcpoz" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · לא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא דרב פליגא עילוי הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב [מחוק בקו, דיו חומה: ---] קבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kmj10vs38gmttw1ovrjvobnodwgcpoz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083867</id>
      <parentid>3083863</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:41:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083867</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465970" sha1="0phsoxcnvofbasj8pms98q9rtik6ssn" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0phsoxcnvofbasj8pms98q9rtik6ssn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083868</id>
      <parentid>3083867</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:43:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465970" sha1="b5jppsild4dyow33p4q900ql6ybv07l" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ושרע אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>b5jppsild4dyow33p4q900ql6ybv07l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083869</id>
      <parentid>3083868</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:44:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083869</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465972" sha1="3tgjzie0eely4djrha4fry4yz0s5els" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה מעייתא · וכד הוה מעטף הוו מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא ש' ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>3tgjzie0eely4djrha4fry4yz0s5els</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083871</id>
      <parentid>3083869</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T18:56:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="465956" sha1="k3txcvt2ds0fulusug8spzka6w3rw7q" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· כדא ר' אבהו בשם ר' לעזר העושה תפיליו בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים/ פרט לשבתות וימים טובים ימים ולא לילות· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אלא אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר שמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפיליו· אשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k3txcvt2ds0fulusug8spzka6w3rw7q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083874</id>
      <parentid>3083871</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:16:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466051" sha1="fhcfbliolm1zk9j7398qe45j6a2s479" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים צר' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה דמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צרה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה כפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואישן עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המרחץ וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fhcfbliolm1zk9j7398qe45j6a2s479</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083875</id>
      <parentid>3083874</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:22:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466053" sha1="2whba41mq3ac3tg7guimyrgpzxfhhw6" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· ובא אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2whba41mq3ac3tg7guimyrgpzxfhhw6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083876</id>
      <parentid>3083875</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:23:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466061" sha1="256rjhkofnozwqoe8ujhxd9q6jzo24u" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן· אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מייתא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>256rjhkofnozwqoe8ujhxd9q6jzo24u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083877</id>
      <parentid>3083876</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:26:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466083" sha1="2ig3jah8a2won6wdg4dnd03rpz68w0q" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבך· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ומייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארציע תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת להיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2ig3jah8a2won6wdg4dnd03rpz68w0q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083880</id>
      <parentid>3083877</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:36:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466180" sha1="p2emghx5w3i973qozdqabyrqgp2kk08" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמיה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · לא כבן שמע תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>p2emghx5w3i973qozdqabyrqgp2kk08</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083881</id>
      <parentid>3083880</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:38:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466184" sha1="fa04al1rl3npc4giufkk658bscygo07" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמיע אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא דר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אתא ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתא דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר לך שם הללו לך · ר' לוי ר' אברימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fa04al1rl3npc4giufkk658bscygo07</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083882</id>
      <parentid>3083881</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:47:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466180" sha1="fo4sxk9txq2i5gr7gfq3lxsacfej31f" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא כגון דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטיינו בצדק · שפטותנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בטובך · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בטובך · לא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך על הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וירעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ‾ ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין שעשה הזידים כנגעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל מלשינים ולרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במ' במבטח לצדיקים · ושלדוד נבועה ירגב · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי דמ' יצמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין ‸ הוא יצמח הוא מנחם · ודא מסייעא להן דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fo4sxk9txq2i5gr7gfq3lxsacfej31f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083883</id>
      <parentid>3083882</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T20:03:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083883</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466191" sha1="0tb61wlq8jxzne3v7k679uyfal6ziwx" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים עדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קטקטך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תנייתא · דמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קטקטך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל וזבין תורוי וזבין קטקטוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אין לית קומיך יומא דין בתר יומין למחר · אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא ‸ · דמ' לה הוא ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אתא ואתי ונסיב · בתר יומין עאל להוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתבי אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · דמ' לון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן ש שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד בגנגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומיצא עצמין בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0tb61wlq8jxzne3v7k679uyfal6ziwx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083884</id>
      <parentid>3083883</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T20:26:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083884</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466252" sha1="c7oxb1t0ahwimr1dqn576d40jryy7g9" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמן בסעדן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מהן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צורין ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה ק · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>c7oxb1t0ahwimr1dqn576d40jryy7g9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083885</id>
      <parentid>3083884</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T20:32:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466261" sha1="0hoyu15ex9aw4md3yp5drcqt2hk1rka" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתען ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתען וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר אידי זכרי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0hoyu15ex9aw4md3yp5drcqt2hk1rka</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083886</id>
      <parentid>3083885</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T20:42:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083886</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466301" sha1="bjkuukt10s7ibf6wo9aaprkgfdwj254" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתון ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתון וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו  רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר זבדי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעש' ותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה כלי בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב על' משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמיון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה עשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דשדה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יעיי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דו סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משדרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודנייא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעשה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מ' טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bjkuukt10s7ibf6wo9aaprkgfdwj254</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083887</id>
      <parentid>3083886</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T20:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083887</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466291" sha1="esswl5juvnok5q0aig5e1hijrgt59lc" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתון ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתון וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו  רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר זבדי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה נעשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יניי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דהוא סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודקיא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מאי טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה כאחת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקידויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רתיעת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תפיא · הורי ר' אחת בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון חבר איני יודע מנהג מקומכם · לית שלום עליכם כמנהג מקומיכן · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעתי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' (וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא אמ' למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>esswl5juvnok5q0aig5e1hijrgt59lc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083888</id>
      <parentid>3083887</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T21:03:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083888</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466286" sha1="t6t0cre3as48f9n66acfgyo9mzjs7w5" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתון ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתון וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו  רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר זבדי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה נעשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יניי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דהוא סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודקיא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מאי טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה הזאת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקירויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רחיצת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תניא · הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון אני איני יודע מנהג מקומכם · אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעאי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה ושמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · ירדו לדיוטה תחתונה ונכנסו אחריו לפניו · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרת אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהן עברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו צוו' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב' ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי את חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>t6t0cre3as48f9n66acfgyo9mzjs7w5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083889</id>
      <parentid>3083888</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T21:15:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083889</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466300" sha1="68fct9htlxkkxhi602sr2vr615ryaot" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתון ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתון וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו  רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר זבדי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה נעשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יניי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דהוא סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודקיא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מאי טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה הזאת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקירויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רחיצת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תניא · הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון אני איני יודע מנהג מקומכם · אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעאי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה שמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · נכנס מפניהם לחצר ונכנסו אחריו לבית · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרו אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהעברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו אומ' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי אף חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות מאה חביות שליין עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>68fct9htlxkkxhi602sr2vr615ryaot</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083890</id>
      <parentid>3083889</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T21:22:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466387" sha1="kc6qx2agl5bze3e4f382g12bjxjb50j" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתון ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתון וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו  רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר זבדי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה נעשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יניי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דהוא סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודקיא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מאי טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה הזאת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקירויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רחיצת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תניא · הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון אני איני יודע מנהג מקומכם · אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעאי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה שמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · נכנס מפניהם לחצר ונכנסו אחריו לבית · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרו אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהעברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו אומ' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי אף חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה לוי בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות שליין עמד על חמישים עמד על ארבעים עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה הדין ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסס · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסס · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל''קבליה · אמ' ליה מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודמה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מ' מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר ש הוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kc6qx2agl5bze3e4f382g12bjxjb50j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083894</id>
      <parentid>3083890</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:05:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083894</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="466419" sha1="fi8jrrl7ws935vbc45z5tmn0qx5gq6r" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת: צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אחי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אחי {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''פרק ב' הלכה א', דף י&quot;ב עמוד א''''
מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא. כלומר אדם שהיה קורא בתורה והגיע הזמן של קריאת שמע והוא בדיוק היה קורא את פרשת שמע שמופיעה בתורה. '''אם כיוון ליבו יצא, ואם לאו לא יצא'''. יש כל מיני פירושים מה בדיוק הכוונה כיוון ליבו, האם כיוון ליבו לעצם לצאת ידי חובה בכלל או כיוון ליבו למשמעות של המילים. זה הגמרא תסביר.

'''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''. כלומר, אנחנו יודעים שבקריאת שמע יש לנו שלוש פרשות שמע, והיה אם שמוע ויאמר - לפניה ביום יש שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת. בערב לפניה שתי ברכות, ואחריה שתי ברכות. אז בין פרק לפרק או בין ברכה לברכה, שואל מפני הכבוד. כלומר הוא יכול לשאול לשלומו של מישהו מכבד וגם משיב.

'''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב'''. כלומר באמצע הפרקים, באמצע שמע ישראל, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז שואל מפני יראה ומשיב - זה '''דברי רבי מאיר'''. אבל כמובן שבאמצע הפרק זה יותר חמור. '''רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר לפי רבי יהודה זה הדרגתי. תמיד להשיב תשובה יותר קל מאשר לשאול. אז באמצע הפרקים עצמם, באמצע שמע, באמצע והיה אם שמוע וכולי, אז הוא שואל רק מפני יראה. כלומר אדם שהוא מפחד ממנו, אבל להשיב הוא יכול כבר להשיב גם מפני הכבוד - מי שמכבד אותו. אבל '''ובפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם'''. כלומר שוב פעם ירידה, כן? לשאול שואל מפני הכבוד, אבל להשיב אפשר להשיב לכל אדם.

גמרא: תנן, '''היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא, אם כיוון לבו יצא'''. ככה כתוב במשנה. '''אמר רבי אבא: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות'''. כלומר מה הראיה? כי הרי כתוב &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;. לא כתוב שאם ברך וכיוון ליבו. אז מכאן שהוא בעצם עם הברכות - לא מעכבות. מקשה הגמרא: והתנן מפסיקים לקריאת שמע ומפסיקים לתפילה. אנשים שהיו עוסקים בתורה והגיע זמן קריאת שמע - אז מפסיקים את הלימוד, ולתפילה לא מפסיקים. אבל שם הרי לא כתוב שמפסיקים לקריאת שמע ולפני כן מברכים. כתוב מפסיקים לקריאת שמע, וודאי האדם שלא מפסיק גם לברכות ברור שהוא גם מברך, כן? ואף על פי כן לא כתוב. אז כנראה שבעצם זה דבר שהוא מובן. אז גם כאן שכתוב שהיה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא, הכוונה אם ברך וכיוון ליבו.

'''אמר רבי יוסה: אם אומר את צריך שיכוין את לבו'''. כלומר אי אפשר להגיד את זה ככה. כאן חייבים לומר שהוא לא ברך. כי הרי מה המשנה אומרת? אם כיוון ליבו יצא. אם אומר אתה שברך, אז מה זה אם כיוון ליבו יצא? הרי אם ברך קל וחומר שהוא התכוון לצאת. כלומר אדם לא מברך סתם. אומרת הגמרא זה לא ראיה. גם אם נאמר שהוא כן ברך והתכוון לצאת, לא די בזה. כי בקריאת שמע לא די בכוונה לצאת, אלא צריך כוונה לפירוש המילים. כיוון ליבו - הכוונה לפירוש המילים. אז מה שהמשנה אמרה, &quot;היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא אם כיוון ליבו יצא&quot;, הכוונה שהוא ברך וכיוון ליבו למשמעות המילים.

שואלת הגמרא: '''צריך בכולן'''? האם צריך כוונה בכולן? כלומר לכל הפרשות? אומרת הגמרא: '''נישמעינה מן הדא'''. נביא ראיה מסיפור. '''רבי אחי אמר משום רבי יהודה: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא'''. כלומר רבי אחי אמר בשם רבי יהודה שבעצם מספיק לכוון ליבו בפרק הראשון, לא צריך בפרק השני.

שואלת הגמרא: '''מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני'''? כלומר למה די בכוונה בפרק הראשון? '''אמר רבי חנינא: כל מה שכתוב בזה כתוב בזה'''. הוא אומר מאוד פשוט. פרשה שנייה, פרשת והיה אם שמוע, זה בעצם שחזור של מה שכתוב בפרשת שמע. אז לכן אם כיוונתי בשמע מספיק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' היה קורא בתורה.''' בזמן ק&quot;ש והוא קורא אותה בתורה

'''אם כיון לבו.''' לצאת ידי חובת ק&quot;ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ&quot;ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י&quot;ח ומ&quot;ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א&quot;נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא

'''בפרקים.''' מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים

'''שואל מפני הכבוד.''' שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום

'''ומשיב.''' ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו

'''ובאמצע.''' הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ&quot;ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ&quot;ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא

'''ר' יהודה אומר באמצע.''' הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד

'''ומשיב שלום לכל אדם.''' שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות

'''גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות.''' מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק&quot;ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק&quot;ש ש&quot;מ שאין ברכות ק&quot;ש מעכבות

'''אם אומר את שהוא צריך לברך.''' דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א&quot;כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק

'''התיבון.''' על האי דיוקא דר' בא

'''ואינו מפסיק ולא תנינתה.''' וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק&quot;ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק&quot;ש לחברתה ואפ&quot;ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ&quot;ד לקמן שאם הפסיק בק&quot;ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו

'''נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י&quot;ח בכוונת פ' הראשון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי מאיר · ר' יהודה א' באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד · ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם · ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה א' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מיצות · והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ר' יוסי א' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותותיה ר' יוסי א' יצא · ר' יהודה א' לא יצא · הקורא למפרע לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה · חתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשון שנשא · אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון · אמ' להן איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר בני אדם איסטניס אני · מת טבי עבדו וקיבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך לימדתנו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה · חתן אם רוצה לקרות קרית שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · היה קורא בתורה כול' · אמ' ר' בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות · אמ' ר' יוסה אם או' את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע'ג' דלא תנינתה צריך לברך · זאת אומרת צריך לכוין את ליבו בכולן · נישמעינה מן הדא ר' אחי אמ' משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע'פ' שלא כיון לבו בפרק שיני יצא · מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שיני · אמ' ר' חנינא כל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והכא אע&quot;ג דלא תנינתה צריך לברך.''' כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י&quot;ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך

'''זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן.''' השתא שואל הש&quot;ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע&quot;ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח&quot;כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן

'''מעתה וכו'.''' ולמה קורין לפרק השני&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}} הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] רבי אורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אורי|°]] רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן ברבי יעקב|°]] אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שאיל לרבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. רבי טביומי[[ביאור:עץ מסורת#רבי טביומי|°]] שאל לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. רבי מני[[ביאור:עץ מסורת#רבי מני|°]] אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]], שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כרבי מינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מינא|°]] שאמר משום רבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי הגלילי: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן יהוצדק[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בן יהוצדק|°]]: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון לרב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת}} שמע וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]], אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא אם זה ככה, אם באמת והיה אם שמוע זה רק שחזור של שמע, אז '''מעתה לא יקרא אלא אחד'''. למה צריך לקרוא את שני הפרשות? '''אמר רבי עילא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה'''. יש הבדלים. הראשון מדבר בלשון יחיד והשני מדבר בלשון רבים. הראשון בעצם זה עניין של הלימוד של ההלכות, והפרשת והיה אם שמוע זה כבר עניין של ציווי למעשה. אז יש ביניהם הבדלים.

'''בר קפרא אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד'''. כלומר בעצם לא צריך את כל, אפילו את הפרשה הראשונה לא צריך את כולה, אלא רק שלושה פסוקים. '''ותני כן: &quot;ושננתם&quot; עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון'''. יש לנו בעצם מקור להלכה שכוונה צריכים רק בשלושת הפסוקים הראשונים של הפרשה הראשונה, עד ושננתם.

'''רבי חונה, רבי אורי, רב יוסף ורב יהודה בשם שמואל: צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד'''. כלומר צריך להגיד שמע ישראל בעמידה, לקבל עליו מלכות שמיים מעומד. שואלת הגמרא: '''מה, אם היה יושב עומד'''? זה לא מסתדר, הרי אמרנו &quot;ובשכבך ובקומך&quot; כתוב בתורה - כלומר גם בשכיבה גם בעמידה. האם פסקנו פה כמו בית שמאי? אומרת הגמרא לא. '''אם היה מהלך עומד'''. כלומר, בעצם מה שהוא רוצה להגיד לנו - אם הוא ישב ודאי אין שום בעיה, אלא אם הוא הולך זה לא מכובד לקבל מלכות שמיים בהליכה. אז לכן פה הוא יעמוד.

'''תני: צריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב אמר: ובלבד בד'''. כלומר צריך להאריך באות ד', כי רק אז מסיימים את המילה אחד. '''סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה'''. '''רבי ירמיה הוה מאריך סגין''', היה מאריך הרבה. '''אמר לו רבי זעירא: לית את צריך כל הכין, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם'''. כלומר, כשאתה אומר את המילה אחד, אתה צריך לחשוב ולהתכוון להמליך את הקדוש ברוך הוא בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

'''רב שאיל לרבי חייא רבא: חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים'''? אני לא רואה שרבי אומר שמע ישראל. '''אמר לו: כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים'''. כלומר, כשאתה רואה אותו שם את היד על העיניים, על הפנים, תדע לך שאז הוא אומר שמע ישראל. '''ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים'''? הרי נגיד אומר שמע ישראל, אבל מה עם יציאת מצרים? מה עם ציצית? הוא לא אומר. '''אמר לו: לית איפשר דלא יטי מילה'''. תשים לב, כל שיעור שרבי מעביר הוא תמיד מזכיר משהו שקשור ליציאת מצרים כדי לצאת ידי חובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הראשון ליחיד.''' דהכל הוא בלשון יחיד ובפרק השני נאמר בלשון רבים לציבור

'''והראשון לתלמוד.''' שאינו מפורש בו כ&quot;כ מעשיית המצות כמו בוהיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שהוא למעשה

'''ותני.''' בברייתא כן ושננתם מפסוק הזה ואילך די בשינון לבדו

'''מה.''' שאלה היא וכי אם היה יושב צריך הוא לעמוד וקאמר דלא כן הוא אלא אם היה מהלך צריך הוא לעמוד

'''ובלבד בד'.''' אבל בא' לא יאריך כלל וכן בחי&quot;ת לא יאריך כל כך

'''הוה מאריך סגין.''' הרבה יותר מדאי

'''ולינא חמי לרבי.''' איני רואה לרבי כשהוא לומד עם התלמידים שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים וא&quot;ל כשאתה רואה אותו נתן ידו על פניו אז הוא אומר פסוק הראשון ומקבל עליו עול מלכות שמים

'''לית אפשר דלא יטי מילה.''' אי אפשר שלא ינטה לאיזה דבר בשמועה שהוא שונה שלא יהא מוזכר מיציאת מצרים לפי שהוא מהדר אחר זה

'''לית הדא אמרה.''' וכי לאו ש&quot;מ ממילתיה דרבי שאינו צריך כוונה אלא בפסוק הראשון בלבד שהרי ר' חייה אמר שהוא מקבל עול מלכות שמים באותה שעה ולא יותר ואנן הא אמרינן לעיל דצריך כוונה בג' פסוקים הראשונים

'''א&quot;ל אדא יתנה עד ושננתם.''' אדא. בתוך כך כלומר בתוך כך שהוא מניח ידיו על פניו יכול היא לשנות ולומר עד ושננתם ולכוין בהם. אף בהלל ובקריאת מגילה כן. אם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש

'''רב הונא בשם רב.''' צ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ב דמגילה בהלכה ב'

'''אפי' שמען.''' לתשע תקיעות בט' שעות יצא

'''עד דאנא תמן צריכא לי.''' בעוד שהייתי בבבל הוה מספקא לי בדין זה וכשעליתי לכאן שמעתי משמיה דר' יוחנן שאפי' אם שמען בכל היום כולו יצא

'''היה זה צריך פשוטה ראשונה.''' שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה האחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאין ידי שתיהן ולא איפשיטא

'''ק&quot;ש וברכותיה.''' הא דאמרינן אם הפסיק כדי לגמור את כולה לא יצא מאי אם כולה דקאמר היינו ק&quot;ש עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לומר ברכותיה ולא היא

'''הפסיק שלישה.''' כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא הפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אח&quot;כ עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשטו הני בעיות

'''בקורא משערין.''' וכן הא דאמרינן הפסיק וכו' בקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן

'''מסתברא בקורא.''' משערין כל א' וא' לפי קריאתו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה שכת' בזה כת' בזה · מעתה לא יקרא אלא אחד · אמ' ר' עולא הראשון ליחיד והשיני לציבור · והראשון לתלמוד והשיני למעשה · בר קפרא אמ' אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד · ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון · ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד · מה אם היה יושב עומד · לא אם היה מהלך עומד · תני צריך להאריך באחד · רב נחמן בר יעקב אמ' ובלבד בדלת · סומכוס בר יוסף אמ' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · ר' ירמיה הוה מאריך סגין · אמ' ליה ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם · רב שאיל לר' חייא רבא לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים · אמ' ליה כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים · אמ' ליה ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים · אמ' ליה לית איפשר דלא יטי מילה · ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדה אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד · אמ' ליה אדא יתנה עד ושננתם · ר' מני אמ' משום ר' יודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו · ר' בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמ' משום ר' יהודה שאמ' משום ר' יוסי הגלילי · ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן · אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן · סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפי' שמען עד תשע שעות יצא · אמ' ר' זעירא עד דאנא תמן צריכת לי · וכד סלקת להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא · והוא ששמען על הסדר · ר' יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה · וזה צריך פשוטה האחרונה · תקיעה האחרונה אחת מוציאה ידי שתיהן · ר' אבין בר חייא בעי קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא · הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין · אמ' ר' מתניא מסתברא בקורא · ר' אבהו שאל לר' יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך · ר' אלעזר סליק מבקרא לר' שמעון בר אבא אמ' ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי · אמ' ליה אין · ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דר' אלעזר ידע דר' שמעון בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נפק אנא ידי חובתי.''' אם אני גומרה אח&quot;כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י&quot;ח אע&quot;פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר&quot;ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ&quot;ה הורה לו כך א&quot;כ להלכה ס&quot;ל לר&quot;א כן או דילמא בשביל דר&quot;ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס&quot;ל לר&quot;א הכי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי טביומי שאל לרבי חזקיה: לית הדא אמרה, שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד'''? כלומר, אם הוא שם את היד - כמה זמן כבר הוא שם? אז בטח, כנראה רק להגיד שמע ישראל. '''אמר לו: אדא יתנה עד ושננתם'''. אומר בעצם, הוא החזיק את זה מספיק זמן לקרוא את כל שלושת הפסוקים עד ושננתם.

'''רבי מני אמר משום רב יודה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו'''. כלומר, אם באמצע שמע ישראל הוא עושה הפסקה, באמצע, זמן שיכול להספיק לסיים את כל שמע ישראל, אז לא יצא ידי חובתו. '''רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב: הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי'''. כלומר, כך נפסקה ההלכה שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובה.

'''רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אף בהלל ובקריאת המגילה כן'''. כלומר לא רק בשמע ישראל, הדין הזה - שאם הפסיק כדי לקרוא את כולה לא יצא ידי חובתו - אלא גם בהלל ובקריאת המגילה אותו דין. '''אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין: אף בתקיעות כן'''. כלומר גם בתקיעות כן - תשר&quot;ת תשר&quot;ת וכו'. אז גם שם, אם הוא עושה הפסקה בין התקיעות כדי לתקוע את כל התקיעות, אז גם כן פוסל.

'''סלקון לבית רב ושמעון לרב חונה בשם רב: אפילו שמען עד תשע שעות, יצא'''. כלומר גם אם ישמע את זה בתוך תשע שעות, כמו יום שלם, יצא ידי חובה. '''אמר רבי זעירא: עד דאנא תמן, צריכה לי'''. כלומר כשהייתי בבבל, עדיין הסתפקתי אם הפסיק בין תקיעות יצא. '''וכד סלקית להכא, שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן: אפילו שמען כל היום, יצא'''. כלומר לא צריך לשמוע אותם ביחד, אפילו ישמע את זה כל היום כולו יצא ידי חובה. כלומר תקיעה עכשיו, את השברים בעוד שעתיים, ותקיעה לאחר מכן בעוד שלוש שעות. '''והוא ששמען על הסדר'''. כלומר, דווקא אם זה היה לפי הסדר.

'''רבי יוסי בעי: זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן'''? כלומר, שני אנשים צריכים את התרועה - אחד כבר שמע תקיעה שברים, חסר לו תקיעה, והשני לא שמע כלום. אז בעצם אחד צריך את התקיעה הראשונה והשני צריך את התקיעה האחרונה - האם תקיעה אחת מוציאה ידי שניהם?

'''רבי אבון בר חייא בעי: שמע וברכותיה, היא ולא ברכותיה? ברכותיה ולא היא'''? אמרנו בקריאת שמע שאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. אז האם &quot;כולה&quot; הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או הכוונה היא בלא ברכותיה? עוד שאלה: '''הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה'''. כלומר אם הוא קרא קטע, עשה הפסקה, קרא קטע, הפסקה - עכשיו בכל הפסקה לבדה לא היה כדי לגמור את כולה, אבל אם מחברים את ההפסקות ביחד אז כן יש כדי לגמור את כולה - האם זה מצטרף?

עוד שאלה: '''בקורא משערין או בכל אדם משערין'''? יש אדם שקורא את זה מהר ויש אחד שקורא לאט. יש מקובלים שקוראים קריאת שמע ולוקח להם שעה - אז במי משערים? '''אמר רבי מתניא: מסתברא בקורא'''. כלומר, ההיגיון אומר שבעצם בקורא.

'''רבי אבהו שאל לרבי יוחנן: בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר רבי אבהו אומר: אני קורא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ולפעמים אני מגיע למבואות המטונפות ואני מפסיק, לאחר מכן אני ממשיך - האם אני יוצא ידי חובה או לא? '''אמר לו: אבהו בני, אם מפסיק את כדי לקרות את כולה, לא יצאת ידי חובתך'''. כלומר תלוי אם עבר מספיק זמן או לא.

'''רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא, אמר לו: בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי'''? כלומר אני קורא קריאת שמע ונרדם, לאחר מכן מתעורר וממשיך - אני יוצא ידי חובה? '''אמר לו: אין'''. כן, אתה יוצא ידי חובה.

רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא: האם על פי שרבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוות סגין, או-- כלומר, האם למרות שהוא ידע שרבי שמעון בר אבא הוא אדם מאוד מקפיד ומדקדק בהלכה, הוא הורה לו כן, כי כך ההלכה - שבאמת אם הפסיק אפילו כדי לגמור את כולה יצא ידי חובה - או בגין דאורייתא תשיש, אין ללמוד מכאן. כלומר, או בגלל שהוא אדם חלוש ואין מה לעשות זה כן - זה בדיעבד, בדיעבד יוצאים. אמר ליה: בפרוש פליגי. באמת זה מחלוקת - רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא, ולכן הורה לו רבי אלעזר שיצא כמו שהוא סובר. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ג}} '''קריאת פסוק ראשון של שמע (קבלת מלכות שמים) חייבת בעמידה גם למי שהיה מהלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שהמהלך חייב לעמוד בפסוק ראשון, ומי שהיה יושב אינו צריך לעמוד; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ג.

{{שוליים|ב_ד}} '''יש להאריך באמירת מילת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בר יעקב שצריך להאריך באחד, כדי להמליכו בשמים ובארץ, וכן נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' סא ס&quot;ו-ח.

{{שוליים|ב_ה}} '''יש להאריך בקריאת &quot;אחד&quot; בקריאת שמע כדי המשך &quot;ה' מלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסומכוס שהמאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך רבי זעירא הגביל את שיעור ההארכה כדי שלא יגזים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח סא, ו-ח) שיאריך כדי המשכת &quot;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד&quot; ולא יותר מכך.

{{שוליים|ב_ו}} '''בקריאת &quot;אחד&quot; בפסוק שמע יש להאריך ולהמליך את ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק שיש להאריך בדל&quot;ת של &quot;אחד&quot; כדי שיעלה בדעתו המלכת הקב&quot;ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סא.

{{שוליים|ב_ח}} '''החייב לכוון בקריאת שמע רק בפסוק ראשון, ואם הפסיק בקריאה כדי לקרות את כולה לא יצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ס סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי הגלילי (בשם רב יודה) שאם הפסיק כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו, כפי שהכריעו רבי אבא ורבי ירמיה בשם רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שהפסיק בין תקיעות שופר יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן ששמע רבי יסא בארץ ישראל, שההפסק בין התקיעות אינו פוסל, ולפיכך פסקו כן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_י}} '''השומע קול שופר של יום ראש השנה במשך כל היום כולו יוצא בו ידי חובת תקיעה, אף אם שמע קולות שונים לסירוגין לאורך היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאפילו שמע תקיעות של יום שלם, ובלבד שנתכוון לצאת ידי חובה בכל תקיעה ותקיעה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_יא}} '''היוצא ידי חובת שמיעת קול שופר צריך שישמע את התקיעות על הסדר הקבוע ולא בסדר משובש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שצריך לשמוע התקיעות על הסדר, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שאם שמע תרועה בין תקיעה לתקיעה או שינה מהסדר הקבוע לא יצא ידי חובתו.

{{שוליים|ב_יב}} '''השומע קול שופר בהפסק ארוך כדי גמר כל התקיעות, אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולשמוע מתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ג, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין מב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בר חייא שהפסק כדי לגמור את כולה מצריך חזרה לראש, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_טו}} '''מי שמדקדק באותיות ובניגון מצוות קריאת שמע יצא ידי חובה, אף שלא היה מתכוון לכך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שיצא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ה, שכן הבין שהדקדוק במצוות מעיד על כוונה מספקת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}} וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. אבא בר בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], והיה רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה. אמר לו: כל עלמא ידעין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר תלמידו ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]], יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} לוי בר נזירא[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר נזירא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', דף י&quot;ג עמודה עשר, שורה אחת קודם. גמר הסדר, רבי אלעזר פסק. מבקר רבי שמעון בר אבא, אנחנו מבקרת רבי שמעון בר אבא. רבי שמעון בר אבא שאל אותו, אמר לו בגין דא נתשיש והוא נקר ישמע ומתנמנם ומפסיק - כלומר, אני קורא בקריאת שמע נרדם ולאחר מכן מתעורר וממשיך, והרבה פעמים עובר יותר מאשר כדי לגמור את כולה. יוצא ידי חובה או לא?

רבי מיא שייטה רבי זירא: האם אפילו אם רבי אלעזר ידע דרבי שמעון בר אבא '''מדקדק במצוותא סגין''' - הורי ליה - או לכן דהוא תשיש, הורי ליה? כלומר, גם הוא יודע שרבי שמעון מקפיד בהלכה, ואם יגיד לו שצריך לחזור, הוא יחזור ויקרא. אז הוא צריך לומר לו ככה הלכה, כי באמת ככה הלכה, או בגין דתשיש - כלומר בעצם הוא אדם זקן קשיש, לא ראה טעם יותר מדי, לכן אמר לו שיוצא ידי חובה, כי בדיעבד יוצאים ידי חובה. עכשיו לכתחילה אין ללמוד מכאן.

'''אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר אמר יצא, ורבי יוחנן אמר לא יצא''', ולכן עורכי רבי אלעזר שיצא. כלומר בעצם יש מחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. רבי יוחנן סובר שלא יוצא, אבל רבי אלעזר סובר שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה, ולכן כשרבי שמעון בר אבא שאל אותו, הוא פסק כפי שהוא סובר - שאפילו משעה כדי לגמור את כולה יצא.

שואלת הגמרא: '''רבי אלעזר מה פליגין? בקריאת שמע''' - דווקא בקריאת שמע הם חולקים. למה? '''מפני שהיא עשויה פרקים פרקים''', והפרקים הם רחוקים זה מזה בתורה. אנחנו יודעים ששמע והיה אם שמוע לא באותה פרשה בתורה. אז כיוון שהם רחוקים אחד מהשני, לכן אומר רבי אלעזר גם אם עבר שעה כדי לגמור את כולה יוצא ידי חובה. '''אבל בהלל וקריאת המגילה''' - ששם כל הפרשות הם ברצף, וגם קריאת מגילה שהיא ברצף - '''אוף רבי אלעזר מודי''', שלא יצא עם שעה כדי לגמור את כולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל בפירוש פליגין.''' לדינא ר&quot;א ור' יוחנן וס&quot;ל לר&quot;א להלכה דיצא ידי חובתו אע&quot;פ שהפסיק בה

'''מה פליגין.''' עד כאן ל&quot;פ אלא בק&quot;ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה

'''אבל בהלל.''' שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר&quot;א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש

'''ועוד מן הדא דתני וכו'.''' כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן

'''קרע.''' על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח&quot;כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע

'''והיה ר' אלעזר.''' תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו

'''זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה.''' זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו

'''מי מהלכין.''' בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא&quot;ל הכא הוה ר&quot;מ יתיב כו' וכן כ&quot;ע ידעין דר&quot;א תלמיד שלך ואע&quot;פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך

'''מהו מיעבור.''' אח&quot;כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע&quot;ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ&quot;ב דשקלים גריס ארורי עכו&quot;ם

'''מה איתפליג ליה איקר.''' אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א&quot;ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך: אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם

'''ור' יוחנן בעי וכו'.''' לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים

'''מהניא ליה.''' ומה הנאה יש לו

'''אע&quot;פ שמתכונין להכעיסני.''' שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה והיה כי ימלאו ימיך וגו'

'''מפני מה הוא משיב.''' לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה&quot;ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה&quot;ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ&quot;ל הוא דקאמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה · אמ' ליה בפירוש פליגין ר' אלעזר אמ' יצא · ר' יוחנן אמ' לא יצא · מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים · אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף ר' אלעזר מודי · תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו · הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה · ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע · אם לאחר זמן אינו צריך לקרוע · וכמה הוא על אתר כדי דיבור · וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו · אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך ר' · ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמ' הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי · וחדא דלא אמ' שמועתא משמי · אמ' ליה כך אינון נהגין גביהון זעירא לא שאל בשלמיה דרובה דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש · אמ' ליה הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמ' שמועתא מן שמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה · אמ' ליה כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבה · אמ' לו כולי עלמ' ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן מיהו מיעבור קומיי אהדורי צילמיה · אמ' ליה מה איתפליג ליה איקר אלא עבור קומוי וסמי עינה · אמ' ליה ר' לעזר יאות עבד דלא עבר קומיך · אמ' יעקב בר אידי יודע את לפייס · ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה · אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים · ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם · אלא אמ' דוד אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות · מה הנייא ליה · לוי בר נזירא אמ' כל האו' שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר · מה טעם דובב שפתי ישינים · ככומר הזה שלענבים שהוא זב מאיליו · ר' חננא בר פפא ור' סימון חד אמ' כהדין דשתי קונדיטון · וחרנה אמ' כהדין דשתי חמר אע&quot;ג דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה · אין דור שאין בו ליצנין · מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו שלדוד ואומ' לו דוד אימת ייבנה בית המקדש · אימתי בית י&quot;י נלך · והוא או' אע&quot;פ שמתכוונין להכעיסיני יבא עלי שאני שמח בליבי · שמחתי באומרים לי בית י&quot;י נלך · והיה כי ימלאו ימיך · אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' הקב&quot;ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין מונה לך ימים חסירים · כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות · ומה טעם עשה צדקה ומשפט נבחר לי&quot;י מזבח · פיס' ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב · מפני מה הוא משיב · מפני היראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה, הרשות בידו''' - באמצע קריאת שמע. '''הדא אמרה, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה''' - אם אני רואה שמתירים לשאול בשלום מי שגדול ממנו בתורה אפילו באמצע קריאת שמע, זה מראה שיש עניין, יש מצווה, שאדם צריך לשאול לשלום רבו.

'''ועוד מן הדא, דתני: קרע וחזרה בו נשמה''' - אנחנו יודעים שיש הלכה שמי שנמצא ליד המת חייב לקרוע מפני שהנשמה יוצאת. הרבה ראשונים אומרים שההלכה הזאת לא מקיימים, כיוון שהרבה אנשים כשהיה אדם גוסס היו בורחים שלא יצטרכו לקרוע. גם כן אותו דבר לגבי מי שמגיע לירושלים, רואה את ירושלים בחורבנה, הר הבית וכולי - גם לפי ההלכה היו צריכים לקרוע, אבל הרבה פוסקים אומרים שעדיף שיבוא לירושלים ולא יקרע, מאשר שלא יבוא, כי אנשים ימנעו מלהגיע לירושלים כדי לא לקרוע. אז לכן בעצם ביטלו את זה. יש גם שמקפידים על זה.

אז הברייתא אומרת שאם אדם קרע וחזרה בו נשמה - כלומר המת קם לתחייה ושוב פעם חזר ומת - '''אם על אתר, אינו צריך לקרוע''', כלומר אם מת מיד אחר כך לא צריך לקרוע, '''אם לאחר זמן, צריך לקרוע'''. עכשיו &quot;על אתר&quot; זה תוך כדי דיבור.

'''וכמה הוא כדי דיבור? רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו''' - שאומר שלום עליך. '''אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי'''. לכן אומרים שלום עליך רבי ומורי. אבל בכל אופן, מלבד התוספת של המילה, גם יש עניין שכששואלים את הרב זה טיפה ביראת כבוד, לוקח טיפה יותר זמן. בכל אופן, רואים מכאן שיש עניין לשאול בשלום הרב, כי אם אתה משתמש בזה בתור זמן לקביעת הלכה, זה מה שמקובל.

'''רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי''' - היה נשען עליו. '''והיה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי''' - כלומר רבי אלעזר היה רואה אותם והיה בורח, מתחבא. '''אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי''' - רבי אלעזר עלה מבבל, שני דברים הוא נוהג בי שלא כהלכה. '''חדא דלא שאל בשלומי''' - אנחנו יודעים כמו שאמרנו שיש עניין לשאול במי שגדול ממנו בתורה והוא לא שואל בשלומי. '''וחדא דלא אמר שמועתא משמי''' - הוא מזכיר דברים שלימדתי אותו ולא אומר את זה בשמי.

'''אמר לו: כך אינון נהגין גביהן''' - ככה בבבל נוהגים, '''זעירא לא שאל בשלמיה דרבה''' - הקטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו בתורה מתוך כבוד, '''דאינון מקיימין: &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;''' - שומרים דיסטנס מהגדול, זה סוג של כבוד, זה הסיבה שהוא עושה, זה לא שהוא מזלזל בו חס ושלום.

מי מהלכין, חמי ליה חד בית המדרש. '''אמר לו: הכא הוה רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה''' - כלומר הוא הזכיר דברים בשם רבי ישמעאל, אבל אף פעם לא הזכיר שמועה בשם רבי עקיבא.

'''אמר לו: כל עלמא ידעין דרבי מאיר תלמידו דרבי עקיבא''' - רבי יוחנן ענה לו: מה אתה רוצה? הרי כולם יודעים שרבי מאיר הוא תלמיד מובהק של רבי עקיבא, אז כל מה שהוא אומר בא מרבי עקיבא, לא צריך להגיד כל פעם &quot;אמר רבי עקיבא&quot;. '''אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן''' - כולם יודעים שרבי אלעזר תלמיד מובהק שלך, וממילא ברור שכל מה שהוא אומר בא ממך, לכן לא צריך להזכיר כל הזמן שזה בא ממך.

ותו בעי - עוד רבי יעקב בר אידי שאל את רבי יוחנן: '''מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה?''' - יש שם איזה פסל על הדרך, האם מותר לעבור בדרך הזאת לידו? '''אמר לו: אלא עבור קומוי וסמי עיניה''' - אם תתרחק ממנו זה מראה שאתה מכבד אותו, שומר דיסטנס - מכבד אותו. אבל להיפך, ללכת שם ולהעליב את עינו - הפוסקים אומרים שבעצם צריך לשמור מרחק של ארבע אמות, אבל פשוט ללכת ולהתעלם כאילו הוא לא קיים.

'''אמר לו: יאות עבד רבי אלעזר דלא עבר קומיך''' - אם כך אתה בעצמך מודה שלהתקרב למשהו זה לזלזל בו, דווקא להתרחק זה מראה על הכבוד. אז גם רבי אלעזר מתרחק ממך כדי להראות ששומר כבוד לך.

'''אמר רבי יוחנן: יעקב בר אידי, יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה?''' - כלומר באמת רוצה שיגידו שמועות בשמו. '''אף דוד ביקש עליה רחמים: &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;'''. '''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם?''' מה זה &quot;אגורה באהלך עולמים&quot;? '''אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'''. כלומר, גם אחרי שאני אמות, דוד מבקש שיזכירו את הדברים שלו בשמו.

עכשיו '''מהניא ליה?''' - מה כל כך זה עוזר לו? '''לוי בר נזירא אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר''' - כלומר המת עצמו כאילו מקבל איזו חיות. '''מה טעם? &quot;דובב שפתי ישינים&quot;'''. והגמרא מביאה דוגמה משל לזה: '''ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו''' - כמו ערימה של ענבים שהיין זב ממנה בלי שלוחצים, אפילו היין יורד לבד. אז ככה המת לא מדבר, לא מוציא שפתיו, אבל בעצם שפתיו כאילו רוחשות בקבר ודברי התורה נשמעים כאילו הוא אומר אותם.

'''רבי חנינא בר פפא ורבי סימון; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון''' - כמו אדם ששותה יין עם דבש ותבלינים. '''וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה''' - כמו שותה יין ישן, שלמרות שהוא כבר שתה את זה מזמן, הטעם עדיין נשאר בפה. אז ככה גם למרות שהאדם ששמר את דברי תורה, המקור שלהם, כבר מת, עדיין הטעם של דברי תורה נמצא בפה שלו כשמזכירים את זה לשמו.

'''אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין?''' בימי דוד. '''היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך?''' - הרי הייתה נבואה שרק אחרי שדוד ימות שלמה בונה את בית המקדש, אז כאילו כביכול אומרים לו: מתי תמות? '''והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי: &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך&quot;'''.

'''&quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot;''' - מה הכוונה? '''אמר רבי שמואל בר נחמני: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, איני מונה לך ימים חסירים'''. כלומר, למרות שאחרי שתמות בית המקדש ייבנה, אני ממלא את ימיך, לא מקצר מהימים שלך כדי לזרז את בניית בית המקדש. '''כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות?''' מה מטרת בית המקדש? להקריב קורבנות. '''חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_טז}} '''מותר להפסיק באמצע קריאת שמע כדי לשאול בשלום רבו או מי שגדול ממנו בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שהרשות בידו להפסיק ולשאול, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף א.

{{שוליים|ב_יז}} '''מי שקרע על חולה שגוסס וחזר והחלים ואחר כך מת, האם צריך לקרוע קריעה נוספת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ח, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמ סעיף כה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם מת &quot;על אתר&quot; - כדי דיבור מזמן שחזר, אינו צריך לקרוע שנית; ואם מת לאחר זמן מכדי דיבור, צריך לקרוע קריעה נוספת.

{{שוליים|ב_יח}} '''שיעור &quot;כדי דיבור&quot; לענין חזרה בעדות ובשבועה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ב, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות עדות, פרק כ, הלכה ג , סמ&quot;ג עשין צח סמ&quot;ג לאוין רמ. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (כדי שאילת תלמיד לרב), שהוא שיעור מרווח יותר ומחמיר בהלכות עדות ושבועה, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות ובהלכות עדות..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: טעמיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן קרחה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם? אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. כתוב במשנה: '''ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב''', '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. אומרת הגמרא: '''ובפרקים... מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או מפני הכבוד?''' '''נשמעינא מן הדא''' - הרי מה כתוב בסייפא של המשנה? '''ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר'''. עכשיו על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה, הגמרא תוכיח את זה בהמשך. אז אם אני רואה שבסייפא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה - שמה שבעצם לרבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, זה תמיד באותה דרגה. אז גם ברישא: '''שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד''' - זה גם מראה שזה יהיה באותה דרגה.

עכשיו בסייפא כתוב: '''ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד?''' על כורחך חייבים להגיד שהוא משיב מפני היראה. עכשיו, מניין שהוא באמת משיב מפני היראה? '''נשמעינה מן הדא: רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד'''. כלומר רבי יהודה אומר שלענות תשובה זה יורד דרגה. עכשיו רבי מאיר חולק על רבי יהודה, אז חייבים להגיד שהוא אומר שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עכשיו, אחרי שאני יודע שלפי רבי מאיר השאלה והתשובה באותה דרגה, אז כמו שאמרנו ברישא, גם בין פרק לפרק שאמרנו שואל מפני הכבוד - זה גם משיב מפני הכבוד, כי זה באותה דרגה.

'''עד כדון באמצע הפרשה. ואפילו באמצע הפסוק?''' כלומר מה שאמרנו ששואל מפני היראה זה באמצע הפרשה, אז האם אפילו באמצע פסוק הדין ככה? '''רבי ירמיה מדמי''' - היה רק רומז, '''רבי יונה משתעי''' - היה מדבר, שואל באמת מפני היראה. '''רבי חונה ורב יוסף: &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם''' - זה המקור בעצם לזה שמותר לשאול, כמו שאמרנו, מפני היראה באמצע קריאת שמע.

אנחנו בפרק ב' הלכה ב'. מתני': '''ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק'''.

גמ': '''אמר רבי לוי: טעמיה דרבי יודה''' - למה רבי יהודה אומר שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק? הוא אומר: '''&quot;אני ה' אלהיכם&quot;''', '''וכתיב: &quot;וה' אלהים אמת&quot;''' - כשקוראים ברצף &quot;ה' אלהיכם&quot; ו&quot;אמת ויציב&quot; - &quot;ה' אלהים אמת&quot;, ויש פסוק בירמיה כתוב &quot;ה' אלהים אמת&quot;. אנחנו לא רוצים לחתוך בין השם &quot;אלהים&quot; למילה &quot;אמת&quot;, לכן מחברים את פרשת ציצית למילה &quot;אמת&quot; של &quot;אמת ויציב&quot;.

אנחנו בפרק ב' הלכה ג'. מתני': '''אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות'''. כלומר פרשת שמע זה קבלת מלכות שמים, ופרשת והיה אם שמוע זה עניין ההלכות המעשיות. אז קודם כל לקבל מלכות שמים ואחר כך יקבל מצוות.

'''והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום''' - כי בפרשת ציצית כתוב &quot;וראיתם אותו&quot; - ביום רואים, בלילה לא רואים, לכן בלילה אין מצוות ציצית, ולכן פרשת ויאמר נוהגת רק ביום ולא בלילה.

גמ': '''רבי חייה בשם רבי יוחנן: מה טעם? אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל?''' כלומר, מה זה הסדר - לובש תפילין, קורא שמע ומתפלל. למה? '''כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם''' - כשמניח תפילין וקורא קריאת שמע ורק אחרי זה מתפלל, הוא מקבל מלכות שמים תחילה ורק אחרי זה מתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר&quot;מ.''' גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע&quot;כ האי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ היינו מפני היראה דא&quot;א לפרש בענין אחר וש&quot;מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ&quot;ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר&quot;מ אם מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ&quot;א משיב הוא לו

'''נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'.''' וא&quot;כ ע&quot;כ הא קדמיתא היינו באמצע לר&quot;מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ&quot;ל קאמר דאל&quot;כ היינו דר' יהודה

'''עד כדון.''' לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

'''ואפי' באמצע הפסוק.''' אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א&quot;נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי

'''ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם.''' לכשתצטרך להפסיק כמו במתני'

'''מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.''' כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה

'''גמ' אמר ר' לוי וכו'.''' וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק

'''מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה.''' דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות&quot;ת נוהג ביום ובלילה

'''ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו

'''למקום טהרה.''' ברחוק ד' אמות&lt;/div&gt;
⁣‌‌​‌​​‌‌או ​‍מפני הכבוד · נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר' מאיר הא בקדמייתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה · עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק ·ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי · ר' חונה רב יוסף מדברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם · מתני' ואילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע · בין שמע לוהיה אם שמוע · בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב · ר' יהודה או' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק · אמ' ר' לוי טעמיה דר' יודה אני י&quot;י אלהיכם · וכת' וי&quot;י אלהים אמת · מתני' אמ' ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע · אלא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · והיה אם שמוע לויאמר · שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה · ויאמר אינו נוהג אלא ביום · ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם · רב אמ' קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל · מתניתא פליגא עילוי דרב הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע שעת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל · מתניתא מסייעא לרב אלא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות · אמ' ר' ינאי תפילין צריכין גוף נקי · מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה ופכר ביה · אמ' ליה לאו לך הימנית אלא⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' לובש תפילין.''' בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק&quot;ש ותפילין עליו שכתובה ק&quot;ש בהם

'''רב אמר קורא את שמע.''' בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח&quot;כ עול מצות תפילין

'''מתניתא.''' ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל''' - כלומר קודם כל קריאת שמע ורק אחרי זה לובש תפילין. דרך אגב, זה חולק על הבבלי - בבבלי, למרות שהגמרא מביאה שרב עשה ככה, הגמרא שם אומרת שזה היה מקרה, שהשליח התעכב בתפילין, לכן רב קרא קריאת שמע ואחרי זה הניח תפילין, אבל בעצם צריך להניח תפילין ורק אחרי זה לקרוא קריאת שמע. אבל פה משמע שרב אומר את זה בפירוש, שכך הוא סובר - שקורא קריאת שמע, לובש תפילין ומתפלל.

'''מתניתא פליגא עילוי''' - יש ברייתא שחולקת על רב: '''הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל'''. כלומר, אם יש אנשים אחרים שיכולים להתעסק עם המת, הוא פורש למקום טהרה, לובש תפילין, קורא את שמע ומתפלל - רואים שקודם כל מניחים תפילין ואחרי זה קריאת שמע.

אבל יש ברייתא הפוכה, '''מתניתא מסייעא לרב''': '''שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות''' - קריאת שמע זה קבלת מלכות שמים, ומצוות זה הנחת תפילין, אז לכאורה צריך לקרוא קריאת שמע לפני הנחת תפילין.

'''רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי''' - רק חסידים שומרים על גופם, ולכן רק הם מניחים תפילין כל היום. זה לא שאומרים בכלל לא להניח תפילין, אבל זה מקובל שרק חסידים מניחים תפילין כל היום, כי רק הם יכולים לשמור כל היום את הגוף נקי.

'''מפני מה לא החזיקו בהן?''' - אם ככה, אם רק חסידים מניחים תפילין כל היום, למה מי שמניח תפילין כל היום לא מחזיקים אותו כחסיד? '''מפני הרמאים. עובדא הוה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה'''. כלומר, אדם אחד הפקיד כסף אצל חבר שלו, ולאחר מכן כשביקש לפרוע את הכסף, אמר לו: לא ידעתי מעולם, כפר בו. '''אמר לו: לא לך הימנית, אלא''' - לתפילין שבראשך האמנתי. כי אותו אדם היה הולך עם תפילין כל היום, ובעצם ככה החזיקו אותו לצדיק, בגלל זה הוא הלווה לו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כא}} '''מהם המקומות המותרים להפסקה (בין הפרקים) בקריאת קריאת שמע וברכותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתם משנה שמותר להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב, שכן כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: מונים בין הפרקים גם את ההפסק שבין ויאמר לאמת ויציב, ולא כרבי יהודה החולק על כך.

{{שוליים|ב_כב}} '''אין להפסיק בין &quot;אלהיכם&quot; ל&quot;אמת ויציב&quot; בקריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סו סעיף ה , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאין להפסיק, מטעם שהוא סמיכות &quot;אני ה' אלהיכם&quot; ל&quot;אמת&quot; - שיהיה חותם באמת מיד אחר האזכרה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_כג}} '''חובה לובשים תפילין לפני קריאת שמע ותפילה, כדי לקבל מלכות שמים בתפילין תחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שהמתניתא (התוספתא) מכרעת כנגד רב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שלובשים תפילין תחילה ואחר כך קוראים שמע ומתפללים.

{{שוליים|ב_כד}} '''מי שעוסק עם המת בקברו והגיעה עונת קריאת שמע - פורש למקום טהור, לובש תפילין, קורא ושונה ומתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עא סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו התומכת בשיטת רב; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח עא,ו; יו&quot;ד שסה,א) פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד }}הוה אזיל מסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}} אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ד עמוד א'. היינו בדף הקודם שרבי אילאי אומר שתפילין צריכים גוף נקיה ורק חסידים שומרים את גופם ולשים את התפילין כל היום. ובעצם אמר שרבי ינאי '''היה לובשן אחר חוליו ג' ימים'''. כלומר כשהיה חולה, אחרי שהיה מתרפא, היה מחכה שלושה ימים ורק אז היה מניח שתי תפילין. למה? '''לומר שהחולי ממרק'''. החולי מנקה את הגוף. מה הטעם? דכתיב '''הסולח לכל עוונייכי, הרופא לכל תחלואייכי'''. ההמשך של הפסוק זה הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים והמשביע בטוב את ידך. ואת ידך זה תפילין. כן, רואים מכאן שאחרי שהוא הרופא לכל תחלואייכי, כלומר אחרי שהאדם מתרפא אז בעצם הוא יכול להניח תפילין כל היום.

אבל רבן יוחנן בן זכאי '''לא הוון תפילוי זעין מיניה'''. כלומר התפילין לא זזו ממנו, '''לא בקייטא ולא בסיתוא'''. כלומר כל היום הוא לובש תפילין, '''וכך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו'''. רבי יוחנן, '''בסיתוא דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון''', כלומר בחורף שהראש שלו כאב, אז הוא היה לובש גם תפילין של ראש וגם תפילין של יד. אבל לא כל היום — כל היום היה לובש רק תפילין של יד. '''ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה'''. כי בעצם זה שתי מצוות, כל אחת בפני עצמה. '''הוה אזיל מסחי, כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, היה חולצן'''. כלומר היה מגיע לבלנים, שזה היה בבית הפנימי, והוא היה חולץ אותם.

שואלת הגמרא: '''ואינו אסור משום ערוה?''' הרי לבלנים מגיעים כשאנשים ערומים. אמר רבי חייא בר אבא: '''אפיקרסין היה לובש מבפנים'''. כלומר רבי יוחנן, כשהיה מגיע לבלנים, עדיין היה לו בגד פנימי והוא לא היה ערום.

רבי יצחק אמר: '''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן''', כלומר בכלל הוא לא לבש בתוך בית המרחץ, אלא מחוץ לבית המרחץ היה בית של איזה יהודי אחד בשם יעקב תרמוסא, ושם הוא היה חולץ את התפילין. '''וכד הוה נפיק מסחי הוו מייתן ליה''', כשהיה יוצא מבית המרחץ והיו מביאים לו את התפילין, אם היו מאחרים להביא לו אותם, '''הוה אמר דא מילתא''' — היה רגיל להגיד את הדבר הזה: '''שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף'''. כלומר ארון הברית והארון של יוסף. '''והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני הארונות הללו?''' '''והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים'''. '''והיו אומות העולם את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים?''' '''והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה'''.

עכשיו, '''ולמה הוא אמר דא מילתא?''' כלומר למה דווקא את זה הוא אמר? אמר רבי חנינא: '''בגין מימר מילא דאוריא'''. הרי בבית המרחץ היה אסור להגיד דברי תורה, אבל כשיצא מבית המרחץ היה אומר דברי תורה. אמר ליה רבי מנא: '''והכין לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא?''' מה, רק את זה הוא ידע להגיד? הרי כל פעם שהוא היה יוצא מבית המרחץ, אם היו מאחרין להביא את התפילין, היה אומר את זה — '''אלא, קינתורין הוון לומר''', שהם התכוונו לקנטר אותו על שהיו מתעכבים מלהביא לו את התפילין. אז הוא אמר להם: '''יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא'''. '''אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן?''' כלומר אתם רוצים לבטל ממני את המצווה הזו בעצם ההתעכבות שלכם?

עכשיו, '''באי זה צד הוא מברך עליהן?''' אמר רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי: '''כשהוא נותן על יד אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין'''. '''כשהוא נותן על הראש אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין'''. '''כשהוא חולצן אומר: ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו'''. כן, זו הדעה שאומרת שמברכים גם כשחולצים את התפילין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לאילין דברישך הימנית · ר' ינאי היה לובשן אחר חולייו ג' ימים לומ' שהחולי ממרק · מה טעם הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי · רבן יוחנן בן זכאי לא הוון תפילוי זעין מיניה לא בקייטא ולא בסיתוא · וכך נהג ר' אליעזר תלמידו אחריו · ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון · ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה · ואינו אסור משום ערוה · אמ' ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים · כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן · אמ' ר' יצחק עד יעקב תרמיסרה היה לובשן וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין לה· וכד הוה מעניי מייתן ליליה · הוה אמר דא מילתא שני ארונות היו מהלכין עם יש' במדבר ארונו שלחי העולמים וארונו שליוסף · והיו אומות העולם אומ' מה טיבן שלשני ארונות הללו · והיו יש' אומ' להן זה ארונו של יוסף עם ארונו שלחי העולמים · והיו אומות העולם מונין את יש' ואומ' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו שלחי העולמים · והיו יש' אומ' על ידי ששימר זה מה שכתב בזה · ולמה הוא אמ' דא מילתא · אמ' ר' חנינא בגין מימר מילא דאוריא · אמ' ליה ר' מנא והכין לא הוה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא · אלא קינטורין הוון לומ' יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו שלהקב&quot;ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששימרנו מצותיו שלהקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן · באי זה צד הוא מברך עליהן · ר' זריקן בשם ר' יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומ' ברוך אקב&quot;ו על מצות תפילין · כשהוא נותן על הראש מהו או' ברוך אקב&quot;ו על מצות הנחת תפילין · כשהוא חולצן מהו או' ברוך אקב&quot;ו לשמור חוקיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ב_כו}} '''יש לברך שתי ברכות נפרדות על תפילין (יד וראש), ולברך &quot;לשמור חוקיו&quot; בעת חליצתן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי שמברכים שתי ברכות נפרדות על יד וראש; אך הבבלי (מנחות לו.) חולק וקובע שכאשר מברך על תפילין של יד פוטר גם את של ראש אלא אם הפסיק בדיבור, ולכן נחלקו הפוסקים (רמב&quot;ם ושו&quot;ע) בפסיקה למעשה בין שתי הגישות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצודדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}} הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  &lt;div class='noprint'&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואתיא כמאן דמר: בחוקת תפילין הכתוב מדבר'''. זה השיטה שאומרת שמה שכתוב בתורה &quot;ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה&quot; זה בחוקת תפילין, ומכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, כי כתוב &quot;ושמרת החוקה&quot; &quot;מימים ימימה&quot;, כלומר דווקא ביום. אז יש מצווה לחלוץ לפני הלילה, ולכן מברכים על החליצה. '''ברם כמאן דמר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, לא בדא'''. מי שאומר שהפסוק הזה מדבר על חוקת הפסח, אין מצווה לחלוץ, מותר גם להשאיר את התפילין בלילה, ואז גם לא מברכים על החליצה.

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה'''. כלומר מי שמניח תפילין בלילה עובר בעשה. '''ומה טעם? ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ימים ולא לילות. ימימה, פרט לשבתות וימים טובים'''.

שואלת הגמרא: '''והא רבי אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי?''' רבי אבהו דרש והתפילין היו עליו בלילה — איך הוא עשה את זה? עונה הגמרא: '''מצודדין''', הזיז אותם מהמקום, '''וכמין פיקדון היו בידו''' — רק לשמור עליהם. '''אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר'''. כלומר כל האיסור זה לתת תפילין בלילה, אבל אם היה עליו מבעוד יום יכול להישאר איתם גם בלילה.

'''אית דבעי מימר''' — יש סברה שאומרת שבעצם מניין שמניחים תפילין בשבתות ובימים טובים? '''נשמעיניה מן הדא: והיה לך לאות'''. '''את הוא לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות'''. כלומר שבת ויום טוב הם עצמם אות בין הקב&quot;ה לישראל, אז אם נניח גם תפילין זה כאילו האות של השבת לא מספיק חזקה, ולכן לא מניחים תפילין בשבתות.

שואלת הגמרא: '''ולא כן כתב מימים ימימה?''' כבר היה מקור. למה צריך עוד פסוק? ואומרת הגמרא: '''לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן: כל מילא דלא מחוורא, מסמכין לה מן אתרין סגין'''. כלומר כל דבר שהוא לא ברור מדאורייתא, אלא רק אסמכתא, מביאים לו הרבה מקורות כדי לחזק את הדברים.

'''תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין'''. '''נשים מניין?''' דכתיב '''ולא את בנותיכם''' — יש מצווה ללמד את הבנים תורה ואין מצווה ללמד את הבנות. '''את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין'''.

'''התיבון: הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין! ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ולא מיחו בידיה חכמים!''' זה לא רשות, כנראה שזה מצווה. אמר רבי חזקיה בשם רבי אבהו: '''אשתו של יונה הושבה''', כלומר החזירו אותה שלא תעלה יותר. '''מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים'''. כן, דבר זה מראה שבעצם, אף על פי שנשים לא חייבות בתפילין, אפילו מיחו בהם.

'''תני: נכנס למרחץ'''. בבית המרחץ עצמו היו שלושה אזורים — מקום שכולם לבושים, ולאחר מכן נכנסים לחדר יותר פנימי ששם חלק לבושים חלק ערומים, ובהמשך כולם ערומים. '''מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ'''. זה החלק הראשון.

עכשיו החלק הפנימי ביותר: '''מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום''' — כי שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא — '''ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן'''.

עכשיו באמצע: '''מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן'''. '''אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ'''. כלומר עד שייצא מכל המבנה של בית המרחץ.

אומרת הגמרא שזה מסייע למה שאמר רבי יצחק בעניין רבי יוחנן, שכאשר יצא מבית המרחץ היה מניח את התפילין רק בביתו של יעקב תרמוסה, שמחוץ לבית המרחץ.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כח}} '''חובת הנחת תפילין היא ביום ולא בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הלימוד &quot;ולא לילות&quot; מהכתוב &quot;ימימה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להניח תפילין בלילה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים

'''מפני מה לא החזיקו בהן.''' לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן

'''מפני הרמאין.''' שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה

'''לאילין דברישך הימנית.''' לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום

'''לומר שהחולי ממרק.''' את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק&quot;ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן

'''ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה.''' מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה

'''ואינו אסור משום ערוה.''' לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה

'''כדהוה אזיל מסחי.''' כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואתיא כמאן דמר בחוקת תפילין הכת' מדבר · ברם כמאן דמר בחוקת הפסח הכת' מדבר לא· בדא ר' אבהו בשם ר' לעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה· ומה טעם ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה· ימים ולא לילות· ימים פרט לשבתות וימים טובים· והא ר' אבהו יתיב מתני ברמשא ותפילוי עילוי· מצדדן הוה וכמין פיקדון היו בידו· אית דבעי מימר לא אמ' אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר· אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא והיה לך לאות· את שהוא לך לאות פרט לימים טובים ושבתות שכולן אות· ולא כן כת' מימים ימימה לית לך אלא כיי דמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי· נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם· את שהוא חייב בתלמוד תורה חייב בתפילין· נשים שאינן חייבות בתלמוד תורה אינן חייבין בתפילין· התיבון הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין· ואשתו שליונה היתה עולה לרגלים ולא מיחו בידיה חכמ' ר' חזקיה בשם ר' אבהו אשתו שליונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בידיה חכמ' תני נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפיליו ואין צריך לומר שאילת שלום· נותן תפיליו ואינו צריך לומ' שלא יחלוץ· מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום· ואין צריך לומ' מקרא ותפילה· וחולץ תפיליו ואין צריך לומ' שלא יתן· מקצתן ערומין ומקצתן לבושין יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן· אבל אינו לובשן עד שייצא מאותה רשות שלכל אותה מרחץ·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כט}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק שאין להניח תפילין בשבת ויום טוב, שהם עצמם אות ואין צריך אות אחר, כדברי הירושלמי; ר' אבהו שהניח תפילין בליל שבת היה כפיקדון מצודד ולא כהנחה כדין.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין להניח תפילין בשבתות וימים טובים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מניחים תפילין בשבת ויו&quot;ט משום שהם עצמם &quot;אות&quot;, כרמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד ה&quot;י-יא ושו&quot;ע או&quot;ח סימן ל סעיף ב.

{{שוליים|ב_לא}} '''חובה לקרוא קריאת שמע במקום שאין שם דברים המפריעים לכוונה או לכבוד הקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שיש להקפיד על מקום הקריאה ותנאיה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ע.

{{שוליים|ב_לב}} '''נשים חייבות במצוות תלמוד תורה או פטורות ממנה, ובהתאם דינן לגבי תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רמו סעיף ו , סמ&quot;ג עשין יב. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מתלמוד תורה מדין &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot; ולא בנותיכם, וכל שפטור מתלמוד תורה פטור מתפילין, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לג}} '''נשים פטורות מתלמוד תורה ולכן פטורות ממצוות תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שמיחו במיכל בת כושי, שנשים פטורות מתפילין מכיוון שהן פטורות מתלמוד תורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין נשים חייבות בתפילין.

{{שוליים|ב_לה}} '''דיני קריאה, תפילה והנחת תפילין בבית המרחץ לפי מצב הלבוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן מה סעיף ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פד סעיף א &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: במקום שרוב בני אדם לבושים - קורא ומתפלל ומניח תפילין; במקום שרוב בני אדם ערומים - אין שם אף שאילת שלום וחולץ תפילין; במקום מעורב - יש שאילת שלום אך אין קריאה ותפילה, ואינו חולץ תפילין; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}} תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעא קומוי רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא[[ביאור:עץ מסורת#מר עוקבא|°]] אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}} מיטלטל הוה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי אסיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי אסיא|°]]: הורי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: קיימא אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בירושלמי מסכת ברכות, דף ט&quot;ו. אמרו: רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא: '''הייתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים'''. כלומר מרחץ, לא מרחצים בחורף, אז האם מותר להניח שם תפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר ליה: '''מרחץ אף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה''' - כן אסור, כי יש להם שם טומאה.

מה הוא אמר? '''אהן חזירא, בית כסא מיטלטל הוה'''. כן, כלומר חזיר. הגמרא הבבלי אומרת, אפילו אם הוא יוצא, כן ממאיזה מרחץ, עדיין שם של צואה יש עליו ואסור להתפלל, אסור לקרוא כנגדו.

רבי יונה בעי: '''אהן צררה דעל גיף ימא מהו'''? כלומר יש לנו - כשרואים חתיכות שדומות מאוד לצואה על חוף הים - ספק צואה. מה הדין? אמר רבי אמי אסיא: '''הורי רבי ירמיה מעבר ליה בפיליוס, ולא סמכינן עילוי'''. נניח עכשיו זה כלי או חתיכת בגד ולא סומכים עליו. כלומר לא סומכים על זה, צריך להתרחק כמו צואה אמיתית.

אמר רבי זעירא בשם - כן, בדרך כלל בחוף זה יש הרבה צואה. אמר רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה: '''אוכל בהן אכילת עראי'''. כלומר בתפילין אפשר לאכול אכילת עראי, '''ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע'''.

אית תניי תני, כלומר יש בעיא - שמברך רק פעם אחת ביום. כלומר יש סברות שאדם מברך רק פעם אחת ביום, ואית תניי תני כמה פעמים. אומרת הגמרא: מאן דאמר כמה פעמים ניחא - כן, הרי אדם אוכל באמצע, אז הוא צריך להסיר את התפילין ואחרי זה חוזר ומניח אותם, צריך לברך עוד הפעם. אבל מאן דאמר פעם אחת, קשה - הרי ודאי הוא אוכל במשך היום, אז איך זה יכול? אסור לאכול עם שאר תפילין עליו, אז איך ייתכן שהוא בירך רק ברכה אחת?

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה, באוכל בהן אכילת עראי'''. כן, אדם אוכל כל היום רק אכילת עראי, ובעצם הוא לא צריך להחליף את התפילין.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא: '''לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו'''. כלומר אסור להטיל מים - בית הכיסא - להטיל מים עם הספרים והתפילין בידו. את זה אומר רבי זעירא בשם רבי אבא.

'''רבי יוחנן, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן''' - כלומר יש לו ספר ביד, היה נותן אותו למישהו לשמור לו. אבל '''כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון''' - כלומר יש לו תפילין, אז היה נשאר איתם. הגמרא תסביר אחרי זה למה.

ואיתא מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה, שאומר שצריכים להסיר את התפילין - אז יש ברייתא שחולקת עליו. דתני: '''נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו'''. כלומר מותר להיכנס עם התפילין.

אמר רבי זעירא: '''קיימא אבא בר ירמיה: כאן ללובשן, כאן בשאינו יכול ללובשן'''. כן, שמדובר כאן שנשאר ביום זמן אחר שיצא מבית הכיסא ויכול ללבשן - זה מותר שיכנס איתם. אבל אם אין ביום כדי ללובשן, כן, אז הוא רוצה להיכנס לשירותים? אז שיוריד אותם קודם, כי מה פתאום שיכנס איתם לשירותים? הרי אחרי זה הוא לא יקיים מצווה.

'''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''? כלומר, אם אין לו אפשרות להמשיך לקיים מצווה אחרי שהוא יצא משירותים, אז מה פתאום שיבזה אותם? אבל אם אחרי זה הוא ימשיך לקיים מצוות תפילין, אנחנו מקילים.

ואמרה הגמרא: '''בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן'''. כלומר אדם שרוצה להיכנס לשירותים היה מוסר את התפילין לאדם שנמצא בחוץ. '''והיו נוטלין אותם ובורחין''' - אותם אנשים הרבה פעמים היו בורחים עם התפילין כי זה היה מאוד יקר. '''התקינו שיהו מניחין בחורין''' - בחורים שבחוץ לבית הכיסא. כלומר בית הכיסא היה בדרך כלל מוקף איזה גדר אבנים, אז היו מניחים את התפילין בחוץ.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד יעקב תרמוסרה היה לובשן.''' שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח&quot;כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן

'''וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.''' וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף: וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו'

'''מונין את ישראל.''' אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו'

'''בגין מימר מילי דאוריא.''' בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד&quot;ת

'''והכין לא הוה ליה מילא וכו'.''' וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא

'''באיזה צד.''' כיצד מברך על התפילין

'''ואתיא כמ&quot;ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר.''' ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום

'''נשים מניין.''' למעט תתפילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא מסייעא כיי דמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן עד יעקב תורמוסרה היה לובשן· ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים אמ' ליה מרחץ ואעפ' שאינה מרחצת· ובית הכסא אעפ' שאין בו צואה· מר עוקבה אמ' אהן חזירא בית כסא מטולטל הוא· ר' יונה בעי אהן צררה דעל גיף ימא מהו· אמ' ר' אמי אסיא הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליום ולא סמכין עילוי· ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה אוכל בהן אכילת עראי· ואינו אוכל בהן אכילת קבע· ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע· אית תניי תני מיברך פעם אחת· אית תניי תני פעמיים· מאן דמר פעם אחת ניחא· מאן דמר מברך שתי פעמים הא אכל ואינון עילוי· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה באוכל בהן אכילת עראי· ר' זעירא בשם ר' אבא לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו· ר' יוחנן כד הוה סיפרא בידיה הוה יהיב ליה לחורן· כד הויין תפילוי עילוי הוה קאים בון· מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו· אמ' ר' זעירא קיימא אבא בר ירמיה כאן ביכול ללובשן· כאן בשאינו יכול ללובשן דלכן מצוה לא עביד בון· למה הוא מבזי לון· בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן והיו נוטלין אותן ובורחין· התקינו שיהו מניחין בחורין· וכשאירע אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא קינתורין הוון.''' דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע&quot;י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע&quot;י ששמרנו מצותיו של הקב&quot;ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי

'''לא בדא.''' דלהאי מ&quot;ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס&quot;ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן

'''מצדדין הוה.''' מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה

'''אית דבעי מימר.''' דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה

'''אית דבעי מימר.''' על פרט לשבתות וי&quot;ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי&quot;ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה

'''ולא כן כתב מימים ימימה.''' כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי&quot;ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי

'''לית לך.''' לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''א&quot;ר אמי אסיא.''' כך היה שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אשתו של יונה הושבה.''' החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא

'''אבל אינו לובשן.''' כלומר אע&quot;פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ&quot;מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ&quot;פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות

'''ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'.''' דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל: ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים

'''מרחץ ואע&quot;פ שאינה מרחצת.''' באותו זמן מ&quot;מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע&quot;פ שפינו ממנו

'''אהן חזירא.''' החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו

'''אהן צררה.''' צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא

'''הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס.''' פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ&quot;ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש&quot;ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו

'''אוכל בהן.''' בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי

'''אית תניי תני מברך.''' על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ&quot;ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח&quot;כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן

'''מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי.''' כלומר א&quot;כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ&quot;ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן

'''לבית המים.''' מקום שמשתינין מים

'''כד הוה סיפרא בידיה.''' והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו

'''הוה קאים בון.''' היה עומד בהן ומניחן עליו

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו

'''קיימא אבא בר ירמיה.''' להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח&quot;כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן

'''דלכן.''' כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א&quot;כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים

'''בחורין.''' הסמוכין לרה&quot;ר והן בתוך מחיצות בית הכסא

'''וכשאירע אותה מעשה.''' בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה&quot;ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ב_לו}} '''אין לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במרחץ או בבית הכסא אפילו אם אינם משמשים בפועל לצורכם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהאיסור חל אף כשהמרחץ אינו רוחץ בו כרגע ובית הכסא אין בו צואה, משום כבודם של המקומות שנועדו לכך, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לז}} '''ספק צואה על שפת הים - האם ניתן להקל ולקרוא קריאת שמע לידה או שיש להחמיר ולהתרחק ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי אמי אסיא בשם רבי ירמיה שיש לכסות את הצואה במטפחת (או לכסות פניו) ולא לסמוך על הקולא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להחמיר ולכסות הספק ולא לקרוא לידו בגילוי.

{{שוליים|ב_לח}} '''חובה לברך על התפילין בכל יום שמניחן, ולא די בברכה אחת יומית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כדעת &quot;מברך פעם אחת ביום&quot; (כל שלא הסיח דעתו), שכן מוכיח רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שאין צריך לחזור ולברך אלא אם הסיח דעתו מהתפילין, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לט}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשספרים ותפילין בידיו, אך אם התפילין עליו בלבישה מותר לו לשהות בהם ואף להטיל בהם מים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן להיתר כשהתפילין עליו בלבישה (מכוסות/תחת הבגד), אך לכתחילה יש להסירן ולתתן לאחר או להניחן במקום שאינו בזיון, כפי שנפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיפים א ו-ו ובדברי הרמב&quot;ם הלכות תפילין פרק ד הלכות יז-יט.

{{שוליים|ב_מ}} '''מותר להכנס לבית המים (בית הכסא) עם ספרים ותפילין בידו כשהם עטופים ומכוסים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בקום אבא בר ירמיה שמותר להכנס כך, ומכאן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן מג) שהתפילין וספרים צריכים להיות מכוסים בעת הכניסה.

{{שוליים|ב_מא}} '''אין להיכנס לבית הכסא כשהתפילין עליו, ואם אין שהות ללובשן אחר היציאה אין להסירן כלל אלא יכסן ויכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם ישאר שהות ביום ללובשן אחר שיצא מבית הכסא - מסירן ומניחן בחוץ, ואם לאו - אינו מסירן כלל שלא לבזותן; וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח מג, א ו-ו)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אבא בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמררבי אידי ברבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי ברבי שמעון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אביי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''וכשאירע אותו מעשה''' - כן, פה לא כתוב, הירושלמי לא מספר. בבבלי מסופר שזונה אחת נטלה את התפילין של בעל בית המדרש ואמרה: הוא נתן לי, התלמיד שלכם. אז התלמיד שמע את זה, עלה לראש הגג וקפץ והתאבד. אז לכן '''התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו'''.

אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא: '''והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור'''. כן, כמו ששמענו, התירו לו להיכנס איתם לשירותים בתנאי שאחרי שהוא יסיים עדיין יהיה יום, עדיין יהיה זמן שיכול לקיים מצוות תפילין. כמו שאמרנו מקודם: '''דלכן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון'''.

מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: '''מאן דעבד טבאות, עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו'''. כלומר, מי שרוצה לנהוג כהלכה, נכון שהוא נכנס לשירותים, אבל יניח אותם בתוך כיס שיהיה בו לפחות טפח ויניח אותם על ליבו. מה טעם? '''שויתי ה' לנגדי תמיד''' - התפילין הם כאילו שם השם בהם, אז הם כנגד הלב שלו.

'''תמן אמרין: כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין'''. כן, שוב פעם הגמרא מספרת מהסיפור של אלישע. בבבלי מסופר שהרומאים אסרו להניח תפילין, אלישע הניח תפילין, ואז כשהם ראו אותו רדפו אחריו אז הוא ברח. וברגע האחרון הוא הוריד את התפילין, הניח אותם ביד שלו. אז אמרו לו: מה יש לך ביד? אמר להם: כנפי יונה. ואמרו לו: תראה, פתח את הידיים, והביט - כנפי יונה. אז החלו לקרוא לו &quot;בעל כנפים&quot;.

אמר רבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה: '''לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם'''. אסור להיכנס - אסור לעשות צרכים שם. '''ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: לועג לרש חרף עושהו'''.

דלמא, זה בעצם מעשה שהיה. רבי חייא רובא ורבי יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בר יוסי בר לקוניא - כן, בלוויה שלו, הם הלכו לפני הארון שלו, ואז '''היה רבי יונתן מפסע''' על הקברים, הוא היה עומד ודורך על קברים.

אמר ליה רבי חייא רובא: '''כדון אינון מימר: למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן'''. כלומר, לא יגידו עכשיו - מחר אתם באים אלינו, מחר הם מעיקים לנו. למשל בבבלי מסופר שהציצית שלו הייתה נוגעת בקברים, אז הוא היה מבזה אותם שהם לא יכולים לקיים מצווה. אבל פה הוא פשוט דרך על הקברים, וזה בעצם ביזוי לקברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאן דעביד טבאות.''' מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן

'''תמן.''' בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ&quot;א בשעת ק&quot;ש ותפילה

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר&quot;ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא&quot;ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו

'''וחכמין אינון כלום.''' וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו': לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל&quot;כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה&quot;ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה

'''לך ואמור לאבות.''' כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס&quot;ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ&quot;ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר&quot;ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי

'''מאן דאמר כשר מלמטן.''' אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו&quot;ן בוי&quot;ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ&quot;ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי

'''ארצך.''' אם נוגע הצדי&quot;ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך

'''ממעמקים קראתיך ה'.''' ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ&quot;מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום

'''הכון.''' הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך

'''הדא דתימר בדקים.''' כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול

'''שמור עצמך.''' התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך

'''מקורך.''' לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא

'''עת ללדת.''' הלמ&quot;ד דריש דמיותר אלא דה&quot;ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא

'''מתני' ר' יוסי אמר לא יצא.''' משום דכתיב שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ות&quot;ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע והלכה כת&quot;ק

'''קרא ולא דקדק באותיותיה.''' להוציאן בשפתו יפה בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שנגמרת הראשונה כגון על לבבך עשב בשדך וכיוצא בהן ואם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידן נמצא קורא אותן שתי תיבות באות אחת

'''הקורא למפרע.''' הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מעשה· התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו· ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אמ' והוא שיהא ביום כדי ללובשן·אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור דלכן מצוה לא עביד בון למה הוא מבזי לון מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מאן דעבד טבאות עושה להן כיס שלטפח ונותנן על לבו· מה טעם שיויתי יי לנגדי תמיד· תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין· ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם· ואם עשה כן עליו הכת' או' לועג לרש חרף עשהו· דלמא ר' חייא רובא ור' יונתן היו מהלכין קומי ערסיה דר' שמעון בר יוסי בר לקוניא והוה ר' יונתן מפסע על קיבריה· אמ' ליה ר' חייא רובא כדון אינון מימר למחר אינון גבן ואינון מייקין לן· אמ' ליה וחכמין אינון כלום· לא כן כת' והמתים אינם יודעים מאומה· אמ' ליה לקרות את יודע· לדרוש אין את יודע· כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפי' במיתתן קרויין חיים· והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויים מתים· מניין שהרשעים אפי' בחייהן קרויין מתים שנ' כי לא אחפוץ במות המת· וכי המת מת' אלא אילו הרשעים שאפי' בחייהן קרויין מתים · ומניין שהצדיקים אפי' במיתתן קרויין חיים · דכת' ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר · מה תל' לומ' לאמר · אמ' לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם · עירב אות האותיות · אית תניי תני כשר · ואית תניי תני פסול · ר' אידי בשם ר' אבין בשם ר' שמעון בשם ר' יוחנן מן דמר כשר מלמטן · מן דמר פסול מלמעלן · כגון ארצינו תפארתינו · ארצך צריכה · תפארתך צריכה · ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוסה לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל · מה טעם אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ממעמקים קראתיך ייי · אמ' ר' אידי בר' שמעון בשם ר' יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו · מה טעם הכון לקראת אלהיך יש' · אמ' ר' אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך · הדא דתימ' בדקים · אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול · ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים · שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהי' שתהא טהור ונקי · אמ' ר' אבא יהי מקורך ברוך · יהי מקורך לקבר ברוך · אמ' ר' ברכיה עת ללדת ועת למות · אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו מה שעת לידתו נקי כך בשעת מיתתו יהא נקי · מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ר' יודה או' יצא · ר' יוסי או' לא יצא · קרא ולא דיקדק באותיותיה ר' יוסי או' יצא ר' יהודה אומ' לא יצא · הקורא למפרע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר יצא.''' והלכה כר' יוסי מיהו לכתחילה צריך לדקדק באותיותיה וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה וצריך להתיז הזי&quot;ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי&quot;ן כלומר כדי שתרבו שכר והרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו: '''וחכמין אינון כלום'''? מה בכלל הם יודעים משהו? '''לא כן כתב: והמתים אינם יודעים מאומה'''? אמר לו: '''לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע'''. מה שכתוב בפסוק: '''כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים'''. '''והמתים אינם יודעים מאומה''', אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים.

עכשיו, '''מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים'''? שנאמר: '''כי לא אחפוץ במות המת'''. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים - כלומר, גם כשהוא חי הוא נחשב כמו מת.

עכשיו, '''מניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים'''? דכתיב: '''ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר'''. אומרים שכל מקום שכתוב &quot;לאמר&quot; - זה &quot;לך אמור&quot;. אז מה תלמוד לומר &quot;לאמר&quot;? אמר לו: '''לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם'''.

עכשיו מביא כמה הלכות בכתיבת תפילין. אומרת הגמרא: תפילין '''שעירב את האותיות''' - כלומר שאות אחת התחברה לאות הסמוכה לה. '''אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: פסול'''. רבי אידי בר רבי שמעון אמר בשם רבי יוחנן: מאן דאמר כשר - מדובר שהאותיות התחברו למטה, אז בעצם האות עצמה נכתבה שלמה, נכתבה בכשרות, ורק למטה זה התחבר. מאן דאמר פסול - זה מלמעלה, כלומר כבר מתחילתה היא נכתבה בפסול.

'''כגון ארצינו תפארתינו'''. יש מילים שיש אפשרות שיתחברו למעלה ואפשרות שיתחברו למטה, כמו &quot;ארצנו&quot; - הנון והוי&quot;ו. הנון יכולה להתחבר לוי&quot;ו מלמעלה או מלמטה. אז כמו שאמרנו, אם זה התחבר מלמעלה זה פסול, התחבר מלמטה זה כשר. אותו דבר &quot;תפארתנו&quot;.

שואלת הגמרא: מה הדין אם החיבור היה באמצע האות, '''כגון ארצך''' - שהצד&quot;י, הקו התחתון שלה, יכול להתחבר לכ&quot;ף, והכ&quot;ף היא כ&quot;ף סופית, היא ארוכה, אז מתחברת באמצע. אז מה הדין, האם זה כשר או לא? '''ארצך, צריכה. תפארתך צריכה''' - עדיין ספק. אותו דבר &quot;תפארתך&quot; - שהתי&quot;ו, הרגל התחתית שלה, אם התחברה לכ&quot;ף סופית, שוב פעם זה ספק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי ייסה: '''לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל'''. אסור לעמוד במקום גבוה להתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי: '''ממעמקים קראתיך ה'''''. כלומר צריך להרגיש את העומק. באמת בבתי הכנסת העתיקים רואים שהבמה של החזן הייתה בבור, לכן היו אומרים &quot;יורד לפני התיבה&quot;, לא אומרים &quot;עולה&quot; - הרי התיבה היא גבוהה. בעבר זה היה &quot;לרדת לפני התיבה&quot;. הרבה פעמים כתוב שאם החזן טועה היו מעלים אותו - כלומר כאילו מוציאים אותו מהבור הזה. אבל בעצם, בגלל שכתוב &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, אז החזן באמת היה עומד במקום יותר עמוק.

אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן: '''לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו'''. כלומר אדם שצריך שירותים לא ילך להתפלל. מה טעם? '''הכון לקראת אלהיך ישראל'''. אדם צריך להתכונן - להיות נקי.

אמר רבי אלכסנדרי: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך'''. כלומר, שלא תצטרך שירותים שאתה בתפילה. '''הדא דתימר, בדקים''' - כלומר, דווקא אם הוא צריך להטיל מים, אז אסור להתפלל. '''אבל בגסים, אם יכול לסבול, יסבול'''.

רבי יעקב בר אביי אמר בשם רבי אחא: '''שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים'''. '''שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, שתהא טהור ונקי'''. כלומר שאתה עומד למות, אז תהא נקי.

אמר רבי אבא: '''יהי מקורך ברוך''' - הכוונה, '''יהי מקראך לקבר ברוך''', שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה: '''עת ללדת ועת למות, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי'''- כלומר בלא עבירה, '''כך בשעת מיתתו יהא נקי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ב_מב}} '''כיצד יש לשמור את התפילין שאינן בשימוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יז , רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' עושה כיס של טפח ונותנן על לבו, שנאמר &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן מג סעיף ו.

{{שוליים|ב_מג}} '''מי שאינו יכול לשמור על תפיליו בטהרה וכבוד כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא בשם רבי אבא בר ירמיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין ללבוש תפילין כל היום אלא מי שיכול לשמור על גופו כראוי, ומכל מקום אין למנוע מצוות תפילין מן הרבים בזמן הזה מחמת חשש זה.

{{שוליים|ב_מד}} '''אסור להיכנס לבית הקברות ולעשות שם צרכיו, ואף אין להלך ולפסוע על גבי הקברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שסח סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהוכיחה זאת ממעשה רבי חייא רובא שמנע מרבי יונתן לפסוע על קברים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לאיסור.

{{שוליים|ב_מו}} '''אין להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בריה דרב פפי דדריש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין עומדין במקום גבוה להתפלל אלא במקום נמוך.

{{שוליים|ב_מז}} '''אסור להתפלל כשצריך לנקביו, ובנקבים גסים אף אם אינו יכול להעמיד עצמו יותר משיעור הליכת פרסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהלכה זו נאמרה בין בדקים ובין בגסים (בגסים - אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סי' צב סעיף א.

{{שוליים|ב_מח}} '''מי שנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק - אם יכול לסבול עד סוף התפילה יסבול, ואם לאו יפסיק ויעשה צרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה - שיסבול אם יכול, ואם לא יכול יצא לנקביו, כדי שיתפלל בטהרה ובנקיות כראוי לעמוד לפני ה'.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} אנן אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}} למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}} שמע, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', דף ט&quot;ז, עמוד א'. אנחנו מתחילים את המשנה. מתניתין, '''הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר לא יצא'''. קרא ולא דקדק באותיותיה. לדקדק באותיותיה, יש לנו מילים, הרבה פעמים יש שתי מילים שהן צמודות, שמילה אחת מסתיימת בזה אות והמילה השנייה פותחת באותה אות, וכשקוראים אותם ברצף אז בעצם קוראים מראות אחת. כמו לדוגמה &quot;על לבבכם&quot; שקוראים ברצף אז קוראים על לבבכם, כאילו הלמד בין שתי המילים מתחברת. זה נקרא לא דקדק באותיותיה. אז רבי יוסי אומר יצא ורבי יהודה אומר לא יצא. '''הקורא למפרע''', כלומר אם הוא לא קורא לפי הסדר לא יצא. '''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה'''.

גמרא: '''רב אמר הלכה כדברי שניהן להקל'''. כמו שאמרנו בהתחלה שתי מחלוקות. אמרנו תנא קמא, סתם משנה ורבי יוסי. כן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו שתנא קמא מקל ואומר יצא, רבי יוסי אומר לא יצא, והמחלוקת השנייה קרא ולא דקדק באותיותיה שרבי יוסי מקל ואומר יצא, ורבי יהודה מחמיר ואומר לא יצא. בא הרב אומר לנו הלכה כדברי שניהם להקל. כלומר הלכה היא קורא ולא השמיע לאזנו יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

שואלת הגמרא פשיטא, מה הרב חידש לנו? מה היינו אומרים? הוא לא היה בא ואומר לנו את מה שהוא אמר. מה היינו חושבים? הרי יש לנו פה בהתחלה מחלוקת בין סתם משנה לרבי יוסי, '''הלכה כסתמא'''. בהמשך יש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, '''הלכה כרבי יוסי'''. אז מה צריך? מה הרב חידש? '''אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר'''. כלומר הוא שמע שרבי חייא שנה את המשנה שלנו, את מה שאמרנו בתור סתם, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אמרנו את זה בסתם. הוא שמע שרבי חייא אומר את זה בשם רבי מאיר. כלומר אצל רבי חייא היה כתוב, תניא, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר לא יצא. ואז בעצם יש מחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר ודרך כלל הלכה כרבי יוסי. לכן היה צריך להגיד שהלכה כדברי המקל.

'''תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא'''. גם הברייתא אומרת שלגבי תפילה אם הוא לא השמיע לאזנו יצא. אז '''למי נצרכה? לרבי יוסי'''. כלומר רבי יוסי שלנו, שבמשנה שלנו אמר שקריאת שמע אם לא השמיע לאזנו לא יצא, אז בא וחידש לנו שם בברייתא שלגבי תפילה הוא כן יצא.

תמן תנינן: הכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן. '''אמר רב מתנה: דרבי יוסי היא'''. כלומר המשנה שאומרת שחרש, שוטה וקטן לא כשרים לקרוא מגילה, כן, ביניהם חרש. חרש לא כשר לקרוא מגילה, אז זה רבי יוסי. אמר רבי יוסי - כלומר רבי יוסי פה זה אמורא. יש לנו רבי יוסי במשנה ורבי יוסי שהוא אמורא.

'''הוינן סברין מימר, מה פליגין רבנן ורבי יוסי? שמע, דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצות לא'''. כלומר היינו חושבים בהתחלה שכל המחלוקת בין רבי יוסי לחכמים זה רק לגבי קריאת שמע. כתוב בתורה שמע. אז לכן אומר רבי יוסי צריך להשמיע לאזנו, אבל בשאר המצוות לא. אבל ברגע שבא רב מתנה ואמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, שוטה וקטן, כלומר חרש לא כשר לקרוא מגילה, והוא אמר שזה רבי יוסי, אז אם כך אנחנו מבינים שבעצם רבי יוסי אומר את זה בכל המצוות.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ב_נב}} '''הקורא ק&quot;ש וטעה - למה חוזר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדברי שניהם להקל, כרב, שהלכה כדברי שניהם להקל - חוזר לראש הפרשה שטעה בה ולא לראש קריאת שמע כולה.

{{שוליים|ב_נג}} '''האם צריך להשמיע לאזנו את המצוות שאומר בפיו (כגון קריאת שמע וברכות)?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בן חלפתא - חייב להשמיע לאזנו בקריאת שמע ובשאר מצוות שיש בהן אמירה, ואם לא השמיע לא יצא, כפי שהעמידו את המשנה &quot;הכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן&quot; כדעתו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא יצא.''' דכתיב והיו הדברים בהווייתן יהו כלומר כסדר שהן כתובין בתורה ומיהו אם הקדים הפרשיות זו לזו אין זה חשוב למפרע ויצא שהרי אינן סדורות כך זו לאחר זו בתורה

'''יחזור למקום שטעה.''' אם בין פרק לפרק טעה שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה הפרק יחזור חוזר להפסק הראשון שהוא והיה אם שמוע ולדעת הרמב&quot;ם חוזר לראש פרק הראשון שהוא ואהבת אבל אם באמצע הפרק פסק שיודע הפרק שפסק בו אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו הפרק פסק חוזר לראש אותו הפרק ואם היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך

'''למי נצרכה.''' האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא יצא · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל · דלכן מה כן אמרין סתמה ור' יוסי הל' כסתמא · ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי · ומה צריכה למימר רב הל' כדברי שניהן להקל · אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר' מאיר לפום כן צריך למימרא הל' כדברי שניהן להקל · תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא · למי נצרכה לר' יוסי · היידין ר' יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא · ור' יוסי או' לא יצא · אמ' רב מתנה דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ור' יוסי בשמע דכת' בה שמע · הא שאר כל המצות לא · מן דמר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל.''' בשני החלוקות האלו במתני' הלכה כדברי המיקל ברישא כת&quot;ק ובקרא ולא דקדק כר' יוסי

'''ופריך דלא כן מה אנן אמרין.''' הא פשיטא הוא הא ברישא סתמא היא ור' יוסי פליג וא&quot;כ הלכה כסתמא ובסיפא ר' יוסי ור' יהודה והלכ' כר' יוסי בכל מקום לגביה דר' יהודה וא&quot;כ מה צריכה למימר רב להאי הלכה

'''לפום כן.''' צריך רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל הואיל ורבי סתים לן להרישא ש&quot;מ דהלכה כת&quot;ק

'''א&quot;ר יוסי.''' הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש&quot;ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר&quot;מ.''' כלומר משום דר' חייא בתוספתא קתני להאי דינא דשמע שיצא אף אם לא השמיע לאזניו בשם ר&quot;מ דס&quot;ל הכי והכי איתא התם בפ&quot;ב בעל קרי שאין לו מים לטבול ה&quot;ז קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר&quot;מ וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר&quot;ע בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה לפי שמלכות הרשעה גזרה על התורה ועל המצות אלמא דר&quot;מ הוא דס&quot;ל דלא השמיע לאזניו יצא וחכמים הוא דסברי לא יצא והתירו לבעל קרי בשעת הדחק שאין לו מים לפי שאינו יוצא בלא השמיע לאזניו ות&quot;ק דמתני' היינו ר&quot;מ וחכמים דתוספתא ר' יוסי היא וא&quot;כ הוה אמינא דהדרינן לכללא ר&quot;מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי

'''היידין ר' יוסי.''' איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס&quot;ל במתני' דבק&quot;ש אף בדיעבד לא יצא קמ&quot;ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י&quot;ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ&quot;א מקצת ממנה

'''אמר רב מתנה דר' יוסי היא.''' האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ&quot;ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ&quot;ק דתרומות וכדרך הש&quot;ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא

'''הוינן סברין מימר.''' אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל&quot;פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני'

'''הא שאר כל המצות.''' דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא&quot;צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק&quot;ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} דכיוון שהוזכרו {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: על כרחיך איתמר דהיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}} אין תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} רבי שמואל בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנינא|°]] בשם רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש, ביציאת מצרים לא אמרו הלל, ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי אבדימא דחיפה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דחיפה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר: תנא רב נחמן בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן בר אדא|°]]: ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא נחמן סבא[[ביאור:עץ מסורת#נחמן סבא|°]]: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אם כן, מה היא טעמא דרבי יוסי? כלומר לפני כן חשבנו כל הסיבה היא בגלל שמע, שבקריאת שמע יש משהו מיוחד - שמע ישראל לאזניך. עכשיו שאנחנו רואים שזה בכל המצוות, אז מה הסיבה של רבי יוסי? עונה הגמרא: '''והאזנת למצותיו, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר'''. כלומר אדם צריך להשמיע את מה שהוא מוציא מהפה שלו.

'''אמר רב חסדא: לית כן חרש'''. כן, כלומר אין חובה להגיד זה רבי יוסי. אני יכול להגיד לך זה אפילו חכמים שחולקים על רבי יוסי - הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. כלומר מה שמופיע במסכת מגילה מדובר לכתחילה. אז גם הם מודים שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו. לכן מה שכתוב שהכל כשרים לקריאת מגילה חוץ מחרש, הכוונה לכתחילה. כלומר חרש לכתחילה לא יקרא, בדיעבד אם היה קורא זה כן יוצא. זה הסבר ראשון.

הסבר שני - בכלל המשנה מדברת בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. כמו שהמשנה אמרה שהכל כשרים לקרוא מגילה חוץ מחרש, הכוונה חרש שגם לא מדבר. אז לכאורה זה פשוט, הרי אם הוא לא מדבר הוא גם לא יכול לקרוא. איך הוא יכול להוציא אחרים? הוא לא קורא, הוא לא משמיע כלום. אומרת הגמרא למרות שזה פשוט, '''השגרת לשון היא מתניתא'''. כלומר בעצם בגלל שאנחנו תמיד רגילים להגיד חרש, שוטה וקטן ביחד, אז לכן נאמר גם חרש, למרות שבעצם אין פה שום חידוש, כי הרי הוא לא מדבר, ממילא אף אחד לא שומע אותו, הוא לא יכול לצאת ידי חובה.

'''אמר רבי יוסי: מסתברא רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי'''. כלומר רב חסדא, למרות שהוא אמר לנו שמה שנאמר במסכת מגילה זה לא רבי יוסי לרבנן, אבל לגבי מסכת תרומות הוא יודע שזה רבי יוסי. שהרי תנן חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה. את זה חייבים להגיד שזה רבי יוסי, ואכן '''אמר רבי חנינא בשם רב חסדא: דרבי יוסי היא'''. כלומר צריך להבחין בין שני מקרים: יש מצוות שהמצווה היא עצם האמירה, כמו מקרא מגילה, כמו קריאת שמע, שבזה סובר רבי יוסי שאפילו בדיעבד לא יוצא. אבל יש מצוות שהאמירה היא משהו נלווה כמו תרומה - יש את הפעולה של הפרשת תרומה ויש את הברכה שזה משהו נלווה. הברכה לא מעכבת, אז לכן בעצם בדיעבד כן יוצא, כך לפי רבי יוסי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא לית כאן חרש.''' רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא&quot;נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא

'''מתני' לר' יהודה.''' כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן

'''א&quot;ר יוסי.''' אע&quot;ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ&quot;ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע&quot;ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס&quot;ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א&quot;ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני'

'''א&quot;ר יוסי בר בון.''' על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא&quot;צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש&quot;ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב מתנה דר' יוסי היא הוי היא שאר כל המצות מה טע' דר' יוסי והאזנת למצותיו · ישמעו אזניך מה שפיך מדבר · אמ' רב חסדא לית כן חרש · השגרת לשון היא · מתניתא לר' יודה · אמ' ר' יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי · אמר ר' חנינא בשם רב חסדא דר' יוסי היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון על כורחיך איתמ' דהיא דר' יוסי דתנינן תמן קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה · והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן · הוי סופך מימר דר' יוסי היא · אילו צריך דיקדוק על לבבך · על לבבכם · עשב בשדך · ואבדתם מהרה · הכנף פתיל · אתכם מארץ · ר' חנינא בשם ר' אחא אשר נשבע ייי · ר' שמואל בר חנינא בשם ר' הושעיא יוצר אור ובורא חושך · דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך · ר' לוי ר' אבדימא דחיפא בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו · ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו · תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין · אם היה לשונו ערוך מותר · פיס הקורא למפרע לא יצא · ר' יונה אמ' תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי או' תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו · תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן · ניחא בקריאת המגילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי סופך מימר.''' אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ&quot;ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה&quot;א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס&quot;ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם

'''אלו.''' התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים

'''אשר נשבע ה'.''' גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי&quot;ן דלא לישתמע נשבה

'''ובורא חושך.''' מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע&quot;ג דאיכא למ&quot;ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא&quot;כ מזכיר הוא שניהם אפ&quot;ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא

'''שם שרו לך.''' אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ&quot;ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך

'''צריך להתיז כי לעולם חסדו.''' בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו

'''אם היה לשונו ערוך.''' כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והיו כדרך הוייתן יהו.''' כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע

'''דכתיב בה ככתבם.''' משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי'''. כלומר חייבים להגיד שהמשנה במסכת תרומות זה של רבי יוסי ולא רבנן, ולרבנן אפילו לכתחילה יוצא. מה הראיה? '''דתנינן חמשיתא קדמייתא, ולא תניתא עמהן'''. כלומר המשנה מונה פעמיים רצף של חמישה. המשנה הראשונה מונה חמישה שאפילו בדיעבד לא יוצאים - חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שזה חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה, קטן, הטועם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתורם את של ישראל אפילו באישור. כי גוי לא נעשה שליח, אז אפילו באישור אין תרומתו תרומה, אפילו בדיעבד. אז זה חמשה שאפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה. ושם לא מנו ביניהם את חרש שאינו שומע ומדבר.

עכשיו מה נחשוב? אולי וכי תימא כל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה, לכן לא מנו אותם כי לפי חכמים בדיעבד חרש שמדבר ואינו שומע כן יוצא. אז אי אפשר להגיד את זה - למה? כי בהמשך המשנה מונה חמשה: '''אם משום אין תרומתן תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא, ולא תניתה עמהן'''. חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, והם האילם, השיכור, הערום, הסומא ובעל קרי. וגם שם לא מנו את חרש שמדבר ואינו שומע. כלומר לא מנו אותו לא בין אלה שאפילו בדיעבד לא יוצאים וגם לא בין אלה שבדיעבד יוצאים. משמע שלחכמים לכתחילה יכול לתרום. אז חייבים לומר שמי שאומר שרק בדיעבד יוצא, כלומר חרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה, חייבים להגיד שזה דעת רבי יוסי. '''הוי סופך מימר, דרבי יוסי היא'''. ומודה רבי יוסי שבדיעבד יצא, כמו שאמרנו שיש הבדל בין מצוות שהאמירה זה המצווה לבין מצוות שהאמירה זה משהו נלווה.

קרא ולא דקדק באותיותיו. אמרנו שדקדק באותיותיו, שתי מילים שאחת מסתיימת באות מסוימת והשנייה פותחת בה, אסור לקרוא אותם ברצף במהירות, כי אז המילה מתחברת. אמרנו קרא ולא דקדק באותיותיו, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. עכשיו '''אלו צריך דיקדוק''' - כלומר זה המילים שיש חשש מהשמעה. '''על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ'''.

'''רבי חנינא בשם רב אחא: &quot;אשר נשבע ה'&quot;''' - צריך להדגיש את האות עי&quot;ן כשאומר נשבע, שלא ישמע נשבע מלשון שבי.

'''רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;'''. כלומר צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדי שיזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. יש הרבה פעמים שאנחנו יודעים שבמסכת פסחים הגמרא אומרת אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, ואנחנו יודעים ששם מדובר בליל ארבעה עשר, ולמה נאמר אור במקום ליל? כי צריך להשתמש בלשון נקייה. אז כאן, למרות שלכאורה היינו צריכים להגיד במקום חושך להגיד נוגה, בכל אופן אומרים יוצר אור ובורא חושך, כמו שאמרנו, להזכיר מידת לילה ביום.

'''רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא: &quot;שם שרו לך&quot;, יימר &quot;שם הללו לך&quot;'''. הם נהגו להגיד &quot;שם שרו לך&quot; ולא יאמר &quot;שם הללו לך&quot;, ואנחנו לא נוהגים את זה היום.

'''רבי לוי ורבי אבדימא דחיפה בשם לוי בר סיסי: צריך להתיז &quot;למען תזכרו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות זי&quot;ן במילה תזכרו שלא ישמע תזכרו.

'''רבי יונה בשם רב חסדא: צריך להתיז &quot;כי לעולם חסדו&quot;'''. כלומר להדגיש את האות סמ&quot;ך במילה לעולם חסדו שלא ישמע חסדו עם זי&quot;ן.

'''תני: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין'''. כלומר לא ממנים חזן מחיפה, מבית שאן ולא מטבעון. '''מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין'''. כלומר אנחנו מחליפים בין האות ה&quot;א לחי&quot;ת, ועיינין אלפין - מחליפים בין עי&quot;ן לאל&quot;ף. '''אם היה לשונו ערוך מותר'''. כלומר אם יש במקרה חיפאי או בישני או טבעוני שהוא כן יודע לבטא את האותיות, אז כמובן אין שום בעיה, זה לא משהו פוגם.

פיסקא: '''הקורא למפרע לא יצא''', ככה כתוב במשנה. כלומר מי שקורא לא לפי הסדר לא יצא. '''מאי טעמא? רבי יונה אמר: תנא רב נחמן בר אדא'''. כלומר רבי יונה אמר שהמקור שלו זה מברייתא שהביא רב נחמן בר אדא. '''ורבי יוסי אומר: תנא נחמן סבא'''. כלומר רבי יוסי אמר שהמקור שלו הוא מתני רב נחמן סבא. מה הם אמרו? כתוב בתורה &quot;והיו&quot; - '''&quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יהיו'''. כלומר כמו שהיו כתובים כך צריך להגיד אותם. עד כאן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_נד}} '''יש לדקדק בקריאת שמע במילים החתומות באות כ&quot;ף רפה (&quot;על לבבך&quot;, &quot;עשב בשדך&quot; וכו') שלא לבטאה כקו&quot;ף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רב אחא שיש להקפיד על דקדוק הכ&quot;ף הרפה בקריאת שמע כדי שלא יתחלף המשמעות והדין.

{{שוליים|ב_נו}} '''יש להטעים ולהדגיש אותיות מסוימות בקריאת שמע כגון הזי&quot;ן שב&quot;תזכרו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סא סעיף יז , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו כפשוטה בירושלמי - יש להתיז ולהדגיש את הזי&quot;ן ב&quot;למען תזכרו&quot;, וכן הובא בשם רב חסדא לגבי הסמ&quot;ך ב&quot;כי לעולם חסדו&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_נז}} '''אין למנות שליח ציבור שאינו מבטא נכון את האותיות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נג סעיף יב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיפנים והבישנים והטבעונים שאין לשונם ערוך פסולים לירד לפני התיבה, ואם היה לשונו ערוך מותר; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_נח}} '''העוסק בקריאת הלל או במגילה בציבור אינו מפסיק לענות אמן וקדיש כדרך שאינו מפסיק בתפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מפסיקין בהלל ובמגילה כבתפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ב_נט}} '''יש לקרוא את המגילה בזמנה כסדרה וכנוסחה, ולברך עליה כברכת ההלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצ סעיף ו , סמ&quot;ג עשין ד &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לקרוא כתקנתה וכסדרה, כדין הלל שיש לו סדר קבוע, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}} בנה ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}} לבבו יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי אחא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר חנינא|°]]: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]] אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#חנינה בריה דרבי אבהו|°]]: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודן בריה דרבי אייבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בריה דרבי אייבו|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף י&quot;ז עמוד א'. אנחנו מתחילים טיפה מהדף הקודם, השורה האחרונה של הדף הקודם. אמרנו שב-קריאת שמע צריך לקרוא לפי הסדר לא למפרע, כיוון שכתוב &quot;והיו הדברים האלה&quot;, שיהיו בהוויותן יהיו, כלומר כמו שהם כתובים. תני, יש לנו ברייתא שאומרת שאף בעל הלל בקריאת המגילה כן, כלומר גם הלל צריך לקרוא לפי הסדר וגם מקרא מגילה צריך להיות לפי הסדר. אומרת הגמרא, קריאת מגילה זה ברור, כתוב שם '''&quot;ככתבם&quot;''' - אם ככתבם, כמו שזה כתוב ככה צריך לקרוא. ברם בהלילא מנלן? כלומר למה בהלל צריך לקרוא לפי הסדר, הרי זה כמה פרשות סך הכל, כמה פרקי תהילים. אומרת הגמרא: בגין דכתיב '''&quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;'''. כלומר הגאולה זה זריחת שמש של ישראל, השמש זורחת במזרח שוקעת במערב, יש לה סדר קבוע, אז גם צריך לקרוא את זה. שואלת הגמרא: מה את שמע מינה? הרי מה שאנחנו קוראים זה פרקי תהילים - למה את פרקי תהילים צריך לקרוא לפי הסדר? מה הקשר?

אמר רבי אבון: '''עוד היא אמורה על סדר''' הפרשיות. כלומר הגאולה עצמה, הפרשיות, הפרקים, פרקי תהילים שבאים לציין את הגאולה שאנחנו אומרים בהלל הם עצמם על סדר הגאולה, הם אומרים את סדר הגאולה. הפרשה הראשונה זה '''&quot;בצאת ישראל ממצרים&quot;''', זה מתאר את הגאולה שהייתה בצאת מצרים, הגאולה לשעבר. '''&quot;לא לנו ה' לא לנו&quot;''' - זה לדורות שלנו. '''&quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;''' - זה לימות המשיח. '''&quot;אסרו חג בעבותים&quot;''' - זה לימות גוג ומגוג. '''&quot;אלי אתה ואודך&quot;''' - זה לעתיד לבוא. זה מה שלפי הסדר, לכן אי אפשר להקדים את המאוחר.

אמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי: '''אף מי שהתקין את התפילה''' - כלומר תפילת שמונה עשרה - '''על הסדר התקינה''', ולכן מי שקורא למפרע לא יצא. '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום''', '''והאמצעיות, צרכן של בריות''', וכל בקשה תלויה בקודמתה. כלומר כל אחת תלויה בעצם הקודמת. חננו דעה - מה זה חונן אדם דעת? אחרי שחוננתנו דעה, רצית תשובתנו, ותשובתנו - סלחת לנו, סלחת לנו - גאלתנו, גאלתנו - ריפית חלינו, ריפית חלינו - בירכת שנותינו, בירכת שנותינו - קיבצתנו, קיבצתנו - שפטתנו בצדק, שפטתנו בצדק - הכנעת קמינו, הכנעת קמינו - צידקתנו, בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. 

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם בהלילא.''' מ&quot;ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ&quot;ב דמגילה. כלומר דה&quot;ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר

'''מה את שמע מינה.''' כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו'

'''לימות גוג ומגוג.''' שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו

'''לעתיד לבא.''' לתחיית המתים ואז ג&quot;כ אודך כמו עתה

'''אף מי שהתקין את התפלה וכו'.''' כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ&quot;מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה

'''חנינו דעה חננתנו דיעה.''' כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם

'''ורצינו בתוכו.''' וכצ&quot;ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח&quot;כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח&quot;כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח&quot;כ עולותיהם וזבחיהם לרצון

'''יבין ושב.''' אחר שיבין ושב

'''הסולח וגו' הגואל.''' וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית

'''כנגד המילה.''' שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים

'''כנגד קול ה' שובר ארזים.''' שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער

'''למה כי קרבו לבא.''' הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים

'''והדין נעשה.''' כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה

'''והזדים נכנעים.''' כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו

'''אחר ישובו בני ישראל.''' לירושלים ואז ובקשו וגו'

'''אין מי חייא.''' אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו

'''למשיחו לדוד.''' לעולם דוד הוא משיחו

'''הוא צמח הוא מנחם.''' הכל אחד כפי הגימטריא

'''ודא מסייעא להו.''' האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' בה ככתבם · ברם בהלילא בגין דכת' ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ייי · מה את שמע מינה אמ' ר' אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת יש' ממצר' לשעבר · לא לנו ייי לא לנו לדורות הללו · אהבתי כי ישמע ייי את קולי לימות המשיח · אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג · אלי אתה ואודך לעתיד לבוא · ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף משהתקינו זאת התפילה הזאת על הסדר התקינה · שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו שלמקום והאמצעיות צרכן שלבריות · חנינו דיעה · חננתנו דיעה · רצה תשובתינו · רצית תשובתינו · סלח סלחת לנו · גאלינו · גאלתנו · רפא חליינו · ריפית חליינו · ברך שנותינו · בירכת שנותינו · קבצינו · קיבצתנו · שופטינו בצדק · שפטתנו בצדק · הכנע קמיינו · הכנעת קמיינו · צדקינו במשפט · צידקתנו · בנה ביתך ושמע עתירתינו · ורצינו בתוכו · לית צורכיה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו · אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא · והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי · אמ' ר' ירמיה מאה ועשרים זקינים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת · ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב · מה כת' בתריה וידעו תועי רוח בינה · דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד · ולבבו יבין ושב · תשובה לסליחה וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח · סליחה לגאולה · הסולח לכל עוונכי ‸ הגואל משחת חייכי · ויאמר רופא חולים קדמיי · אמ' ר' אחא מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית · ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב יי' את שבות ציון · שירה שביעית היא · להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית · אמ' ר' חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה על שם בריתי היתה אתו החיים · אמ' ר' אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי' שובר ארזים · שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים · ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי יש' על שם ואתם הרי יש' ענפכם תתנו ופירייכם תשאו לעמיי יש' · למה כי קרבו לבוא · נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעים והצדיקים שמיחים · ותני עלה כולל שלמינים ושלרשעים במכניע זדים · ושלגרים ושלזקינים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אחר ישובו בני יש' ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם · רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה · אין מן דמכייא הוא דוד שמיה · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' ועושה חסד למשיחו לדוד · ר' יהושע בן לוי אמ' צמח שמו · ר' יודן בריה דר' אייבו אמ' מנחם שמו · אמ' חנניה בריה דר' אבהו ולא פליגין חושבניה דהדין כחושביה דהדין הוא צמח הוא מנחם · ודא מסייעא להו דמ' ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: וכי לא היה צריך לומר בסדר שונה? הרי קודם כל צריך לומר &quot;בנה ביתך&quot; ואחרי זה &quot;רצנו בתוכו&quot; ואז &quot;שמע תפילתנו&quot;. למה אנחנו עושים בסדר הפוך? '''אלא כמה דאישתעי קרייא, כן אשתעייא מתניתא''', כלומר יש פסוק וכמו שהפסוק מציין את סדר הדברים, ככה בעצם גם נאמר במשנה. מה הפסוק? '''&quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי&quot;''' - ורק אחרי זה &quot;העלו זבחיכם לרצון על מזבחי&quot;.

אמר רבי ירמיה: '''מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים''' - כלומר סנהדרין גדולה - '''התקינו את התפילה הזאת'''. ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם '''&quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;'''. כן, אומרים שבינה, דעת, זה מיד סמוך לקדושה.

דיעה לתשובה - דכתיב '''&quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע&quot;''', ובהמשך של זה - '''&quot;לבבו יבין ושב&quot;'''. כלומר בינה ומיד אחרי זה תשובה. תשובה לסליחה - דכתיב '''&quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot;'''. סליחה לגאולה - דכתיב '''&quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;'''. שואלת הגמרא: אם זה ככה, אתה רואה שרפואה קודמת לגאולה, אז למה אמרנו הפוך? '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - כמו הפסוק.

אמר רב אחא: '''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''. מנין? עונה רבי יונה בשם רב אחא, דכתיב '''&quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot;''', וזה שיר המעלות השביעי, כלומר ברשימה של שיר המעלות שמופיעים ברצף אז זה השביעי - ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: '''מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה''', כלומר בברית מילה צריך לבקש גם רפואה לתינוק, על שם '''&quot;בריתי היתה אתו החיים&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: '''מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד קול ה'''' התשיעי - בפרק &quot;הבו לה'&quot; קוראים &quot;קול ה' בכח&quot; וכולי. '''&quot;קול ה' שובר ארזים&quot;''', שהוא עתיד לשבר כל בעלי השערים - כלומר אלה שעוצרים פירות, שקונים את כל הפירות מהגרנות, מחביאים אותם כדי שהמחיר יתייקר ויהיה מחסור ואז יכולים למכור ביוקר. אז כשהקדוש ברוך הוא מוריד גשם, זה פוגע בהם, זה מוריד את המחיר של התבואה.

אמר רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם '''&quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;''', למה? '''&quot;כי קרבו לבוא&quot;'''. כלומר בעצם אנחנו רואים שיש איזה קשר בין שהארץ נותנת פירות לבין קיבוץ גלויות שהוא יבוא מיד אחר כך, כמו שראינו באמת בהיסטוריה, שקודם כל הארץ התחילה לפרוח ומיד אחרי זה התחיל קיבוץ הגלויות שזכינו לו ברוך השם.

נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים, כלומר באותה ברכה של מכניע זדים כולל גם המינים וגם הרשעים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. כמו שאנחנו אומרים '''&quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;'''. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא - כלומר אם זה אדם מהחיים - דוד שמיה, קראו לו דוד. אין מי דמכייא הוא - כלומר אם זה אדם שמת ויקום לתחייה - דוד שמיה, כלומר דוד עצמו.

אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא - אני אגיד מקור לכך שבעצם דוד הוא הגואל - דכתיב '''&quot;ועושה חסד למשיחו לדוד&quot;''', הם ניתקו את ההמשך &quot;ולזרעו עד עולם&quot; כאילו שם פסיק, אז כאילו &quot;משיחו&quot; זה דוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי - אין מחלוקת בין הדעה שאומרת מנחם לבין הדעה שאומרת צמח - חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, כלומר שניהם בגימטריה אותו מספר, הוא צמח הוא מנחם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ב_ס}} '''יש לסמוך ברכת &quot;אתה חונן לאדם דעת&quot; לברכת &quot;האל הקדוש&quot; בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ד , טור או&quot;ח סי' קיב, טור או&quot;ח סי' קיג, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת אנשי כנסת הגדולה שהתקינו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;, כדברי הירושלמי מקור סמיכות &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot; אחר &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובטור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}} לי, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} דרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב אחא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא רובא|°]]: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} רבי אבון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבון בר חייא|°]] אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר רבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]]: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ודא מסייעא להו, דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו: '''עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה קאים רדי''', היה איזה סיפור, יהודי אחד עומד וחורש, '''געת תורתיה קומוי''', השור שלו געה. '''עבר חד ערביי ושמע קלה'''. אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך''', כלומר תתיר את השור, תתיר את המחרשה, '''דהא חריב בית מקדשא''', בית המקדש נחרב. '''געת זמן תניינות''', השור געה פעם נוספת, אמר לו: '''בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יליד מלכא משיחא'''. כלומר, באותו רגע שבית המקדש נחרב גם משיח נולד, אז לכן אתה יכול להמשיך לחרוש.

אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. מנייך הנהו? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אחת הערים, בבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, הוא מכר את הציוד שלו, את המחרשה, את הפרות. ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, הוא התחיל להיות סוחר שמוכר בגדים לתינוקות. והוה עייל קרייה ונפקא קרייה, כלומר היה נכנס לכפר, יוצא מכפר, עובר מכפר לכפר, עד דעל לההוא קרתא, עד שהוא הגיע לכפר שבו היה מנחם.

והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה, כלומר כל הנשים רצו לקנות ואמא של מנחם לא באה לקנות. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי תקני לבן שלך. אמרה: '''בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''', יוצא ששונאי ישראל יחנקו, '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''', באותו יום שנולד בית המקדש נחרב. אמר לה: '''רחיציא דברגליה חריב וברגליה מתבניי''', אנחנו מאמינים שלרגליו בית המקדש נחרב ולרגליו ייבנה. אמרה ליה: לית לי פריטין, אין לי כסף. אמר לה: '''מה איכפת לי, איתיי זובנין ליה!''' לא אכפת לי, בואי תקני. '''אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב''', אם אין לך כסף היום, אחרי כמה ימים אני אבוא ואקח.

'''בתר יומין עאל לההיא קרתא''', אחרי כמה ימים הוא חזר לאותו מקום. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? מה התינוק עושה? אמרה ליה: '''מן שעתא דחמיתני, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי''', כלומר מאותו יום שראית אותי, בוכות וסערות חטפו אותו ממני.

אמר רבי בון: '''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה''', כלומר אנחנו לא צריכים ראיה מאיזה ערבי שבאותו יום שבית המקדש נחרב גם נולד המשיח, '''ולא מקרא מלא הוא''': '''&quot;והלבנון באדיר יפול&quot;''', מה כתיב בתריה? '''&quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot;'''. כלומר, באותו זמן שבית המקדש נחרב גם בעצם מתחילה הגאולה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קאים רדי.''' היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא&quot;ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א&quot;ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם

'''מן הן.''' מאיזה מקום הוא

'''ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא.''' ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא&quot;ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני

'''מה לנו ללמוד מן הערבי הזה.''' שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח

'''כנגד ה' למבול ישב.''' שבו השם הט&quot;ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול

'''עבודה להודייה.''' כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה

'''יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן.''' העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום

'''בין כתיבת הראשונה.''' בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה

'''יחזור כבתחילה למקום הברור לו.''' אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא&quot;צ לחזור להקודם לו

'''דלמא.''' מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש

'''אי מחדית מילה אמרין וכו'.''' אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה

'''אנא מן יומו לא כיונית.''' לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן

'''דימוסיא.''' שורות הבנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא · געת זמן תניינות · אמ' ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקנך דהא יליד מלכא משיחא · אמ' ליה מה שמיה מנחם · אמ' ליה ומה שמיה דאבוי · אמ' ליה חזקיה · אמ' ליה מן הן הוא · אמ' ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה · אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפק קיריה · עד דעל להוא קרתא והויין כל נשייא זבן ואימיה דמנחם לא זבנה · שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דיש' דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא אמר לה רחיצין אנן דברגליה חריב וברגליה מתבני אמרה ליה לית לי פריטין · אמ' לה הוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומיך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב · בתר יומין עאל לההוא קרתא אמ' לה מהו מיינוקא עביד · אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולין וחטפיניה מן ידויי · אמ' ר' בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול · מה כת' בתריה ויצא חוטר מגזע ישי · אמ' ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם · עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים · וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום · אמ' ר' שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום · ומה טעם יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום · קרא וטעה יחזור למקום שטעה · טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה · טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה · למקום הברור לו · דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוגה דר' אלעזר שמעין קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה · אמרין מן נחית שמע לה מיניה · אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמ' לון כן אמ' ר' יוחנן קרא ומיצא עצמיו בלמען חזקה כיוין · ר' ליא ר' יסה בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיוין · ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כיוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל · אמ' ר' חייא רובא אנא מן יומיי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בליבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא · שמואל אמ' אנא מנית אפרוחיא · ר' בון בר חייא אמ' אנא מנית דימוסיא · אמ' ר' מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומצא עצמי בשומע תפלה.''' וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא&quot;צ לחזור להקודם

'''ארקבסא.''' אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא

'''אנא מניתי אפרוחייא.''' הפורחים מחמת הרהור התורה

'''הוא כרע מגרמיה.''' ואף שאני טרוד בהרהור התורה

'''מתני' נדבך.''' שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע&quot;ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק&quot;ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי תנחומא: '''מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה?''' כנגד '''&quot;ה' למבול ישב&quot;''', כמו שהקדוש ברוך הוא כולה, מונע את הפורענות מלבוא לעולם, ככה התפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. עכשיו מפני מה קדמה עבודה להודיה - דכתיב '''&quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;''', קודם כל זובח תודה ואחר מכן יכבדנני. '''וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום'''.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: '''אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום'''. ומה טעם? דכתיב '''&quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;'''.

'''קרא וטעה, יחזור למקום שטעה''', ככה המשנה אמרה. אומרת הגמרא: '''טעה בין הראשונה לשנייה, חוזר הראשונה'''. כתיבתם כתיב בשני הפרשות, גם בשמע וגם בואם שמוע, אז חוזר לכתיבתם הראשונה. '''טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו'''. כלומר אם הוא יודע שאת זה ודאי הוא אמר, לשם הוא יחזור.

דלמא: רבי חייא רבי יסא ורבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר, כלומר הם הלכו לערוך את החופה של רבי אלעזר. שמעון קליה דרבי יוחנן שיושב ודורש. אמרין: '''אי מחדית מילה, מן נחית שמע לה מיניה?''' כלומר אם רבי יוחנן יחדש משהו, מי יגיד לנו? אמרין: '''וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין''', כלומר רבי אלעזר בחור צעיר, גם קולט טוב, ילך מהר, ישמע, יחזור ויספר לנו מה רבי יוחנן חידש. נחית וסליק, אמר לון: כן אמר רבי יוחנן: '''קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין'''. כלומר אם אדם אומר &quot;שמע ישראל&quot; ולא יודע בדיוק איפה, אבל פתאום הוא שומע שהוא אומר &quot;למען יארכון ימיכם&quot; - מסתמא הוא הגיע לסוף, לא חושבים שאולי הוא קפץ, כי מסתמא שגרת לשון, כך הוא רגיל וכך הוא אמר.

רבי אילא ורבי יסא בשם רב אחא רובא: '''נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין'''. כן, הכוונה לא שהוא כיוון בתפילה, אלא הכוונה שחזקה הוא אמר כמו שהוא רגיל.

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר: '''נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל'''. כלומר אם הוא לא יודע שיצליח לכוון, יקרא עוד פעם ולא יכוון, אז אל יתפלל.

אמר רבי חייא רובא: '''אנא מן יומי לא כוונית''', אני בחיים לא הצלחתי לכוון, '''אלא חד זמן בעי מכוונה''', פעם אחת אמרתי הפעם אני מכוון, '''והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא'''. כלומר התחלתי לחשוב תוך כדי התפילה מי קודם לקבל פני המלך, האם השר או ראש הגולה. שמואל אמר: '''אנא מנית אפרוחיא''', רציתי פעם אחת להתכוון, התחלתי פתאום למנות אפרוחים. רבי אבון בר חייא אמר: '''אנא מנית דימוסיא''', התחלתי למנות את השורות של הלבנים.

אמר רבי מתניה: '''אנא מחזק טיבו לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה'''. כלומר, אני מוקיר טובה לראש שלי, שכל הזמן שמגיע &quot;מודים&quot; אני אפילו לא שם לב והוא כבר קורא כשצריך. יש פרשנים שאומרים שכל הדברים שהם אמרו פה זה יותר כדי להרגיע אותנו - הם ודאי כיוונו מדי פעם, רק כדי שאנחנו לא נרגיש יותר מדי רע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ב_סא}} '''הקורא קריאת שמע וטעה במקום שאינו יודע היכן טעה - חוזר לתחילת אותה פרשה או לתחילת קריאת שמע כולה, למקום הברור לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן סד ב-ד) פסקו שאם טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו, וכן אם טעה בין וכתבתם הראשונה לשנייה חוזר לוכתבתם הראשונה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}} כן, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}} למדת הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] הורי לרבי הלל[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]] חתניה כן. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יח', פרק ב' הלכה א'. אנחנו מתחילים מהתחלת המשנה: &quot;'''האומנים קורים בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאים לעשות כן בתפילה'''&quot;. כן, כלומר לאומנים מותר לקרוא מראש העץ או בראש הנדבך אם הם בנאים, אז הנדבך של הבנאים, אבל בתפילה הם לא רשאים. בתפילה הם חייבים לרדת ולקרוא כי קשה מאוד להתרכז.

טוב, אומר התם, הכי קבעת המשנה, &quot;'''הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך'''&quot; כי זה שני דברים נפרדים. אומן זה בדרך כלל פועל בניין או בעל מקצוע כזה. פועלים זה בדרך כלל בשדה. זה בעצם שני מקצועות נפרדים, אז הפועלים קוראים בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

ותני כן, יש גם בעיא כזאתי, &quot;'''מתפללים בראש הזית ובראש התאנה'''&quot;. כלומר בראש זית ותאנה מותר גם להתפלל. &quot;'''הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן'''&quot;. ולמה בראש הזית וראש התאנה התירו לפועלים להתפלל, בניגוד לשאר האילנות?

אז רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין: &quot;'''מפני שטרחותן מרובה'''&quot;, כלומר לעלות ולרדת זה לוקח הרבה זמן, אז לכן אמרו שהוא יתפלל בעץ. יש דעה שאומרת שזה בגלל שיש שם ענפים מרובים ויציבים, לכן אדם יכול לעמוד ולהרגיש יציב ובטוח, ואז הוא יוכל להתרכז בתפילה.

תני: &quot;'''הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב'''&quot;. כלומר סבל, כשיש לו משא על הגב הוא יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא בזמן שהוא מעמיס או פורק, כי אז הוא באמת לא יכול להתרכז.

&quot;'''בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק'''&quot;. כלומר להתפלל שמונה עשרה, אסור לו כשיש לו משא עליו עד שיפרוק. &quot;'''ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין, מותר'''&quot;, כלומר משא קטן עד ארבעה קבין מותר, אפילו להתפלל.

אמר רבי יונתן: &quot;'''והוא ששיקל'''&quot;, כלומר דווקא אם המשא נמצא בשיווי משקל. מה הוא ששיקל? &quot;'''תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי'''&quot;, כלומר אם הוא שם שני שליש מהמשא מאחור ושליש קדימה, זה בעצם מצב יציב, אז זה לא מפריע לו להתרכז.

תני: &quot;'''לא יהא מרמז בעיניו וקורא'''&quot;, כלומר אסור אפילו לרמוז עם העיניים בזמן שהוא קורא קריאת שמע.

תני: &quot;'''הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה'''&quot;, זה במקום, בגדר ברכת המזון. אז הם מברכים ברכה ראשונה כי היא דאורייתא ממש, &quot;'''וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ'''&quot;. כלומר את שאר הברכות הם מחברים ביחד, ירושלים ושל הארץ מאחדים ביחד, וחותמים בשל ארץ.

&quot;'''אבל אם היו עושין עמו בסעודן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות'''&quot;. כלומר גם את הטוב והמיטיב, לא מדלגים. לפי הדעה הראשונה, כמו שאמרנו, ברכה ראשונה הוא אומר את כולה, שני הברכות &quot;בונה ירושלים&quot; ו&quot;על הארץ&quot; מאחד אותם ביחד, אבל טוב ומיטיב הוא מדלג. אבל אם במקרה בעל הבית אוכל איתם ביחד או שזה המשכורת שלהם, האוכל זה המשכורת שלהם, הם מברכין את כל ארבע ברכות.

אמר רבי מנא: &quot;'''זאת אומרת, שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך'''&quot;. כלומר אם אתה אומר לי שהוא לא מזכיר את הברכה הרביעית ואומר ברכה אחת רק בין השניים כולל, כנראה שאסור תוך כדי עבודה, כי אחרת הייתי אומר לו כברכה ראשונה שיאמר אותה כמו שצריך, את שאר הברכות יקרא תוך כדי עבודה. אם אתה לא אומר את זה, כנראה שאסור לברך תוך כדי עבודה.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה: &quot;'''לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו'''&quot;. כי אדם, כסף זה דבר שמסיט את הדעת, ואם יש לו מטבעות בידיים שלו זה יכול לגרום לו לבלבול. וגם &quot;'''לפניו אסור'''&quot;, כשהוא רואה את המטבע הזה, יסח דעתו, אבל &quot;'''לאחריו מותר'''&quot;.

רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. הוא היה עוטף אותם עם איזה בד שלא יראה אותם, ואז דעתו מיושבת ולא חושש כלום. וכן למדת הדין, אם אדם מפקיד כסף אצל חברו, צריך להיות שומרם צרורים בידו, כלומר לא ביד שלו סתם, אלא בתוך איזה ארנק, ורק אז ביד שלו.

אמר רבי יצחק, מה המקור לזה? דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot;, &quot;'''ובלבד בידך'''&quot;, כלומר צריך להיות צרור וביד שלך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. כלומר, הוא אמר לו ככה, אם מישהו נותן לך כסף לשמור, זה הנוהל, ככה תשמור על זה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.''' דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין

'''גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך.''' לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו

'''ותני כן.''' בתוספתא פ&quot;ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו'

'''בעל הבית.''' שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה

'''ולמה.''' התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות

'''מפני שטרחותן מרובה.''' שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן

'''תני.''' בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי

'''מפני שאין לבו מיושב.''' בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון

'''משאוי של ארבעת קבין.''' לא טריד כולי האי מותר

'''והוא ששיקל.''' כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו

'''דלכן.''' דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א&quot;כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה · מני מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך · ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה · הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן · ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן · ולמה בראש הזית ובראש התאינה ר' אבא ור' סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה · תני הכתף אעפ' שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע · אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק · אם היה עליו משאוי שלארבעת קבין מותר · אמ' ר' יונתן והוא שישקל · מהו שישקל תרין חלקין לחורויי וחד לקומויי · תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא · תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין שלירושלם ושלארץ וחותמין בשלארץ · אבל אם היו עשין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע · אמ' ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך · דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך · ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו לפניו אסור לאחריו מותר · ר' יסא היה צוררן ותופשן בידו ולמדת הדין אמ' ר' יצחק וצרת הכסף בידך · ובלבד בידך · ר' יוסי בר אבון הורי לר' הלל חתניה כן · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין אתת ענתא דצלותא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' שם בפ&quot;ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ

'''בסעודן.''' ואין לוקחין ממנו שכר כ&quot;א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ&quot;כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה

'''ומין מטבע בידו.''' לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין

'''לפניו.''' אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו

'''היה צוררן ותופסן בידו.''' דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו

'''ולמדת הדין.''' ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג

'''א&quot;ר יצחק וצרת הכסף בידך.''' כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע&quot;פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו

'''הורי לר' הלל חתניה כן.''' שיהו צרורין ובידו

'''והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין.''' היו מעות אצלו והגיע עת התפלה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר, והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין, היה לו כסף ביד. אתת ענתא דצלותא, הגיע הזמן של התפילה, ושרתון ויהבון לשמעיה דרבי חזקיה. כלומר רבי חזקיה היה לו איזה משמש שסתם מתלווה אליו, לעזור לו לסחוב כמה דברים. אז רבי יעקב בר אחא לקח את הכסף שהיה צרור, היה צרור כבר בתוך איזה ארנק, ומסר את זה לשמש, כי הוא לא רצה להחזיק ביד. למרות שבעצם מותר, אמרנו, אם זה צרור, אבל בכל זאת הוא השמיר על עצמו.

&quot;קטר פורתיה לפורתיה&quot; — גם קשר חלק מהבגד שלו לבגד של השמש הזה, שלא יברח לו. השמש לקח את הכסף, &quot;ושרתון וערק&quot; - פתח את הקשר וברח. אמר לו רבי חזקיה: &quot;'''ומה בידך?'''&quot; מה עשית בזה? חכמים התירו, למה היית צריך להחמיר?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ב_סב}} '''פועלים הקוראים קריאת שמע רשאים לקרוא בראש האילן או בראש הנדבך, אך לתפילה חייבים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן סג סעיף ח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה - הפועלים קורין קריאת שמע במקום עבודתם (בראש האילן או הנדבך) כדי לא לבטלם ממלאכה, אבל לתפילת שמונה עשרה חייבים לירד, כדברי הירושלמי המובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סג}} '''פועלים המתפללים בראש הזית או התאנה רשאים להתפלל במקומם ואינם צריכים לירד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי - פועלים בראש הזית והתאנה מתפללים במקומם משום שטורח העלייה והירידה מרובה, ובשאר אילנות ובעל הבית לעולם יורדים למטה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_סה}} '''אין לרמוז בעיניים או לסמן בפה/באצבעות בשעת קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין לרמז בעיניים וקריאה, שהדבר גורם לזלזול וחשש הפסק בכוונה; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ב_סו}} '''פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון וכוללים ברכת ירושלים וארץ בברכה אחת, אלא אם כן אוכלים בסעודת עצמם או שבעל הבית אוכל עמהם, שאז מברכים ארבע ברכות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה: פועלים המלומדים לעבודה יש להם לקצר ולברך שתי ברכות בלבד, וכוללים ברכת ירושלים בברכת הארץ וחותמים בשל ארץ, ופוטרים עצמם מברכה שלישית ורביעית, אלא אם כן אוכלים סעודתם או שבעל הבית עמהם - שאז מברכים ארבע ברכות כתקנן.

{{שוליים|ב_סח}} '''אין להתפלל כשיש מטבע בידו, אלא אם צרור בבגדו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאם המטבע מונח לפניו אסור ולאחריו מותר, ואם צרור בבגדו מותר, כדעת רבי יסא ורבי יצחק שדרשו &quot;וצרת הכסף בידך&quot;.

{{שוליים|ב_סט}} '''אין להתפלל כשמעות מונחות בידו, וכשהגיע זמן תפילה יש להסירן ולהפקידן ביד אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאלה, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא סעיף כ , סמ&quot;ג עשין מח &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חזקיה שהתיר את הארנק ונתנו לשמשו בעת התפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע חו&quot;מ סימן רצא ובסמ&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} דרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} רבי אלעזר בן אנטיגנוס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן אנטיגנוס|°]] בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בי רבי ינאי|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]]: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי חנינא: &quot;'''אף מי שהיו מימיו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל'''&quot;. כלומר, מי שצריך מים של פרה אדומה, גם כן התירו לו לקרוא.

אמר רב חונא: &quot;'''קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה'''&quot;. כי אם היה צריך כוונה, אז המים היו נפסלים בהיסח דעת, כי הוא היה צריך להתרכז במשהו אחר.

רב מנא: &quot;'''קשייתה קומי רבי פינחס'''&quot;, כלומר, הקשיתי לפני רבי פינחס. &quot;'''ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?'''&quot; אז איך המים לא נפסלו בהיסח הדעת? הרי כולם מודים שתפילה צריכה כוונה. קריאת שמע יש מחלוקת, אבל בכל אופן שמונה עשרה כולם מסכימים שצריך כוונה. אז למה המים לא נפסלו?

רבי יוסי: &quot;'''קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה'''&quot;. מכאן אז היה יכול להבין שסוף מלאכת המים, לא השאיבה עצמה, אלא לסחוב את המים זה כבר לא פסול, היסח הדעת לא פוסל בהם מהתורה, אלא רק מדרבנן. וכיוון שמדרבנן זה לא פוסל, אז גם החכמים הקלו שיכול להתפלל תוך כדי. כלומר, דאורייתא עשיית המלאכה פוסלת רק בעצם השאיבה, זה תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, כלומר נשיאה, זה רק חומר דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרוא קריאת שמע.

במשנה בפרק ב' הלכה ו', המשנה אומרת: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. כלומר, אם הוא לא בעל דעת מיושבת מצווה, אז נתנו לו עד מוצאי שבת. &quot;'''מעשה ברבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון'''&quot;, כן, קרא קריאת שמע. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שחתן פטור?'''&quot; אז למה אתה קורא? &quot;'''אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת'''&quot;. כלומר, למרות שפטור אני מחמיר על עצמי כי אני לא מוכן לוותר על מלכות שמיים.

גמרא: &quot;'''חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'''&quot;. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי: &quot;'''זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת'''&quot;. כלומר, אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, סימן שגם בשבת התירו לו לבעול בעילה ראשונה.

רבי חגיי קומי רבי יוסה: אפילו תאמר אסור, אין פה ראיה. גם אם נגיד שאסור, אפשר &quot;'''תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה'''&quot;. כלומר, כיוון שהיא לא בתולה אז הוא לא עושה חבורה, ולכן מותר.

&quot;'''אמר לו: והא תנינן: ארבעה לילות'''&quot;. איך אפשר להגיד דבר כזה? &quot;'''אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה?'''&quot; הרי אלמנה זה בכלל אין שום איסור. כלומר, אלמנה היא כבר לא בתולה, מותר, עד שהיא תראה דם נידות, עד אז מותר.

רבי יעקב בר זבדי: &quot;קשייתה קומי&quot; רבי יוסי, כלומר הקשיתי לפני רבי יוסי, למה הסתפקת אם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רצית להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בין אלעזר שובר את החבית לכל מיני גרגות? הרי לשבור חבית לכל מיני גרגות מותר, אז למה לבעול בתולה אסור?

עד כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_עא}} '''מותר לבעול בעילת מצווה (בעילה ראשונה) בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפ סעיף ב , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן סג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה , סמ&quot;ג עשין מח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמותר אף בבתולה, שהרי בעילת מצווה אינה מלאכה גמורה ואינה נחשבת עשיית חבורה האסורה, וכמסקנת הסוגיה שדחתה את הצמצום לאלמנה בלבד; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_עב}} '''מותר לבעול בתולה בשבת אף שגורם לחבורה, ואין בכך משום איסור שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יט &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (איסורי ביאה ה, יט) שהתיר, כמסקנת הירושלמי שאין הבדל בין בתולה לאלמנה מבחינת איסור חבלה בשבת, שהרי אין כאן מלאכה אסורה אלא פעולה טבעית של ביאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושרתון.''' כמו וצרתון והשי&quot;ן מתחלף בצד&quot;י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג

'''קטר פורתיה לפורתיה.''' ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו

'''ושרתון וערק.''' כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו

'''א&quot;ל ר' יעקב ומה בידך.''' ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א&quot;נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש&quot;ס כעין זה

'''אף מי שהיו מימיו על כתפיו.''' במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס&quot;ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת

'''קשייתה.''' הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ&quot;ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושרתון ויהבון לר' חזקיה קטר פורתיה לפורתיה ושרתון וערק אמ' ליה ומה בידך אמ' ר' חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל · רב הונא אמ' קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה · אמ' ר' מנא קשייתה קומי ר' פינחס ואפי' תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה · אמ' ר' יוסי קיימתיה כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה · מתני' חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה · מעשה ברבן גמלי' שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו  רבינו שחתן פטור · אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת · ר' לעזר בן אנטיגנס בשם ר' אליעזר ביר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה · אמ' ליה והא תנינן ארבעה לילות · אית לך למימ' ארבעה לילות באלמנה · אמ' ר' יעקב בר זבדי קשייתה קומי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי קיימתיה.''' להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן

'''הגיעוך.''' כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א&quot;נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת

'''שאינם מחוורים דבר תורה.''' כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק&quot;ש ומתפלל

'''מתני' חתן.''' שנשא בתולה פטור מק&quot;ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א&quot;נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

'''אם לא עשה מעשה.''' אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע&quot;פ שלא עשה מעשה חייב בק&quot;ש

'''מעשה בר&quot;ג וכו'.''' קמ&quot;ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני עד מוצ&quot;ש אם לא עשה מעשה א&quot;כ לילי שבת ג&quot;כ בכלל ש&quot;מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת

'''תיפתר באלמנה.''' ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק&quot;ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא

'''א&quot;ל והא תנינן ארבעה לילות.''' כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר&quot;פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש&quot;מ דשרי למיבעל בתולה בשבת

'''קשייתה קומי ר' יוסי.''' הקשיתי לפניו דמאי קמ&quot;ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ&quot;ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה&quot;נ כן ואע&quot;פ שהוא כעושה חבורה

'''א&quot;ל ואמור דבתרה.''' אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה&quot;נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה&quot;א דאסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא[[ביאור:עץ מסורת#רב יצחק בר רב משרשיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}} למפיס מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. אסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] אמר: אסור. בנימן גנזכייה[[ביאור:עץ מסורת#בנימן גנזכייה|°]] נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}} ואמר משמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מותר. שמע שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: שושביניה דרבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית לרבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל קפודקיא|°]] הוינא. שאילית לרבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית לרבי שמואל בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], והורי ליה כל שבעה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} דרבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יוסי''' - מה בינה לבין '''שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות'''? אמור דבתרא, '''ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי'''. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי.

אנחנו במסכת בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף יט. אנחנו נתחיל בדף יט, מהגמרא, שלוש שורות מהסוף. למדנו במשנה ש&quot;חתן פטור מקריית שמע לילה ראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה&quot;, כך המשנה אומרת. &quot;אמר ליה רבן גמליאל בשם רבי אלעזר ברבי ינאי&quot; - זאת אומרת, מהמשנה הזו אפשר ללמוד שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת, כי אם אתה אומר שנותנים לו עד מוצאי שבת, זאת אומרת גם בשבת היה מותר לבעול לקטילה.

&quot;אמר רבי חגי בשם רבי יוסי, אפילו טעימא אסור&quot; - כלומר אתה לא יכול להביא ראיה מהמשנה שמותר, גם אם תגיד שאסור, המשנה תסדר כי תיפטר באלמנה שלא עושה חבורה כמו בבתולה שהיא לא בתולה, אז ממילא אין שום בעיה.

&quot;אמר ליה ואנן ארבע לילות אידלכא ליה&quot; - מהם ארבע לילות באלמנה, כן? הרי המשנה אמרה שנותנים לו ארבע לילות. אם מדובר באלמנה, היא לא אסורה לבעלה עד שהיא תפוש נידה, כן? אין לזה הגבלה של זמן. אז אם המשנה אמרה ארבע לילות זה ודאי מדובר בבתולה.

&quot;אמר רבי יעקב בר זבידי קשיט קומי רבי יוסי&quot; - כלומר, יש לי קושיה לפני רבי יוסי. למה בכלל? הגמרא, כלומר, מחדשת לנו, רבי אלעזר בן ננוגס וכולי מחדשים, שמהמשנה אפשר ללמוד, כלומר, כאילו משהו, חידוש גדול, שמותר לבעול ביאה לקטילה בשבת. ו&quot;רבי חגי טעה לומר שאולי זה אסור&quot; ואגב למה מותר? הרי יש לנו משנה מפורשת שאומרת ש&quot;שובר אדם את החבית ולאכול מן הגרוגרות&quot;. אז מה בין א' לבין שובר את החבית לאכול מן הגרוגרות? כמו שמותר לשבור חבית ולאכול גם מותר לבעול.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''או מקשי.''' כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן

'''טעמון דאתרים.''' מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה

'''ואיקפד עילוי.''' דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו'

'''כל ההיא הלכתא וכו'.''' דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח&quot;כ בדם בתולים: מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא

'''אמרין.''' ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס&quot;ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע&quot;פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא&quot;כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת

'''מה צריכא לה.''' לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת

'''דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'.''' משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה&quot;נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק

'''ושרע מיניה.''' ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי'

'''וא&quot;ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים.''' כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע&quot;פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא&quot;כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי

'''כלה.''' אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי · וכאן מיכוין שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי · רב יצחק בר רב משירשיא אנ' מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת · אמ' ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה · וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי · תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה · ואחרים מתירין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון טעמון דאחרים למלאכתו הוא מתכוין · מאיליה נעשתה חבורה · אסי אמ' אסור · בנימין גנזכיה נפק ומור משמיה דרב מותר · שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית · וקרי עילוי ברוך שנגפו · ועל רב קריא לא יאונה לצדיק כל און · שמואל אמ' על ההיא היל' דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה · אבל לא מעשה · ר' יניי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת · בעון קומוי ר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה אמרין לתלות בדם המכה לא הורי · ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא מה צריכה ליה בשבאו לה ימי הפסק · וימי טהרה בנתים · אמ' ר' אבהו שושביניה דר' שמעון בר אבא הוינא שאלית לר' ליעזר מהו לבעול בעילה שנייה · ושרא ליה דהוא סבר כהדא דשמואל דשמואל אמ' פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפ' משרת צרורות · אמ' ר' חגי שושביניה דר' שמואל קפודקיא הוינא שאילית לר' יאשיה ושרע מיניה · שאילית לר' שמואל בר רב יצחק אמ' לי מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים · תני כלה אסורה לביתה כל שבעה · ואסור ליטול ממנה כוס שלברכה דברי ר' אליעזר · מאי טעמ' דר' אליעזר אי איפשר שלא ייצא דם נידה עם דם בתולים · מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו · אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ · אמ' להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני · מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן · ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן · ר' יוסי הוה ליה עובדא ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא · אמ' ליה לא כן אלפך ר' אמי הוה ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' רחץ.''' במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע&quot;פ שאבל אסור ברחיצה

'''איסטנים אני.''' קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג

'''גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'.''' לאו אהאי מתני' קאי ובפ&quot;ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר&quot;ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה

'''לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'.''' הכי גריס לה במ&quot;ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


&quot;אמר ליה&quot;, אתה מקשה מהרישא, כן? אמור דבתרא, תגיד עם הסיפא, כן? תגיד את סוף המשנה. מה המשנה אומרת? &quot;'''שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות''', ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי&quot;. אז כלומר, אם הוא מתכוון לעשות כלי זה יהיה אסור. אז כאן הרי לכאורה כשהוא בועל, הרי הוא מתכוון לעשות את הבעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הכלי ולכן היה צריך להיות אסור, ולכן באמת זה חידוש מה שהם אמרו שבועל בשבת.

'''רב יצחק בר רב משרשיא''' - מה בינה '''למפיס מורסא בשבת'''? שוב, אותו רעיון, כן? הרי יש לנו משנה שאומרת שמותר לפוצץ מורסא בשבת. אז לכאורה למה שיהיה אסור לבעול אם הוא קורע את הבתולים?

&quot;אמר ליה&quot; ואמור דבתרא, גם שם אתה מקשה ממשנה, תקרא את ההמשך שלה. המשנה אומרת שמותר להפיס מורסא בשבת, ובסיפא כתוב, &quot;'''ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה'''&quot;, כן? שלא יישאר הפתח פתוח. וכאן הרי כשהוא בועל הוא מתכוון שהיא תישאר בעולה, אז זה כמו שהוא יתכוון לעשות את הפתח.

&quot;תני, '''לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת'''&quot; - המשנה הזאת שאומרת שאסור לבעול לקטילה בשבת בגלל שהוא עושה חבורה, &quot;'''ואחרים מתירין'''&quot;, כלומר רבי מאיר מתיר. &quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון טעמון&quot; - אחרים, טעמם: &quot;'''למלאכתו הוא מתכוין, מאיליה נעשה חבורה'''&quot;, כלומר בעצם הוא מתכוון לבעול ודרך אגב גם לעשות חבורה. אז זה בעצם הוא לא התכוון, כן? דבר שלא מתכוון פטור, לכן זה מותר.

&quot;'''אסי אמר: אסור. בנימין גנזכייה נפק ואמר משמיה דרב: מותר'''&quot; - כלומר בנימין גנזכייה אמר שרב התיר, למרות שרב בעצם לא התיר. &quot;'''שמע שמואל ואיקפד עילוי ומית. וקרי ברוך שנגפו. ועל רב קרא: לא יאונה לצדיק כל און'''&quot; - הקב&quot;ה שמר עליו שלא יצא תקלה בשמו.

&quot;'''שמואל אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, להלכה אבל לא למעשה'''&quot; - כלומר כל ההלכות שמופיעות בפרק האחרון של מסכת נידה, כן? בדיני תינוקת שלא הגיע זמנה שנותנים לה עד שיחיה המכה, אם הגיע זמנה ארבע לילות וכולי, כל הדברים, כל הדינים האלה, כל הפרק כולו זה הלכה ולא למעשה, כן? כי למעשה הדין הוא בועל בעד מצוה ופורש בכל בתולה. וגם בבבלי אנחנו מכירים את האמירה של חז&quot;ל שכשהיו לומדים את הפרק הזה אז לא היו מוציאים ממנו אלא כמו שועל שהולך בשדה חרוש וכמה גרגרי הפול נדבקים לרגליים שלו, כן? כמו ששמענו הלכה אחת יחידה יצאה מזה שבועל בעד מצוה ופורש.

&quot;'''רבי ינאי, ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת'''&quot; - כן? שהוא בעל בעד מצוה ופרש.

&quot;'''בעון קומוי רבי יוחנן: מהו לבעול בעילה שנייה?'''&quot; - כלומר, החכמים חשבו, כן? שהכוונה שבעצם אדם שבעל באותו יום את הבתולה, האם מותר לו לבעול ביאה שנייה?

&quot;'''אמרין: לתלות בדם המכה לא הורו'''&quot; - כן? הרי אמרנו בועל בעד מצוה ופורש שחוששים שמא דם נידה מעורב בדם בתולים, ואתה רוצה שהוא יתיר לך ביאה שנייה? זה לא הגיוני.

&quot;'''ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים'''&quot; - זה לא כמו שהבנו, אלא השאלה היא לגבי ביאה בשבת, כן? מי שאומר שאסור לבעול לקטילה בשבת, מה יקרה אם הוא בעל ביום חול? עברו שבעה ימי טהרה, כן? ולאחר מכן בשבת הוא רוצה לבעול ביאה שנייה. האם מותר לו? או שחוששים שמא עדיין הפתח סגור.

&quot;'''רבי אבהו: שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא, שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה'''&quot; - כן, כלומר הוא התיר לבעול ביאה שנייה. למה? &quot;'''דהוא סבר כהדא דשמואל'''&quot;, ושמואל אמר &quot;'''פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות'''&quot; - כלומר כמו שפרצה, כן? מותר להיכנס אפילו אם חלקים מהגדר נופלים. אז ככה אחרי שהוא כבר בעל פעם ראשונה ביום חול ועיקר החבורה נעשתה, אז גם כשהוא בועל בשבת, גם אם טיפה הוא יפצע עדיין טיפה יותר, זה כמו שהוא עובר דרך פרצה דחוקה ונושרים צרורות. אז גם ככה כמו שזה מותר שם, גם פה יהיה מותר.

&quot;'''רבי חגי: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה הוינא. שאילית לרבי יאשיה'''&quot; - &quot;ושרע מיניה&quot;, כלומר שאלתי את רבי יאשיה והוא התחמק, לא רצה לענות. &quot;'''שאילית לרבי שמואל בר יצחק, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים?'''&quot; - כלומר אם תאסור לבעול ביאה שנייה בשבת, אז יש לנו בעיה, כי יצא מפה איזה מעגל סגור. כי אם תאסור ביאה שנייה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח עדיין סגור ודם זה דם בתולים. אם ככה גם ביאה שנייה תהיה כמו ביאה ראשונה. אז גם ביאה שלישית תחשוש, וגם אין לזה סוף. כלומר לעולם אי אתה יכול לבעול בשבת, אלא אם כן הוא בעל קודם כל בחול וראה שאין דם.

&quot;תני, '''כלה אסורה לביתה כל שבעה'''&quot; - כלומר לאחר שהכלה ניבעלה מזהירים אותה כנידה, כן? ואסורה לביתה כל שבעה, כן? &quot;'''ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי רבי אליעזר'''&quot; - כלומר כמו נידה רגילה. מה טעמו של רבי אליעזר? &quot;'''אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים'''&quot; - כלומר בגלל הכאב אז גם כן היא פורשת נידה, רק הדם שלה, נידה, מעורב עם הדם בתולים.

אנחנו בפרק ב' הלכה ז'. מה תניתם - &quot;'''רחץ לילה הראשון שמתה אשתו'''&quot; - כלומר רבן גמליאל, הרי לנו כמה דברים שהוא עשה בניגוד למקובל, אבל אחד הדברים הוא רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. &quot;'''אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ?'''&quot; - איך אתה רוחץ? &quot;'''אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני'''&quot; - כלומר אני אדם מפונק ובעצם אם אני לא אתקלח אני יכול לחלות.

גמרא. &quot;מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה?&quot; - כלומר מי התנא שאומר את זה? &quot;רבי נתן&quot;. &quot;'''רבי אמי הוה ליה עובדא'''&quot; - כלומר היה באבל, &quot;'''ושאל לרבי חייא בר אבא'''&quot;, אם מותר להתקלח, &quot;'''והורי ליה כל שבעה כרבי נתן'''&quot; - כלומר, הוא אסר עליו כל שבעה כמו רבי נתן.

&quot;'''רבי יוסי הוה ליה עובדא, ושאל לרבי אבא בר כהן'''&quot; - ושלח לגבי רבי חייא. הוא נכנס לגבי רב אחא ואמר ליה &quot;לא כן אלפך דרבי אמי הוה ליה עובדא, ושאל לריש לקיש, והורי ליה כרבי נתן, כל שבעה?&quot; - הוא ענה כרבי נתן כל שבעה שאסור. אז למה אתה שואל? &quot;אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון?&quot; - כלומר, אוקיי, אני מסכים, זכור לי שהיה דבר כזה, אבל אני מכיר את זה בשם אחר. מה, אם היו שני מקרים? &quot;'''אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש'''&quot; - כלומר זה שני מקרים שונים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ב_עג}} '''מותר לשבר חבית סתומה בשבת כדי לאכול ממנה גרוגרות, אף שאין מתכוון לעשות כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק להיתר, כיוון שאין כוונתו לתקן כלי אלא להוציא אוכל, ואינה מלאכה שאינה צריכה לגופה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כלשון סיפא המשנה כפי שהעמידה הירושלמי.

{{שוליים|ב_עד}} '''אין להתכוון לעשות מן השבר כלי בשבת, ואף אם מתכוון להעלותו בעולה - נחשב כמתכוון לעשותו כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף א סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהמתכוון לעשות מהשבר כלי אסור, וכן המתכוון להעלותו בעולה דינו ככלי; כמובא ברמב&quot;ם (שבת כג,ב) ובשו&quot;ע (או&quot;ח שיד,א).

{{שוליים|ב_עה}} '''מותר לפצוע מורסא בשבת אם אין בכך חילול שבת אלא כדי לעשות לה פה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפצוע מורסא בשבת כדי לעשות לה פה בלבד, שאין זו מלאכה גמורה, כלשון סוף המשנה (&quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה&quot;).

{{שוליים|ב_עו}} '''בעילת בתולה בשבת אף שנוצרת חבורה - מותרת לכתחילה כדבר שאינו מתכוין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף כח סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כדעת אחרים ורב המתירים, שהרי אינו מתכוין לחבורה ואין זה פסיק רישיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_עז}} '''בעל הבא על אשתו נדה בבעילה ראשונה לאחר טבילתה קודם שבדקה עצמה - מה דינו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק שבועל בעילת מצווה ופורש ואינו נחשב כמזיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד קצג) שהדין אינו הלכה למעשה במובן חיוב בדיקה מוחלט אלא בדיעבד מותר לבעול ולפרוש.

{{שוליים|ב_עח}} '''בעילת מצווה בנישאת קטנה שלא הגיע זמנה לראות מותרת בבעילה שנייה אם עברו ימי טוהר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יא, הלכה ח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קצג סמ&quot;ג לאוין קיא. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע שאם באו ימי הפסק (ימי טוהר) בין בעילה ראשונה לשנייה, מותר לבעול בעילה שנייה בלא חשש דם נידה מעורב בדם בתולים, כמסקנת הירושלמי שהספק היה רק בכך.

{{שוליים|ב_פ}} '''אבל אסור ברחיצה כל שבעת ימי האבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין ב &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי נתן שאסור כל שבעה, כמעשי רבי אמי ורבי יוסי שהורו כן בשם רבי חייא בר אבא ורבי אבא בר כהן/ריש לקיש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]], והורי ליה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], ואתון אמרין ליה על דריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא אבוי דרבי אושעיא|°]] הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון לרבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. רבי יוסי ברבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}} לקירוי, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}} צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא עוד ראיה שאסור, מן הדא. &quot;'''רבי חמא אבוי דרבי אושעיא הוה ליה עובדא'''&quot; - יש אומר אבל, &quot;'''שאל לרבנן ואסרון'''&quot;. &quot;רבי יוסי בעי: איילן רבנן?&quot; - כלומר מי אותם רבנים שאסרו לו? &quot;רבנן דהכא&quot; - כלומר שבגליל, &quot;או רבנן דרומיא&quot;. &quot;אין תימר רבנן דהכא, ניחא&quot; - כלומר אם תגיד זה הרבנים של כאן, רבני הגליל, אז זה הגיוני, שהם אוסרים גם תמיד אוסרים. &quot;ואין תימר רבנן דרומייא&quot; - אז קודם כל יש קושיה, &quot;רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא?&quot; - הרי הגדולים זה תלמידי הגליל, הם לפניו, הוא שואל את אנשי הדרום שהם יותר קטנים. &quot;ועוד, אין תימר רבנן דרומייא, אינון שריין ואינון אסרין&quot; - הרי הם בדרך כלל פוסקים שמותר ולא הם אסרו, זה לא הגיוני.

&quot;דתני: מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין&quot; - כן, הם מוכיחים שבדרום נהגו להרחיץ. וזה לא יכול להיות שהם אסרו לו.

&quot;אמר רבי יוסי בי רבי אבון: מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה&quot; - כלומר דבר שאי אפשר בלעדיו, כן? מי שרגיל ברחיצה מבחינתו זה כמו אוכל. אומרת הגמרא: זה אף למי שאוסר, &quot;'''הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר'''&quot; - כלומר כל מי שאסר זה לא כל רחיצה, רק רחיצה של תענוג, אבל רחיצה שאינה של תענוג מותר.

&quot;כהדא דשמואל בר אבא: עלו בו חטטין&quot; - כלומר פצעים, &quot;'''אתון שיילון לרבי יסא: מהו דיסחי?'''&quot; - כלומר אם מותר לו לרחוץ. &quot;אמר: יסחי&quot; - ודאי שמותר לרחוץ, כן, אם הוא לא ירחץ הוא יכול למות.

שואלת הגמרא: במאי עסקינן? אי בישאיש בו סכנה, פשיטא. כלומר אם יש סכנה, ברור שמותר. הרי מותר, &quot;'''אין בעי אפילו בתשעה באב, אין בעי אפילו ביום הכפורים'''&quot;, אלא מדובר שאין בו סכנה, אלא רחיצה שאין בה תענוג מותר. כן, אם הוא התיר לו, כנראה שרחיצת צונן בגלל הפצעים הוא עשה את זה, זה מותר.

&quot;'''רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל'''&quot; בימי אבלו, &quot;'''אם לקירוי, לא ידעין; אם להקר גופו, שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין'''&quot; - כלומר לא יודעים בדיוק למה הוא טבל, האם הוא טבל בגלל שהוא היה בעל קרי או כדי להתקרר. והוא סובר כנראה שרחיצת צונן זה לא נקרא רחיצה, כי עיקר הרחיצה זה בחמין, אבל רחיצת צונן מותרת.

&quot;הורי רבי אבא: תניא&quot; - שמקום שנהגו מותר. &quot;הורי רב אחא: '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצן במים'''&quot; - כלומר אם הוא הלך בדרך, הרגליים נעשו בצקות, מותר לרחוץ את הרגליים, שוב פעם זה דבר שהוא לא עונג.

&quot;תני: '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו'''&quot; - כלומר אבל כשהוא הולך בדרך מותר לו לנעול נעליים, למרות שהאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא יגיע לעיר אז הוא חולץ. &quot;'''וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור'''&quot; - גם כן אסור לנעול נעליים, אבל אם הם צריכים ללכת בדרך אז התירו להם.

&quot;תני: '''במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין'''&quot; - כלומר לשאול מה שלומם, אז שואלים.

&quot;'''רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון'''&quot; - כלומר רבי הושעיא הגדול הגיע לאיזה מקום וראה אבלים, שאל מה שלומם. &quot;'''אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'''&quot; - הוא אמר: אני לא יודע אם מותר אצלכם או אסור, אבל אני אומר לכם שלום כמו מנהג מקומנו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'.''' על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה

'''ועוד מן הדא וכו'.''' גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק

'''היידן אלין רבנן.''' וכן הוא במ&quot;ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה

'''רברבייא קומוי.''' הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה

'''אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'.''' וכן הוא במ&quot;ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין

'''אחר המטה.''' אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה

'''ובדרום.''' נהגו כן ומרחיצין עצמן

'''מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת.''' באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא&quot;א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה

'''הדא דתימר.''' הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי

'''מותר.''' לדברי הכל

'''מהו דיסחי.''' משום רפואה

'''דלא יסחי מיית הוא.''' אם לא ירחוץ ימות וא&quot;כ אין בעי אפי' בט&quot;ב וכו'. ובמ&quot;ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט&quot;ב וביה&quot;כ

'''ראו אותו טובל.''' בימי אבלו

'''אם לקרויו לא ידעין וכו'.''' ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס&quot;ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין

'''לא ידעין.''' ונשאר בספק

'''קיהות עליו.''' מטונפות ומאוסות עליו

'''וכן בתענית ציבור.''' שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ&quot;ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו

'''לשאול.''' בשלום אבלים בשבת

'''אהן דאת מתני שבחיה.''' זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת

'''בעיא אתון מידע.''' אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת

'''כמה דתימר נעצב המלך.''' מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה · אמ' ליה דילמ' תרין עובדין אינון ואנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא · ואתון אמרין ליה על דריש לקיש · ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' הושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון · ר' יוסי בעי איילן רבנן · רבנן דהכא או רבנן דרומייא · אין תימר רבנן דהכא ניחא · אין תימר רבנן דרומייא אנן שרי ואינון אסרין · רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא · אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין · תני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין · אמ' ר' יוסי ביר' אבון מי שהוא מיתיר את הרחיצה הזאת עושה אותה כאכילה ושתייה · הדא דתימר ברחיצה שלתענוג · אבל ברחיצה שאינה שלתענוג מותר כהדין דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אותן שיילון לר' יסא מהו דייסחי אמ' לון דלא יסחי מיית הוא · אין בעי אפי' בתשעה באב · אין בעי אפי' ביום הכיפורים · ר' יוסי בר חנינא ראו אותו טובל אם לקירויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רחיצת צונן רחיצה לא ידעין · הורי ר' בא כהין תניא · הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל · לכשיבואו אל העיר יחלוצו · וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור · תני מקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין · ובדרום שואלין · ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון אני איני יודע מנהג מקומכם · אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו · ר' יוחנן ביר' תלפתא משבח בר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע · חד זמן חמא אבליא בשובתא ושאל בון · אמרין ליה אהן דאת מיתני שבחיה · אמ' לון מה עיסקיה · אמרין ליה חמא אבליא בשובתא ושאיל בון · אמ' לון בעאי אתון מידע מהו חייליה · בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכת' ברכת יי' היא תעשיר זו ברכת שבת · ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות · כמ' דתימ' נעצב המלך על בנו · מתני' וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין אמרו לו לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים · אמ' ליה אין טבי עבדי כשאר העבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים.''' כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה

'''גמ' הא בני חורים וכו'.''' אלישנא דעל העבדים מדייק הש&quot;ס דמשמע על העבדים דעלמא וא&quot;כ משמע הא בני חורין אף אחרים שאינן קרובין מקבלין תנחומין עליהן בתמיה והוו להו למימר על עבדיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

&quot;'''רבי יוסי בי רבי חלפתא משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי: אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע!'''&quot; - רבי יוסי בי רבי חלפתא שיבח את רבי מאיר לפני אנשי ציפורי. &quot;'''חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא חד זמן ראה אבלים בשבת ושאל מה שלומם. אמרו לו - אז הלכו לרבי יוסי בי רבי חלפתא ואמרו לו: זה, כן, זה רבי מאיר שאתה משתבח בו? &quot;אמר לון: מה עיסקיה?&quot; - מה הוא עשה? &quot;'''חמא אבילייא בשובתא ושאל בון'''&quot; - הוא ראה אבלים בשבת, שאל מה שלומם. הרי אסור לשאול! &quot;'''אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? בא להודיעכם שאין אבל בשבת'''&quot; - כן? הרי הוא שאל בשלומם, הרי לא שואלים אבלים בשבת, וזה שהוא שאל בשבת מה שלומם, זה בעצם מראה שאין אבלות בשבת.

&quot;'''הדא דכתיב: ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה, זו אבילות'''&quot; - מה הראיה שעצב זה אבלות? &quot;'''כמה דתימא: נעצב המלך על בנו'''&quot; - הוא אומר על הבן, שדוד שמת, אז הוא נעצב. אז רואים שעצבות קשורה לאבלות.

אנחנו בפרק ב' הלכה ח', נקרא את המשנה רק. &quot;'''וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?'''&quot; - אתה הרי לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומין על עבדים. &quot;'''אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_פג}} '''חובה ברחיצת ידיים ואמירת ברכות גם בתשעה באב וביום הכיפורים על אף איסור רחיצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בתענית מצווה ליטול ידיים לתפילה וברכות כדרכו בכל יום, שכן איסור הרחיצה אינו חל על נטילה זו שאינה לתענוג אלא למצווה.

{{שוליים|ב_פד}} '''אבל האסור ברחיצה מותר להקר גופו במים בלא תענוג, ורחיצת צונן אינה חשובה רחיצה לענין זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר' חנינא ורב אחא שרחיצה שאין בה תענוג (הקרת גוף בצונן) מותרת לאבל וכן ביום הכפורים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ב_פה}} '''מותר לרחוץ תינוקות במים ביום הכיפורים ובתשעה באב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט , סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר להרחיץ קטנים במים, שדין רחיצה ביוה&quot;כ ובת&quot;ב נאמר בעינוי גדולים ולא בקטנים שאינם מצווים בעינוי.

{{שוליים|ב_פו}} '''אבל או מנודה המהלכים בדרך, האם מותרים בנעילת הסנדל?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' מותרים בנעילת הסנדל כל זמן שהם בדרך, ולכשיבואו אל העיר חולצין; וכן בתשעה באב ובתענית ציבור, כפי המבואר בירושלמי, ונפסק כן ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}} מקבל תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא|°]], קביל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}} בגנו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}} מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}} נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי בון בר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר רבי חייא|°]], על רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה רבי בון ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], עאל רבי ליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}} אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימון בר זביד|°]], &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ'. אנחנו נתחיל מהדף הקודם, מהמשנה. המשנה אומרת שכשמת עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלים תנחומין על העבדים? אמר להם: אין תבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

שואלת הגמרא: למדנו שאמרו לו: לימדת אותנו שלא מקבלים תנחומים על העבדים. כן, שואלת הגמרא מה זאת אומרת? '''הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן?''' זאת אומרת, איזה מין דבר זה? זאת אומרת, גם אם תבי לא היה עבד, היה בן חורין, כן? הוא לא קרוב של רבן גמליאל. מה פתאום שיקבל עליו תנחומים? ואומרת הגמרא: '''כיני מתנייתה, אין מקבל תנחומין על העבדים'''. כלומר בעצם מה שהוא לימד אותם זה שעבד לא מקבל תנחומים אפילו על הקרובים שלו, כי בעצם לעבד אין ייחוס, אין לו קשר משפחתי, ממילא הוא לא יושב שבעה ולא מקבל תנחומים על הקרובים שלו כי אין קשר משפחתי.

'''מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו.''' '''אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, אתם נכוין אפילו ברותחין!''' כלומר שמספיק לכם איזה רמז דק, ורואה אני שאתם נכווים אפילו ברותחים, כי אפילו רמז עבה אתם לא מבינים. '''והלא אמרו: אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה.''' עבדים זה כמו רכוש של האדם, לא מקבלים עליו תנחומים.

וודאי קל וחומר: '''אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים.''' אלא '''מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: המקום ימלא חסרונך.''' עצם הוא הפסיד, אבד לו רכוש, אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

'''כד דמך רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא''', כלומר רבי חייא בר אדא, בן אחותו של בר קפרא, נפטר, אז ריש לקיש קיבל עליו תנחומים. למה? כיוון שריש לקיש היה הרב שלו, '''דהוה רביה, דבר נשא, חביב עליה כבריה''' - התלמיד חביב על הרב כמו הבן שלו.

'''עאל ואיפטר עילוי''', הוא דרש בהספד ואמר, כתוב בשיר השירים: '''&quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot;'''. '''לא צורכה אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות בגנו&quot;''' - מה בכלל, מה כל כך מעניין שדודי ירד לגנו? '''&quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם.''' '''וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיני מתנייתה.''' ומשני כך היא הנסחא השנויה ששנה להם ר&quot;ג בזה הלשון אין מקבלין תנחומין על העבדים ולפיכך אמרו לו כן מפני שחייב אדם לומר בלשון רבו ולעולם על עבדיו דידיה קאי

'''כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין.''' כלומר שתבינו ברמז מועט שיצאתי מפניכם בתחילה

'''כד דמך.''' כשנפטר ר&quot;ח בר אדא קביל ריש לקיש תנחומין עליו משום שהיה רבו והוא היה חביב עליו כבנו כדמסיק

'''עאל ואיפטר.''' ודרש עליו הפסוק הזה

'''לא צורכה.''' וכי לא היה צריך לומר אלא כך דודי ירד לגנו לרעות בגנים ומאי לערוגת הבושם דקאמר באמצע והלכך דריש ליה שהכתוב מדבר באומות העולם ובישראל וסיפיה דקרא ארישא קאי

'''לרעות בגנים אלו א&quot;ה.''' אם יש בהן איזה צדיק לוקח מהם ומדבקו לישראל כדמפרש בהמשל וללקוט שושנים על ערוגת הבושם קאי. דלמא. מעשה בר' חייא בר אבא והחבורה שלו וכו' שהיו רגילין לישב ולייגע בתורה תחת אילן תאנה א' והיה בעל התאנה משכים בבוקר ולוקט התאנים בכל יום והיו סבורין שמא הוא חושד אותם שלא ילקטו הן ולפיכך הוא משכים תמיד ואמרו נחלוף את מקומינו והלכו למקום אחר למחר בא בעל התאנה אצלם ואמר להם מוריי ורבותיי וכי אף מצוה אחת שהיתה לי שנהגתם ועשיתם זכות עמי מנעתם עכשיו ממני ואמרו לו הטעם מפני שהיינו סבורין שמא אתה חושד אותנו

'''בצפרא.''' בבוקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הננו מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה בפעם הזאת וזרחה עליו החמה וכו'

'''ישן אין כתיב כאן.''' דלפי פשטיה דקרא דקאי על שינה של העובד ויגע במלאכה א&quot;כ היה צריך לסיים כן אם מעט ואם הרבה ישן ומאי יאכל לפיכך דריש לי' על ענין השונה ולומד ויגע במשנתו בזריזות ואם מעט ואם הרבה יאכל הוא בשכרו כמו אלו שהיו יגיעים בכל היום וימים הרבה שלפי זריזות והתאמצות שלו הוא משתלם כמו שמסיים במשל שהביא

'''ארבעה דברים.''' דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת&quot;ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א&quot;א למלאות

'''כהנא הוה עולם סגין.''' היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כשר היה הא בני חורים אחרים אין מקבלין תנחומין עליהן · כיני מתניתה אין מקבלין תנחומין על העבדים · מתני' מעשה שמתה שפחתו שלר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו · ולא קיבל · נכנס מפניהם לחצר ונכנסו אחריו לבית · ונכנסו אחריו · אמ' להן כמדומה הייתי שאתם ניכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפי' ברותחין · והלא אמרו אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהעברים כבהמה · אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים · מי שמת עבדו או בהמתו אומ' לו המק' ימלא חסרונך · כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ריש לקיש עילוי דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה עאל ואיפטר עילוי דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים · לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים · דודי זה הקב'ה · ירד לגנו זה העולם · לערוגת הבושם אילו יש' · לרעות בגנים אילו אומות העולם וללקוט שושנים · אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאיי מה עשה המלך נטע לו פרדס · בשעה שהיה הבן עושה רצונו שלאביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו · ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו · כך בשעה שיש' עושין רצונו שלמקום הקב'ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאן ומדבקן ליש' · כגון יתרו ורחב ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן · דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה · ואית דמרין ר' יוסי ביר' חלפתא וחבורתיה · ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות חדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום · אמרין שמא הוא חושדינו · נחלוף את מקומינו · למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמ' לון מריי אף חדא מצוה דהויתון נהיגין ועבדין עמי מנעתונא מיני · אמרון ליה אמרינן דילמ' דאחשד לן בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליע תאינתיה · באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה שלתאינה ללקוט והיה לוקטה · כך הקב'ה יודע אימתי עונתן שלצדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן · כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד · ישן אין כת' כאן אלא אם מעט אם הרבה יאכל · למה היה ר' בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי · מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות · לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם · והיו הפועלים מתרעמין ואומ' אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם · אמ' להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו · כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה · כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישין שלעולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין · כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו · ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה · אילו אם אבדו יש להן חליפין · אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו חליפתו · מי מביא לנו תמורתו · והחכמה מאיין תימצא ואי זה מקום בינה · ונעלמה מעיני כל חי · אמ' ר' לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכת' ויצא לבם · אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו.''' '''כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן.'''

דלמא זה מעשה: מעשה ברבי חייא בר אבא וחבורתיה. ואית דמרין - יש שאומרים שזה היה רבי יוסי בי רבי חלפתא וחבורתיה, ויש אומרים שזה היה רבי עקיבה וחבורתיה. '''הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה''' - הם ישבו מתחת עץ תאנה ושם היו לומדים. '''והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום''' - בעל התאנה היה משכים לפני עלות השחר וקוטף את כל התאנים הבשלות קודם. '''אמרין: שמא הוא חושדינו?''' - למה הוא קוטף כל כך מוקדם? כנראה הוא חושד שאנחנו נקטוף לו את זה. אז אמרו: '''נחליף את מקומינו'''.

'''למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני!''' - היה לי מצווה אחת שקיימתם בי, ישבתם תחת העץ שלי, וגם את זה אתם לוקחים ממני? '''אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן''' - הם חשבו שהוא חושד בהם, למה הוא קוטף כל כך מוקדם. אז הוא אמר לעצמו: בבוקר הבא שיבוא, הם לבד יבינו למה נהגתי כך.

'''בצפרא אתי מודעא יתהון, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה.''' הוא לא קטף את התאנים, וכשהשמש זרחה עליהן כולן התליעו. '''באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן''' - לפני שהתקלקלו חס ושלום.

'''כד דמך רבי בון בר רבי חייא''', כלומר שרבי בון בר רבי חייא נפטר, על רבי זעירא ואפטר עילוי. הוא דרש בהספד ואמר, כתוב: '''&quot;מתוקה שנת העובד&quot;'''. עכשיו הייתי מצפה שיהיה כתוב &quot;ישן&quot;, כי מתוקה שנת העובד. '''ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot;'''.

'''למה היה רבי בון ברבי חייא דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד, והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם.''' כלומר כולם קיבלו אותו דבר, גם הוא קיבל בדיוק כמוהם. '''והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם!''' כלומר למה הוא קיבל אותו דבר? '''אמר להן המלך: יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו.''' '''כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.'''

'''כד דמך רבי סימון בר זביד, עאל רבי ליא ואפטר עילוי''' - כלומר שרבי סימון בר זביד נפטר, רבי ליא דרש בהספד ואמר: '''ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין''': '''&quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot;''' כל הדברים האלו אם אבדו יש להם חליפין, '''אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו?''' '''&quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל חי&quot;.'''

אמר רבי לוי: '''מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: &quot;ויצא לבם&quot;''', אנו שאיבדנו את רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה!
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ב_פז}} '''אין מקבלים תנחומים על מות עבד, אלא אומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שאין מנחמים על עבד ובהמה כדין הירושלמי, מפני שהעבדים כבהמה, ואומרים לו &quot;המקום ימלא חסרונך&quot;.

{{שוליים|ב_פח}} '''מנחמים על מות תלמיד חכם כאבל על קרוב משפחה, שנאמר &quot;כבריה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יב, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעז סעיף א &lt;קטע סוף=כ א/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שקיבל תנחומים על מות תלמידו כרבי חייא בר אדא, כדין תלמיד חביב כבן; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה שמתאבלים על רבו ותלמידו החכם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]], על אבוי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#אבוי דשמואל|°]] ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה לוי בן סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}} עלם סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] המית אותו כשחשב שהוא לועג לו, וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו — החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] קמיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] לרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבנן: ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה לריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] את דברי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]. אזל ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] שלא להקשות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שמעתתא ואקשי רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] ואמר שמעתתא ורב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] המשיך ואקשי. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]: שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה דרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]], למחר אמר להו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה רב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]]: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}} ייתי עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}} כי סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}} אזל קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו: ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שני#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;⁤==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן פפוס {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן פפוס|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] מצלויא. אמר ליה רבי מיישא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מיישא|°]]: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.  
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בר פחין.''' בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח&quot;כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא&quot;ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא&quot;ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א&quot;י

'''ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.''' אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל

'''אתא לגבי ר' יוחנן.''' ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ&quot;א דרך רמז אמר לו

'''בר נש דאימיה מבסרא ליה.''' שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א&quot;י שהיא משולה לאמו וח&quot;ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח&quot;ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק.''' והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו

'''אזל בעי מיזבון.''' הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח

'''בחמשין מניי.''' מין מטבעות שהיה להם

'''וחד קורסם.''' ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא&quot;ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא&quot;ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה&quot;מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך

'''אזל ספר.''' נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ&quot;ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא&quot;ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא&quot;ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך

'''מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.''' אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב&quot;ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק&quot;ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה&quot;ב

'''תני.''' בתוספתא דב&quot;ק פ&quot;ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה

'''ובשעה שהוא משתקע וכו'.''' כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה

'''שהיה משתקע.''' הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א&quot;נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום

'''באצבע.''' מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא

'''שכל מעשיו לשום שמים.''' ואין לחושדו משום יוהרא

'''ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'.''' ור&quot;ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין

'''אמר ליה.''' ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על אחת כמה וכמה · כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא · למה היה לוי בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיו בו מאה גפנים והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות שליין עמד על חמישים עמד על ארבעים עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עשה מאה חביות שליין · והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו · כך היה ר' לוי בר סיסי חביב לפני הקב'ה ככל אדם · הדא הוא דכת' כי זה כל האדם · כי זה ככל האדם · כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין · אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה ומית פגע ביה חמתיה חד חרן אמ' ליה מה קלא בשמיא · אמ' ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם · וכן הוות ליה · אמ' מה סליקית מזכי ואנא איחטי · מה סליקית למיקטלה בני ארעא דיש' ניזול וניחות לי מן הן דסליקית · אתא לגבי ר' יוחנן אמ' ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה · אמ' ליה ייזיל להן דמוקרין ליה · נחת ליה כהנא מן הן דסלק · אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל · אמ' מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא · אמרין ליה ההיא מילתא דאמ' לך היא הוה נטילת רשות דידיה ' ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם · אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא · אמ' ליה בכמה הדין ליטרתא · אמ' ליה בחמשין מניי וחד קורסם · אמ' ליה סב לך שיתין ולא קביל עילוי · סב לך שבעין ולא קביל עילוי · סב לך פ' · סב לך צ' · עד דמטא מאה ולא קביל עילוי · אמ' ליה עביד כמנהגך · ברומשא נחית לבית וועדא · אמ' לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסם · אמרין ליה ומה הוא דין · אמ' לון פלן טבחא · שלחון בעיי מייתיתיה · ואשכחון ארוניה נפקא · אמרין ליה ר' כל הכין אמ' ליה וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן · ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא · פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד · אמ' ליה עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא · והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל קבליה · אמ' ליה ארכונא מאן הוא עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך אמ' ליה אהין דגחיך הוא עמי נסביה ודניה ואודי ליה על חד קטיל · מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שריין דעבד ר' יסא מסחי · אמ' ליה ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת · אמ' ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · ר' פינחס בשם ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה · תחילתה ייסורין דכת' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם · וסופן כלייה דכת' כי כלה ונחרצה שמעתי מאת יי' צבאות על כל הארץ · מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול · תני כל דבר שהוא שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא לו ברכה · וכל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים · וכשהוא משתקע אפי' בשדה שהיא מליאה כורכמין · אמ' ר' אבהו מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע אמ' לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים · אמ' ליה ולא כן תני כל דבר שהוא שלשבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור · אמ' ליה והא תני כל דבר שלצער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה · תלמ' חכם עושה ותבוא עליו ברכה · אמ' ר' זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין · דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתא · אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלייא · אמ' ליה ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין · ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט · אמ' ליה והא תנינן חתן פטור · חתן אם רוצה אמ' ליה ולא דרבן גמליאל היא · אמ' ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל אמ' איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובלחוד דלא ובזה חורנין.''' הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה

'''דלמא.''' מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ&quot;נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל

'''א&quot;ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.''' כלומר דאע&quot;פ ששנינו שהחתן פטור מק&quot;ש אפ&quot;ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין

'''א&quot;ל יכיל אנא פתר כר&quot;ג.''' והכי גריס לה בפ&quot;ק דשבת ול&quot;ג ההיא א&quot;ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר&quot;ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק&quot;ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק&quot;ש דאית ביה קבלת מלכות שמים: הדרן עלך היה קורא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''כד דמך רבי לוי בר סיסי''', על אבוי דשמואל ואפטר עילוי - אבא של שמואל עמד והספיד אותו. אמר, כתוב בקהלת: '''&quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;'''.

'''למה היה לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין.''' יבשו חלקם: '''עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין.''' כלומר בדיוק כמו שבהתחלה, '''והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם.''' הדא הוא דכתיב: '''&quot;כי זה כל האדם&quot;'''.

כהנא היה בחור צעיר מאוד כשעלה לארץ ישראל. אני חוזר לסיפור שמופיע כן, יש קטע מהבבלי שכתבתי פה למטה. הבבלי מספר שהיה בחור יהודי אחד שרצה למסור רכוש של יהודים לגויים, ורב אמר לו שלא יעשה את זה. הוא החליט שכן עושה את זה, ואז רב כהנא נתן לו מכה והרג אותו, ולכן הוא ברח לארץ ישראל. לפני שהוא הלך לארץ ישראל, רב ביקש ממנו שלא יקשה לרבי יוחנן שבע שנים.

הוא הגיע, פגש את ריש לקיש בארץ ישראל ושאל אותו כל מיני שאלות, וריש לקיש ראה שהוא תלמיד חכם מאוד גדול. הוא אמר לרבי יוחנן: '''ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר'''. ריש לקיש בעצם היה מכין את השיעור לפני שרבי יוחנן היה מגיע - היה אומר לו מה ההתרשמות שלו מהתלמידים, השאלות שלהם, כדי שרבי יוחנן יכין את השיעור.

הם נהגו לשבת - רבי יוחנן יושב על כסא וכל האחרים יושבים בשורות שורות לפניו, והוא התחיל לדרוש את השיעור. בהתחלה כהנא ישב בשורה הראשונה והוא חיכה שהוא ישאל. הוא לא שאל שאלה, אז העבירו אותו לשורה השנייה, ולאחר מכן השלישית, וכן הלאה עד שהוא הגיע לשורה השביעית. ואז רבי יוחנן אמר לריש לקיש: '''ארי שאמרת נעשה שועל'''.

ואז רב כהנא ביקש שבמקום השבע שנים שהוא הבטיח לרב לא לשאול שאלה, השבע שורות שהוא התבזה - שהורידו אותו שבע שורות - זה יהיה במקום. ואז בעצם הוא ביקש לחזור חזרה לשורה הראשונה ולהתחיל את השיעור מחדש והוא ישאל שאלות. באמת על כל שורה, כל שאלה, כל דבר שרבי יוחנן אמר, כהנא שאל שאלות, וככה קידמו אותו שורה שורה עד שהגיע חזרה לשורה הראשונה.

ואז רבי יוחנן רצה לראות מי התלמיד החכם הזה, וביקש שירימו לו את העפעפיים במכחלת של כסף, והוא ראה את כהנא, וכהנא הלחיים שלו היו בולטות - זה היה נראה כאילו שהוא צוחק. אז רבי יוחנן חשב שהוא צוחק עליו, וחלשה דעתו של רבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא. לאחר מכן שסיפרו לרבי יוחנן שבעצם זה המבנה פנים של כהנא, הוא הלך והחייה אותו.

כשכהנא הגיע לארץ ישראל, אמרנו שהוא היה בחור צעיר. חמתיה חד בר פחין, אמר לו: '''מה קלא בשמיא?''' - הרי רבי יוחנן הרג אותו וגם החייה אותו, מה נשמע בשמיים? אמר לו: גזר דין על אותו גברא מיחתם - שמעתי שאתה עומד למות. וכן פגע בעוד אחד שגם אמר לו: מה קלא בשמיא? שוב אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, אתה עומד למות.

אז כהנא אמר לעצמו: '''מה סליקית מזכי ואנא איחטי?''' כל המטרה שלי לעלות לארץ ישראל היתה כדי ללמוד תורה, ואני חוטא כאן. '''מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל? ניזול וניחות לי מן הן דסליקית''' - אחזור למקום שממנו עליתי.

אתא לגבי רבי יוחנן, אמר לו: '''בר נש דאימיה מבסרא ליה, ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה, להן ייזול ליה?''' - אמא של בן אדם שאמא שלו מבזה אותו, ואשתו של אבא שלו (האמא החורגת) מכבדת אותו - לאיפה ילך? '''אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה''' - שילך לאיפה שמכבדים אותו.

'''נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן: הא נחית כהנא לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה מיסב רשותא?''' איך הוא הלך בלי לקבל רשות? '''אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה''' - בעצם התכוון להגיד שבארץ ישראל מבזים אותו, ובבבל שם מעריכים אותו, וזה כבר היה קבלת רשות ממנו.

רבי זעירא כד סלק להכא, אזל אקיז דם - הלך להקיז דם. נהגו לאכול אחרי הקזת דם בשר, כדי להחזיר את הדם שאבד. '''אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם.''' צריך לשלם חמישים כסף ועוד איזה מכה. '''אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי.''' לא הסכים לקבל שום דבר, רק חמישים ומכה. '''אמר לו: עביד כמנהגך''' - תעשה מה שאתה רוצה. נתן לו חמישים שקל, ונתן לו גם מכה.

'''ברומשא נחית לבית וועדא, אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם!''' - אדם לא יכול לאכול ליטרה בשר עד שנותנים לו איזו מכה. '''אמרין ליה: ומה הוא דין? אמר לון: פלן טבחא.''' שלחו לחפש אותו לדין, ומצאו שהארון שלו יוצא - שהוא מת. '''אמרו לו: רבי, כל הכין''' - כל כך הקפדת על זה? '''אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברת דמנהגא כן''' - הייתי בטוח שזה המנהג, לכן לא כעסתי.

רבי יסא כד סליק להכא, אזל בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא - רצה להתרחץ במרחצאות של טבריה. '''פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל''' - נתן לו מכה מאחורי הצוואר, עד היום לצערנו יש שנוהגים כך למי שמסתפר. '''אמר לו: עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא!''' - צוואר שלך עדיין רך, צריך לחזק אותו.

'''והוה ארכונא קאים דאין ליסטים''' - היה שופט רומאי שדן גנב. הליצן, תוך כדי שהוא הולך, '''אזל קם גחיך כל קבליה''' - צוחק ומספר לכולם איך נתן מכה לרבי יסא. תוך כדי זה הוא עבר דרך המשפט, '''אמר לו: ארכונא: מאן הוה עמך?''' - היה איתך שותף? '''תלה עינוי וחמא דהוא גחיך, אמר לו: אהן דגחיך הוא עמי.''' הוא הרים עיניים, ראה מישהו צוחק, וחשב שצוחק עליו, אז אמר: זה השותף שלי. '''נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל.''' תפסו אותו ושפטו אותו, והוא הודה שרצח.

'''מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין''' - כל אחד מהם סחב את העץ, כמו שהיה נהוג שהנאשם סוחב את העץ שעליו תולים אותו. תוך כדי שהם עוברים, '''רבי יסא מן מסחא, אמר לו: ההוא עונקתא דהות רפיא, כבר שנצת!''' - הצוואר שלך כבר התחזק, אתה יכול ללכת בגאווה, כבר נענשתי על מה שהכיתי אותך.

'''אמר ליה רבי יסא: ביש גדא דההוא גברא.''' זה חוסר מזל. '''ולא כתיב: &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;?''' למה היית צריך להתלוצץ?

'''רבי פינחס ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;'''.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fi8jrrl7ws935vbc45z5tmn0qx5gq6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755052</id>
    <revision>
      <id>3083895</id>
      <parentid>3081161</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:13:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083895</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328500" sha1="05v91l5kqpv5odfy4fv1w9a4eycqahu" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת של אחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטרמי שמתו מוטל לפניו כול' · תני זמן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · לא כבין דתנא דא ותנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני עמא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר שמפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמית רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>05v91l5kqpv5odfy4fv1w9a4eycqahu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083896</id>
      <parentid>3083895</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:19:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083896</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328501" sha1="hi684p3vvb5rabab04u2netbemp4hxr" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת של אחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני זמן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · לא כבין דתנא דא ותנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני עמא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר שמפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמית רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hi684p3vvb5rabab04u2netbemp4hxr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083897</id>
      <parentid>3083896</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:23:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083897</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328720" sha1="0pjh5w2ursqohggdg1jr2ckiiloc4w3" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת של אחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · לא כבין דתנא דא ותנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני עמא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר שמפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמית רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0pjh5w2ursqohggdg1jr2ckiiloc4w3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083898</id>
      <parentid>3083897</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:24:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328719" sha1="gpzg9wc95h2u89hl7clufmiunkqjdop" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · לא כבין דתנא דא ותנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני עמא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר שמפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמית רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>gpzg9wc95h2u89hl7clufmiunkqjdop</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083899</id>
      <parentid>3083898</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:34:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328721" sha1="80vugx07oet68ipkwwcz18j75w9mey0" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר שמפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמית רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>80vugx07oet68ipkwwcz18j75w9mey0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083900</id>
      <parentid>3083899</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:42:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328717" sha1="8fdwgzopqpy4bn9e0ahn8ca6tqq5e97" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>8fdwgzopqpy4bn9e0ahn8ca6tqq5e97</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083901</id>
      <parentid>3083900</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:47:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328732" sha1="nik16yh3bi7dqtrtippdtng1hc43yoy" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>nik16yh3bi7dqtrtippdtng1hc43yoy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083902</id>
      <parentid>3083901</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T06:49:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083902</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328747" sha1="02o8nwwbso6ss74fpusw4fzl125p6zy" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר וניפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין ליש' לישנא יכפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במ' במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>02o8nwwbso6ss74fpusw4fzl125p6zy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083903</id>
      <parentid>3083902</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T07:18:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083903</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328747" sha1="fqrg4yrlrh3gkz4vr21jdja8nds4sp8" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים · אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fqrg4yrlrh3gkz4vr21jdja8nds4sp8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755451</id>
    <revision>
      <id>3083878</id>
      <parentid>3083138</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:27:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1565" sha1="i409t40fi2orgrbczxjhusl06igxzlp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 455|צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)|5957)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הכרזת נמל
: חוף מרינה אשדוד יהיה נמל לצורך [[פקודת הנמלים]] וייקרא &quot;נמל מרינה אשדוד&quot;.

@ 2. גבולות הנמל
: (1) מנקודה A‏ 133367 114470
: (2) לנקודה B‏ 133800 114320
: (3) לנקודה C‏ 134234 114410
: (4) לנקודה D‏ 134470 114615
: (5) לנקודה E‏ 134340 114880
: (6) לנקודה F‏ 133895 114963
: (7) לנקודה G‏ 133970 115160
: (8) לנקודה H‏ 133964 115174
: (9) לנקודה I‏ 133861 115127
: (10) לנקודה J‏ 133835 115099
: (11) לנקודה K‏ 133832 115019
: (12) לנקודה L‏ 133771 115000
: (13) לנקודה N‏ 133726 115013
: (14) לנקודה M‏ 133605 114957
: (15) לנקודה A‏ 133376 114470

@ 3. מפה
: גבולות הנמל סומנו בקו ציר במפת &quot;נמל מרינה אשדוד&quot; הערוכה בקנה מידה 1:1,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה ביום כ&quot;ט בשבט התשנ&quot;ט (17 בפברואר 1999), ואשר העתקים ממנה נמצאים בידי הממונה על מחוז המרכז.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בשבט התשנ&quot;ט (17 בפברואר 1999)
&lt;חתימה&gt; שאול יהלום שר התחבורה</text>
      <sha1>i409t40fi2orgrbczxjhusl06igxzlp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המתים המצרי/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755592</id>
    <revision>
      <id>3083927</id>
      <parentid>3083800</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:53:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ספר המתים המצרי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3083927</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4138" sha1="ec4ngca0c07722enpcocon1kzvdpatl" xml:space="preserve">'''&lt;big&gt;מִזְמוֹר לְשֶׁמֶשׁ הַמַּעֲרָב (חֲזוֹן רַע בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ)&lt;/big&gt;'''

תְּהִלָּה לְרַע בְּזָרְחוֹ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, וּבְבוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים. כֹּה אָמַר אָסִירִיס, אָנִי הַסּוֹפֵר:

הוֹד וְהָדָר לְךָ, רַע, בְּזָרְחֲךָ כְּתֶם-חָרוּתִי. מִשְׁתַּחֲוֶה אֲנִי לְךָ בִּהְיוֹת יָפְיְךָ לְנֶגֶד עֵינַי, וּבְעֵת יִפְעָתְךָ תִּגַּהּ עַל בְּשָׂרִי. יָצָאתָ לִבְאוֹתְךָ בִּסְפִינַת סֶקְטֶת בְּרוּחַ צַחָה, וַיִּשְׂמַח לִבֶּךָ; גַּם לֵב סְפִינַת מָטֶת יָגִיל. צָעַדְתָּ בַּשָּׁמַיִם בְּשָׁלוֹם, וְכָל אֹיְבֶיךָ נִגְרְסוּ לָאָרֶץ; כּוֹכְבֵי לֹא-יָנוּחוּ יְזַמְּרוּ לְךָ שִׁיר, וְכוֹכְבֵי הַנָּח וְהַלֹּא-יִכְבּוּ יְפָאֲרוּךָ בְּרִדְתְּךָ לִשְׁכּוֹן בְּאוֹפק מָנוּ. מָה יָפִיתָ בַּבֹּקֶר וּמָה נָעַמְתָּ בָּעֶרֶב, אָדוֹן חַי וְקַיָּם, אֲדֹנִי אָתָּה!

הוֹד וְהָדָר לְךָ, רַע בְּזָרְחֲךָ, וְתֶם בְּבוֹאֲךָ בְּתִפְאֶרֶת. זָרַחְתָּ וְהוֹפַעְתָּ עַל גַּב נוּת אִמְּךָ, מֶלֶךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ! נוּת תִּשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, וּמִשְׁפָּט עוֹלָם וָעֶד יְחַבְּקְךָ בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב. צָעַדְתָּ עַל הַשָּׁמַיִם בְּטִיב לֵבָב, וַאֲגַם טֶסְטֶס יִשְׁלַו. הַשָּׂטָן סֶבָאוּ נָפַל אַרְצָה; זְרוֹעוֹתָיו וְיָדָיו קֻצְּצוּ, וְהַמַּאֲכֶלֶת כָּרְתָה אֶת פְּרָקָיו. רוּחַ טוֹבָה נָשְׁבָה לְרַע; סְפִינַת סֶקְטֶת נָסְעָה וּבָאָה אֶל מְחוֹז חֶפְצָהּ. אֱלֹהֵי נֶגֶב וְצָפוֹן, יָם וְקֶדֶם, יְהַלְלוּךָ, עֶצֶם אֱלֹהִי אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ כָּל כָּל-חָי. דִּבַּרְתָּ דָּבָר וַתִּשְׁתּוֹפֵף הָאָרֶץ בִּדְמָמָה, הַיָּחִיד אֲשֶׁר שָׁכַן בַּשָּׁמַיִם בְּטֶרֶם תִּוָּלֵד אֶרֶץ וְהָרִים יְכוֹנָנוּ. הָרָץ, הָאָדוֹן, הָאֶחָד, יוֹצֵר הַיְצוּרִים, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ לְשׁוֹן עֲדַת הָאֵלִים, וְאַתָּה הִצְמַחְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמַּיִם, וַתַּעַל מֵהֶם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַמֻּצֶּפֶת שֶׁל אֲגַם חוֹרוּס. הָבָה וְאֶשְׁאַף אֶת הָרוּחַ הַיּוֹצֵאת מִנְּחִירֶיךָ, וְאֶת רוּחַ הַצָּפוֹן הַבָּאָה מֵאִמְּךָ נוּת. אָנָּא, גַּדֵּל אֶת רוּחִי הַזּוֹהֶרֶת, אָסִירִיס, וַעֲשֵׂה אֶת נַפְשִׁי לֵאלֹהִית! נֶעֱרָץ אַתָּה בְּשָׁלוֹם, אֲדוֹן הָאֵלִים, וְתִתְרוֹמֵם עַל פְּעֻלּוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת. הָאֵר בִּסְגֻלַּת אוֹרְךָ עַל גּוּפִי יוֹם יוֹם, עָלַי, אָסִירִיס הַסּוֹפֵר, הַמּוֹנֶה אֶת קָרְבְּנוֹת הָאֱלֹהִים, הַמְּמֻנֶּה עַל אֲסָמֵי אֲדוֹנֵי אַבְטוּ, סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת הָאוֹהֵב אוֹתְךָ; אָנִי, הַמְּנַצֵּחַ בְּשָׁלוֹם.

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]</text>
      <sha1>ec4ngca0c07722enpcocon1kzvdpatl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083928</id>
      <parentid>3083927</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083928</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4456" sha1="or3j8hwfjsczl5irf45eo2pn53m3pj0" xml:space="preserve">'''&lt;big&gt;מִזְמוֹר לְשֶׁמֶשׁ הַמַּעֲרָב (חֲזוֹן רַע בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ)&lt;/big&gt;'''

תְּהִלָּה לְרַע בְּזָרְחוֹ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, וּבְבוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים. כֹּה אָמַר אָסִירִיס, אָנִי הַסּוֹפֵר:

הוֹד וְהָדָר לְךָ, רַע, בְּזָרְחֲךָ כְּתֶם-חָרוּתִי. מִשְׁתַּחֲוֶה אֲנִי לְךָ בִּהְיוֹת יָפְיְךָ לְנֶגֶד עֵינַי, וּבְעֵת יִפְעָתְךָ תִּגַּהּ עַל בְּשָׂרִי. יָצָאתָ לִבְאוֹתְךָ בִּסְפִינַת סֶקְטֶת בְּרוּחַ צַחָה, וַיִּשְׂמַח לִבֶּךָ; גַּם לֵב סְפִינַת מָטֶת יָגִיל. צָעַדְתָּ בַּשָּׁמַיִם בְּשָׁלוֹם, וְכָל אֹיְבֶיךָ נִגְרְסוּ לָאָרֶץ; כּוֹכְבֵי לֹא-יָנוּחוּ יְזַמְּרוּ לְךָ שִׁיר, וְכוֹכְבֵי הַנָּח וְהַלֹּא-יִכְבּוּ יְפָאֲרוּךָ בְּרִדְתְּךָ לִשְׁכּוֹן בְּאוֹפק מָנוּ. מָה יָפִיתָ בַּבֹּקֶר וּמָה נָעַמְתָּ בָּעֶרֶב, אָדוֹן חַי וְקַיָּם, אֲדֹנִי אָתָּה!

הוֹד וְהָדָר לְךָ, רַע בְּזָרְחֲךָ, וְתֶם בְּבוֹאֲךָ בְּתִפְאֶרֶת. זָרַחְתָּ וְהוֹפַעְתָּ עַל גַּב נוּת אִמְּךָ, מֶלֶךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ! נוּת תִּשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, וּמִשְׁפָּט עוֹלָם וָעֶד יְחַבְּקְךָ בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב. צָעַדְתָּ עַל הַשָּׁמַיִם בְּטִיב לֵבָב, וַאֲגַם טֶסְטֶס יִשְׁלַו. הַשָּׂטָן סֶבָאוּ נָפַל אַרְצָה; זְרוֹעוֹתָיו וְיָדָיו קֻצְּצוּ, וְהַמַּאֲכֶלֶת כָּרְתָה אֶת פְּרָקָיו. רוּחַ טוֹבָה נָשְׁבָה לְרַע; סְפִינַת סֶקְטֶת נָסְעָה וּבָאָה אֶל מְחוֹז חֶפְצָהּ. אֱלֹהֵי נֶגֶב וְצָפוֹן, יָם וְקֶדֶם, יְהַלְלוּךָ, עֶצֶם אֱלֹהִי אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ כָּל כָּל-חָי. דִּבַּרְתָּ דָּבָר וַתִּשְׁתּוֹפֵף הָאָרֶץ בִּדְמָמָה, הַיָּחִיד אֲשֶׁר שָׁכַן בַּשָּׁמַיִם בְּטֶרֶם תִּוָּלֵד אֶרֶץ וְהָרִים יְכוֹנָנוּ. הָרָץ, הָאָדוֹן, הָאֶחָד, יוֹצֵר הַיְצוּרִים, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ לְשׁוֹן עֲדַת הָאֵלִים, וְאַתָּה הִצְמַחְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמַּיִם, וַתַּעַל מֵהֶם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַמֻּצֶּפֶת שֶׁל אֲגַם חוֹרוּס. הָבָה וְאֶשְׁאַף אֶת הָרוּחַ הַיּוֹצֵאת מִנְּחִירֶיךָ, וְאֶת רוּחַ הַצָּפוֹן הַבָּאָה מֵאִמְּךָ נוּת. אָנָּא, גַּדֵּל אֶת רוּחִי הַזּוֹהֶרֶת, אָסִירִיס, וַעֲשֵׂה אֶת נַפְשִׁי לֵאלֹהִית! נֶעֱרָץ אַתָּה בְּשָׁלוֹם, אֲדוֹן הָאֵלִים, וְתִתְרוֹמֵם עַל פְּעֻלּוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת. הָאֵר בִּסְגֻלַּת אוֹרְךָ עַל גּוּפִי יוֹם יוֹם, עָלַי, אָסִירִיס הַסּוֹפֵר, הַמּוֹנֶה אֶת קָרְבְּנוֹת הָאֱלֹהִים, הַמְּמֻנֶּה עַל אֲסָמֵי אֲדוֹנֵי אַבְטוּ, סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת הָאוֹהֵב אוֹתְךָ; אָנִי, הַמְּנַצֵּחַ בְּשָׁלוֹם.

[https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead/A_Hymn_to_the_Setting_Sun The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]
----

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]

[[en:Egyptian Literature/The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]]
* [[ספר המתים המצרי/פרק א]]
* [[ספר המתים המצרי/פרק ב]]</text>
      <sha1>or3j8hwfjsczl5irf45eo2pn53m3pj0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083930</id>
      <parentid>3083928</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:57:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083930</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4412" sha1="rdkpaqnh6xfovidtnnk9r24c3ovjtq9" xml:space="preserve">'''&lt;big&gt;מִזְמוֹר לְשֶׁמֶשׁ הַמַּעֲרָב (חֲזוֹן רַע בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ)&lt;/big&gt;'''

תְּהִלָּה לְרַע בְּזָרְחוֹ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, וּבְבוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים. כֹּה אָמַר אָסִירִיס, אָנִי הַסּוֹפֵר:

הוֹד וְהָדָר לְךָ, רַע, בְּזָרְחֲךָ כְּתֶם-חָרוּתִי. מִשְׁתַּחֲוֶה אֲנִי לְךָ בִּהְיוֹת יָפְיְךָ לְנֶגֶד עֵינַי, וּבְעֵת יִפְעָתְךָ תִּגַּהּ עַל בְּשָׂרִי. יָצָאתָ לִבְאוֹתְךָ בִּסְפִינַת סֶקְטֶת בְּרוּחַ צַחָה, וַיִּשְׂמַח לִבֶּךָ; גַּם לֵב סְפִינַת מָטֶת יָגִיל. צָעַדְתָּ בַּשָּׁמַיִם בְּשָׁלוֹם, וְכָל אֹיְבֶיךָ נִגְרְסוּ לָאָרֶץ; כּוֹכְבֵי לֹא-יָנוּחוּ יְזַמְּרוּ לְךָ שִׁיר, וְכוֹכְבֵי הַנָּח וְהַלֹּא-יִכְבּוּ יְפָאֲרוּךָ בְּרִדְתְּךָ לִשְׁכּוֹן בְּאוֹפק מָנוּ. מָה יָפִיתָ בַּבֹּקֶר וּמָה נָעַמְתָּ בָּעֶרֶב, אָדוֹן חַי וְקַיָּם, אֲדֹנִי אָתָּה!

הוֹד וְהָדָר לְךָ, רַע בְּזָרְחֲךָ, וְתֶם בְּבוֹאֲךָ בְּתִפְאֶרֶת. זָרַחְתָּ וְהוֹפַעְתָּ עַל גַּב נוּת אִמְּךָ, מֶלֶךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ! נוּת תִּשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, וּמִשְׁפָּט עוֹלָם וָעֶד יְחַבְּקְךָ בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב. צָעַדְתָּ עַל הַשָּׁמַיִם בְּטִיב לֵבָב, וַאֲגַם טֶסְטֶס יִשְׁלַו. הַשָּׂטָן סֶבָאוּ נָפַל אַרְצָה; זְרוֹעוֹתָיו וְיָדָיו קֻצְּצוּ, וְהַמַּאֲכֶלֶת כָּרְתָה אֶת פְּרָקָיו. רוּחַ טוֹבָה נָשְׁבָה לְרַע; סְפִינַת סֶקְטֶת נָסְעָה וּבָאָה אֶל מְחוֹז חֶפְצָהּ. אֱלֹהֵי נֶגֶב וְצָפוֹן, יָם וְקֶדֶם, יְהַלְלוּךָ, עֶצֶם אֱלֹהִי אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ כָּל כָּל-חָי. דִּבַּרְתָּ דָּבָר וַתִּשְׁתּוֹפֵף הָאָרֶץ בִּדְמָמָה, הַיָּחִיד אֲשֶׁר שָׁכַן בַּשָּׁמַיִם בְּטֶרֶם תִּוָּלֵד אֶרֶץ וְהָרִים יְכוֹנָנוּ. הָרָץ, הָאָדוֹן, הָאֶחָד, יוֹצֵר הַיְצוּרִים, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ לְשׁוֹן עֲדַת הָאֵלִים, וְאַתָּה הִצְמַחְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמַּיִם, וַתַּעַל מֵהֶם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַמֻּצֶּפֶת שֶׁל אֲגַם חוֹרוּס. הָבָה וְאֶשְׁאַף אֶת הָרוּחַ הַיּוֹצֵאת מִנְּחִירֶיךָ, וְאֶת רוּחַ הַצָּפוֹן הַבָּאָה מֵאִמְּךָ נוּת. אָנָּא, גַּדֵּל אֶת רוּחִי הַזּוֹהֶרֶת, אָסִירִיס, וַעֲשֵׂה אֶת נַפְשִׁי לֵאלֹהִית! נֶעֱרָץ אַתָּה בְּשָׁלוֹם, אֲדוֹן הָאֵלִים, וְתִתְרוֹמֵם עַל פְּעֻלּוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת. הָאֵר בִּסְגֻלַּת אוֹרְךָ עַל גּוּפִי יוֹם יוֹם, עָלַי, אָסִירִיס הַסּוֹפֵר, הַמּוֹנֶה אֶת קָרְבְּנוֹת הָאֱלֹהִים, הַמְּמֻנֶּה עַל אֲסָמֵי אֲדוֹנֵי אַבְטוּ, סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת הָאוֹהֵב אוֹתְךָ; אָנִי, הַמְּנַצֵּחַ בְּשָׁלוֹם.

[https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead/A_Hymn_to_the_Setting_Sun The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]
----

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]

[[en:Egyptian Literature/The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]]

* [[ספר המתים המצרי/פרק ב]]</text>
      <sha1>rdkpaqnh6xfovidtnnk9r24c3ovjtq9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המתים המצרי/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755593</id>
    <revision>
      <id>3083929</id>
      <parentid>3083803</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:57:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083929</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6532" sha1="ehvcgqddzhnoyo4v9vkm1q2bk3qybnf" xml:space="preserve">==תהילה ותחינה לאוסיריס==


תְּהִלָּה לְּךָ אוֹסִירִיס, אֲדוֹן הָעוֹלָמִים, אוּנֶפֶר, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר רַבּוּ צוּרוֹתָיו וְנִשְׂגְּבוּ סְגֻלּוֹתָיו; פְּתַח-סֶקֶר-תֶּם בְּאָנוּ, אֲדוֹן הַמִּסְתָּר, יוֹצֵר חֶת-כָּא-פְּתַח וְהָאֵלִים אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. הַמּוֹלִיךְ בְּתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְפָאֲרוּהוּ אֵלִים בְּבוֹאֲךָ בְּנוּת. אִיסִיס תְּחַבֶּקְךָ בְּשָׁלוֹם, וְהִבְרִיחָה מַשְׁחִיתִים מִפֶּתַח נְתִיבוֹתֶיךָ. תִּפְנֶה פָנֶיךָ אֶל אָמֶנְתֶּת, וְהֵאַרְתָּ אֶרֶץ כִּנְחֹשֶׁת מְזֻקָּקָה. וְהַשּׁוֹכְבִים יָקוּמוּ לִרְאוֹתֶךָ, יִשְׁאֲפוּ רוּחַ וְיַבִּיטוּ פָנֶיךָ בִּזְרֹחַ הַמָּאוֹר בְּאוֹפַנּוֹ; וְיִשְׁקֹט לְבָבָם כִּי יֶחֱזוּךָ, אַתָּה הוּא נֵצַח וְעוֹלָמִים!

==תחינה:==
בָּרוּךְ אַתָּה, [אֲדוֹן] צְבָא הַכּוֹכָבִים בְּאָנוּ, וְהַיְצוּרִים הָעֶלְיוֹנִים בְּחֶר-עָבָא; אַתָּה הָאֵל אוּנְתִּי, הַנַּעֲלֶה מִן הָאֵלִים הַנִּסְתָּרִים בְּאָנוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אָן בְּאָנְתֶס, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר בִּצְעָדִים רְחָבִים תִּצְעַד עַל שָׁמַיִם, אוֹ הֶרוּ-כוּתִי; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.&quot;&quot;בָּרוּךְ אַתָּה נִשְׁמַת הַנֵּצַח, הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּטָטוּ, אוּנֶפֶר, בֶּן נוּת; אַתָּה הוּא אֲדוֹן אָכֶרְתְ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה בְּמֶמְשַׁלְתְּךָ עַל טָטוּ; נֶזֶר הָאוּרֶרֶת נָכוֹן עַל רֹאשֶׁךָ; אַתָּה הָאֶחָד הָעוֹשֶׂה עֹז לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ, וְתִשְׁכֹּן בְּשָׁלוֹם בְּטָטוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹן עֵץ הַשִּׁטָּה, סִירַת הַסֶּקֶר הוּשְׁבָה עַל מָגוֹרָהּ; תָּשִׁיב אָחוֹר אֶת הַמַּשְׁחִית פֹּעֵל הָאָוֶן, וַתָּנַח אֶת הָעוּטְשָׁאת עַל מְכוֹנָהּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה הָאַדִּיר בְּשָׁעָתוֹ, הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְהָעָצוּם, הַשּׁוֹכֵן בְּאָן-רוּט-ף, אֲדוֹן הַנֵּצַח וְיוֹצֵר עוֹלָמִים, אַתָּה הוּא אֲדוֹן סוּתֶן-הֶנֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה הַנִּשְׁעָן עַל צֶדֶק וֶאֱמֶת, אַתָּה אֲדוֹן אַבְטוּ, וְאֵבָרֶיךָ חוּבְּרוּ אֶל טָא-צֶ'רְסֶרֶת; אַתָּה אֲשֶׁר תּוֹעֲבַת נַפְשְׁךָ עָוֶל וּמִרְמָה; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אֲשֶׁר בְּקֶרֶב סְפִינָתוֹ, הַמּוֹצִיא אֶת הָהָאפִּי מִמְּקוֹר מוֹצָאָיו; הָאוֹר יִגָּהֶה עַל גְּוִיָּתְךָ וְאַתָּה הַשּׁוֹכֵן בְּנֶכֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה יוֹצֵר הָאֵלִים, מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, אוֹסִירִיס הַמְּנַצֵּחַ, מוֹשֵׁל תֵּבֵל בְּעִתּוֹת רְצוֹנוֹ; אַתָּה הוּא אֲדוֹן שְׁמֵי מָרוֹם; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.


[https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead/A_Hymn_to_the_Setting_Sun The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]
----

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]

[[en:Egyptian Literature/The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]]
* [[ספר המתים המצרי/פרק א]]</text>
      <sha1>ehvcgqddzhnoyo4v9vkm1q2bk3qybnf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083932</id>
      <parentid>3083929</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T10:01:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083932</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6532" sha1="hnoi0myj0l2irhu2l3cotzeoc2dvvbh" xml:space="preserve">==תהילה ותחינה לאוסיריס==


תְּהִלָּה לְּךָ אוֹסִירִיס, אֲדוֹן הָעוֹלָמִים, אוּנֶפֶר, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר רַבּוּ צוּרוֹתָיו וְנִשְׂגְּבוּ סְגֻלּוֹתָיו; פְּתַח-סֶקֶר-תֶּם בְּאָנוּ, אֲדוֹן הַמִּסְתָּר, יוֹצֵר חֶת-כָּא-פְּתַח וְהָאֵלִים אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. הַמּוֹלִיךְ בְּתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְפָאֲרוּהוּ אֵלִים בְּבוֹאֲךָ בְּנוּת. אִיסִיס תְּחַבֶּקְךָ בְּשָׁלוֹם, וְהִבְרִיחָה מַשְׁחִיתִים מִפֶּתַח נְתִיבוֹתֶיךָ. תִּפְנֶה פָנֶיךָ אֶל אָמֶנְתֶּת, וְהֵאַרְתָּ אֶרֶץ כִּנְחֹשֶׁת מְזֻקָּקָה. וְהַשּׁוֹכְבִים יָקוּמוּ לִרְאוֹתֶךָ, יִשְׁאֲפוּ רוּחַ וְיַבִּיטוּ פָנֶיךָ בִּזְרֹחַ הַמָּאוֹר בְּאוֹפַנּוֹ; וְיִשְׁקֹט לְבָבָם כִּי יֶחֱזוּךָ, אַתָּה הוּא נֵצַח וְעוֹלָמִים!

==תחינה:==
בָּרוּךְ אַתָּה, [אֲדוֹן] צְבָא הַכּוֹכָבִים בְּאָנוּ, וְהַיְצוּרִים הָעֶלְיוֹנִים בְּחֶר-עָבָא; אַתָּה הָאֵל אוּנְתִּי, הַנַּעֲלֶה מִן הָאֵלִים הַנִּסְתָּרִים בְּאָנוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אָן בְּאָנְתֶס, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר בִּצְעָדִים רְחָבִים תִּצְעַד עַל שָׁמַיִם, אוֹ הֶרוּ-כוּתִי; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.&quot;&quot;בָּרוּךְ אַתָּה נִשְׁמַת הַנֵּצַח, הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּטָטוּ, אוּנֶפֶר, בֶּן נוּת; אַתָּה הוּא אֲדוֹן אָכֶרְתְ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה בְּמֶמְשַׁלְתְּךָ עַל טָטוּ; נֶזֶר הָאוּרֶרֶת נָכוֹן עַל רֹאשֶׁךָ; אַתָּה הָאֶחָד הָעוֹשֶׂה עֹז לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ, וְתִשְׁכֹּן בְּשָׁלוֹם בְּטָטוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹן עֵץ הַשִּׁטָּה, סִירַת הַסֶּקֶר הוּשְׁבָה עַל מָגוֹרָהּ; תָּשִׁיב אָחוֹר אֶת הַמַּשְׁחִית פֹּעֵל הָאָוֶן, וַתָּנַח אֶת הָעוּטְשָׁאת עַל מְכוֹנָהּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה הָאַדִּיר בְּשָׁעָתוֹ, הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְהָעָצוּם, הַשּׁוֹכֵן בְּאָן-רוּט-ף, אֲדוֹן הַנֵּצַח וְיוֹצֵר עוֹלָמִים, אַתָּה הוּא אֲדוֹן סוּתֶן-הֶנֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה הַנִּשְׁעָן עַל צֶדֶק וֶאֱמֶת, אַתָּה אֲדוֹן אַבְטוּ, וְאֵבָרֶיךָ חוּבְּרוּ אֶל טָא-צֶ'רְסֶרֶת; אַתָּה אֲשֶׁר תּוֹעֲבַת נַפְשְׁךָ עָוֶל וּמִרְמָה; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אֲשֶׁר בְּקֶרֶב סְפִינָתוֹ, הַמּוֹצִיא אֶת הָהָאפִּי מִמְּקוֹר מוֹצָאָיו; הָאוֹר יִגָּהֶה עַל גְּוִיָּתְךָ וְאַתָּה הַשּׁוֹכֵן בְּנֶכֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה יוֹצֵר הָאֵלִים, מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, אוֹסִירִיס הַמְּנַצֵּחַ, מוֹשֵׁל תֵּבֵל בְּעִתּוֹת רְצוֹנוֹ; אַתָּה הוּא אֲדוֹן שְׁמֵי מָרוֹם; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.


[https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead/Hymn and Litany to Osiris The Book of the Dead/Hymn and Litany to Osiris]
----

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]

[[en:Egyptian Literature/The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]]
* [[ספר המתים המצרי/פרק א]]</text>
      <sha1>hnoi0myj0l2irhu2l3cotzeoc2dvvbh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083933</id>
      <parentid>3083932</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T10:03:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תחינה: */</comment>
      <origin>3083933</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6532" sha1="kwocgyo609ef9y3zvedn22u3ostyipz" xml:space="preserve">==תהילה ותחינה לאוסיריס==


תְּהִלָּה לְּךָ אוֹסִירִיס, אֲדוֹן הָעוֹלָמִים, אוּנֶפֶר, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר רַבּוּ צוּרוֹתָיו וְנִשְׂגְּבוּ סְגֻלּוֹתָיו; פְּתַח-סֶקֶר-תֶּם בְּאָנוּ, אֲדוֹן הַמִּסְתָּר, יוֹצֵר חֶת-כָּא-פְּתַח וְהָאֵלִים אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. הַמּוֹלִיךְ בְּתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְפָאֲרוּהוּ אֵלִים בְּבוֹאֲךָ בְּנוּת. אִיסִיס תְּחַבֶּקְךָ בְּשָׁלוֹם, וְהִבְרִיחָה מַשְׁחִיתִים מִפֶּתַח נְתִיבוֹתֶיךָ. תִּפְנֶה פָנֶיךָ אֶל אָמֶנְתֶּת, וְהֵאַרְתָּ אֶרֶץ כִּנְחֹשֶׁת מְזֻקָּקָה. וְהַשּׁוֹכְבִים יָקוּמוּ לִרְאוֹתֶךָ, יִשְׁאֲפוּ רוּחַ וְיַבִּיטוּ פָנֶיךָ בִּזְרֹחַ הַמָּאוֹר בְּאוֹפַנּוֹ; וְיִשְׁקֹט לְבָבָם כִּי יֶחֱזוּךָ, אַתָּה הוּא נֵצַח וְעוֹלָמִים!

==תחינה:==
בָּרוּךְ אַתָּה, [אֲדוֹן] צְבָא הַכּוֹכָבִים בְּאָנוּ, וְהַיְצוּרִים הָעֶלְיוֹנִים בְּחֶר-עָבָא; אַתָּה הָאֵל אוּנְתִּי, הַנַּעֲלֶה מִן הָאֵלִים הַנִּסְתָּרִים בְּאָנוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אָן בְּאָנְתֶס, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר בִּצְעָדִים רְחָבִים תִּצְעַד עַל שָׁמַיִם, אוֹ הֶרוּ-כוּתִי; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.&quot;&quot;בָּרוּךְ אַתָּה נִשְׁמַת הַנֵּצַח, הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּטָטוּ, אוּנֶפֶר, בֶּן נוּת; אַתָּה הוּא אֲדוֹן אָכֶרְתְ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה בְּמֶמְשַׁלְתְּךָ עַל טָטוּ; נֶזֶר הָאוּרֶרֶת נָכוֹן עַל רֹאשֶׁךָ; אַתָּה הָאֶחָד הָעוֹשֶׂה עֹז לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ, וְתִשְׁכֹּן בְּשָׁלוֹם בְּטָטוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹן עֵץ הַשִּׁטָּה, סִירַת הַסֶּקֶר הוּשְׁבָה עַל מָגוֹרָהּ; תָּשִׁיב אָחוֹר אֶת הַמַּשְׁחִית פֹּעֵל הָאָוֶן, וַתָּנַח אֶת הָעוּטְשָׁאת עַל מְכוֹנָהּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה הָאַדִּיר בְּשָׁעָתוֹ, הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְהָעָצוּם, הַשּׁוֹכֵן בְּאָן-רוּט-ף, אֲדוֹן הַנֵּצַח וְיוֹצֵר עוֹלָמִים, אַתָּה הוּא אֲדוֹן סוּתֶן-הֶנֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה הַנִּשְׁעָן עַל צֶדֶק וֶאֱמֶת, אַתָּה אֲדוֹן אַבְטוּ, וְאֵבָרֶיךָ חוּבְּרוּ אֶל טָא-צֶ'רְסֶרֶת; אַתָּה אֲשֶׁר תּוֹעֲבַת נַפְשְׁךָ עָוֶל וּמִרְמָה; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה אֲשֶׁר בְּקֶרֶב סְפִינָתוֹ, הַמּוֹצִיא אֶת הָהָאפִּי מִמְּקוֹר מוֹצָאָיו; הָאוֹר יִגָּהֶה עַל גְּוִיָּתְךָ וְאַתָּה הַשּׁוֹכֵן בְּנֶכֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.בָּרוּךְ אַתָּה יוֹצֵר הָאֵלִים, מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, אוֹסִירִיס הַמְּנַצֵּחַ, מוֹשֵׁל תֵּבֵל בְּעִתּוֹת רְצוֹנוֹ; אַתָּה הוּא אֲדוֹן שְׁמֵי מָרוֹם; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.


[https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead/Hymn_and_Litany_to_Osiris The Book of the Dead/Hymn and Litany to Osiris]
----

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]

[[en:Egyptian Literature/The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]]
* [[ספר המתים המצרי/פרק א]]</text>
      <sha1>kwocgyo609ef9y3zvedn22u3ostyipz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083934</id>
      <parentid>3083933</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T10:06:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תחינה: */</comment>
      <origin>3083934</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6541" sha1="bxe6kbigx7wsz69sasleggmrd5ys9gn" xml:space="preserve">==תהילה ותחינה לאוסיריס==


תְּהִלָּה לְּךָ אוֹסִירִיס, אֲדוֹן הָעוֹלָמִים, אוּנֶפֶר, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר רַבּוּ צוּרוֹתָיו וְנִשְׂגְּבוּ סְגֻלּוֹתָיו; פְּתַח-סֶקֶר-תֶּם בְּאָנוּ, אֲדוֹן הַמִּסְתָּר, יוֹצֵר חֶת-כָּא-פְּתַח וְהָאֵלִים אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. הַמּוֹלִיךְ בְּתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְפָאֲרוּהוּ אֵלִים בְּבוֹאֲךָ בְּנוּת. אִיסִיס תְּחַבֶּקְךָ בְּשָׁלוֹם, וְהִבְרִיחָה מַשְׁחִיתִים מִפֶּתַח נְתִיבוֹתֶיךָ. תִּפְנֶה פָנֶיךָ אֶל אָמֶנְתֶּת, וְהֵאַרְתָּ אֶרֶץ כִּנְחֹשֶׁת מְזֻקָּקָה. וְהַשּׁוֹכְבִים יָקוּמוּ לִרְאוֹתֶךָ, יִשְׁאֲפוּ רוּחַ וְיַבִּיטוּ פָנֶיךָ בִּזְרֹחַ הַמָּאוֹר בְּאוֹפַנּוֹ; וְיִשְׁקֹט לְבָבָם כִּי יֶחֱזוּךָ, אַתָּה הוּא נֵצַח וְעוֹלָמִים!

==תחינה:==
בָּרוּךְ אַתָּה, [אֲדוֹן] צְבָא הַכּוֹכָבִים בְּאָנוּ, וְהַיְצוּרִים הָעֶלְיוֹנִים בְּחֶר-עָבָא; אַתָּה הָאֵל אוּנְתִּי, הַנַּעֲלֶה מִן הָאֵלִים הַנִּסְתָּרִים בְּאָנוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה אָן בְּאָנְתֶס, הֶרוּ-כוּתִי, אֲשֶׁר בִּצְעָדִים רְחָבִים תִּצְעַד עַל שָׁמַיִם, אוֹ הֶרוּ-כוּתִי; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.&quot;&quot;בָּרוּךְ אַתָּה נִשְׁמַת הַנֵּצַח, הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּטָטוּ, אוּנֶפֶר, בֶּן נוּת; אַתָּה הוּא אֲדוֹן אָכֶרְתְ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה בְּמֶמְשַׁלְתְּךָ עַל טָטוּ; נֶזֶר הָאוּרֶרֶת נָכוֹן עַל רֹאשֶׁךָ; אַתָּה הָאֶחָד הָעוֹשֶׂה עֹז לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ, וְתִשְׁכֹּן בְּשָׁלוֹם בְּטָטוּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹן עֵץ הַשִּׁטָּה, סִירַת הַסֶּקֶר הוּשְׁבָה עַל מָגוֹרָהּ; תָּשִׁיב אָחוֹר אֶת הַמַּשְׁחִית פֹּעֵל הָאָוֶן, וַתָּנַח אֶת הָעוּטְשָׁאת עַל מְכוֹנָהּ; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה הָאַדִּיר בְּשָׁעָתוֹ, הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְהָעָצוּם, הַשּׁוֹכֵן בְּאָן-רוּט-ף, אֲדוֹן הַנֵּצַח וְיוֹצֵר עוֹלָמִים, אַתָּה הוּא אֲדוֹן סוּתֶן-הֶנֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה הַנִּשְׁעָן עַל צֶדֶק וֶאֱמֶת, אַתָּה אֲדוֹן אַבְטוּ, וְאֵבָרֶיךָ חוּבְּרוּ אֶל טָא-צֶ'רְסֶרֶת; אַתָּה אֲשֶׁר תּוֹעֲבַת נַפְשְׁךָ עָוֶל וּמִרְמָה; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה אֲשֶׁר בְּקֶרֶב סְפִינָתוֹ, הַמּוֹצִיא אֶת הָהָאפִּי מִמְּקוֹר מוֹצָאָיו; הָאוֹר יִגָּהֶה עַל גְּוִיָּתְךָ וְאַתָּה הַשּׁוֹכֵן בְּנֶכֶן; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה. בָּרוּךְ אַתָּה יוֹצֵר הָאֵלִים, מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, אוֹסִירִיס הַמְּנַצֵּחַ, מוֹשֵׁל תֵּבֵל בְּעִתּוֹת רְצוֹנוֹ; אַתָּה הוּא אֲדוֹן שְׁמֵי מָרוֹם; אָנָּא תֵּן לִי נָתִיב וְאֶעְבְּרָה בְּשָׁלוֹם, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אָנֹכִי; לֹא דִּבַּרְתִּי כָּזָב בְּמֵזִיד, וְלֹא עָשִׂיתִי כָּל מִרְמָה.


[https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead/Hymn_and_Litany_to_Osiris The Book of the Dead/Hymn and Litany to Osiris]
----

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]

[[en:Egyptian Literature/The Book of the Dead/A Hymn to the Setting Sun]]
* [[ספר המתים המצרי/פרק א]]</text>
      <sha1>bxe6kbigx7wsz69sasleggmrd5ys9gn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755594</id>
    <revision>
      <id>3083879</id>
      <parentid>3083805</parentid>
      <timestamp>2026-09-19T19:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3083878]</comment>
      <origin>3083879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2161" sha1="qmrjxwuki0hwjr3mc91959baezikrb3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד), התשנ״ט–1999}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 455|צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5957.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הכרזת נמל}}
{{ח:ת}} חוף מרינה אשדוד יהיה נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} וייקרא ”נמל מרינה אשדוד“.

{{ח:סעיף|2|גבולות הנמל}}
{{ח:תת|(1)}} מנקודה A‏ 133367 114470
{{ח:תת|(2)}} לנקודה B‏ 133800 114320
{{ח:תת|(3)}} לנקודה C‏ 134234 114410
{{ח:תת|(4)}} לנקודה D‏ 134470 114615
{{ח:תת|(5)}} לנקודה E‏ 134340 114880
{{ח:תת|(6)}} לנקודה F‏ 133895 114963
{{ח:תת|(7)}} לנקודה G‏ 133970 115160
{{ח:תת|(8)}} לנקודה H‏ 133964 115174
{{ח:תת|(9)}} לנקודה I‏ 133861 115127
{{ח:תת|(10)}} לנקודה J‏ 133835 115099
{{ח:תת|(11)}} לנקודה K‏ 133832 115019
{{ח:תת|(12)}} לנקודה L‏ 133771 115000
{{ח:תת|(13)}} לנקודה N‏ 133726 115013
{{ח:תת|(14)}} לנקודה M‏ 133605 114957
{{ח:תת|(15)}} לנקודה A‏ 133376 114470

{{ח:סעיף|3|מפה}}
{{ח:ת}} גבולות הנמל סומנו בקו ציר במפת ”נמל מרינה אשדוד“ הערוכה בקנה מידה 1:1,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה ביום כ״ט בשבט התשנ״ט (17 בפברואר 1999), ואשר העתקים ממנה נמצאים בידי הממונה על מחוז המרכז.

{{ח:חתימות|כ״ט בשבט התשנ״ט (17 בפברואר 1999)}}
* '''שאול יהלום'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qmrjxwuki0hwjr3mc91959baezikrb3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Yosef87754</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755611</id>
    <revision>
      <id>3083906</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:04:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083906</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="badqdyxq6v158xla09w5g8rg8ac0pla" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:04, 20 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>badqdyxq6v158xla09w5g8rg8ac0pla</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yosef87754</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755612</id>
    <revision>
      <id>3083907</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:05:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3083907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Haim ben Avraam</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755613</id>
    <revision>
      <id>3083908</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:06:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="i3x28bqtpjqh1b2e0ezxk53v01tccl9" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:06, 20 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>i3x28bqtpjqh1b2e0ezxk53v01tccl9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Haim ben Avraam</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755614</id>
    <revision>
      <id>3083909</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:06:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3083909</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Arikfa</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755615</id>
    <revision>
      <id>3083910</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:07:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="p7ruyuiw2a8anj7run6joss4wv4lnkw" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:07, 20 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>p7ruyuiw2a8anj7run6joss4wv4lnkw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Arikfa</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755616</id>
    <revision>
      <id>3083911</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:07:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3083911</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-50179-95</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755617</id>
    <revision>
      <id>3083912</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:09:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083912</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128" sha1="fpm5os2oeb753tylq0f1s0ajsi5b8rm" xml:space="preserve">{{הזמנה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:09, 20 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fpm5os2oeb753tylq0f1s0ajsi5b8rm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Vuvush</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755618</id>
    <revision>
      <id>3083913</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:10:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="4zuqlx4xcmcgaro3866ts3c1hxvw4ug" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:10, 20 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>4zuqlx4xcmcgaro3866ts3c1hxvw4ug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Vuvush</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755619</id>
    <revision>
      <id>3083914</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:10:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3083914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2026 39</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1755620</id>
    <revision>
      <id>3083915</id>
      <timestamp>2026-09-20T08:17:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן= תְּהִלָּה לְרַע בְּזָרְחוֹ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, וּבְבוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים. כֹּה אָמַר אָסִירִיס, אָנִי הַסּוֹפֵר…|מקור=[[ספר המתים המצרי/פרק א]]|מרכאות=כן}}&quot;</comment>
      <origin>3083915</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="339" sha1="ksm9fbvgvk8y7hannhuw6fq0pzzg5mt" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן=
תְּהִלָּה לְרַע בְּזָרְחוֹ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, וּבְבוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים. כֹּה אָמַר אָסִירִיס, אָנִי הַסּוֹפֵר…|מקור=[[ספר המתים המצרי/פרק א]]|מרכאות=כן}}</text>
      <sha1>ksm9fbvgvk8y7hannhuw6fq0pzzg5mt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/טקסט גולמי/יונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755621</id>
    <revision>
      <id>3083921</id>
      <timestamp>2026-09-20T09:43:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==א==  *בְּרִיחַת יוֹנָה מִלִּפְנֵי ה'  א  דְּבַר הַבּוֹרֵא נִגְלָה אֶל יוֹנָה בְּנוֹ שֶׁל אֲמִתַּי.  ב  צֵא וְלֵךְ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה, וְהִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם שֶׁשָּׁפַטְתִּי אוֹתָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים.  ג  יוֹנָה יָצָא לִבְרוֹחַ מִלִּפְ...&quot;</comment>
      <origin>3083921</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11975" sha1="a0gp1srbla1ipuxz21uv3nknww9jf3u" xml:space="preserve">==א==

*בְּרִיחַת יוֹנָה מִלִּפְנֵי ה'

א

דְּבַר הַבּוֹרֵא נִגְלָה אֶל יוֹנָה בְּנוֹ שֶׁל אֲמִתַּי.

ב

צֵא וְלֵךְ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה, וְהִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם שֶׁשָּׁפַטְתִּי אוֹתָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים.

ג

יוֹנָה יָצָא לִבְרוֹחַ מִלִּפְנֵי הַבּוֹרֵא אֶל תַּרְשִׁישׁ שֶׁבְּטוּרְקִיָּה, יָצָא לְיָפוֹ וּמָצָא אֳנִיָּה שֶׁיֹּצֵאת לְתַרְשִׁישׁ, שִׁלֵּם אֶת מְחִיר הַהַפְלָגָה וְנִכְנַס אֵלֶיהָ לְהַפְלִיג אִתָּם לְתַרְשִׁישׁ כְּדֵי לַחְמוֹק מִנְּבוּאַת הַבּוֹרֵא.

ד

הַבּוֹרֵא שָׁלַח רוּחַ חֲזָקָה אֶל הַיָּם וְהָיְתָה סְעָרָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁהָאֳנִיָּה עָמְדָה לְהִשָּׁבֵר.

ה

הַמַּלָּחִים פָּחֲדוּ וְזַעֲקוּ כָּל אִישׁ אֶל אֱלִילוֹ, הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁבָּאֳנִיָּה לַיָּם כְּדֵי לְהָקֵל עַל מִשְׁקָלָהּ, וְיוֹנָה יָרַד לְתַחְתִּית הַסְּפִינָה וְהוּא שָׁכַב וְנִרְדָּם.

ו

רַב הַחוֹבֵל נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נִרְדָּם?! קוּם וְהִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֶיךָ! אוּלַי הָאֱלֹהִים יַחְשׁוֹב עָלֵינוּ וְלֹא נֹאבַד.

ז

הֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה הַגְרָלָה וְכָךְ נֵדַע בִּגְלַל מִי הָעוֹנֶשׁ הַזֶּה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ, הֵם עָשׂוּ הַגְרָלָה וְהַגּוֹרָל נָפַל עַל יוֹנָה.

ח

הֵם אָמְרוּ לוֹ, סַפֵּר נָא לָנוּ בִּגְלַל מִי הָעוֹנֶשׁ הַזֶּה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ? מָה עֲבוֹדָתְךָ, מִנַּיִן בָּאתָ, מַה מְּדִינָתְךָ וּמֵאֵיזֶה עַם אַתָּה?

ט

הוּא אָמַר לָהֶם: אֲנִי יְהוּדִי וַאֲנִי מַאֲמִין בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.

י

הָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ פַּחַד עָצוּם, וְאָמְרוּ לוֹ: מַה עָשִׂיתָ?! מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מֵה' לְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם עַל כָּךְ.

יא

הֵם אָמְרוּ לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה אִתְּךָ כְּדֵי שֶׁהַיָּם יֵרָגַע מֵאִתָּנוּ, הֲרֵי הַיָּם סוֹעֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר!

יב

הוּא אָמַר לָהֶם: הָרִימוּ אוֹתִי וְזִרְקוּ אוֹתִי אֶל הַיָּם, וְהַיָּם יֵרָגַע מִמְּכֶם, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּגְלָלִי הַסְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם.

יג

הָאֲנָשִׁים חָתְרוּ לְהַחֲזִיר אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא הִצְלִיחוּ כִּי הַסְּעָרָה רַק הִתְחַזְּקָה.

יד

הֵם קָרְאוּ אֶל ה' וְאָמְרוּ, אָנָּא ה'! אַל נָא נֹאבַד בַּעֲוֹן הֲרִיגַת הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּגְרוֹם לָנוּ לִשְׁפּוֹךְ דָּם נָקִי, כִּי אַתָּה ה' עָשִׂיתָ כְּפִי שֶׁרָצִיתָ.

טו

הֵם הֵרִימוּ אֶת יוֹנָה וְזָרְקוּ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם, וְהַיָּם נִרְגַּע מִכַּעֲסוֹ.

טז

הָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ פַּחַד עָצוּם מֵה', וְהִקְרִיבוּ קָרְבָּן לַה' וְנָדְרוּ לוֹ נְדָרִים.


==ב==

א

ה' שָׁלַח דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה, וְיוֹנָה הָיָה בְּבֶטֶן הַדָּג שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.


*תְּפִלַּת יוֹנָה

ב

יוֹנָה הִתְפַּלֵּל אֶל ה' אֱלֹהָיו מִבֶּטֶן הַדָּג.

ג

הוּא אָמַר: אֲנִי קוֹרֵא לַה' מִתּוֹךְ צָרָתִי וְהוּא עוֹנֶה לִי, אֲנִי מְשַׁוֵּעַ מֵעוֹמֶק הַשְּׁאוֹל וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִי.

ד

הִשְׁלַכְתָּ אוֹתִי לַמְּצוּלָה בְּלֶב יָם וְהִקִּיפָה אוֹתִי מְעַרְבּוֹלֶת, כָּל נַחְשׁוֹלֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָבְרוּ עָלַי.

ה

חָשַׁבְתִּי שֶׁגּוּרַשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, אַךְ בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁעוֹד אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ.

ו

הִקִּיפוּ אוֹתִי מַיִם עַד מָוֶת, תְּהוֹם סָבַב אוֹתִי, קְנֵי סוּף נִכְרְכוּ סְבִיב רֹאשִׁי.

ז

אֶל תַּחְתִּית הֶהָרִים יָרַדְתִּי, הָאָרֶץ נָעֲלָה אֶת שְׁעָרֶיהָ בְּפָנַי לְעוֹלָם, אַךְ אַתָּה הֶעֱלֵיתָ מִבּוֹר הַקֶּבֶר אֶת חַיַּי, ה' אֱלֹהַי.

ח

הִתְעַטַּפְתִּי בְּהַכְנָעָה וְזָכַרְתִּי אֶת ה', וּתְפִלָּתִי בָּאָה אֵלֶיךָ אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ.

ט

עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים בּוֹגְדִים בִּמְקוֹר חַסְדָּם.

י

וַאֲנִי אַקְרִיב אֵלֶיךָ בְּקוֹל תּוֹדָה, אֶת מַה שֶּׁנָּדַרְתִּי אֲשַׁלֵּם, אוֹדֶה לַה' עַל יְשׁוּעָתוֹ.

יא

ה' הוֹרָה לַדָּג, וְהַדָּג הֵקִיא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.


==ג==
*תְּשׁוּבַת אַנְשֵׁי נִינְוֵה

א

דְּבַר הַבּוֹרֵא נִגְלָה שֵׁנִית לְיוֹנָה:

ב

קוּם וְלֵךְ לָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה, וּקְרָא בִּפְנֵיהֶם אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁאֲנִי מוֹסֵר לְךָ.

ג

יוֹנָה יָצָא וְהָלַךְ לְנִינְוֵה כְּדִבְרֵי ה', נִינְוֵה הָיְתָה עַד אָז עִיר גְּדוֹלָה שֶׁל מַאֲמִינֵי אֱלֹהִים, בְּאוֹרֶךְ הֲלִיכַת שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

ד

יוֹנָה הִתְחִיל לָלֶכֶת בָּעִיר בְּמַסְלוּל הֲלִיכַת יוֹם אֶחָד, הוּא קָרָא וְאָמַר: עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם נִינְוֵה תֵּהָפֵךְ לְחֻרְבָּה.

ה

אַנְשֵׁי נִינְוֵה הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, הֵם הִכְרִיזוּ עַל צוֹם וְלָבְשׁוּ שַׂקִּים שְׁחוֹרִים שֶׁל אֵבֶל, מֵהַגָּדוֹל עַד לַקָּטָן.

ו

הַמֶּסֶר הִגִּיעַ אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה, הוּא קָם מִכִּסְאוֹ וְהֵסִיר אֶת אַדֶּרֶת הַמַּלְכוּת מֵעָלָיו, הוּא הִתְכַּסָּה בְּשַׂק וְהִתְיַשֵּׁב עַל אֵפֶר.

ז

הִזְעִיקוּ וְהִכְרִיזוּ בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו: בְּנֵי אָדָם, בְּהֵמוֹת, בָּקָר וְצֹאן לֹא יִטְעֲמוּ כְּלוּם, לֹא יִרְעוּ בַּמִּרְעֶה וְלֹא יִשְׁתּוּ מַיִם!

ח

בְּנֵי הָאָדָם וְהַבְּהֵמוֹת הִתְכַּסּוּ בְּשַׂקִּים, וְקָרְאוּ אֶל הָאֱלֹהִים בְּעָצְמָה רַבָּה, כָּל אִישׁ חָזַר בִּתְשׁוּבָה מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵהַגֶּזֶל שֶׁבְּיָדָיו.

ט

כִּי אָמְרוּ: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הָאֱלֹהִים יַחֲזוֹר וִיוַתֵּר, וְיַחֲזוֹר בּוֹ מִכַּעֲסוֹ וְלֹא נֹאבַד.

י

הָאֱלֹהִים רָאָה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁשָּׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, הָאֱלֹהִים וִיתֵּר עַל הָעוֹנֶשׁ שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה.


==ד==

א

זֶה צִעֵר אֶת יוֹנָה מְאוֹד וְחָרָה לוֹ הַדָּבָר.

ב

הוּא הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְאָמַר, אָנָּא ה', הֲרֵי זֶה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאַרְצִי, וְלָכֵן הִקְדַּמְתִּי לִבְרוֹחַ לְתַרְשִׁישׁ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אֵל מַעֲנִיק וּמְרַחֵם, סַבְלָן וּמַרְבֶּה בַּחֲסָדִים, וּמְוַתֵּר מִלְּהַעֲנִישׁ.

ג

וְעַכְשָׁיו ה', קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת נִשְׁמָתִי מִמֶּנִּי כִּי אֲנִי מַעֲדִיף לָמוּת מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת.


לִמּוּד הַלֶּקַח לְיוֹנָה

ד

אָמַר לוֹ ה': הַאִם זֶה עַד כְּדֵי כָּךְ חוֹרֶה לְךָ?

ה

יוֹנָה יָצָא מִן הָעִיר וְהִתְיַשֵּׁב מִמִּזְרָח לָעִיר, הוּא עָשָׂה לוֹ שָׁם סֻכָּה וְיָשַׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד שֶׁיִּרְאֶה מַה יִּקְרֶה בָּעִיר.

ו

ה' אֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּצְמַח קִיקָיוֹן שֶׁטִפֵּס מֵעַל לְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה צֵל עַל רֹאשׁוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתוֹ מֵהִתְיַבְּשׁוּת, יוֹנָה שָׂמַח מְאוֹד עַל הַקִּיקָיוֹן.

ז

לְמָחֳרָת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר הָאֱלֹהִים הֵבִיא תּוֹלַעַת שֶׁהָרְסָה אֶת הַקִּיקָיוֹן וְהוּא הִתְיַבֵּשׁ.

ח

בִּזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהִים הֵבִיא רוּחַ מִזְרָחִית חֲרִישִׁית חַמָּה, הַשֶּׁמֶשׁ טָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹנָה וְהוּא הִתְיַבֵּשׁ, הוּא בִּקֵּשׁ לָמוּת וְאָמַר עָדִיף לִי לָמוּת מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת.

ט

אָמַר אֱלֹהִים לְיוֹנָה, הַאִם עַד כְּדֵי כָּךְ חוֹרֶה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן? אָמַר לוֹ, מְאוֹד חוֹרֶה לִי, עַד מָוֶת!

י

אָמַר ה', אַתָּה חַסְתָּ עַל קִיקָיוֹן שֶׁלֹּא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִּדַּלְתָּ אוֹתוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבַד.

יא

וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, וְגַם בְּהֵמוֹת רַבּוֹת?!</text>
      <sha1>a0gp1srbla1ipuxz21uv3nknww9jf3u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083922</id>
      <parentid>3083921</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T09:44:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ד */</comment>
      <origin>3083922</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11976" sha1="l0uoanqd32snre2s5hwyzuhovaj4zsv" xml:space="preserve">==א==

*בְּרִיחַת יוֹנָה מִלִּפְנֵי ה'

א

דְּבַר הַבּוֹרֵא נִגְלָה אֶל יוֹנָה בְּנוֹ שֶׁל אֲמִתַּי.

ב

צֵא וְלֵךְ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה, וְהִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם שֶׁשָּׁפַטְתִּי אוֹתָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים.

ג

יוֹנָה יָצָא לִבְרוֹחַ מִלִּפְנֵי הַבּוֹרֵא אֶל תַּרְשִׁישׁ שֶׁבְּטוּרְקִיָּה, יָצָא לְיָפוֹ וּמָצָא אֳנִיָּה שֶׁיֹּצֵאת לְתַרְשִׁישׁ, שִׁלֵּם אֶת מְחִיר הַהַפְלָגָה וְנִכְנַס אֵלֶיהָ לְהַפְלִיג אִתָּם לְתַרְשִׁישׁ כְּדֵי לַחְמוֹק מִנְּבוּאַת הַבּוֹרֵא.

ד

הַבּוֹרֵא שָׁלַח רוּחַ חֲזָקָה אֶל הַיָּם וְהָיְתָה סְעָרָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁהָאֳנִיָּה עָמְדָה לְהִשָּׁבֵר.

ה

הַמַּלָּחִים פָּחֲדוּ וְזַעֲקוּ כָּל אִישׁ אֶל אֱלִילוֹ, הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁבָּאֳנִיָּה לַיָּם כְּדֵי לְהָקֵל עַל מִשְׁקָלָהּ, וְיוֹנָה יָרַד לְתַחְתִּית הַסְּפִינָה וְהוּא שָׁכַב וְנִרְדָּם.

ו

רַב הַחוֹבֵל נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נִרְדָּם?! קוּם וְהִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֶיךָ! אוּלַי הָאֱלֹהִים יַחְשׁוֹב עָלֵינוּ וְלֹא נֹאבַד.

ז

הֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה הַגְרָלָה וְכָךְ נֵדַע בִּגְלַל מִי הָעוֹנֶשׁ הַזֶּה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ, הֵם עָשׂוּ הַגְרָלָה וְהַגּוֹרָל נָפַל עַל יוֹנָה.

ח

הֵם אָמְרוּ לוֹ, סַפֵּר נָא לָנוּ בִּגְלַל מִי הָעוֹנֶשׁ הַזֶּה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ? מָה עֲבוֹדָתְךָ, מִנַּיִן בָּאתָ, מַה מְּדִינָתְךָ וּמֵאֵיזֶה עַם אַתָּה?

ט

הוּא אָמַר לָהֶם: אֲנִי יְהוּדִי וַאֲנִי מַאֲמִין בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.

י

הָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ פַּחַד עָצוּם, וְאָמְרוּ לוֹ: מַה עָשִׂיתָ?! מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מֵה' לְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם עַל כָּךְ.

יא

הֵם אָמְרוּ לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה אִתְּךָ כְּדֵי שֶׁהַיָּם יֵרָגַע מֵאִתָּנוּ, הֲרֵי הַיָּם סוֹעֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר!

יב

הוּא אָמַר לָהֶם: הָרִימוּ אוֹתִי וְזִרְקוּ אוֹתִי אֶל הַיָּם, וְהַיָּם יֵרָגַע מִמְּכֶם, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּגְלָלִי הַסְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם.

יג

הָאֲנָשִׁים חָתְרוּ לְהַחֲזִיר אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא הִצְלִיחוּ כִּי הַסְּעָרָה רַק הִתְחַזְּקָה.

יד

הֵם קָרְאוּ אֶל ה' וְאָמְרוּ, אָנָּא ה'! אַל נָא נֹאבַד בַּעֲוֹן הֲרִיגַת הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּגְרוֹם לָנוּ לִשְׁפּוֹךְ דָּם נָקִי, כִּי אַתָּה ה' עָשִׂיתָ כְּפִי שֶׁרָצִיתָ.

טו

הֵם הֵרִימוּ אֶת יוֹנָה וְזָרְקוּ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם, וְהַיָּם נִרְגַּע מִכַּעֲסוֹ.

טז

הָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ פַּחַד עָצוּם מֵה', וְהִקְרִיבוּ קָרְבָּן לַה' וְנָדְרוּ לוֹ נְדָרִים.


==ב==

א

ה' שָׁלַח דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה, וְיוֹנָה הָיָה בְּבֶטֶן הַדָּג שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.


*תְּפִלַּת יוֹנָה

ב

יוֹנָה הִתְפַּלֵּל אֶל ה' אֱלֹהָיו מִבֶּטֶן הַדָּג.

ג

הוּא אָמַר: אֲנִי קוֹרֵא לַה' מִתּוֹךְ צָרָתִי וְהוּא עוֹנֶה לִי, אֲנִי מְשַׁוֵּעַ מֵעוֹמֶק הַשְּׁאוֹל וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִי.

ד

הִשְׁלַכְתָּ אוֹתִי לַמְּצוּלָה בְּלֶב יָם וְהִקִּיפָה אוֹתִי מְעַרְבּוֹלֶת, כָּל נַחְשׁוֹלֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָבְרוּ עָלַי.

ה

חָשַׁבְתִּי שֶׁגּוּרַשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, אַךְ בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁעוֹד אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ.

ו

הִקִּיפוּ אוֹתִי מַיִם עַד מָוֶת, תְּהוֹם סָבַב אוֹתִי, קְנֵי סוּף נִכְרְכוּ סְבִיב רֹאשִׁי.

ז

אֶל תַּחְתִּית הֶהָרִים יָרַדְתִּי, הָאָרֶץ נָעֲלָה אֶת שְׁעָרֶיהָ בְּפָנַי לְעוֹלָם, אַךְ אַתָּה הֶעֱלֵיתָ מִבּוֹר הַקֶּבֶר אֶת חַיַּי, ה' אֱלֹהַי.

ח

הִתְעַטַּפְתִּי בְּהַכְנָעָה וְזָכַרְתִּי אֶת ה', וּתְפִלָּתִי בָּאָה אֵלֶיךָ אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ.

ט

עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים בּוֹגְדִים בִּמְקוֹר חַסְדָּם.

י

וַאֲנִי אַקְרִיב אֵלֶיךָ בְּקוֹל תּוֹדָה, אֶת מַה שֶּׁנָּדַרְתִּי אֲשַׁלֵּם, אוֹדֶה לַה' עַל יְשׁוּעָתוֹ.

יא

ה' הוֹרָה לַדָּג, וְהַדָּג הֵקִיא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.


==ג==
*תְּשׁוּבַת אַנְשֵׁי נִינְוֵה

א

דְּבַר הַבּוֹרֵא נִגְלָה שֵׁנִית לְיוֹנָה:

ב

קוּם וְלֵךְ לָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה, וּקְרָא בִּפְנֵיהֶם אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁאֲנִי מוֹסֵר לְךָ.

ג

יוֹנָה יָצָא וְהָלַךְ לְנִינְוֵה כְּדִבְרֵי ה', נִינְוֵה הָיְתָה עַד אָז עִיר גְּדוֹלָה שֶׁל מַאֲמִינֵי אֱלֹהִים, בְּאוֹרֶךְ הֲלִיכַת שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

ד

יוֹנָה הִתְחִיל לָלֶכֶת בָּעִיר בְּמַסְלוּל הֲלִיכַת יוֹם אֶחָד, הוּא קָרָא וְאָמַר: עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם נִינְוֵה תֵּהָפֵךְ לְחֻרְבָּה.

ה

אַנְשֵׁי נִינְוֵה הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, הֵם הִכְרִיזוּ עַל צוֹם וְלָבְשׁוּ שַׂקִּים שְׁחוֹרִים שֶׁל אֵבֶל, מֵהַגָּדוֹל עַד לַקָּטָן.

ו

הַמֶּסֶר הִגִּיעַ אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה, הוּא קָם מִכִּסְאוֹ וְהֵסִיר אֶת אַדֶּרֶת הַמַּלְכוּת מֵעָלָיו, הוּא הִתְכַּסָּה בְּשַׂק וְהִתְיַשֵּׁב עַל אֵפֶר.

ז

הִזְעִיקוּ וְהִכְרִיזוּ בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו: בְּנֵי אָדָם, בְּהֵמוֹת, בָּקָר וְצֹאן לֹא יִטְעֲמוּ כְּלוּם, לֹא יִרְעוּ בַּמִּרְעֶה וְלֹא יִשְׁתּוּ מַיִם!

ח

בְּנֵי הָאָדָם וְהַבְּהֵמוֹת הִתְכַּסּוּ בְּשַׂקִּים, וְקָרְאוּ אֶל הָאֱלֹהִים בְּעָצְמָה רַבָּה, כָּל אִישׁ חָזַר בִּתְשׁוּבָה מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵהַגֶּזֶל שֶׁבְּיָדָיו.

ט

כִּי אָמְרוּ: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הָאֱלֹהִים יַחֲזוֹר וִיוַתֵּר, וְיַחֲזוֹר בּוֹ מִכַּעֲסוֹ וְלֹא נֹאבַד.

י

הָאֱלֹהִים רָאָה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁשָּׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, הָאֱלֹהִים וִיתֵּר עַל הָעוֹנֶשׁ שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה.


==ד==

א

זֶה צִעֵר אֶת יוֹנָה מְאוֹד וְחָרָה לוֹ הַדָּבָר.

ב

הוּא הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְאָמַר, אָנָּא ה', הֲרֵי זֶה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאַרְצִי, וְלָכֵן הִקְדַּמְתִּי לִבְרוֹחַ לְתַרְשִׁישׁ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אֵל מַעֲנִיק וּמְרַחֵם, סַבְלָן וּמַרְבֶּה בַּחֲסָדִים, וּמְוַתֵּר מִלְּהַעֲנִישׁ.

ג

וְעַכְשָׁיו ה', קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת נִשְׁמָתִי מִמֶּנִּי כִּי אֲנִי מַעֲדִיף לָמוּת מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת.


*לִמּוּד הַלֶּקַח לְיוֹנָה

ד

אָמַר לוֹ ה': הַאִם זֶה עַד כְּדֵי כָּךְ חוֹרֶה לְךָ?

ה

יוֹנָה יָצָא מִן הָעִיר וְהִתְיַשֵּׁב מִמִּזְרָח לָעִיר, הוּא עָשָׂה לוֹ שָׁם סֻכָּה וְיָשַׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד שֶׁיִּרְאֶה מַה יִּקְרֶה בָּעִיר.

ו

ה' אֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּצְמַח קִיקָיוֹן שֶׁטִפֵּס מֵעַל לְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה צֵל עַל רֹאשׁוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתוֹ מֵהִתְיַבְּשׁוּת, יוֹנָה שָׂמַח מְאוֹד עַל הַקִּיקָיוֹן.

ז

לְמָחֳרָת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר הָאֱלֹהִים הֵבִיא תּוֹלַעַת שֶׁהָרְסָה אֶת הַקִּיקָיוֹן וְהוּא הִתְיַבֵּשׁ.

ח

בִּזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהִים הֵבִיא רוּחַ מִזְרָחִית חֲרִישִׁית חַמָּה, הַשֶּׁמֶשׁ טָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹנָה וְהוּא הִתְיַבֵּשׁ, הוּא בִּקֵּשׁ לָמוּת וְאָמַר עָדִיף לִי לָמוּת מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת.

ט

אָמַר אֱלֹהִים לְיוֹנָה, הַאִם עַד כְּדֵי כָּךְ חוֹרֶה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן? אָמַר לוֹ, מְאוֹד חוֹרֶה לִי, עַד מָוֶת!

י

אָמַר ה', אַתָּה חַסְתָּ עַל קִיקָיוֹן שֶׁלֹּא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִּדַּלְתָּ אוֹתוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבַד.

יא

וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה נִינְוֵה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, וְגַם בְּהֵמוֹת רַבּוֹת?!</text>
      <sha1>l0uoanqd32snre2s5hwyzuhovaj4zsv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המתים המצרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755622</id>
    <revision>
      <id>3083936</id>
      <timestamp>2026-09-20T10:21:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;*[[/פרק א/]] *[[/פרק ב/]]&quot;</comment>
      <origin>3083936</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33" sha1="obaopgfcuc4k4ex1cwx5sh17srq3ieb" xml:space="preserve">*[[/פרק א/]]
*[[/פרק ב/]]</text>
      <sha1>obaopgfcuc4k4ex1cwx5sh17srq3ieb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083937</id>
      <parentid>3083936</parentid>
      <timestamp>2026-09-20T10:22:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ספר המתים המצרי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3083937</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82" sha1="fbp3259m82imjv012e7u1p7ugk7wido" xml:space="preserve">*[[/פרק א/]]
*[[/פרק ב/]]

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]</text>
      <sha1>fbp3259m82imjv012e7u1p7ugk7wido</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>